מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/ה
פרק ה
עריכה- פָּרָשַׁת שִׁלּוּחַ הַטְּמֵאִים
ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: צַוֵּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּגָרְשׁוּ מֵהַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל מִי שֶׁנִּטְמָא מִמֵּת. תְּגָרְשׁוּ בֵּין זָכָר וּבֵין נְקֵבָה, תְּגָרְשׁוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כָּךְ וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כְּמוֹ שֶׁה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ.
- פָּרָשַׁת גֵּזֶל הַגֵּר
ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁיַּעֲשׂוּ מֵעֲבֵרוֹת שֶׁל פְּגִיעָה בְּאָדָם וְיִשָּׁבְעוּ לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם ה' שֶׁלֹּא גָּזְלוּ – הָאָדָם הַהוּא יִהְיֶה אָשֵׁם. הוּא יִתְוַדֶּה עַל חֶטְאוֹ שֶׁעָשָׂה, וְיַחֲזִיר אֶת חוֹבוֹ בְּשָׁוְיוֹ וְיוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁית, וְיִתֵּן לְזֶה שֶׁהִתְחַיֵּב לוֹ אוֹ לְיוֹרְשׁוֹ. וְאִם אֵין לָאִישׁ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה יוֹרֵשׁ לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַחוֹב, הַחוֹב מֻחְזַר לַה' וְיִנָּתֵן לַכֹּהֵן, בְּנוֹסָף לָאַיִל לְכַפָּרָה שֶׁבּוֹ הוּא מְכַפֵּר עַל עַצְמוֹ. וְכָל תְּרוּמָה – כָּל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּגִּישִׁים לַכֹּהֵן, הִיא תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ. וְכָל אִישׁ, קָדָשָׁיו יִהְיוּ שֶׁלּוֹ לִפְנֵי שֶׁנָּתַן אוֹתָם, וְאַחֲרֵי שֶׁהָאִישׁ יִתֵּן לַכֹּהֵן הֵם יִהְיוּ שֶׁל הַכֹּהֵן.
- פָּרָשַׁת הַסּוֹטָה
ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֹאמַר לָהֶם: כָּל אִישׁ שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּסְטֶה וְתִבְגוֹד בּוֹ. וְאִישׁ זָר יִשְׁכַּב אִתָּהּ וְיִתֵּן בָּהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְלֹא נוֹדַע לְבַעֲלָהּ, וְהִיא הִתְחַבְּאָה עִם זָר וְנִטְמְאָה מִמֶּנּוּ, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיד עָלֶיהָ וְהִיא לֹא נִתְפְּשָׂה. וְהִתְעוֹרֵר בּוֹ חֲשָׁד בְּנֶאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ וְהִיא אָכֵן נִטְמְאָה, אוֹ שֶׁהִתְעוֹרֵר בּוֹ חֲשָׁד בְּנֶאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמְאָה. הָאִישׁ יָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ לַכֹּהֵן, וְיָבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עֲבוּרָהּ: עֲשִׂירִית הָאֵיפָה (כִּ2.16 לִיטֶר) שֶׁל קֶמַח שְׂעוֹרִים, לֹא יִשְׁפּוֹךְ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה, כִּי הִיא מִנְחָה שֶׁל חֲשָׁד, מִנְחַת זִכָּרוֹן – לְהַזְכִּיר עָווֹן. הַכֹּהֵן יַגִּישׁ אֶת הַמִּנְחָה וְיַעֲמִיד אוֹתָהּ לִפְנֵי ה'. הַכֹּהֵן יִקַּח בִּכְלִי חֶרֶס מַיִם מְקֻדָּשִׁים מֵהַכִּיּוֹר, וְיִקַּח מֵהֶעָפָר שֶׁיִּהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן וְיָשִׂים בַּמַּיִם. הַכֹּהֵן יַעֲמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', יָסִיר אֶת כִּסּוּי הָרֹאשׁ שֶׁל הָאִשָּׁה, וְיָשִׂים עַל יָדֶיהָ אֶת מִנְחַת הַזְכָּרַת הֶעָווֹן – הִיא מִנְחַת חֲשָׁד, וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ הַמַּיִם הַמָּרִים הַמְּקַלְּלִים. הַכֹּהֵן יַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ, וְיֹאמַר לָאִשָּׁה: אִם אַף אִישׁ זָר לֹא שָׁכַב אִתָּךְ וְאִם לֹא סָטִית וְלֹא נִטְמֵאת בְּעוֹדֵךְ נְשׂוּאָה לְבַעֲלֵךְ – לֹא תִּנָּזְקִי מֵהַמַּיִם הַמָּרִים הַמְּקַלְּלִים הָאֵלֶּה. וְאַתְּ, אִם סָטִית בְּעוֹדֵךְ נְשׂוּאָה לְבַעֲלֵךְ וְנִטְמֵאת, וְשָׁכַב אִתָּךְ אִישׁ אַחֵר חוּץ מֵבַּעֲלֵךְ – הַכֹּהֵן יַשְׁבִּיעַ אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעָה עִם קְלָלָה, הַכֹּהֵן יֹאמַר לָאִשָּׁה: ה' יַעֲשֶׂה שֶׁאַתְּ תִּהְיִי בְּעַמֵּךְ דֻּגְמָה לִקְלָלוֹת בִּשְׁבוּעָה, בְּכָךְ שֶׁה' יַעֲשֶׂה שֶׁיְּרֵכֵךְ תִּפּוֹל וּבִטְנֵךְ תִּתְנַפֵּחַ. הַמַּיִם הַמְּקַלְּלִים הָאֵלֶּה יָבוֹאוּ בְּבִטְנֵךְ לְנַפֵּחַ בֶּטֶן וּלְהַפִּיל יָרֵךְ. וְהָאִשָּׁה תֹּאמַר: אָמֵן אָמֵן. הַכֹּהֵן יִכְתּוֹב אֶת הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה עַל עוֹר מְעֻבָּד, וְיִמְחוֹק אוֹתָם בַּמַּיִם הַמָּרִים. הוּא יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְּקַלְּלִים, וְהַמַּיִם הַמְּקַלְּלִים יִכָּנְסוּ בָּהּ וִימָרְרוּ לָהּ. הַכֹּהֵן יִקַּח מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַחֲשָׁד וְיָנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְיַגִּישׁ אוֹתָהּ לַמִּזְבֵּחַ. הַכֹּהֵן יִקְמוֹץ מֵהַמִּנְחָה אֶת הַקּוֹמֶץ שֶׁמַּזְכִּיר אוֹתָהּ לַה', וְיַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה בַּמַּיִם הָאֵלֶּה. הוּא יַשְׁקֶה אוֹתָהּ בַּמַּיִם, אִם הָיָה שֶׁהִיא נִטְמְאָה וּבָגְדָה בְּבַעֲלָהּ, הַמַּיִם הַמְּקַלְּלִים יִכָּנְסוּ בָּהּ וִימָרְרוּ לָהּ, וּבִטְנָהּ תִּתְנַפֵּחַ וִירֵכָהּ תִּפּוֹל, וְהָאִשָּׁה תִּהְיֶה דֻּגְמָה לִקְלָלָה בִּשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמָּהּ. וְאִם הָאִשָּׁה לֹא נִטְמְאָה וְהִיא טְהוֹרָה, הִיא תְּזֻכֶּה, וְתִזְכֶּה לְיֶלֶד. אֵלֶּה דִּינֵי הַחֲשָׁד כְּשֶׁאִשָּׁה תִּסְטֶה בְּעוֹדָהּ נְשׂוּאָה לְבַעֲלָהּ וְתִטָּמֵא. אוֹ אִישׁ שֶׁיַּעֲבוֹר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ חֲשָׁד, וְיַחְשׁוֹד בְּאִשְׁתּוֹ, הוּא יַעֲמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', וְהַכֹּהֵן יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הַהוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה. הָאִישׁ יִהְיֶה נָקִי מֵעָווֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תָּבוֹא עַל עוֹנְשָׁהּ עַל חֶטְאָהּ.