משנה ביכורים ב ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק ב · משנה ז | >>
דם מהלכי שתים שוה לדם בהמה להכשיר את הזרעים.
ודם השרץ אין חייבין עליו.
דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שָׁוֶה לְדַם בְּהֵמָה, לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים.
- וְדַם הַשֶּׁרֶץ, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
דם מהלכי שתים -
- שוה - לדם בהמה,
- להכשיר - את הזרעים.
- שוה - לדם בהמה,
- ודם השרץ -
- אין חייבין עליו.
דם מהלכי שתים - הוא דם האדם. וכבר קדם לך פעמים בזה הסדר כי שבעה משקין מכשירין ומכללם הדם, והשוה בכאן דם האדם לדם בהמה.
וכבר ידעת כי שם שרץ נופל על שמנה שרצים מבעלי חיים, והוא אמרו השם יתברך "וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר"(ויקרא יא, כט).
ואמרו אין חייבין עליו - רוצה בו כי מי שאכל דם אלו השרצים אינו חייב כרת כאשר יתחייב אוכל הדם, כי העיקר אצלנו "דם השרץ כבשרו", והוא אמרם רבותינו ז"ל בספרא "וזה לכם הטמא, לרבות דם השרץ שיהיה כבשרו".
ועוד יתבארו התולדות היוצאות מזה העניין, ומדיני הטומאות, במקום אחר:
דם מהלכי שתים וכו' אין חייבין עליו. פירוש דם מהלכי שתים היינו דם האדם דמכשיר כגון דם חללים כדאמרינן בפ' שני דחולין (לה:) וכן דם שחיטה דבהמה נמי מכשיר כדאמרי' התם ודם השרץ כלומר ושוה לדם השרץ לענין זה דאין חייבין עליו משום דם כדדרשינן בפ' דם שחיטה (כא:) ואפי' מצות פרוש אין בו בדם מהלכי שתים כדאמרינן בפ' אע"פ (ס.) והוא דקאמר דאין חייבין על דם השרץ היינו בהתרו בו משום דם אבל התרו בו משום טמא חייב:
דם מהלכי שתים - היינו דם האדם כמו דם חללין:
להכשיר את הזרעים - לקבל טומאה כמו דם בהמה דכתיב ביה (דברים יב) על הארץ תשפכנו כמים:
ודם השרץ - כלומר ושוה דם מהלכי שתים לדם השרץ שאין חייבין עליו משום דם. ודוקא כשהתרו בו משום דם אין חייבין על דם השרץ אבל אם התרו בו משום שרץ לוקה, שדם השרץ כבשרו הוא:
[דם מהלכי שתים. פי' הר"ב היינו דם האדם [וכן פירשו הרמב"ם והר"ש] וצריך לי עיון דמי סני ליה לתנא למתני דם האדם להדיא] [ולעד"נ דתני לישנא דפסיקא. הכולל כל מיני אדם לכל הדעות מה שלא היה יכול לכלול במלת אדם למ"ד יבמות [דף סא א] ובבא מציעא [דף קיד ב] וכריתות [דף ו ב] כן נראה לי]:
.אין פירוש למשנה זו
שוה לדם בהמה להכשיר את הזרעים: דגבי בהמה כתיב על הארץ תשפכנו כמים ובדם אדם נמי כתיב ודם חללים ישתה ובפ' בתרא דמסכת מכשירין פליגי תנאי אי דוקא דם חללים הוא דמכשיר או אפי' דם המת אבל לענין איסור כרת דאכילת דם אין בו אלא אם הוא בככר גוררו מדרבנן דלעוף ולבהמה כתיב. וכתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' ודם השרץ חסר למ"ד ורוצה לומר ולדם שרץ ג"כ שוה שאין חייבין עליו ע"כ:
יכין
דם מהלכי שתים: ר"ל אדם ותנא מהלכי שתים למכלל נמי אדני שדה כפ"ח דכלאים כרבינו יעב"ץ זצוק"ל:
ודם השרץ אין חייבין עליו: ר"ל שוה דם מה"ש לדם השרץ דבאכלו לא לקי משום דם אבל משום שרץ לקי אבל בדם אדם ליכא לאו כלל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת