מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/ג

פרק ג

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עַרְמוּמִי יוֹתֵר מִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁה' אֱלֹהִים עָשָׂה, וְהוּא אָמַר לָאִשָּׁה: הַאִם נָכוֹן שֶׁאֱלֹהִים אָמַר אַל תֹּאכְלוּ מִכָּל עֲצֵי הַגָּן? אָמְרָה הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ: מִפֵּרוֹת עֲצֵי הַגָּן נֹאכַל. וּמִפֵּרוֹת הָעֵץ הַזֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַגָּן אֱלֹהִים אָמַר: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּגְּעוּ בּוֹ – שֶׁלֹּא תָּמוּתוּ. הַנָּחָשׁ אָמַר לָאִשָּׁה: לֹא תָּמוּתוּ! אֶלָּא אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ יִפָּתַח שִׂכְלְכֶם, וְתִהְיוּ כֵּאלֹהִים – מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרָע. הָאִשָּׁה רָאֲתָה שֶׁהָעֵץ טוֹב לְמַאֲכָל וְשֶׁהוּא תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וְהָעֵץ נֶחְמָד וְגוֹרֵם לְהַחְכִּים, הִיא לָקְחָה מִפִּרְיוֹ וְאָכְלָה וְנָתְנָה גַּם לְבַעֲלָהּ שֶׁיֹּאכַל אִתָּהּ, וְהוּא אָכַל. הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִפְתַּח וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁזֶּה רַע שֶׁהֵם עֲרֻמִּים, הֵם תָּפְרוּ עֲלֵי תְּאֵנָה וְעָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת. הֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים עוֹבֵר בַּגָּן מִכִּוּוּן הַשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹטָה לִשְׁקוֹעַ, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ הִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בֵּין עֲצֵי הַגָּן. ה' אֱלֹהִים קָרָא לָאָדָם וְאָמַר לוֹ: אֵיפֹה אַתָּה? אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ בַּגָּן, וּפָחַדְתִּי כִּי אֲנִי עֵרוֹם, וְהִתְחַבֵּאתִי. אָמַר לוֹ: מִי סִפֵּר לְךָ שֶׁאַתָּה עֵרוֹם? הַאִם אָכַלְתָּ מֵהָעֵץ שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ? אָמַר הָאָדָם: הָאִשָּׁה שֶׁנָּתַתָּה לִי לִהְיוֹת אִתִּי הִיא נָתְנָה לִי מֵהָעֵץ וְאָכַלְתִּי. ה' אֱלֹהִים אָמַר לָאִשָּׁה: מֶה עָשִׂית?! אָמְרָה הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ פִּתָּה אוֹתִי וְאָכַלְתִּי. ה' אֱלֹהִים אָמַר לַנָּחָשׁ: מִפְּנֵי שֶׁעָשִׂיתָ אֶת זֶה – אַתָּה אָרוּר יוֹתֵר מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, אַתָּה תִּזְחַל עַל בִּטְנְךָ וְתֹאכַל עָפָר כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאָשִׂים שִׂנְאָה בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין צֶאֱצָאֶיךָ וּבֵין צֶאֱצָאֶיהָ, הוּא יִמְחַץ אוֹתְךָ בְּרֹאשְׁךָ וְאַתָּה תַּכִּישׁ אוֹתוֹ בַּעֲקֵבוֹ. לָאִשָּׁה אָמַר: אַגְדִּיל מְאוֹד אֶת הָעֶצֶב שֶׁלָּךְ וְאֶת הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ, אַתְּ תֵּלְדִי בָּנִים בְּצַעַר, אַתְּ תִּשְׁתּוֹקְקִי לְבַעֲלֵךְ וְהוּא יִמְשׁוֹל בָּךְ. וּלְאָדָם אָמַר: בִּגְלַל שֶׁשָּׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ וְאָכַלְתָּ מֵהָעֵץ שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ לֹא לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ, הָאֲדָמָה תִּהְיֶה מְקֻלֶּלֶת בִּגְלַלְךָ, אַתָּה תֹּאכַל אֶת יְבוּלָהּ בְּעַצְבוּת וּבְמִַאֲמָץ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְהִיא תַּצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְתֹאכַל אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת פָּנֶיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שֶׁבְּמוֹתְךָ תַּחֲזוֹר לָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה נִבְרֵאתָ – כִּי אַתָּה עָשׂוּי מֵעָפָר וְאַתָּה תַּחֲזוֹר לְעָפָר. הָאָדָם קָרָא אֶת שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה מִלְּשׁוֹן חַיִּים, כִּי הִיא הָיְתָה הָאֵם שֶׁל כָּל חַי. ה' אֱלֹהִים עָשָׂה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם. ה' אֱלֹהִים אָמַר: הֲרֵי הָאָדָם נִהְיָה דּוֹמֶה לֵאלֹהִים – שֶׁהוּא מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, וְעַכְשָׁיו צָרִיךְ לַחֲשׁוֹשׁ שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְיִקַּח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְיֹאכַל וְיִחְיֶה לְעוֹלָם. ה' אֱלֹהִים גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה שֶׁהוּא נִלְקַח מִשָּׁם. הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָאָדָם, וְשָׂם לִפְנֵי גַּן עֵדֶן אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹחֲזִים חֶרֶב חַדָּה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.