מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/לב

פרק לב

• פָּרָשַׁת שִׁירַת הַאֲזִינוּ

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּר, וְהָאָרֶץ תִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי פִּי. דְּבַר הַמּוּסָר שֶׁלִּי יִנְטוֹף כְּמוֹ מָטָר מַרְוֶה, אִמְרָתִי תִּנְזוֹל כְּמוֹ הַטַּל, כְּמוֹ טִפּוֹת זְעִירוֹת עַל דֶּשֶׁא, וּכְטִפּוֹת גְּדוֹלוֹת עַל עֵשֶׂב. כְּשֶׁאֶקְרָא בְּשֵׁם ה', תְּנוּ גְּדֻלָּה לֵאלֹהֵינוּ. הָאֵל הֶחָזָק פְּעֻלּוֹתָיו צוֹדְקוֹת כִּי כָּל דְּרָכָיו הֵם בְּיוֹשֶׁר, הוּא אֵל נֶאֱמָן וְאֵין בְּמַעֲשָׂיו עָוֶל, הוּא צַדִּיק וְיָשָׁר. וְכִי עַם יִשְׂרָאֵל מַפְרִיעַ בַּעֲווֹנוֹ לַה'? לֹא! אֵין זֶה אֶלָּא הַמּוּם שֶׁל בָּנָיו – דּוֹר עַקְשָׁן וּמִתְחַכֵּם. לָמָּה אַתֶּם גּוֹמְלִים כָּךְ לַה', עַם כְּפוּי טוֹבָה וְלֹא חָכָם?! הֲרֵי הוּא אָבִיךָ וְאַתָּה שֶׁלּוֹ, הוּא עָשָׂה אוֹתְךָ וּבִסֵּס אוֹתְךָ! זְכוֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁהָיוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם, הִתְבּוֹנְנוּ בַּשָּׁנִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, שְׁאַל אֶת אָבִיךָ וְהוּא יַגִּיד לְךָ, שְׁאַל אֶת זְקֵנֶיךָ וְהֵם יֹאמְרוּ לְךָ. בִּזְמַן שֶׁהָאֵל הָעֶלְיוֹן חִלֵּק נַחֲלוֹת לַגּוֹיִם, כְּשֶׁהִפְרִיד בֵּין עַמֵּי בְּנֵי אָדָם, הוּא הִצִּיב אֶת שִׁבְעִים גְּבוּלוֹת הָעַמִּים כְּמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי הַחֵלֶק שֶׁל ה' זֶה עַמּוֹ, יַעֲקֹב הוּא כְּמוֹ חֶבֶל הָאָרֶץ שֶׁל נַחֲלָתוֹ. הוּא מָצָא אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, בְּמָקוֹם שֶׁל יְלָלוֹת תַּנִּים וּמִדְבַּר שְׁמָמָה, הוּא עָמַד סְבִיבוֹ בַּמִּדְבָּר לְהָגֵן עָלָיו, נָתַן בּוֹ בִּינָה, וְשָׁמַר אוֹתוֹ כְּמוֹ אֶת הָאִישׁוֹן שֶׁל עֵינוֹ. כְּמוֹ נֶשֶׁר שֶׁמֵּעִיר אֶת קִנּוֹ בַּעֲדִינוּת, מְרַחֵף עַל גּוֹזָלָיו לִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם, פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו וְלוֹקֵחַ אוֹתָם וְנוֹשֵׂא אוֹתָם עַל כְּנָפָיו. כָּךְ ה' לְבַדּוֹ מוֹבִיל אוֹתוֹ, וְאֵין אִתּוֹ אֵל אַחֵר. ה' הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ חֲשׁוּבָה, וְהוּא אָכַל יְבוּלֵי שָׂדֶה, הֵנִיק אוֹתוֹ דְּבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מִסֶּלַע קָשֶׁה. חֶמְאָה מִבָּקָר וְחָלָב מִצֹּאן, עִם שׁוּמַן כְּבָשִׂים וְאֵילִים מֵהַבָּשָׁן וּתְיָשִׁים, עִם חִטָּה שְׁמֵנָה, וּמֵהַמִּיץ שֶׁל הָעֲנָבִים שָׁתָה יַיִן. יִשְׂרָאֵל הִשְׁמִין וּבָעַט, הִשְׁמַנְתָּ, נַעֲשֵׂיתָ עָבֶה, וְהִתְכַּסִּיתָ בְּשׁוּמָן, הוּא נָטַשׁ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, וּבִזָּה אֶת הָאֵל הֶחָזָק שֶׁמַּצִּילוֹ. הִרְגִּיזוּ אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת אֵלִים זָרִים – הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ בְּתוֹעֵבוֹת. שָׁחֲטוּ קָרְבָּנוֹת לַשֵּׁדִים – שֶׁאֵינָם אֵל, לְאֵלִים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ מֵעוֹלָם, חֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ לָאַחֲרוֹנָה, אֲבוֹתֵיכֶם לֹא הִתְעַסְּקוּ בָּהֶם. עָזַבְתָּ אֶת הָאֵל הֶחָזָק שֶׁיָּלַד אוֹתְךָ, שָׁכַחְתָּ אֶת הָאֵל שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ. ה' רָאָה וְכָעַס מִמַּה שֶּׁהִכְעִיסוּהוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. אָמַר: אַסְתִּיר אֶת פָּנַי מֵהֶם, אֲנִי צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה עֲתִידָם, כִּי הֵם דּוֹר הֲפַכְפָּךְ – בָּנִים שֶׁאֵין בָּהֶם אֵמוּן. הֵם הִרְגִּיזוּ אוֹתִי בֶּאֱלִיל שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ – הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְּהַבְלֵיהֶם, לָכֵן אֲנִי אַרְגִּיז אוֹתָם בְּשֵׁבֶט שֶׁאֵינוֹ עָם – אַכְעִיס אוֹתָם בְּעַם רַע. כִּי מִכַּעֲסִי בָּעֲרָה אֵשׁ וְדָלְקָה עַד עוֹמֶק הַתְּהוֹם, הִשְׁמִידָה אֶרֶץ וִיבוּלָהּ וְשָׂרְפָה יְסוֹדוֹת הָרִים. אוֹסִיף עֲלֵיהֶם רָעוֹת, אִירָה בָּהֶם אֶת כָּל חִצַּי. הֵם יִהְיוּ מֻכֵּי רָעָב וְחוֹלִים בְּחוֹם גָּבוֹהַּ וּמָוֶת מַר, וַאֲשַׁסֶּה בָּהֶם שֵׁן שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת עִם אֶרֶס שֶׁל זוֹחֲלֵי עָפָר. מִחוּץ לָעִיר תִּהְיֶה מִלְחָמָה שֶׁתַּהֲרוֹג אֶת בְּנֵיהֶם, וּבַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים תִּהְיֶה אֵימָה, יָמוּתוּ גַּם בָּחוּר וְגַם בְּתוּלָה, יוֹנֵק עִם אִישׁ זָקֵן. אָמַרְתִּי: אַשְׁמִיד אוֹתָם בְּרָגְזִי! לֹא אַשְׁאִיר מֵהֶם זֵכֶר בֵּין הָאֲנָשִׁים. כָּךְ הָיִיתִי עוֹשֶׂה אִם לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁש שֶׁהָאוֹיֵב יַכְעִיס אוֹתִי, שֶׁמָּא יִתְגָּאוּ צוֹרְרֵיהֶם – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: יָדֵינוּ חֲזָקָה, וְלֹא ה' עָשָׂה אֶת כָּל זֶה. כִּי הָאוֹיְבִים הֵם עַם חֲסַר חָכְמָה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. אִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים הָיוּ יוֹדְעִים זֹאת, הָיוּ מְבִינִים שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ יִקְרֶה כָּךְ גַּם לָהֶם בְּסוֹפָם. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מֵהֶם רוֹדֵף אֶלֶף וּשְׁנַיִם מַבְרִיחִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, אִם לֹא שֶׁהָאֵל הֶחָזָק שֶׁל יִשְׂרָאֵל מָכַר אוֹתָם, וַה' הִסְגִּיר אוֹתָם?! הֲרֵי אֱלִילָם אֵינוֹ כְּמוֹ הָאֵל הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, וּבְכָל זֹאת אוֹיְבֵינוּ עוֹשִׂים בָּנוּ שְׁפָטִים. אֲבָל לְבַסּוֹף הַגֶּפֶן שֶׁלָּהֶם תֵּעָנֵשׁ כְּמוֹ גֶּפֶן סְדוֹם וּשְׂדוֹת עֲמוֹרָה, עִנְּבֵיהֶם יִהְיוּ כְּעִנְּבֵי הָעֵשֶׂב הַמָּר, יִהְיוּ לָהֶם אֶשְׁכּוֹלוֹת מָרִים. יֵינָם יִהְיֶה כְּמוֹ אֶרֶס נְחָשִׁים, וּכְרַעַל פֶּתֶן אַכְזָר. הֲרֵי זֶה שָׁמוּר אֶצְלִי, נָעוּל בַּמַּחְסָנִים שֶׁלִּי – הַנְּקָמָה וְהַתַּגְמוּל מוּכָנִים אֶצְלִי לַזְּמַן שֶׁרַגְלָם תִּתְמוֹטֵט, שֶׁכֵּן קָרוֹב יוֹם שְׁבִירָתָם, וַאֲמַהֵר אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁה' יָדוּן אֶת עַמּוֹ וְיִתְחָרֵט מִלְּהַעֲנִישׁ אֶת עֲבָדָיו, כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁעָזְבָה אוֹתָם הַיָּד הַמְּסַיַּעַת וְאֵין בָּהֶם נֶעֱזָר וְנִתְמָךְ. ה' יֹאמַר: אֵיפֹה אֱלִילֵיהֶם? – אֱלִילָם הֶחָזָק שֶׁבָּטְחוּ בּוֹ?! אֱלִילֵיהֶם הָאוֹכְלִים אֶת חֵלֶב זִבְחֵיהֶם וְשׁוֹתִים אֶת הַיַּיִן שֶׁשָּׁפְכוּ לָהֶם? שֶׁיָּקוּמוּ וְיַעַזְרוּ לָכֶם! שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם לְמִסְתּוֹר מֵאוֹיֵב! רְאוּ עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים אֲחֵרִים יַחַד אִתִּי! רַק אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, אֲנִי מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֲרַפֵּא, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל מִיָּדִי. כְּשֶׁאָרִים אֶל הַשָּׁמַיִם אֶת יָדִי, וְאֶשָּׁבַע בִּשְׁמִי – 'חַי אֲנִי לְעוֹלָם' שֶׁכָּךְ אֶעֱשֶׂה: אַשְׁחִיז אֶת חַרְבִּי הַמַּבְרִיקָה וְיָדִי תֹּאחַז בְּמִדַּת הַדִּין, אָשִׁיב נְקָמָה לְצוֹרְרַי וַאֲשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאַי. אַרְוֶה אֶת חִצַּי בְּדָם עַד שֶׁיִּשְׁתַּכְּרוּ, וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר, מִדַּם הֲרוּגִים וּשְׁבוּיִים, וּמֵהָרָאשִׁים הַשְּׁסוּעִים שֶׁל הָאוֹיֵב. שַׁבְּחוּ גּוֹיִם אֶת עַמּוֹ, כִּי ה' יִנְקוֹם אֶת דַּם עֲבָדָיו, וְיָשִׁיב נְקָמָה לְצוֹרְרָיו וְהוּא יְכַפֵּר עַל אַדְמָתוֹ וְעַמּוֹ.

• פָּרָשַׁת הַצִּוּוּי עַל הַשִּׁירָה

מֹשֶׁה בָּא, וְדִבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. מֹשֶׁה גָּמַר לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לָהֶם: שִׂימוּ לִבְּכֶם לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁתְּצַוּוּ אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְהַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי הוּא לֹא דָּבָר רֵיק מִתּוֹכֶן עֲבוּרְכֶם, אֶלָּא הוּא חַיֵּיכֶם, וּבִזְכוּת הַדָּבָר הַזֶּה תִּתְקַיְּמוּ זְמַן רָב עַל הָאֲדָמָה שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לְשָׁם לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ.

• פָּרָשַׁת צִוּוּי הָעֲלִיָּה לְהַר נְבוֹ

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַזֶּה עַצְמוֹ וְאָמַר: עֲלֵה עַל הַר הַמַּעֲבָר הַזֶּה – הַר נְבוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב שֶׁמּוּל יְרִיחוֹ, וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. וּמוּת בָּהָר שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לְשָׁם וְנִשְׁמָתְךָ תֵּאָסֵף אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאַהֲרֹן אָחִיךָ מֵת בְּהוֹר-הָהָר וְנִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. עַל זֶה שֶׁמְּעַלְתֶּם בִּי בְּכָךְ שֶׁלֹּא קִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁמִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת מֵי מְרִיבָה בְּקָדֵשׁ בְּמִדְבַּר צִין. תַּעֲמוֹד רַק מִמּוּל וְתִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ, וְלֹא תָּבוֹא לְשָׁם – לָאָרֶץ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.