מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שיר השירים/ו

פרק ו

– לְאָן הָלַךְ אֲהוּבֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? לְאָן פָּנָה אֲהוּבֵךְ וּנְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אִתָּךְ? – אֲהוּבִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבְּשָׂמִים, לְטַיֵּיל בַּגַּנִּים וּלְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים. אֲנִי מְיוֹעֶדֶת לַאֲהוּבִי וַאֲהוּבִי מְיוֹעָד לִי, הוּא הַמְּטַיֵּל בֵּין הַשּׁוֹשַׁנִּים. רַעְיָתִי, אַתְּ יָפָה כְּעִיר הַבִּירָה, נָאָה כִּירוּשָׁלַיִם, חֲזָקָה כִּצְבָא גְּדוּדִים. הַפְנִי אֵלַי אֶת מַבָּטֵךְ הוּא מְרוֹמֵם אוֹתִי, שַׂעְרֵךְ דּוֹמֶה לְעֵדֶר עִזִּים שֶׁגּוֹלְשׁוֹת מֵהַגִּלְעָד. שִׁנַּיִךְ דּוֹמוֹת לְעֵדֶר כְּבָשִׂים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, כֻּלָּם תּוֹאֲמוֹת וְאֵין בָּהֶם פְּגָם. רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ דּוֹמָה לְפֶלַח רִמּוֹן. שִׁשִּׁים מַלְכּוֹת יֵשׁ לִי וּשְׁמוֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת לְלֹא מִסְפָּר. אַךְ יוֹנָתִי הַמֻּשְׁלֶמֶת הִיא יְחִידָה, הִיא יְחִידָה וּמְיוּחֶדֶת לָאֵם שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ, כָּל הַבָּנוֹת רָאוּ אוֹתָהּ וְאִשְּׁרוּ, וְהַמְּלָכוֹת וְהַפִּילַגְשִׁים הִלְלוּ אוֹתָהּ. מִי זֹאת שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ הַשַּׁחַר, יָפָה כַּלְּבָנָה מְיוּחֶדֶת כַּחַמָּה, חֲזָקָה כִּצְבָא גְּדוּדִים! יָרַדְתִּי אֶל גִּנַּת אֱגוֹז לִרְאוֹת אֶת אֲבִיב פֵּרוֹת הַנַּחַל, לִרְאוֹת הַאִם הַגֶּפֶן פָּרְחָה, אִם צָמְחוּ נִצָּנֵי הָרִמּוֹנִים. – לֹא יָדַעְתִּי מִכָּךְ, הָיִיתִי חָפֵצָה לִהְיוֹת בְּמֶרְכְּבוֹת עַמִּי הָאוֹהֵב!