מקרא מבואר/טקסט גולמי/רות

פרק א

בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹפְטִים הָיָה רָעָב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ אֶחָד מֵהָעִיר בֵּית לֶחֶם שֶׁבְּנַחֲלַת שֵׁבֶט יְהוּדָה הָלַךְ לָגוּר בְּאֶרֶץ מוֹאָב וְאִתּוֹ אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו. שֵׁם הָאִישׁ הָיָה אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָּנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, הֵם הָיוּ מֵהָעִיר אֶפְרָת הִיא בֵּית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה, הֵם בָּאוּ לְאֶרֶץ מוֹאָב וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם. אֱלִימֶלֶךְ בַּעֲלָהּ שֶׁל נָעֳמִי מֵת, וְהִיא נִשְׁאֲרָה עִם שְׁנֵי בָּנֶיהָ. הֵם נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת, שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה רוּת, וְהֵם גָּרוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. גַּם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן שְׁנֵיהֶם מֵתוּ, וְהָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמִבַּעֲלָהּ. הִיא קָמָה עִם כַּלֹּתֶיהָ וְחָזְרָה מֵאֶרֶץ מוֹאָב כִּי הִיא שָׁמְעָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב שֶׁה' זָכַר אֶת עַמּוֹ וְנָתַן לָהֶם מָזוֹן. הִיא יָצְאָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה שָׁם וּשְׁתֵּי כַּלֹּתֶיהָ יָצְאוּ אִתָּהּ, וְהֵן הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ לַחֲזוֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה. אָמְרָה נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַּלֹּתֶיהָ: לְכוּ וְשׁוּבוּ כָּל אַחַת לַבַּיִת שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, ה' יַעֲשֶׂה אִתְּכֶם חֶסֶד כְּמוֹ שֶׁעֲשִׂיתֶן עִם הַנִּפְטָרִים וְאִתִּי. ה' יְבָרֵךְ אֶתְכֶן שֶׁתִּמְצְאוּ כָּל אַחַת שַׁלְוָה בְּבֵית בַּעֲלָה הֶחָדָשׁ, הִיא נָשְׁקָה לָהֶן וְהֵן בָּכוּ בְּקוֹל. הֵן אָמְרוּ לָהּ: לֹא, אֶלָּא נַחֲזוֹר אִתָּךְ, לְעַמֵּךְ! אָמְרָה נָעֳמִי: חִזְרוּ בְּנוֹתַי, לָמָּה לָכֵן לָלֶכֶת אִתִּי, וְכִי יְכוֹלָה אֲנִי עֲדַיִן לָלֶדֶת בָּנִים שֶׁיּוּכְלוּ לִהְיוֹת בְּעָלִים שֶׁלָּכֵן?! חִזְרוּ בְּנוֹתַי, לְכוּ, כִּי אֲנִי זְקֵנָה מִדַּי מִלְּהִנָּשֵׂא לְאִישׁ, כִּי גַּם אִם אוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי סִכּוּי, גַּם אִם אֶנָּשֵׂא הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם אֵלֵד בָּנִים. וְכִי תְּחַכּוּ לָהֶם עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ? וְכִי בִּשְׁבִילָם תִּשָּׁאֲרוּ עֲגוּנוֹת וְלֹא תִּנָּשְׂאוּ לְאִישׁ?! אַל תַּעֲשׂוּ כָּךְ בְּנוֹתַי, כִּי אֲנִי מִצְטַעֶרֶת מְאוֹד עֲבוּרְכֶן, כִּי הִכְּתָה בִּי הַיָּד שֶׁל ה'. הֵן בָּכוּ עוֹד בְּקוֹל, עָרְפָּה נָשְׁקָה לַחֲמוֹתָהּ וְנִפְרְדָה, וְרוּת נִשְׁאֲרָה צְמוּדָה אֵלֶיהָ. אָמְרָה נָעֳמִי: הִנֵּה גִּיסָתֵךְ חָזְרָה לָעָם וְלַדָּת שֶׁלָּהּ, חִזְרִי גַּם אַתְּ כְּמוֹ גִּיסָתֵךְ! אָמְרָה רוּת: אַל תַּפְצִירִי בִּי לַעֲזוֹב אוֹתָךְ וְלַחֲזוֹר מֵאִתָּךְ, כִּי אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַמָּקוֹם שֶׁתִּשְׁהִי בַּלַּיְלָה אֶשְׁהֶה, עַמֵּךְ הוּא עַמִּי וֶאֱלוֹהַיִךְ הוּא אֱלוֹהַי! בַּמָּקוֹם שֶׁתָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, שֶׁה' יַעֲנִישׁ אוֹתִי עוֹד וָעוֹד אִם לֹא אֲקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתִי זוֹ, כִּי רַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי לְבֵינֵךְ. נָעֳמִי רָאֲתָה שֶׁהִיא כָּל כָּךְ מִתְאַמֶּצֶת לָלֶכֶת אִתָּהּ, וְהִיא הִפְסִיקָה לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. שְׁתֵּיהֶן הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית לֶחֶם, כְּשֶׁהֵן נִכְנְסוּ לְבֵית לֶחֶם כָּל הָעִיר תָּמְהָה עֲלֵיהֶן, וְאָמְרוּ: הֲאִם זֹאת נָעֳמִי?! אָמְרָה לָהֶן: אַל תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי, קִרְאוּ לִי מָרָה כִּי ה' נָתַן לִי מְרִירוּת רַבָּה. הָלַכְתִּי מִכָּאן כְּשֶׁאֲנִי מְלֵאָה וַה' הֶחְזִיר אוֹתִי רֵיקָה, לָמָּה תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי? וַה' הֵשִׁיב לִי כִּגְמוּלִי וְהֵרַע לִי! נָעֳמִי חָזְרָה וְאִתָּהּ רוּת הַמּוֹאֲבִית כַּלָּתָהּ שֶׁחָזְרָה אִתָּהּ מֵאֶרֶץ מוֹאָב, וְהֵן הִגִּיעוּ לְבֵית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים.

פרק ב

לְנָעֳמִי הָיָה קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁל בַּעֲלָהּ, לוֹחֵם גִּבּוֹר, מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ בּוֹעַז. אָמְרָה רוּת הַמּוֹאֲבִית לְנָעֳמִי: אוּלַי אֵלֵךְ לַשָּׂדֶה וַאֲלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעִקְבוֹת מִי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו? אָמְרָה לָהּ: לְכִי בִּתִּי. הִיא הָלְכָה וְחָזְרָה וְלִקְּטָה בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים, קָרָה הַמִּקְרֶה וְנִזְדַמְּנָה לָהּ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁל בּוֹעַז שֶׁמִּמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ. וְאָז בּוֹעַז הִגִּיעַ מִבֵּית לֶחֶם, הוּא אָמַר לַקּוֹצְרִים: ה' עִמָּכֶם! עָנוּ לוֹ: ה' יְבָרֵךְ אוֹתְךָ! אָמַר בּוֹעַז לְעוֹזְרוֹ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל הַקּוֹצְרִים: שֶׁל מִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת? עָנָה הַנַּעַר שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל הַקּוֹצְרִים וְאָמַר: הִיא נַעֲרָה מוֹאֲבִית שֶׁחָזְרָה עִם נָעֳמִי מֵאֶרֶץ מוֹאָב. הִיא אָמְרָה: אֲלַקֵּט וְאֶאֱסוֹף אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים בֵּין הָעוֹמָרִים, וְהִיא בָּאָה וְהָיְתָה פֹּה מֵאָז הַבּוֹקֶר וְעַד עַכְשָׁיו, וְזֶה