משנה ביכורים א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק א · משנה ו | >>
הקונה שני אילנות בתוך של חברו, מביא ואינו קורא.
רבי מאיר אומר, מביא וקורא.
יבש המעיין, נקצץ האילן, מביא ואינו קורא.
רבי יהודה אומר, מביא וקורא.
מעצרת ועד החג, מביא וקורא.
מן החג ועד חנוכה, מביא ואינו קורא.
רבי יהודה בן בתירא אומר, מביא וקורא.
הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- מֵבִיא וְקוֹרֵא.
- יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן,
- מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מֵבִיא וְקוֹרֵא.
- מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, מֵבִיא וְקוֹרֵא.
- מִן הַחַג וְעַד חֲנֻכָּה, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
- רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:
- מֵבִיא וְקוֹרֵא:
הקונה שני אילנות,
- בתוך של חברו -
- מביא - ואינו קורא.
- רבי מאיר אומר:
- מביא - וקורא.
- יבש המעיין, ונקצץ האילן -
- מביא - ואינו קורא.
- רבי יהודה אומר:
- מביא - וקורא.
- מהחג, ועד חנוכה -
- מביא - ואינו קורא.
- רבי יהודה בן בתירה אומר:
- מביא - וקורא.
רבי מאיר אומר, כי הקונה שני אילנות קונה קרקע, ולפיכך מביא וקורא, ודברו דחוי.
אבל העיקר אצלנו, קנה שלשה אילנות קנה קרקע, קנה שני אילנות לא קנה קרקע. אבל לענין בכורים מביא מספק, מפני שחכמים מסופקין אם קנה קרקע או לא. ולענין מקח וממכר, נאמר לא קנה. ולעניין בכורים נחייב אותו להביא מספק, אבל אינו קורא, לפי שאינם בכורים אמיתיים.
וכשיבש מעין המים שממנו היה משקה שדהו, או נקצצו האילנות שמהם היה מביא הבכורים, אינו קורא כלל, לפי שאינו יכול לומר "אשר נתתה לי", לפי שכבר נפסד וכאילו אין לו קרקע.
ורבי יהודה אומר, קורא כיון שיש לו קרקע, ודברו דחוי.
ואמר השם יתברך בפרשת בכורים "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך"(דברים כו, יא), ואמרו בספרי אין קריאה אלא בשעת שמחה, כשתמצא לומר מעצרת ועד החג מביא וקורא, מחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא, לפי ששמחת אותה השנה כבר נגמרה בסוף חג הסוכות, שאמר השם יתברך "ושמחתם לפני ה' אלהיכם"(ויקרא כג, מ).
ורבי יהודה בן בתירא אינו תולה הקריאה בשמחה, ואין הלכה:
מביא ואינו קורא. בפ' המוכר את הספינה (דף פא:) מפרש דמספקא להו לרבנן אי קנה קרקע אי לא לפיכך מביא דשמא קנה קרקע ואינו קורא דשמא לא קנה קרקע ור' מאיר פשיטא ליה דקנה קרקע לפיכך מביא וקורא ואם תאמר והא לא קנה אלא תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וקשיא מיכן לעולא דסוף לא יחפור (דף כז.) דבעי י"ו אמה וי"ל דהכא כשהענפים יוצאים חוץ לי"ו אמה ואם תאמר כי לא קנה קרקע נמי מביא וקורא כמו מוכר שדהו לפירות לרבי יוחנן דאמר בסוף השולח קנין פירות כקנין הגוף דמי וי"ל דהני מילי כשהקרקע קנוי לפירות ולכל מה שירצה אפי' לאוקומי בה חיותא ולמישטח ביה פרי אבל כאן פירות האילן קנה:
יבש המעין. שאילן חי ממנו וכשיבש או נקצץ קודם שהפריש דאי בשיבש או נקצץ אח"כ הרי נראו לקריאה ונדחו וירקבו:
ר' יהודה אומר מביא וקורא. דלא חייש באילן כיון שהקרקע קיים:
מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. כדדרשינן בפ' כל שעה (דף לו:) מאי ושמחת זמן שמחה וכן בסיפרי דריש יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא ת"ל ואמרת ושמחת אין קריאה אלא בשעת שמחה כשתמצא לומר מעצרת עד החג מביא וקורא כלומר דשעת שמחה הוא כל זמן שאדם מלקט פירותיו ומכניס לבית דהיינו עד החג האסיף אבל מהחג עד חנוכה מביא ואינו קורא דדרשינן בסיפרי אשר תביא מארצך כל זמן שמצוים מארצך ועד חנוכה מצויין ואינן כלין לחיה מן השדה:
מביא ואינו קורא - מספקא ליה לתנא קמא אי קנה קרקע אי לא, הלכך מביא מספק ואינו קורא מספק. ודוקא שתי אילנות אבל שלשה אילנות כולי עלמא מודו דקנה קרקע ומביא וקורא, כדתנן בסוף פרקין:
רבי מאיר אומר מביא וקורא - דסבר הקונה שני אילנות נמי קנה קרקע שתחתיהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו ח. ואין הלכה כרבי מאיר:
יבש המעין - שהאילן חי וגדל ממנו:
ונקצץ האילן - והוא שיבש ונקצץ קודם שהפריש בכורים אבל אם הפריש קודם, הואיל ונראו לקריאה ונדחו, ירקבו:
ר' יהודה אומר מביא וקורא - כיון שהקרקע קיים לא חייש לאילן. ואין הלכה כרבי יהודה:
מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא - דכתיב בפרשת ביכורים (דברים כו) ושמחת בכל הטוב, אין קריאה אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ושמח בהם. ומהחג ואילך, אף על פי שהרבה פירות נלקטים עד חנוכה, מכל מקום שמחת אותה שנה כבר נגמרה בחג, הלכך מביא ואינו קורא. ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב (שם) אשר תביא מארצך, כל זמן שמצויין בארצך, ועד חנוכה הן מצויין:
רבי יהודה אומר מביא וקורא - דלא דריש ושמחת בזמן שמחה. ואין הלכה כרבי יהודה:
[רבי מאיר אומר וכו'. מ"ש הר"ב ז"ל כמלא אורה וסלו. ענינו כתבתי בסוף פרקין. ופי' מלת אורה כתבתי במ"ד פ"ה דב"ב]:
יבש המעיין וכו'. מ"ש הר"ב היכא דנראו ונדחו ירקבו. וכ"כ הר"ש. ועי' במשנה דלקמן ומ"ש שם:
רבי יהודה אומר. כתב הר"ב ואין הלכה כרבי יהודה עיין מ"ש במ"ב פ"ו דברכות:
מן החג ועד החנוכה. פירש הר"ב דמחנוכה ואילך אינן מצויין בארצך. עי' בפי' מ"ו פ"ה דמעשר שני ומה שכתבתי שם:
(ח) (על הברטנורא) ופירוש מלת אורה כתבתי במ"ד פ"ה דב"ב:
הקונה שתי אילנות וכו': בפ' הספינה אמר רב יהודה אמר רב הי' ר"מ אומר אפי' הלוקת פירות מן השוק מביא וקורא מ"ט מדקתני הכא משנה יתירה דפשיטא דלר' מאיר מביא וקורא כיון דאיהו ס"ל במתני' דהתם דהקונה שתי אילנות קנה קרקע אלא הא קמ"ל כדאמרן ובמסקנא לא קיימא הכי אלא הא משנה יתירה אשמעי' דלר"מ באילן אחד מספקא לי' אי קנה קרקע מן הדין אי לא כדמספקא להו לרבנן בשתי אילנות ומביא ואינו קורא ופרכינן בין לרבנן בשני אילנות בין לר"מ באילן אחד ניחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקמעייל חולין בעזרה ומשני דמקדיש להו ופריך תו והא בעי מיכלינהו כהן ושמא קדושת דמים יש בהן ונהנה מן ההקדש ומעל ומשני דפריק להו אחר שהניחן לפני המזבח והניף ומשום דילמא לאו בכורים נינהו וקא מפקע להו מתרומה ומעשר וקא אכיל כהן טבלים מפריש להו ותרומה גדולה דידהו יהיב לה לכהן ומעשר עני דידהו לכהן עני ואף מעשר ראשון אין כאן גזל אם יתנו לכהן כר' אלעזר בן עזרי' דבתר קנסא הוי דוקא לכהן ואפי' לר' עקיבא בתר קנסא הוי אף לכהן ואי משום קריאה דאי קרי מיחזי כשיקרא ועוד דאי קרי אתי למיטעי דסבר דבכורים ודאין הן ואתי לאפקועינהו מתרומה ומעשר אין לחוש דשולחן ע"י שליח וקיימא לן במתני' דלעיל שליח מביא ואינו קורא:
ר"מ אומר מביא וקורא: דפשיטא [הגהה ה"ר יהוסף ז"ל כתב די"ס דגרסי במילתי' דר"מ מביא וקורא קנה אילן וקרקעו ע"כ:] לי' דקנה קרקע וא"ת והא לא קנה אלא תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וקשיא מכאן לעולא דסוף לא יחפור דבעי ט"ז אמה וי"ל דהכא כשהענפים יוצאים חוץ לט"ז אמה וא"ת כי לא קנה קרקע נמי מביא וקורא כמו מוכר שדהו לפירות לר' יוחנן דאמר בסוף השולח קנין פירות כקנין הגוף דמי וי"ל דה"מ כשהקרקע קנוי לפירות לכל מה שירצה אפי' לאוקומי בה חיותא ולמשטח בה פירי אבל כאן פירות האילן קנה בלבד. ה"ר שמשון ז"ל:
יבש המעין נקצץ האילן מביא ואינו קורא: כתבו תוס' ז"ל בפ' כיצד מברכין (ברכות דף מ"א) י"מ לכך מביא ואינו קורא מפני שאינו נראה כמשבח להקב"ה אלא כקובל ממה שנתן לו אדמה שאינה ראוי' לפירות ע"כ:
ר' יהודה אומר מביא וקורא: עיין במה שכתבתי בפ' כיצד מברכין סי' ב' וכתב ה"ר יהוסף ז"ל על מה שפירש ר"ע ז"ל יבש המעין שהאילן חי וכו' כתב פי' זה אינו נראה דבכמה מקומות נזכר לשון זה במסכת ב"מ בפ' המקבל ובמקומות אחרות בכל מקום רוצה לומר אם היא בית השלהין ויבש מעין שלה אבל אילן אינו צריך למעין ע"כ:
מעצרת ועד החג מביא וקורא: לא גרסי' לי' הכא דאכתי לא נחת תנא לאשמועי' המביאין וקורין עד סוף פירקין ובפ' כל שעה (פסחים דף ל"ו) גרסי' לי' בלשון של ברייתא:
ר' יהודה בן בתירא אומר מביא וקורא: דקסבר דפעמים מטי בציר עד חנוכה ומשכה לה שמחה עד התם אבל הרמב"ם ז"ל לא פירש טעם אלא דר' יהודה בן בתירא אינו תולה הקריאה בשמחה ע"כ:
בסוף פי' ר"ע ז"ל צריך להגי' ואין הלכה כר' יהודה בן בתירא:
יכין
רבי מאיר אומר מביא וקורא: ופליגי אי קנה קרקע שתחתיהן או לא נר"מ קנה ולת"ק מספקא לי'. מיהו בקנה ג' אילנות לכ"ע קנה קרקע ומביא וקורא:
יבש המעין: שהאילן חי ממנו:
מביא ואינו קורא: ודוקא ביבש או נקצץ קודם הפרשת הבכורים אבל באיפכ' הו"ל הבכורים נראו ונדחו וירקבו:
רבי יהודה אומר מביא וקורא: דעכ"פ הקרקע קיימת:
מביא ואינו קורא: דכתיב ושמחת' ורק עד חג זמן שמחה ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב תביא מארצך ומאז אין פירות מצויין בשדה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת