מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/כד

פרק כד

• פָּרָשַׁת הַשֶּׁמֶן לַמָּאוֹר

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: צַוֵּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָבִיאוּ לְךָ שֶׁמֶן זַיִת צָלוּל, כָּתוּשׁ, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר, לְהַדְלִיק נֵר תָּמִיד. אַהֲרֹן יְסַדֵּר אוֹתוֹ מִחוּץ לַפָּרוֹכֶת שֶׁלִּפְנֵי אֲרוֹן לוּחוֹת הַבְּרִית בְּאוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת, שֶׁיִּדְלַק לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵעֶרֶב עַד בּוֹקֶר, חוֹק לְעוֹלָם לְדוֹרוֹת. הוּא יְסַדֵּר אֶת הַנֵּרוֹת עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, לִפְנֵי ה' תָּמִיד.

• פָּרָשַׁת לֶחֶם הַפָּנִים

קַח סוֹלֶת וְתֹאפֶה אוֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, כָּל חַלָּה תִּהְיֶה מִשְׁתֵּי עֲשִׂירִיּוֹת הָאֵיפָה (כּ5 לִיטֶר). וְתָשִׂים אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֲרֵמוֹת מְסֻדָּרוֹת – שֵׁשׁ חַלּוֹת כָּל עֲרֵמָה, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר לִפְנֵי ה'. וְתָנִיחַ לְיַד הָעֲרֵמָה בּוֹשֶׂם שֶׁל לְבוֹנָה נְקִיָּה שֶׁתֻּקְטַר בָּאֵשׁ לְהַזְכִּיר אֶת הַלֶּחֶם לִפְנֵי ה'. בְּכָל יוֹם שַׁבָּת יַעֲרוֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי ה', תָּמִיד, הִתְחַיְּבוּת לְעוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַלֶּחֶם יִהְיֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וְיֹאכְלוּ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, כִּי הוּא עֲבוּרוֹ קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִקָּרְבְּנוֹת ה' – חוֹק לְעוֹלָם.

• פָּרָשַׁת הַמְקַלֵּל

בֵּן שֶׁל אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ מִצְרִי יָצָא וְהִסְתּוֹבֵב בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבֵּן שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי רָבוּ בַּמַּחֲנֶה. בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית הִזְכִּיר אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בִּמְפוֹרָש וְקִלֵּל אוֹתוֹ, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְמֹשֶׁה. וְשֵׁם אִמּוֹ הָיָה שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי מִשֵּׁבֶט דָּן. הִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּמַּעֲצָר בְּהַמְתָּנָה עַד שֶׁיְּפוֹרַשׁ לָהֶם דִּינוֹ עַל פִּי ה'. ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְכָל הָעֵדִים שֶׁשָּׁמְעוּ יַשְׁעִינוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְכָל הַצִּבּוּר יִזְרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר וְתֹאמַר: כָּל אִישׁ שֶׁיְּקַלֵּל אֶת אֱלֹהָיו יְקַבֵּל אֶת הָעוֹנֶשׁ עַל חֶטְאוֹ. וּמִי שֶׁיַּזְכִּיר אֶת שֵׁם ה' וִיקַלֵּל אוֹתוֹ יוּמַת – כָּל הַצִּבּוּר יִזְרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים, דִּין הַגֵּר כְּדִין הָאֶזְרָח – אִם יַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם וִיקַלֵּל אוֹתוֹ – יוּמַת. וְאִישׁ שֶׁיַּכֶּה אָדָם כָּלְשֶׁהוּ לַמָּוֶת – יוּמַת. וְהַמַּכֵּה בְּהֵמָה וּמֵמִית אוֹתָהּ יְשַׁלֵּם אֶת עֶרְכָּהּ – עֵרֶךְ שֶׁל נֶפֶשׁ עֲבוּר נֶפֶשׁ. וְאִישׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה מוּם בַּחֲבֵירוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה כָּךְ יֵעָשֶׂה לוֹ: פִּיצוּיֵי שֶׁבֶר עֲבוּר שֶׁבֶר, עֵרֶךְ שֶׁל עַיִן עַל הַשְׁחָתַת עַיִן, עֵרֶךְ שֶׁל שֵׁן עַל הַשְׁחָתַת שֵׁן – אוֹתוֹ נֶזֶק שֶׁעָשָׂה לְאָדָם כָּךְ יַעֲשׂוּ לוֹ. וּמַכֵּה בְּהֵמָה יְשַׁלֵּם אֶת עֶרְכָּהּ, וּמַכֵּה אָדָם בְּמֵזִיד יוּמַת. מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם – דִּין הַגֵּר יִהְיֶה כְּדִין הָאֶזְרָח, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. מֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם הוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָגְמוּ אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה.