משנה בבא בתרא ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האומר לחברו: בית כור עפר אני מוכר לך -

היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים,

או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אינן נמדדין עימה,

פחות מכן - נמדדין עימה.

אם אמר לו: כבית כור -

אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים,

או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים - הרי אלו נמדדין עימה.

(ב) בית כור עפר אני מוכר לך, מידה בחבל -

פחת כל שהוא - ינכה,

הותיר כל שהוא - יחזיר.

ואם אמר לו: אם חסר אם יתר -

אפילו פחת רובע לסאה,

או הותיר רובע לסאה - הגיעו,

יתר מכן - יעשה חשבון.

מה הוא מחזיר לו? - מעות,

ואם רצה - מחזיר לו קרקע.

ולמה אמרו מחזיר לו מעות?

כדי לייפות כוחו של מוכר,

שאם שייר בשדה - בית תשעת קבין,

ובגינה - בית חצי קב,

וכדברי רבי עקיבה - בית רובע,

מחזיר לו - את הקרקע.

ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר - אלא את כל המותר.

(ג) מידה בחבל, אם חסר אם יתר -

ביטל אם חסר אם יתר - את מידה בחבל,

אם חסר אם יתר, מידה בחבל -

ביטל מידה בחבל - את אם חסר אם יתר,

דברי בן ננס.

בסימניו ובמצריו -

פחות שתות - הגיעו,

עד שתות - ינכה.

(ד) האומר לחברו: חצי שדי אני מוכר לך -

משמין ביניהם - ונוטל חצי שדהו.

חציה בדרום אני מוכר לך -

משמין ביניהם - ונוטל חציה בדרום.

ומקבל עליו - מקום גדר, וחריץ, ובן חריץ.

וכמה הוא חריץ? - שישה טפחים.

ובן חריץ - שלשה.

הדף הראשי של משנה בבא בתרא ז

משנה בבא בתרא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב