מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/יא

פרק יא

• פָּרָשַׁת הַמִּתְאֹנְנִים

הָעָם הִתְלוֹנְנוּ וְאָמְרוּ דְּבָרִים רָעִים בְּאָזְנֵי ה', ה' שָׁמַע וְכָעַס – וְאֵשׁ ה' בָּעֲרָה בָּהֶם וְשָׂרְפָה בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. הָעָם צָעַק אֶל מֹשֶׁה, מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְהָאֵשׁ שָׁקְעָה. שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא תַּבְעֵרָה כִּי אֵשׁ ה' בָּעֲרָה בָּהֶם. וּבְנֵי הַמִּיעוּטִים שֶׁבְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וְאַחֲרֵיהֶם בָּכוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: מִי יַאֲכִיל אוֹתָנוּ בָּשָׂר? זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגִים שֶׁאָכַלְנוּ בְּמִצְרַיִם בְּחִנָּם, אֶת הַקִּשּׁוּאִים וְאֶת הָאֲבַטִּיחִים וְאֶת הַלּוּף וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. וְעַכְשָׁיו נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין לָנוּ כְּלוּם – אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְצַפּוֹת רַק לַמָּן. וְהַמָּן הוּא בְּצוּרַת זֶרַע כֻּסְבְּרָה, וְצִבְעוֹ לָבָן כְּמוֹ פְּנִינָה. הָעָם שׁוֹטְטוּ וְאָסְפוּ אוֹתוֹ וְטָחֲנוּ בְּרֵחַיִם אוֹ כָּתְשׁוּ בְּמַכְתֵּשׁ וּבִשְּׁלוּ בְּסִיר וְעָשׂוּ מִמֶּנּוּ פִּתּוֹת עֲגוּלוֹת, וְטַעְמוֹ הָיָה כְּטַעַם מַאֲפֶה שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן. בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַטַּל יָרַד עַל הַמַּחֲנֶה, הַמָּן יָרַד עָלָיו. מֹשֶׁה שָׁמַע אֶת הָעָם לְמִשְׁפְּחוֹתָיו בּוֹכֶה – כָּל אֶחָד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ, ה' כָּעַס מְאוֹד, וְגַם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה זֶה הָיָה רָע. מֹשֶׁה אָמַר לַה' לָמָה הֵרַעְתָּ לִי לְעַבְדְּךָ, וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שֶׁהֵטַלְתָּ עָלַי אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל כָּל הָעָם הַזֶּה? וְכִי אֲנִי הַהוֹרֶה שֶׁל כָּל הָעָם הַזֶּה?! הַאִם אֲנִי יָלַדְתִּי אוֹתוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֵלַי: שָׂא אוֹתוֹ בִּזְרוֹעֲךָ כְּמוֹ שֶׁמְּטַפֵּל נוֹשֵׂא תִּינוֹק – לְהָבִיא אוֹתוֹ לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָיו?! מִנַּיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה שֶׁהֵם בּוֹכִים אֵלַי וְאוֹמְרִים: "תֵּן לָנוּ בָּשָׂר וְנֹאכַל"?! לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת בָּאַחֲרָיוּת עַל כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי זֶה קָשֶׁה מִדַּי בִּשְׁבִילִי. וְאִם כָּכָה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, הֲרוֹג אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶרְאֶה בְּרָעָתִי! ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: אֱסוֹף לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם חַכְמֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו, וְתִקַּח אוֹתָם לְאוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת וְיַעַמְדוּ אִתְּךָ שָׁם. וְאֵרֵד וַאֲדַבֵּר אִתְּךָ שָׁם, וְאֶקַּח מֵהָרוּחַ שֶׁעָלֶיךָ וְאָשִׂים עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁתַּתְּפוּ אִתְּךָ בָּאַחֲרָיוּת עַל הָעָם וְלֹא תִּשָּׂא אוֹתָהּ אַתָּה לְבָד. וְלָעָם תֹּאמַר: הִתְכּוֹנְנוּ לְמָחָר וְתֹאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' וַאֲמַרְתֶּם: מִי יַאֲכִיל אוֹתָנוּ בָּשָׂר הֲרֵי הָיָה לָנוּ טוֹב בְּמִצְרַיִם! ה' יִתֵּן לָכֶם בָּשָׂר וְתֹאכְלוּ. לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ, וְלֹא יוֹמַיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חוֹדֶשׁ יָמִים – עַד שֶׁיֵּצֵא לָכֶם מֵהָאַף וְיִמָּאֵס לָכֶם, בִּגְלַל שֶׁמְּאַסְתֶּם בַּה' שֶׁשּׁוֹכֵן בְּתוֹכְכֶם וּבְכִיתֶם לְפָנָיו וַאֲמַרְתֶּם: לָמָּה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם! מֹשֶׁה אָמַר: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הוֹלְכֵי רֶגֶל הָעָם שֶׁאֲנִי בְּתוֹכוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאֶתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְיֹאכְלוּ חוֹדֶשׁ יָמִים?! הַאִם צֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וְיַסְפִּיק לָהֶם?! הַאִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יַאַסְפוּ לָהֶם וְיַסְפִּיק לָהֶם?! ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: וְכִי אֵין בְּכוֹחוֹ שֶׁל ה' לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה?! עַכְשָׁיו תִּרְאֶה אִם יִקְרֶה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, אוֹ שֶׁלֹּא. מֹשֶׁה יָצָא וְדִבֵּר אֶל הָעָם אֶת דִּבְרֵי ה', הוּא אָסַף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וְהֶעֱמִיד אוֹתָם מִסָּבִיב לְאוֹהֶל הַמִּשְׁכָּן. כְּבוֹד ה' יָרַד וְהִתְגַּלָּה בֶּעָנָן וְדִבֵּר אֵלָיו, הוּא לָקַח מֵהָרוּחַ שֶׁעָלָיו וְשָׂם עַל שִׁבְעִים הָאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים, וּכְשֶׁנָּחָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ הֵם הִתְנַבְּאוּ, וּמֵאָז לֹא הִתְנַבְּאוּ יוֹתֵר. נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד, הָרוּחַ נָחָה עֲלֵיהֶם וְהֵם הָיוּ מֵהַמֻּזְמָנִים אֲבָל הֵם לֹא יָצְאוּ לָאוֹהֶל, וְהֵם הִתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה. אַחַד הַנְּעָרִים רָץ וְסִפֵּר לְמֹשֶׁה, וְאָמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה! עָנָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מֵהַמֻּבְחָרִים שֶׁבִּמְשָׁרְתֵי מֹשֶׁה וְאָמַר: אֲדוֹנִי מֹשֶׁה הַכְנֵס אוֹתָם לַכֶּלֶא! אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: הַאִם אַתָּה דּוֹאֵג לִכְבוֹדִי? מִי יִתֵּן שֶׁכָּל עַם ה' יִהְיוּ נְבִיאִים – שֶׁה' יָנִיחַ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם! מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ לַמַּחֲנֶה. וְרוּחַ נָשְׁבָה מֵה' וְהִפְרִיחָה שַׂלְוִים מֵהַיָּם וּפִזְּרָה אוֹתָם עַל הַמַּחֲנֶה בְּמֶרְחָק שֶׁל דֶּרֶךְ יוֹם הֲלִיכָה לְכָאן וְדֶרֶךְ יוֹם לְכָאן מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה וּבְגוֹבָהּ שֶׁל שְׁתֵּי אַמּוֹת (כְּמֶטֶר) עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָעָם קָמוּ וְאָסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו, הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה כּוּרִים (כּ2160 לִיטֶר), הֵם שָׁטְחוּ לָהֶם אֶת הַבָּשָׂר מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה כְּדֵי לְיַבֵּשׁ וּלְשַׁמֵּר אוֹתוֹ. הַבָּשָׂר הָיָה עֲדַיִן בֵּין שִׁנֵּיהֶם – עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לְגָמְרוֹ, וְהַכַּעַס שֶׁל ה' פָּגַע בָּעָם, ה' הִכָּה בָּעָם מַכָּה גְּדוֹלָה מְאוֹד. שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָם שֶׁהִתְאַוּוּ. מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה הָעָם נָסְעוּ לַחֲצֵרוֹת וְחָנוּ בַּחֲצֵרוֹת.