מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר רות/ד

פרק ד

וּבוֹעַז עָלָה לְשַּׁעַר הָעִיר וְיָשַׁב שָׁם עַד שֶׁרָאָה אֶת הַגּוֹאֵל שֶׁבּוֹעַז דִּבֵּר עָלָיו עוֹבֵר, אָמַר לוֹ: סוּר לְכָאן וְשֵׁב פֹּה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, הוּא סָר וְיָשַׁב. הוּא אָסַף עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֵחַכְמֵי הָעִיר וְאָמַר: שְׁבוּ פֹּה, וְהֵם יָשְׁבוּ. אָמַר לַגּוֹאֵל: נָעֳמִי שֶׁחָזְרָה מֵאֶרֶץ מוֹאָב מָכְרָה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ אָחִינוּ. וַאֲנִי גִּלִּיתִי לְךָ כְּדֵי שֶׁתִּקְנֶה אוֹתָהּ בִּפְנֵי הַיּוֹשְׁבִים פֹּה וּבִפְנֵי חַכְמֵי עִירֵנוּ. אִם תִּפְדֶּה – תִּפְדֶּה, וְאִם לֹא תִּפְדֶּה סַפֵּר לִי, וְאֵדַע – כִּי חוּץ מִמְּךָ אֵין מִי שֶׁיִּפְדֶּה וַאֲנִי אַחֲרֶיךָ. אָמַר לוֹ אֲנִי אֶפְדֶּה. אָמַר בּוֹעַז: בַּיּוֹם שֶׁתִּקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מִנָּעֳמִי, גַּם מֵרוּת הַמּוֹאֲבִית אֵשֶׁת הַמֵּת תִּקְנֶה אֶת זִכְרוֹ כְּדֵי לְהָקִים אֶת שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ. אָמַר הַגּוֹאֵל: לֹא אוּכַל לִפְדּוֹת לִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אַשְׁחִית אֶת מִשְׁפַּחְתִּי בְּאִשָּׁה מוֹאֲבִית, פְּדֵה לְךָ אַתָּה בַּזְּכוּת שֶׁלִּי לִפְדּוֹת, כִּי אֲנִי לֹא אוּכַל לִפְדּוֹת. וְכָךְ הָיָה נָהוּג מִקֶּדֶם בְּיִשְׂרָאֵל, בְּפִדְיוֹן וּבְהַחְלָפָה – לְאַשְׁרֵר כָּל דָּבָר, אִישׁ חוֹלֵץ אֶת נַעֲלוֹ וְנוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ, זֶה הַחוֹזֶה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר הַגּוֹאֵל לְבוֹעַז קְנֵה לְךְ, וְהוּא חָלַץ אֶת נַעֲלוֹ. אָמַר בּוֹעַז לַזְּקֵנִים וּלְכָל הָעָם: אַתֶּם הַיּוֹם עֵדִים שֶׁקָּנִיתִי מִנָּעֳמִי אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל כִּלְיוֹן וּמַחְלוֹן. וְגַם אֶת רוּת הַמּוֹאֲבִית אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים אֶת שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם זֵכֶר הַמֵּת מִלִּהְיוֹת עִם אֶחָיו וּמֵעִיר נַחֲלָתוֹ – אַתֶּם עֵדִים הַיּוֹם! אָמְרוּ כָּל הָעָם שֶׁבַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים: אֲנַחְנוּ עֵדִים! יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ שֶׁתִּהְיֶה כְּרָחֵל וּכְלֵאָה שֶׁבָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַצְלִיחַ בְּאֶפְרָת וְיִתְפַּרְסֵם שִׁמְךָ בְּבֵית לֶחֶם. וּמִשְׁפַּחְתְּךָ מֵהַצֶּאֱצָאִים שֶׁה' יִתֵּן לְךָ מֵהַנַּעֲרָה הַזֹּאת תִּהְיֶה כְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל פֶּרֶץ שֶׁתָּמָר יָלְדָה לִיהוּדָה. בּוֹעַז לָקַח אֶת רוּת וְהִיא נִשְּׂאָה לוֹ וְהוּא בָּא אֵלֶיהָ, ה' זִכָּה אוֹתָהּ בְּהֵרָיוֹן וְהִיא יָלְדָה בֵּן. אָמְרוּ הַנָּשִׁים לְנָעֳמִי: בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא מָנַע מִמֵּךְ גּוֹאֵל הַיּוֹם, וְיִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וְשֶׁיִּהְיֶה עֲבוּרֵךְ מֵבִיא נַחַת וְדוֹאֵג לָךְ בְּזִקְנוּתֵךְ, כִּי כַּלָּתֵךְ שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתָךְ יָלְדָה אוֹתוֹ – שֶׁהִיא טוֹבָה לָךְ יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה בָּנִים. נָעֳמִי לָקְחָה אֶת הַיֶּלֶד וְשָׂמָה אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהִיא הָיְתָה הַמְּטַפֶּלֶת שֶׁלּוֹ. הַשְּׁכֵנוֹת קָרְאוּ לוֹ שֵׁם וְלֹא רוּת, לְהַרְאוֹת שֶׁהַבֵּן נוֹלַד לְנָעֳמִי, הֵן קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִיו שֶׁל יִשַׁי שֶׁהָיָה אֲבִיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי פֶּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. שַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בּוֹעַז, וּבוֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. עוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשַׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.