משנה בבא בתרא א רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר,

בונין את הכותל - באמצע.
מקום שנהגו לבנות גביל, גזית, כפסין, לבנים - בונים.
הכל - כמנהג המדינה.
בגביל - זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים.
בגזית - זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה.
בכפסין - זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים.
בלבנים - זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה.
לפיכך - אם נפל הכותל,
המקום, והאבנים - של שניהן.


(ב) וכן בגינה - מקום שנהגו לגדור.

אבל בבקעה -
מקום שנהגו שלא לגדור - אין מחייבין אותו,
אלא אם רצה -
כונס בתוך שלו, ועושה חזית מבחוץ,
לפיכך, אם נפל הכותל - המקום והאבנים שלו.
ואם עשו מדעת שניהם -
בונים את הכותל באמצע,
ועושין חזית מכאן ומכאן,
לפיכך, אם נפל הכותל - המקום והאבנים של שניהם.


(ג) המקיף את חברו - משלש רוחותיו,

וגדר את הראשונה, ואת השניה, ואת השלישית,
אין מחייבין אותו.
רבי יוסי אומר:
אם עמד, וגדר את הרביעית -
מגלגלין עליו את הכל.


(ד) כותל חצר שנפל - מחייבין אותו לבנותו.

עד ארבע אמות -
בחזקת שנתן - עד שיביא ראיה שלא נתן.
מארבע אמות ולמעלן - אין מחייבין אותו.
סמך לו כותל אחר -
אף על פי שלא נתן עליו את התקרה - מגלגלין עליו את הכל,
בחזקת שלא נתן - עד שיביא ראיה שנתן.


(ה) כופין אותו לבנות בית שער, ודלת - לחצר.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:
לא כל החצרות - ראויות לבית שער.
כופין אותו לבנות לעיר - חומה, ודלתיים, ובריח.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
לא כל העיירות - ראויות לחומה.
וכמה יהא בעיר, ויהא כאנשי העיר - שנים עשר חודש.
ואם קנה בה בית דירה - הרי הוא כאנשי העיר מיד.


(ו) אין חולקין את החצר,

עד שיהא בה ארבע אמות לזה - וארבע אמות לזה.
ולא את השדה,
עד שיהא בה תשעת קבין לזה - ותשעת קבין לזה.
רבי יהודה אומר:
תשעת חציי קבין לזה - ותשעת חציי קבין לזה.
ולא את הגינה,
עד שיהא בה חצי קב לזה - וחצי קב לזה.
רבי עקיבה אומר: בית רובע.
ולא את הטרקלין, ולא את המורן,
ולא את השובך, ולא את הטלית,
ולא את המרחץ, ולא את בית הבד,
עד שיהא בהן כדי לזה - וכדי לזה.
אימתי? - בזמן שאין שניהם רוצים.
אבל בזמן ששניהם רוצים -
אפילו בפחות מכן - יחלוקו.
ובכתבי הקודש -
אף על פי ששניהם רוצים - לא יחלוקו.


הדף הראשי של משנה בבא בתרא א