משנה אהלות ז ניקוד


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) הַטֻּמְאָה בַּכֹּתֶל,
וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח,
כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ,
אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר,
טְמֵאוֹת.
הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָּתִּים,
הִיא טְמֵאָה,
וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ טְהוֹרוֹת.
כֹּתֶל שֵׁנִית [נ"א: שׁוּנִית],
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
נֶפֶשׁ אֲטוּמָה,
הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין טָהוֹר,
מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
אִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח,
הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם – טָמֵא,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּקֶבֶר סָתוּם.
סָמַךְ לָהּ סֻכּוֹת,
טְמֵאוֹת;
רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר:
(ב) כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִין, כָּאֹהָלִין.
אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד,
וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע,
טֻמְאָה בָּאֹהֶל,
כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ טְמֵאִים;
טֻמְאָה תַּחַת הַשִּׁפּוּעַ,
כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל טְמֵאִין.
טֻמְאָה מִתּוֹכוֹ,
הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ,
טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה;
וּמֵאֲחוֹרָיו,
טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.
טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו,
הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו,
טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה;
מִתּוֹכוֹ,
טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.
כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו,
הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו,
טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.
מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ,
טֻמְאָה תַּחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו,
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
אֹהֶל שֶׁהוא נָטוּי בַּעֲלִיָּה,
מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מַצִּיל;
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵינוֹ מַצִּיל,
עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּת הָאֹהֶל:
(ג) הַמֵּת בְּבַיִת,
וּבוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה,
כֻּלָּן טְמֵאִין.
נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן,
הוּא טָמֵא,
וְכֻלָּן טְהוֹרִין.
חִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן,
אוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים,
הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
יַחֲשֹׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אַף מִשֶּׁמֵּת.
הָיָה סָתוּם וְנִמְלַךְ לְפָתְחוֹ,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כְּשֶׁיַּתְחִיל.
וּמוֹדִים בְּפוֹתֵחַ בִּתְחִלָּה,
שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים:
(ד) הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד,
וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת,
הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק,
וְהַשֵּׁנִי בְּוַדַּאי.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁהִיא נִטֶּלֶת בְּגַפַּיִם;
אֲבָל אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת,
הָרִאשׁוֹן טָהוֹר,
שֶׁמִּשֶּׁנִּפְתַּח הַקֶּבֶר אֵין פְּנַאי לְהַלֵּךְ.
אֵין לַנְּפָלִים פְּתִיחַת הַקֶּבֶר,
עַד שֶׁיַּעְגִּילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָה:
(ה) יָצָא הָרִאשׁוֹן מֵת וְהַשֵּׁנִי חַי,
טָהוֹר;
הָרִאשׁוֹן חַי וְהַשֵׁנִי מֵת,
טָמֵא.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
בְּשָׁפִיר אֶחָד, טָמֵא;
בִּשְׁנֵי שְׁפִירִים, טָהוֹר:
(ו) הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד,
מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ,
וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים,
מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו.
יָצָא רֻבּוֹ,
אֵין נוֹגְעִין בּוֹ;
שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ: