מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/לט

פרק לט

• פָּרָשַׁת בֵּית פּוֹטִיפַר

יוֹסֵף הוּרַד לְמִצְרַיִם, וּפוֹטִיפַר – אִישׁ מִצְרִי מְשָׁרֵת פַּרְעֹה – שַׂר הַלֹּחֲמִים, קָנָה אוֹתוֹ מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְשָׁם. ה' הָיָה עִם יוֹסֵף וְעָזַר לוֹ, וְהוּא הָיָה אִישׁ מַצְלִיחַ, הוּא הָיָה בְּבֵית אֲדוֹנוֹ הַמִּצְרִי. אֲדוֹנוֹ רָאָה שֶׁה' אִתּוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה ה' עוֹזֵר לוֹ לְהַצְלִיחַ. יוֹסֵף מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְשֵׁרֵת אוֹתוֹ, וְהוּא מִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת אַחֲרַאי עַל בֵּיתוֹ, וְהִפְקִיד בְּאַחְרָיוּתוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. מֵאָז שֶׁהוּא מִנָּה אוֹתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, ה' בֵּרֵךְ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּזְכוּת יוֹסֵף, בִּרְכַּת ה' הָיְתָה בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. הוּא הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּת יוֹסֵף אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא יָדַע כְּלוּם מִמַּה שֶּׁיֵשׁ אֶצְלוֹ חוּץ מֵהַלֶּחֶם שֶׁהוּא אוֹכֵל, יוֹסֵף הָיָה יָפֶה בְּצוּרַת גּוּפוֹ וּבְמַרְאֶה פָּנָיו. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ בְּחֶמְדָּה אֶל יוֹסֵף – וְאָמְרָה: שְׁכַב אִתִּי! הוּא סֵרֵב, וְאָמַר לְאֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ: הֲרֵי אֲדוֹנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה קּוֹרֶה אִתִּי בַּבַּיִת, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הוּא הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּתִי. הוּא לֹא שׁוֹלֵט בַּבַּיִת הַזֶּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְלֹא מָנַע מִמֶּנִּי כְּלוּם אֶלָּא רַק אוֹתָךְ מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ אִשְׁתּוֹ, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאֶחֱטָא לֵאלֹהִים! הִיא דִּבְּרָה אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, וְהוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת אִתָּהּ. בְּאַחַד הַיָּמִים, הוּא בָּא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא הָיָה אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבַּיִת. הִיא תָּפְשָׂה אוֹתוֹ בְּבִגְדוֹ וְאָמְרָה: שְׁכַב אִתִּי! הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וּבָרַח וְיָצָא הַחוּצָה. כְּשֶׁהִיא רָאֲתָה שֶׁהוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וּבָרַח הַחוּצָה, קָרְאָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ וְאָמְרָה: רְאוּ! בַּעֲלִי הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לִצְחוֹק עָלֵינוּ! הוּא בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב אִתִּי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה בְּקוֹל רָם. וּכְשֶׁהוּא שָׁמַע שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה, הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלִי וּבָרַח וְיָצָא הַחוּצָה. הִיא הִנִּיחָה אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד שֶׁאֲדוֹנוֹ בָּא לְבֵיתוֹ. הִיא דִּבְּרָה אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי שֶׁהֵבֵאתָ לָנוּ לִצְחוֹק עָלַי. וּכְשֶׁהֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה, הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלִי וּבָרַח הַחוּצָה. כְּשֶׁשָּׁמַע אֲדוֹנוֹ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁדִּבְּרָה אֵלָיו וְאָמְרָה: כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדְּךָ – הוּא כָּעַס. אֲדוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף לָקַח אוֹתוֹ, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית הַסּוֹהַר – הַמָּקוֹם שֶׁאֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְהוּא נִשְׁאָר שָׁם בְּבֵית הַסּוֹהַר. ה' הָיָה עִם יוֹסֵף וְהִשְׁפִּיעַ אֵלָיו חֶסֶד, וְעָשָׂה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר. שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶת כָּל הָאֲסִירִים שֶׁבְּבֵית הַסּוֹהַר, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה הָאַחֲרַאי שֶׁהַדָּבָר יֵעָשֶׂה. שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר אֵינוֹ רוֹאֶה בּוֹ שׁוּם פְּגָם בִּזְכוּת שֶׁה' אִתּוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה – ה' מַצְלִיחַ.