מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/כב

פרק כב

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ וְחָנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מוּל יְרִיחוֹ.

• פָּרָשַׁת בִּרְכוֹת בִּלְעָם

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר רָאָה אֶת כָּל מַה שֶּׁעַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה לָאֱמוֹרִי. הַמּוֹאָבִים פָּחֲדוּ מְאוֹד מֵעַם יִשְׂרָאֵל כִּי הֵם רַבִּים, וְנִמְאַס לְמוֹאָב מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַמּוֹאָבִים אָמְרוּ לְזִקְנֵי מִדְיָן: עַכְשָׁיו הַקָּהָל הַזֶּה יַשְׁמִיד אֶת כָּל הָעַמִּים שֶׁסְּבִיבֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהַשּׁוֹר זוֹלֵל אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה! וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר הָיָה מֶלֶךְ מוֹאָב בְּאוֹתוֹ זְמָן. הוּא שָׁלַח שְׁלִיחִים לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֶל הָעִיר פְּתוֹר שֶׁעַל שְׂפַת נְהַר פְּרָת, אֶל הָאָרֶץ שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹ – לִקְרֹא לוֹ, וְלוֹמַר לוֹ: הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה הוּא כִּסָּה אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ וְהוּא חוֹנֶה מִמּוּלִי. וְעַכְשָׁיו לֵךְ בְּבַקָּשָׁה קַלֵּל לִי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי הוּא עָצוּם, יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי אוּכַל לְהַכּוֹת בּוֹ וַאֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵהָאָרֶץ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּי שֶׁתְּבָרֵךְ הוּא מְבוֹרָךְ, וּמִי שֶׁתְּקַלֵּל יְקֻלָּל. זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן הָלְכוּ וּבְיָדָם סִפְרֵי קְסָמִים, הֵם בָּאוּ לְבִלְעָם וְדִבְּרוּ אֵלָיו אֶת דִּבְרֵי בָּלָק. הוּא אָמַר לָהֶם: הִשָּׁאֲרוּ פֹּה הַלַּיְלָה וְאָשִׁיב לָכֶם תְּשׁוּבָה לְפִי מַה שֶּׁה' יֹאמַר לִי, שָׂרֵי מוֹאָב הִתְאַכְסְנוּ אֵצֶל בִּלְעָם. אֱלֹהִים בָּא לְבִלְעָם וְאָמַר: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ? בִּלְעָם אָמַר לָאֱלֹהִים: בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אוֹתָם אֵלַי לוֹמַר לִי: הִנֵּה הָעָם שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם כִּסָּה אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ, עַכְשָׁיו לֵךְ תְּקַלֵּל לִי אוֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְגָרְשׁוֹ. אֱלֹהִים אָמַר לְבִלְעָם: אַל תֵּלֵךְ אִתָּם, אַל תְּקַלֵּל אֶת הָעָם כִּי הוּא מְבוֹרָךְ. בִּלְעָם קָם בַּבּוֹקֶר וְאָמַר לְשָׂרֵי בָּלָק: לְכוּ לְאַרְצְכֶם כִּי ה' סֵרֵב לְאַפְשֵׁר לִי לָלֶכֶת אִתְּכֶם. שָׂרֵי מוֹאָב קָמוּ וּבָאוּ לְבָלָק וְאָמְרוּ: בִּלְעָם סֵרֵב לָלֶכֶת אִתָּנוּ. בָּלָק הוֹסִיף לִשְׁלוֹחַ עוֹד שָׂרִים, רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה שֶׁשָּׁלַח קוֹדֶם. הֵם בָּאוּ לְבִלְעָם וְאָמְרוּ לוֹ: כָּךְ אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר: אָנָא, אַל תִּמָּנַע מִלָּלֶכֶת אֵלַי. כִּי אֲנִי אֲכַבֵּד אוֹתְךָ מְאוֹד וְאֶעֱשֶׂה כָּל מַה שֶּׁתֹּאמַר לִי, וְאָנָּא, לֵךְ קַלֵּל לִי אֶת הָעָם הַזֶּה. בִּלְעָם עָנָה וְאָמַר לְעַבְדֵי בָּלָק: גַּם אִם בָּלָק יִתֵּן לִי כֶּסֶף וְזָהָב בְּכַמּוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְמַלֵּא אֶת בֵּיתוֹ לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי ה' אֱלֹהַי לַעֲשׂוֹת דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל. וְעַכְשָׁיו בְּבַקָּשָׁה, תִּתְאַכְסְנוּ כָּאן גַּם אַתֶּם הַלַּיְלָה, עַד שֶׁאֵדַע מַה ה' יְדַבֵּר אִתִּי עוֹד. אֱלֹהִים בָּא לְבִלְעָם בַּלַּיְלָה, וְאָמַר לוֹ: אִם הָאֲנָשִׁים בָּאוּ רַק לִקְרֹא לְךָ קוּם לֵךְ אִתָּם, אֲבָל רַק אֶת הַדָּבָר שֶׁאֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תַּעֲשֶׂה. בִּלְעָם קָם בַּבּוֹקֶר, רָתַם אֶת אֲתוֹנוֹ, וְהָלַךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. אֱלֹהִים כָּעַס עַל זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, מַלְאַךְ ה' עָמַד בַּדֶּרֶךְ לְהַפְרִיעַ לוֹ, וְהוּא רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ. הָאָתוֹן רָאֲתָה אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הָאָתוֹן סָטְתָה מֵהַדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בַּשָּׂדֶה, בִּלְעָם הִכָּה אֶת הָאָתוֹן כְּדֵי לְהַפְנוֹת אוֹתָהּ לַדֶּרֶךְ. מַלְאַךְ ה' עָמַד בַּשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַכְּרָמִים, גָּדֵר מִכָּאן וְגָדֵר מִכָּאן. הָאָתוֹן רָאֲתָה אֶת מַלְאַךְ ה', הִיא נִלְחֲצָה לַקִּיר וְלָחֲצָה אֶת רֶגֶל בִּלְעָם, הוּא הִכָּה אוֹתָהּ שׁוּב. מַלְאַךְ ה' הִמְשִׁיךְ לַעֲבוֹר, וְעָמַד בְּמָקוֹם צָר שֶׁאֵין בּוֹ דֶּרֶךְ לִסְטוֹת לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל. הָאָתוֹן רָאֲתָה אֶת מַלְאַךְ ה', וְרָבְצָה תַּחַת בִּלְעָם, בִּלְעָם כָּעַס וְהִכָּה אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. ה' פָּתַח אֶת פִּי הָאָתוֹן וְהִיא אָמְרָה לְבִלְעָם: מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁהִכִּיתָ אוֹתִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים? בִּלְעָם אָמַר לָאָתוֹן: כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי, אִלּוּ הָיְתָה חֶרֶב בְּיָדִי הָיִיתִי עַכְשָׁיו הוֹרֵג אוֹתָךְ! הָאָתוֹן אָמְרָה לְבִלְעָם: הֲרֵי אֲנִי אֲתוֹנְךָ שֶׁרָכַבְתָּ עָלַי מֵאָז שֶׁהִתְחַלְתָּ לִרְכּוֹב וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַאִם הָיִיתִי רְגִילָה לַעֲשׂוֹת לְךָ כָּךְ? אָמַר: לֹא. ה' פָּקַח אֶת עֵינֵי בִּלְעָם וְהוּא רָאָה אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הוּא קָד וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל פָּנָיו. מַלְאַךְ ה' אָמַר לוֹ: לַמָּה הִכִּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ כְּבָר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים? הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁיָּצָאתִי לְהַפְרִיעַ, כִּי דַּרְכְּךָ אֵינָהּ יְשָׁרָה בְּעֵינַי! הָאָתוֹן רָאֲתָה אוֹתִי וְסָטְתָה מִלְּפָנַי כְּבָר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, אִם לֹא הָיְתָה סוֹטָה מִפָּנַי הָיִיתִי עַכְשָׁיו הוֹרֵג אוֹתְךָ, וְאוֹתָהּ הָיִיתִי מַשְׁאִיר בַּחַיִּים. בִּלְעָם אָמַר לְמַלְאַךְ ה': חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה עוֹמֵד מוּלִי בַּדֶּרֶךְ, וְעַכְשָׁיו, אִם זֶה רַע בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָלַכְתִּי, אֶחֱזוֹר. מַלְאַךְ ה' אָמַר לְבִלְעָם: לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, אֲבָל רַק אֶת הַדָּבָר שֶׁאֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תְּדַבֵּר! בִּלְעָם הָלַךְ עִם שָׂרֵי בָּלָק. בָּלָק שָׁמַע שֶׁבִּלְעָם בָּא, הוּא יָצָא לִקְרָאתוֹ לְעִיר הַבִּירָה שֶׁל מוֹאָב שֶׁנִּמְצֵאת עַל גְּבוּל נַחַל אַרְנוֹן שֶׁנִּמְצָא בִּקְצֵה גְּבוּל מוֹאָב. בָּלָק אָמַר לְבִלְעָם: הֲרֵי כְּבָר שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ שְׁלִיחִים לִקְרֹא לְךָ, לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלַי? הַאִם בֶּאֱמֶת חָשַׁבְתָּ שֶׁלֹּא אוּכַל לְכַבֵּד אוֹתְךָ? בִּלְעָם אָמַר לְבָלָק: הִנֵּה בָּאתִי אֵלֶיךָ עַכְשָׁיו, הַאִם אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר מַשֶּׁהוּ?! רַק אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֱלֹהִים יָשִׂים בְּפִי, אוֹתָם אֲדַבֵּר. בִּלְעָם הָלַךְ עִם בָּלָק, וְהֵם בָּאוּ לָעִיר – לְחוּצוֹת עִיר הַבִּירָה. בָּלָק שָׁחַט בָּקָר וָצֹאן, וְשָׁלַח מֵהַבָּשָׂר לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים שֶׁאִתּוֹ. בַּבּוֹקֶר, בָּלָק לָקַח אֶת בִּלְעָם וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לָרָמָה שֶׁעָבְדוּ עָלֶיהָ אֶת הַבַּעַל, וְהוּא רָאָה מִשָּׁם אֶת קְצֵה הָעָם.