מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שמות/טו

פרק טו

• פָּרָשַׁת שִׁירַת הַיָּם

אָז מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁרוּ אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וְאָמְרוּ כָּךְ: אָשִׁיר לַה' כִּי הוּא הֶרְאָה אֶת גְּדֻלָּתוֹ – הוּא הִשְׁלִיךְ בַּיָּם סוּס וְרוֹכְבוֹ. ה' הוּא הָעוֹז שֶׁלִּי וְהַזִּמְרָה שֶׁלִּי וְהוּא הוֹשִׁיעַ אוֹתִי, זֶה אֵלִי וַאֲסַפֵּר אֶת שִׁבְחוֹ, הוּא אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמֵם אוֹתוֹ. ה' לוֹחֵם מוּמְחֶה – ה' שְׁמוֹ. הוּא הִשְׁלִיךְ בַּיָּם אֶת מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְאֶת צְבָאוֹ, הַטּוֹבִים שֶׁבִּמְפַקְּדָיו הֻטְבְּעוּ בְּיַם סוּף. הַתְּהוֹמוֹת כִּסּוּ אוֹתָם, הֵם שָׁקְעוּ כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם. יְמִינְךָ ה' אַדִּירָה בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה' תִּשְׁבּוֹר אוֹיֵב. וּבְרוֹב רוֹמְמוּתְךָ תַּהֲרוֹס אֶת הַקָּמִים עַל עַמְּךָ, תִּשְׁלַח אֶת כַּעַסְךָ שֶׁיֹּאכַל אוֹתָם כְּמוֹ אֵשׁ שֶׁשּׂוֹרֶפֶת קַשׁ. וּמֵהָרוּחַ שֶׁנָּשַׁבְתָּ נַעֲשׂוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל מַיִם, וְהַנּוֹזְלִים עָמְדוּ כְּמוֹ חוֹמָה, הַתְּהוֹמוֹת צָפוּ בְּלֵב הַיָּם לִבְלוֹעַ אוֹתָם. הָאוֹיֵב אָמַר: אֶרְדּוֹף, אַשִּׂיג אוֹתָם, אֲחַלֵּק שָׁלָל, נַפְשִׁי תִּתְמַלֵּא מֵהַשָּׁלָל, אֶשְׁלוֹף אֶת חַרְבִּי, אֶכְבּוֹשׁ אוֹתָם בְּכוֹחִי. נָשַׁפְתָּ בָּהֶם בָּרוּח שֶׁלְּךָ וְהַיָּם כִּסָּה אוֹתָם, צָלְלוּ כְּמוֹ עוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. ה'! אֵין עוֹד אֵל אֲמִתִּי כָּמוֹךָ בֵּין הָאֵלִים, אֵין עוֹד כָּמוֹךָ שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ אַדִּירָה, שֶׁמְּהַלְּלִים אֶת נוֹרְאוֹתָיו, עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת! הֵנַפְתָּ אֶת יַד יְמִינְךָ – בָּלְעָה אוֹתָם הָאָרֶץ. הִדְרַכְתָּ בְּחַסְדְּךָ אֶת הָעָם שֶׁגָּאַלְתָּ, הוֹבַלְתָּ אוֹתָם בָּעוֹז שֶׁלְּךָ אֶל בֵּית מִקְדָּשְׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים וְרָעֲדוּ, פַּחַד אָחַז אֶת יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. אָז נִבְהֲלוּ שַׁלִּיטֵי אֱדוֹם, יֶאֱחוֹז רָעַד אֶת גִּבּוֹרֵי מוֹאָב, נָמַס לִבָּם שֶׁל כָּל יוֹשְׁבֵי כְּנַעַן. תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד, בְּחוֹזֶק הַכֹּח שֶׁלְּךָ הֵם יִשְׁתְּקוּ כְּמוֹ אֶבֶן, עַד שֶׁעַמְּךָ יַעֲבוֹר, ה', עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הָעָם שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ. תָּבִיא אוֹתָם וְתִטַּע אוֹתָם בְּהַר נַחֲלָתְךָ – בַּמָּקוֹם שֶׁהֵכַנְתָּ לְעַצְמְךָ לִשְׁכּוֹן בּוֹ, ה', בַּמִּקְדָשׁ שֶׁיָּדֶיךָ הֵכִינוּ, ה'. ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כְּשֶׁהַסּוּס שֶׁל פַּרְעֹה נִכְנַס עִם רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו בַּיָּם, ה' הֶחְזִיר עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן לָקְחָה אֶת הַתּוֹף בְּיָדָהּ, וְכָל הַנָּשִׁים יָצְאוּ אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבְרִקּוּדִים לִצְלִילֵי חָלִיל. עָנְתָה לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי הוּא הֶרְאָה אֶת גְּדֻלָּתוֹ – הוּא הִשְׁלִיךְ בַּיָּם סוּס וְרוֹכְבוֹ!

• פָּרָשַׁת מָרָה

מֹשֶׁה הִסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וְהֵם יָצְאוּ לְמִדְבַּר שׁוּר, הֵם הָלְכוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מַיִם. הֵם בָּאוּ לְמָרָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי הֵם מָרִים, לָכֵן נִקְרָא שְׁמָהּ מָרָה. הָעָם הִתְלוֹנְנוּ עַל מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ: מַה נִּשְׁתֶּה? הוּא צָעַק אֶל ה', ה' הֶרְאָה לוֹ עֵץ, הוּא הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַמַּיִם וְהַמַּיִם הִתְמַתְּקוּ, שָׁם ה' חָקַק לוֹ חוֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּה אֶת הָעָם. אָמַר: אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְתַעֲשֶׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו וְתַאֲזִין לַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ וְתִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַחֻקִּים שֶׁלּוֹ, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ אֶת כָּל הַמַּחֲלוֹת שֶׁשַּׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' שֶׁמְּרַפֵּא אוֹתְךָ.

• פָּרָשַׁת הַמָּן

הֵם בָּאוּ לְאֵילִים וְהָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעְיָנוֹת מַיִם וְשִׁבְעִים עֲצֵי תָּמָר, הֵם חָנוּ שָׁם לְיַד הַמַּיִם.