משמרת הקודש/שירות ותשבחות

שירות ותשבחות

איתא בזוהר שמות כשפותחין החיים בשיר מוסיפין העליונים כח וגבורה להשיג מה שלא השיגו שמים וארץ כו׳ אר״נ אשרי הזוכה באותו שיר שבשבילו ידע ויחקור בעניני התורה והחכמה ויוסיף כח במה שהיה ובמה שעתיד להיות ועו׳ ע״ש ודוד ושלמה ידעו בו ותקנו שירות לעורר אהבת רעים ודודים מעליונים בסוד כת אחת סוד מ׳ הכלולה מג׳ כיתות חג״ת שאומרת שירה כלולה לעלות חבלם בסוד שיר המעלות ולכן עיקר שירה בלילה כנזכר שם ע״ש וזה רמזו בילקוט וישכב במקו׳ ההוא אבל בבית לבן הי׳ ניעור בלילה ומה הי׳ אומר ט״ו שיר המעלות שנא׳ יאמר נא ישראל סבא ומזה ראיה גדולה למ״ש בתחלת ספרי לומר ט״ו שיר המעלות סמוך לאור היום אז עיקר עלייתה גם אית דאמרי התם שאמר כל ספר תהילים שהם כולם שירות דוד המע״ה והנה עיקר שירה בלב בשמחה ולכווין יחודים כנ״ל וספר תהילים ושיר השירים פליאות דעת ממנו בסודות ואין אנו טועמין בהם התעוררות הלב ויחודים ועיקר הכוונה חסירה מן הסיפור דברים לכן טוב לנו לומר עמהם עוד שירות אחדות המושגות לנו יחודים שבהם דברים המשמחים אלהים ואנשים האומרים אותם ואיתא בר״מ שירתא דא מתתקנא בכמה אורחין וחד מנייהו ע״פ א״ב וזהו הרגיל ואית דמסדר לפום ספירן עלאין ואית דמסדר לפום שמהן דקב״ה כו׳ ובאלו הג׳ בחרתי וסדרתי שירות ותפלות לא להתגאות ח״ו בהם אלא לכבד את ה׳ מהוני מדעה שחנני ומגרוני לפי מיעוט שכלי אשר יובן לכל יודעי חן בהשיר הזה.

אפתח שפתי מישרים
בכפים פרושות לב להרים
גדולת דרכיך לספר בקול דברים
דבר שפתינו יחשב כשילום פרים.

הן אתה היית ותהיה והנך
ואין ראשית לראשיתך ואין אחרית לאחריתך
זאת אשיב אל לבי ואבא בסיפור שבחיך
חסדך ורחמך גברו על שורת דינך.

טובה תחת רעה תגמול לנו
יודוך עמים בעשותך נוראות עמנו
כולם יבשו מאחר אחריהם זנו
לך לבדך יהללו וכבודך כולם יענו:

מלך ישראל הוא מלך העולם
נאמן בבריתו מעולם ועד עולם
סומך נופלים ומקבץ נדחים הגולים
עזרתם היית והוה ותהיה כי אתה גואלם:

פודה ומציל גאלנו בקרוב
צבאות צאנך ריבם תריב
קרוב לקוראיו לפניך שיחנו יערוב
רחמים לעורר וחסדך לרוב.

שירים ושבחים נחבר יומם ולילה לדבר
תמים במעשיו לרומם ולהדר
בכל מיני זמר שבחו לסדר.

(השיר הזה מיוסד ע״פ ראשי חרוזות של אין כאלהינו ב׳ פשוטות והג׳ כפולה)

אין מוכתר בלא כתר. ואין חכם בלא חכמתך. ואין נבון בלא בינתך. ואין יודע בלעדיך.

מי חסיד אשר יעשה כחסידותיך. ומי גבור אשר יעשה כגבורתך. ומי עשיר אשר יתפאר כגדולתך. אמנה כולם יחד סמוכים על כבודך:

אין מי ינצח בלא חכמתך. ואין מי יודה בלא בינתך. אין מי יבנה בלא יסודך. ואין מי ימלוך בלא כסאך:

נודה למשפיל עטרת גאים. ונודה למאביד מאדום חכמים. נודה למשבית מהר עשו נבונים. ונודה למפיר עצת קוסם קסמים:

נברך למחליש עמלק בידים רמות. ונברך למחריד גבורי אדום בחתות. נברך למפשיט מעליהם אדר תפארת. ונברך למהפך כבודם לקלון וחרפות.

נודה ונברך למנצח ישראל על מנצחיהם. נודה ונברך למסיר הוד מצריהם. נודה ונברך למסיח יסוד בית גאים. ונודה ונברך לנותן מלכיהם עבדים לעובדיהם:

אתה מלכינו ציון תהללך. ואתה גואלנו ירושלים תשבחך. אתה אלהינו כסה שמים הודך. ואתה מנצחינו קיים לעד אמיתך.

הוא כבודך בשמי פרץ. והוא תפארתך על כל הארץ. הוא עוזך בבית פרץ. והוא ברכותיך בחסידי ארץ.

אתה הוא יודע דעת עליונים. ואתה הוא מבין לבות תחתונים. אתה הוא מחכים על הנבונים. ואתה הוא מכתיר דעת בנבוני החכמים.

אין כמוך באופנים העשויים. ומי דומה לך בחיות היצורים. יודו לשמך שרפים הברואים. ויברכו שם קדשך בספי׳ הנאצלים. אתה הוא המאציל והנאצל כשלהבת בגחלת קשורים:

אין תהלה לרוממותך. ואין תכלה לעומקך. אין שיעור לרוחבך: אתה הוא מקום העולם ואין העולם מקומך.
יה בזכרי אחזתנו רעדה. אשר אין מקום פנוי ממנו ואין לו מדה. ואני ונשמתי ומחשבותי בתוכו בתמידה: ואין דבר נעלם ממנו ויודע העתידה. לכן לבי ראה לעשות כתורה וכתעודה.
דעת חסרתי ומאנוש נבערתי. מרה צדק בלב נשבר דרשתי. שכל חכמני ובאמרתך הבינני. הדריכני באמיתך ובדרכיך חייני.

(פסוקים מלוקטים לאומרם בחנוכה אחר הדלקת נרות והנה עיקר תיקון חנוכה להודות ולהלל לכן טוב לומר אלו הפסוקים שהג׳ שילובים רמוזים בר״ת שלהם וגם יה״ר גי׳ כ״ה בפתיחה ומסיימים בכ״ה ממש ויש בהם הודאה לשעבר וצועק על העתיד ובפסוק נ״ר לרגלי יכוין להמשיך הרג״ל לנ״ר שהוא השכינה המתיחדת עם או״ר שהוא ז״א בסוד רג״ל וכתיבתו והבן):

יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד עולם. אודך ה׳ כי עניתני ותהי לי לישועה: הודו לה׳ כי טוב כל חי. הנה עין ה׳ אל יראי״ו למיחלים לחסדו. ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו בה׳. ידין בגויים מלא גוויות מחץ ראש על ארץ רבה. הודו לה׳ קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. הנה אלהים עוזר לו אדני בסמוכי נפשי:

ימין ה׳ רומלה [!] ימין ה׳ עושה חיל. אשר הראיתני צרות רבות ורעות תשוב תחייני ומתהומות את הארץ תשוב מעלינו. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי. ויביאוני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך. הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך: הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם. ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה.

יה״י חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך: אודך ה׳ כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמי. הרבית הגוי לי הגדלת השמחה. דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו. וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. נ״ר לרגלי דברך ואו״ר לנתיבתי. הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי. יודוך ה׳ כל מעשיך וחסידך יברכוכה.


עד כאן החיבור הנדפס משמרת הקודש