משנה ביצה ה רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) משילין פירות דרך ארובה - ביום טוב,

אבל - לא בשבת.
ומכסים את הפירות בכלים - מפני הדלף.
וכן כדי יין, וכדי שמן.
ונותנין כלי תחת הדלף - בשבת.


(ב) כל שחייבין עליו -

משום שבות, ומשום רשות, ומשום מצוה - בשבת,
חייבין עליו - ביום טוב.
אלו הן - משום שבות,
לא עולין - באילן,
ולא רוכבין - על גבי בהמה,
ולא שטים - על פני המים,
ולא מספקין, ולא מרקדין, ולא מטפחין.
אלו הם - משום רשות,
לא דנין, ולא מקדשין,
ולא חולצין, ולא מייבמין.
ואלו הם - משום מצוה,
לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין,
ולא מגביהין - תרומה, ומעשרות.
כל אלו - ביום טוב אמרו,
ואין צריך לומר - בשבת.
ואין בין יום טוב - לשבת,
אלא אוכל נפש - בלבד.


(ג) הבהמה, והכלים - כרגלי הבעלים.

המוסר את בהמתו - לבנו, או לרועה,
הרי אלו - כרגליו.
כלים -
המיוחדים לאחד מן האחים - שבבית,
הרי אלו - כרגליו.
ושאינן מיוחדין -
למקום - שכולם הולכים.


(ד) השואל כלים מחברו -

מערב יום טוב - כרגלי השואל.
ואם ביום טוב - כרגלי המשאיל.
וכן אישה - ששאלה מחברתה,
תבלים, ומים, ומלח - לעיסתה,
הרי אלו - כרגלי שתיהן.
רבי יהודה - פוטר במים,
מפני - שאין בהן ממש.


(ה) הגחלת - כרגלי הבעלים.

והשלהבת - ככל מקום.
הגחלת של הקדש - מועלין בה.
והשלהבת - לא נהנין, ולא מועלין.
בור -
של יחיד - כרגלי היחיד.
ושל אנשי העיר - כרגלי אנשי אותה העיר.
ושל עולי בבל - כרגלי הממלא.


(ו) מי שהיו פירותיו - בעיר אחרת,

ועירבו בני אותה העיר - לבוא אצלו,
לא יביאו לו - מפירותיו.
ואם עירב -
הרי פירותיו - כמוהו.


(ז) [ו] *הערה 1: מי שזימן אצלו - אורחים,

לא יוליכו בידם - מנות,
אלא אם כן -
זיכה להם אחר במנותיהם - מערב יום טוב.
אין משקין, ושוחטין - את המדבריות.
אבל משקין, ושוחטין - את הביתות.
ואלו הן?
הביתות - הלנות בעיר.
והמדבריות - הלנות באפר.


הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה ביצה ה