משנה ביכורים א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק א · משנה ב | >>
מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך", עד שיהו כל הגידולין מאדמתך.
האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם, משום שנאמר: "ראשית בכורי אדמתך".
מֵאֵיזֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא?
- מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ",
- עַד שֶׁיְּהוּ כָּל הַגִּדּוּלִין מֵאַדְמָתְךָ.
- הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת וְהַסִּקְרִיקוֹן וְהַגַּזְלָן,
- אֵין מְבִיאִין מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם,
- מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ":
ומאיזה טעם, אינו מביא? -
- משום שנאמר:
- "ראשית ביכורי אדמתך תביא" (שמות כג יט שמות לד כו),
- עד שיהו כל הגידולין - מאדמתך.
- משום שנאמר:
- האריסין,
- והחכורות,
- והסיקריקון,
- והגזלן - אין מביאין מאותו הטעם,
- משום שנאמר: "ראשית ביכורי אדמתך".
אריסין - הם השותפין בעבודת הקרקע בלבד.
והחכורות - הם עובדי האדמה למחצה ולשליש ולרביע, כפי מה שיסכים עם בעל הקרקע. וכבר בארנו זה פעמים (דמאי פרק ו משנה א-ב, ושביעית פרק ד משנה ג).
וסקריקון - הם אנשים גוזלי הקרקעות, ואוכלי פירותיהם שלא ברצון בעליהן. ועוד יתבאר זה במסכת גיטין (דף נה:):
אריסי' מקבל את השדה למחצה לשליש ולרביע חכירות מקבל השדה בכך וכך כורין לשנה דבר קצוב בין עבדא בין לא עבדא:
סקריקון ממונה להרוג נפשות וכשבא להורגו אומר לו שא קרקעי והניחני ולשון נוטריקון הוא ואע"ג דיהיב ליה אין מביא ממנה בכורים דלאו אחולי אחיל כדאמר בהניזקין (דף נה:) דאמר האי לישקול למחר תבענא ליה בדינא:
ירישל' (הל' א) א"ר אמי אתיא דר' יהודה כר"א דתני תמן [ב"ב ס:] אין עושים חלל תחת ר"ה בור שיח ומערה ור"א מתיר כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת כמה דר"א תמן תחת רשות הרבים שלו כן ר' יהודה אמר הכא תחת ר"ה שלו רבי שמואל בר יצחק בעי אי כר' אליעזר יביא ויקרא א"ר יוסי מסתברא סבר רבי שמואל בר יצחק שר' אליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם אלא רבי אליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהו זכה פירוש אי כרבי אליעזר יביא ויקרא דקסבר והן שלו לעולם ומתני' קתני ר' יהודה אומר כזה מביא משמע מביא ואינו קורא ומסיק דאינו שלו לעולם ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא ולרבנן אינו מביא דלית להו דרבי אליעזר וקשה הא דאמר עולא בסוף לא יחפור (דף כז:) אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה גזלן הוא ואין מביא ממנו בכורים אמאי הא ברשות נוטע בתוך שלו ואפילו לרבנן יביא אף על גב דנמשכ' יניקתו עד י"ו אמה:
האריסין - מקבלין את השדה למחצה לשליש ולרביע:
חכורות - מקבל את השדה בדבר קצוב כך וכך כורים לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט:
סקריקון - הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו. ולשון סקריקון שא קרקע והניחני. ואע"ג דיהיב ליה לפי שעה לא מחיל ליה דסבר האידנא לשקול ולמחר תבענא ליה בדינא:
.אין פירוש למשנה זו
בכורי אדמתך: קרא יתירא הוא דהול"ל ראשית בכוריך:
האריסין והחכורות: וכולי' בסוף פירקי' תנן דפליג ר' יהודה אמתני'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל דע שיש ד' חלוקות אריס לשעה שאינו רגיל ואינו אומן ובהא כ"ע מודו דאינו מביא ואריס וחכור שרגיל ואומן פלוגתא דאמוראי ומסיק דבהא נמי מודה ר' יהודה דאינו מביא כיון דמצי מסלק לי' ובהא מיירי מתני' דהכא. ובאריס לעולם דלא מצי מסלק לי' פליגי ר' יהודה ורבנן בסוף פירקי' דלר' יהודה מביא וקורא ורבנן פליגי עלי' אבל אריס דבתי אבות איכא מ"ד דאפי' אהא פליגי רבנן ע"כ:
והגזלן: בירושלמי מפ' אי מיירי אפי' ביאוש:
יכין
האריסין: המקבל שדה למחצה או שליש התבואה:
והחכורות: מקבלה בדבר קצוב בין שתעשה מעט או הרבה:
והסקריקון: ר"ל הלוקח מרוצח שניתן לו קרקע פדיון נפש דלא מחיל הנותן לרוצח דלמחר יתבענו בדין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת