מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/לג

פרק לג

עריכה
  • פָּרָשַׁת בִּרְכַּת מֹשֶׁה

וְזֹאת הַבְּרָכָה שֶׁמֹּשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. הוּא אָמַר: ה' בָּא מִסִּינַי בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְהֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל מִשֵּׂעִיר וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן הַקְּרוֹבִים לְסִינַי, וּבָא מְלֻוֶּה בְּרִבְבוֹת מַלְאֲכֵי קוֹדֶשׁ, כְּשֶׁבִּימִינוֹ דַּת הַתּוֹרָה כְּתוּבָה בְּאֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל. ה' גַּם חִבֵּב אֶת הַשְּׁבָטִים – לָקַח בְּיָדוֹ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשָׁיו, הֵם הֻכְנְסוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – מְרוֹמָמִים עַל יְדֵי דִּבּוּרָיו. מֹשֶׁה צִוָּה לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, יְרֻשָּׁה לִקְהִלַּת יַעֲקֹב. מֹשֶׁה הָיָה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהִתְאַסְּפוּ רָאשֵׁי הָעָם, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁמְעוּ לוֹ יַחַד. יְחִי רְאוּבֵן וְלֹא יָמוּת בְּצֵאתוֹ לַקְּרָב רִאשׁוֹן לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה, וַאֲנָשָׁיו יָשׁוּבוּ מֵהַקְּרָב בַּמִּסְפָּר שֶׁיָּצְאוּ. וְזֹאת לִיהוּדָה – אָמַר: שְׁמַע ה' אֶת קוֹל תְּפִלַּת יְהוּדָה בְּצֵאתוֹ לַקְּרָב וְתַחֲזִיר אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לְעַמּוֹ, הוּא יַצְלִיחַ מְאֹד בְּמַעֲשָׂיו, וְתַעֲזוֹר לוֹ מִצּוֹרְרָיו. וְעַל לֵוִי אָמַר: ה', אֶת הָאֲבָנִים הַמְּאִירוֹת שֶׁעוֹנוֹת לִשְׁאֵלוֹת נָתַתָּ לְאַהֲרֹן – הָאִישׁ הַצַּדִּיק שֶׁלְּךָ, נִסִּיתָ אוֹתוֹ בְּנִסָּיוֹן וּבָחַנְתָּ אוֹתוֹ בָּאֵרוּעַ שֶׁל מֵי מְרִיבָה. כְּשֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַעֲנִישׁ וְלַהֲרוֹג בְּחֵטְא הָעֵגֶל – שֵׁבֶט לֵוִי הִתְיַחֵס לְאָבִיו וְאִמּוֹ כְּאִלּוּ לֹא רָאָה אוֹתָם מֵעוֹלָם וְלֹא הִכִּיר אֶת אֶחָיו וְלֹא יָדַע מִי הֵם בָּנָיו, כִּי הֵם הִקְפִּידוּ עַל מִצְווֹתֶיךָ וְהֵם יְקַיְּמוּ אֶת הַהֶסְכֵּם אִתְּךָ. הֵם יְלַמְּדוּ אֶת מִצְווֹתֶיךָ לְיַעֲקֹב וְאֶת תּוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, הֵם יָשִׂימוּ בַּמִּקְדָּשׁ קְטוֹרֶת בְּאַפְּךָ וְקָרְבָּן עַל מִזְבַּחֲךָ. בָּרֵךְ ה' אֶת נְכָסָיו, וְאֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, מְחַץ אֶת הַמָּתְנַיִם שֶׁל הַקָּמִים לְהִלָּחֵם בּוֹ וְשֶׁל שׂוֹנְאָיו, שֶׁלֹּא יָקוּמוּ מֵהַתְּבוּסָה. עַל בִּנְיָמִין אָמַר שֶׁהוּא אָהוּב לַה', הוּא יִשְׁכּוֹן בְּאַרְצוֹ בְּבִטָּחוֹן בַּה', ה' מָגֵן עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ שׁוֹכֵן בֵּין הָרָיו. וּלְיוֹסֵף אָמַר: אַרְצוֹ מְבוֹרֶכֶת בְּבִרְכַּת ה' – בְּפֵירוֹת מְתוּקִים שֶׁמּוּשְׁקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִמַּעְיְנוֹת הַתְּהוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ. וּבְפֵירוֹת מְתוּקִים מֵהַשְׁפַּעַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבְפֵירוֹת מְתוּקִים מֵהַשְׁפַּעַת הַיָּרֵחַ. וּבְהָרִים שֶׁפֵּירוֹתֵיהֶם מַקְדִּימִים לְהַבְשִׁיל רִאשׁוֹנִים, וּבִגְבָעוֹת שֶׁמַּצְמִיחוֹת תָּמִיד פֵּירוֹת מְתוּקִים. וּמִטּוּב אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ מֵרְצוֹן ה' שֶׁנִּגְלָה אֵלַי בַּסְּנֶה, תָּבוֹא בְּרָכָה זוֹ לְרֹאשׁ יוֹסֵף – לַקָּדְקוֹד שֶׁל הַמְּרוֹמָם שֶׁבְּאֶחָיו. הוּא כְּמוֹ שׁוֹר בְּכוֹר חָזָק בַּעַל יוֹפִי וְהָדָר, וְקַרְנָיו הֵם קַרְנֵי רְאֵם בָּהֶם יְנַגֵּחַ יַחַד אֶת עַמֵּי אוֹיְבָיו עַד סוֹף הָאָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת לוֹחֲמֵי אֶפְרַיִם וְאַלְפֵי לוֹחֲמֵי מְנַשֶּׁה. וְלִזְבוּלוּן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתְךָ לַקְּרָב וּלְמִסְחָר, וְיִשָּׂשכָר בְּשִׁבְתְּךָ בְּאוֹהָלֶיךָ. אַנְשֵׁי זְבוּלוּן יִקְרְאוּ לָעַמִּים לְהַר הַבַּיִת, שָׁם יַקְרִיבוּ זִבְחֵי אֱמֶת, כִּי הֵם יִינְקוּ שֶׁפַע מֵהַיַּמִּים, וְאוֹצָרוֹת שֶׁמֻּחְבָּאִים וּטְמוּנִים בַּחוֹל. וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ ה' שֶׁמַּרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁל גָּד, הוּא שׁוֹכֵן בְּבִטָּחוֹן כְּאַרְיֵה וְיִטְרוֹף אֶת אוֹיְבָיו – זְרוֹעַ עִם הָרֹאשׁ. הוּא בָּחַר לְעַצְמוֹ אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְבַּשׁ, שֶׁשָּׁם חֶלְקַת הַקֶּבֶר שֶׁבָּהּ טָמוּן מֹשֶׁה מוֹסֵר הַתּוֹרָה, הוּא יֵצֵא בְּרֹאשׁ הָעָם וּבְכָךְ יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ לַה' וְאֶת הִתְחַיְּבוּתוֹ לְיִשְׂרָאֵל. וּלְדָן אָמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מֵהַבָּשָׁן. וּלְנַפְתָּלִי אָמַר: נַפְתָּלִי שָׂבֵעַ וּמְרוּצֶה וּמָלֵא בְּבִרְכַּת ה', הוּא יִירַשׁ אֶת הַכִּנֶּרֶת וְאֶת הָעֵמֶק שֶׁלִּדְרוֹמָהּ. וּלְאָשֵׁר אָמַר: אָשֵׁר מְבוֹרָךְ בְּבָנָיו, יִהְיֶה רָצוּי לְאֶחָיו וְלֹא יְקַנְּאוּ בּוֹ, וְהוּא טוֹבֵל אֶת רַגְלוֹ בְּשֶׁמֶן בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִים. מַנְעוּלֵי שְׁעָרֶיךָ חֲזָקִים כְּבַרְזֶל וּנְחוֹשֶׁת, וְכִימֵי צְעִירוּתְךָ כָּךְ יִהְיוּ יְמֵי זִקְנוּתְךָ. אֵין כֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָרוֹכֵב בַּשָּׁמַיִם הוּא שֶׁעוֹזֵר לְךָ, וּכְבוֹדוֹ בַּשְּׁחָקִים. אֱלֹהִים שֶׁהָיָה מֵאָז וּמִקֶּדֶם הוּא מַחֲסֶה לָהֶם מִלְמַעְלָה, וּזְרוֹעוֹתָיו מִתַּחַת שׁוֹמְרוֹת לְעוֹלָם, הוּא גֵּרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וְאָמַר לְהַשְׁמִידוֹ. יִשְׂרָאֵל שָׁכַן בְּבִטָּחוֹן לְלֹא אוֹיְבִים – כְּמוֹ שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב, הֵם יַגִּיעוּ לְאֶרֶץ מְגַדֶּלֶת דָּגָן וְיַיִן, גַּם הַשָּׁמַיִם יִנְטְפוּ עָלָיו טַל. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָּמוֹךָ! עַם שֶׁה' מוֹשִׁיעוֹ, הוּא מָגֵן עָלֶיךָ וְעוֹזֵר לְךָ וּבוֹ אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּנִצְחוֹנוֹתֶיךָ, הַגּוֹיִם יַכְחִישׁוּ שֶׁהֵם הָיוּ אוֹיְבֶיךָ כְּדֵי לְהַחְנִיף לְךָ, וְאַתָּה תִּדְרוֹךְ עַל בָּמוֹתֵיהֶם.