מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/כד

פרק כד

בִּלְעָם רָאָה שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, לָכֵן הוּא לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעִים לְנִיחוּשׁ עֲתִידוֹת כְּמוֹ בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת, אֶלָּא הִפְנָה אֶת פָּנָיו לַמִּדְבָּר. בִּלְעָם הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ וְרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל חוֹנֶה מְסֻדָּר לְפִי שְׁבָטָיו, וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. הוּא נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: נְאוּם בִּלְעָם בְּנוֹ שֶׁל בְּעוֹר, נְאוּם הַגֶּבֶר בַּעַל הָעַיִן הַמִּתְבּוֹנֶנֶת הֵיטֵב. נְאוּם הַשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּרֵי אֵל, שֶׁרוֹאֶה מַחֲזוֹת שַׁדַּי, נוֹפֵל בְּתַרְדֵּמָה וּמִתְגַּלָּה לְעֵינָיו נְבוּאָה. כַּמָּה טוֹבִים אוֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, וּמְגוּרֶיךָ יִשְׂרָאֵל! כְּמוֹ נְחָלִים זוֹרְמִים, כְּמוֹ גַּנִּים עַל נָהָר, כְּמוֹ בְּשָׂמִים שֶׁה' נָטַע, כְּמוֹ אֲרָזִים עַל מַיִם. יְטַפְטְפוּ מַיִם מֵעֲנָפָיו, וְזַרְעוֹ יִזָּרַע בְּמַיִם רַבִּים, מַלְכּוֹ יִהְיֶה מְרוֹמָם יוֹתֵר מֵאֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וּמַלְכוּתוֹ תִּתְעַלֶּה. הָאֵל שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ כְּמוֹ שֶׁל שׁוֹר הַבָּר הַגָּדוֹל, הוּא יִכְבּוֹשׁ אֶת הָעַמִּים שׂוֹנְאָיו וְיִשְׁבּוֹר אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם וְיִמְחַץ בָּהֶם אֶת חִצָּיו. יִרְבּוֹץ יִתְיַשֵּׁב וְיִשְׁכַּב כְּמוֹ אַרְיֵה – מִי יָקִים אוֹתוֹ! מְבָרְכֶיךָ מְבוֹרָכִים וּמְקַלְּלֶיךָ מְקֻלָּלִים. בָּלָק כָּעַס עַל בִּלְעָם וּמָחָה אֶת כַּפָּיו בְּכַעַס, בָּלָק אָמַר לְבִלְעָם: קָרָאתִי לְךָ לְקַלֵּל אֶת אוֹיְבַי וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ אוֹתָם כְּבָר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים! וְעַכְשָׁיו בְּרַח לְךָ לִמְקוֹמְךָ! רָצִיתִי לְכַבֵּד אוֹתְךָ וְהִנֵּה ה' מָנַע מִמְּךָ כָּבוֹד. בִּלְעָם אָמַר לְבָלָק: הֲרֵי גַּם לִשְׁלוּחֶיךָ שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי וְאָמַרְתִּי כָּךְ: גַּם אִם בָּלָק יִתֵּן לִי כֶּסֶף וְזָהָב בְּכַמּוּת שֶׁאֶפְשָׁר לְמַלֵּא בָּהּ אֶת בֵּיתוֹ – לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי ה' אֱלֹהַי וְלַעֲשׂוֹת מִלִּבִּי טוֹב אוֹ רַע – רַק אֶת מַה שֶּׁה' יְדַבֵּר אוֹתוֹ אֲדַבֵּר. וְעַכְשָׁיו אֲנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי, בֹּא וַאֲיָעֵץ לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת וַאֲגַלֶּה לְךָ מַה יַּעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הוּא נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: נְאוּם בִּלְעָם בְּנוֹ שֶׁל בְּעוֹר וּנְאוּם הַגֶּבֶר בַּעַל הָעַיִן הַמִּתְבּוֹנֶנֶת הֵיטֵב. נְאוּם הַשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּרֵי אֵל וְיוֹדֵעַ דַּעַת מֵאֵל עֶלְיוֹן, הָרוֹאֶה מַחֲזוֹת שַׁדַּי, נוֹפֵל בְּתַרְדֵּמָה וּמִתְגַּלָּה לְעֵינָיו נְבוּאָה. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וְלֹא עַכְשָׁיו, אֲנִי מַבִּיט בּוֹ וְהוּא אֵינוֹ קָרוֹב, בֶּעָתִיד יִזְרַח מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מִיַּעֲקֹב וְיָקוּם שַׁלִּיט מִיִּשְׂרָאֵל, וְיִמְחַץ אֶת מוֹאָב שֶׁיּוֹשְׁבִים בִּגְבוּלוֹ, וְיִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. אֱדוֹם יִהְיוּ לוֹ לִירוּשָׁה – שֵׂעִיר אוֹיְבָיו יִהְיוּ לוֹ לִירוּשָׁה, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חַיִל. וְאִישׁ מִיַּעֲקֹב יִשְׁלוֹט וְיַשְׁמִיד כָּל שָׂרִיד מֵהָעִיר. הוּא רָאָה אֶת עֲמָלֵק, נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: עֲמָלֵק הוּא הָעָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּלְחַם בְּיִשְׂרָאֵל, וְסוֹפוֹ שֶׁיֹּאבַד. הוּא רָאָה אֶת בְּנֵי יִתְרוֹ, נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: חַזֵּק אֶת מְגוּרֶיךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע אֶת בֵּיתְךָ. כִּי אִם יִרְצוּ לְהַשְׁמִיד אֶת שִׁלְטוֹן בְּנֵי יִתְרוֹ, לָמָּה שֶׁאַשּׁוּר יִקְחוּ אוֹתְךָ בַּשֶּׁבִי? הוּא נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: אוֹי! מִי יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים כְּשֶׁהָאֵל יַעֲשֶׂה אֶת יִשְׂרָאֵל שַׁלִּיטִים. וְצִיֵּי אֳנִיּוֹת יֵצְאוּ מֵאֶרֶץ כִּתִּים, יְעַנּוּ אֶת עַם אַשּׁוּר וִיעַנּוּ אֶת עַם עֵבֶר, וְגַם הוּא – עַם כִּתִּים סוֹפוֹ שֶׁיֹּאבַד. בִּלְעָם קָם וְהָלַךְ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ, וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.