הַמְּעַט שֶׁאָסְפָה לְהָבִיא הַבַּיְתָה. אָמַר בּוֹעַז לְרוּת: שִׁמְעִי בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לְלַקֵּט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְאַל תַּעַבְרִי מִכָּאן, תַּמְשִׁיכִי כָּכָה לְהִצְטָרֵף לְנַעֲרוֹתַי. חַפְּשִׂי בַּשָּׂדֶה שֶׁיִּקְצְרוּ וְתֵלְכִי אַחֲרֵיהֶן, הֲרֵי צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָּךְ, וּכְשֶׁתִּהְיִי צְמֵאָה תֵּלְכִי לִכְלֵי הַמַּיִם וְתִשְׁתִּי מִמַּה שֶּׁהַנְּעָרִים שׁוֹאֲבִים. הִיא הִשְׁתַּטְּחָה לְפָנֶיהָ וְהִשְׁתַּחַוְתָה עַל הָאָרֶץ, וְאָמְרָה לוֹ: אֵיךְ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, הֲרֵי אֲנִי זָרָה? עָנָה בּוֹעַז וְאָמַר לָהּ: סִפְּרוּ לִי עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית עִם חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי שֶׁבַּעֲלֵךְ מֵת, שֶׁעָזַבְתְּ אֶת אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וְהָלַכְתְּ אֶל עַם שֶׁלֹּא הִכַּרְתְּ אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם. ה' יְשַׁלֵּם לָךְ עַל פְּעֻלָּתֵךְ וְיִהְיֶה לָךְ שָׂכָר שָׁלֵם מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת חֲסוּתוֹ. הִיא אָמְרָה: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדוֹנִי כִּי נִחַמְתָּ אוֹתִי וְנָגַעְתָּ בִּדְבָרֶיךָ לַלֵּב שֶׁל שִׁפְחָתְךָ, וְאֵינֶנִּי אֲפִלּוּ כְּמוֹ אַחַת מִשִּׁפְחוֹתֶיךָ. אָמַר לָהּ בּוֹעַז בִּזְמַן הָאוֹכֶל: גְּשִׁי לְכָאן וְתֹאכְלִי מֵהָאוֹכֶל וְתִטְבְּלִי אֶת לַחְמֵךְ בַּחוֹמֶץ. הִיא יָשְׁבָה לְצַד הַקּוֹצְרִים, הוּא הֵבִיא לָהּ חוֹפֶן שְׂעוֹרִים קְלוּיִים, הִיא אָכְלָה וְשָׂבְעָה וְגַם נִשְׁאַר לָהּ. הִיא קָמָה לְהַמְשִׁיךְ לְלַקֵּט, וּבוֹעַז צִוָּה אֶת עוֹבְדָיו: תְּנוּ לָהּ לְלַקֵּט גַּם בֵּין הָעֳמָרִים, וְאַל תְּבַיְּשׁוּ אוֹתָהּ. וְגַם תַּפִּילוּ בִּשְׁבִילָהּ מֵהַחֲבִילוֹת וְתַשְׁאִירוּ, וְהִיא תֶּאֱסוֹף וְלֹא תִּצְעֲקוּ עָלֶיהָ! הִיא לִקְּטָה בַּשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב, הִיא חָבְטָה אֶת הַשִּׁבֳּלִים שֶׁלִּקְּטָה וְהָיָה לָהּ כְּאֵיפָה (כְּ22 לִיטֶר) שְׂעוֹרִים. הִיא נָשְׂאָה אוֹתָם וּבָאָה לָעִיר, חֲמוֹתָהּ רָאֲתָה אֶת מַה שֶּׁלִּקְּטָה, וְרוּת הוֹצִיאָה וְנָתְנָה לָהּ אֶת הָאוֹכֶל שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ אַחֲרֵי שֶׁשָּׂבְעָה. אָמְרָה לָהּ חֲמוֹתָהּ: אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם? לְאָן הָלַכְתְּ לַעֲשׂוֹת? שֶׁיִּהְיֶה זֶה שֶׁהִכִּיר אוֹתָךְ מְבוֹרָךְ! הִיא סִפְּרָה לַחֲמוֹתָהּ אֵצֶל מִי הִיא עָשְׂתָה, וְאָמְרָה: הַשֵּׁם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁעָשִׂיתִי אֶצְלוֹ הַיּוֹם הוּא בּוֹעַז. אָמְרָה נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: מְבוֹרָךְ הוּא לַה' עַל שֶׁבְּחַסְדּוֹ לֹא עָזַב לֹא אֶת הַחַיִּים וְלֹא אֶת הַמֵּתִים! אָמְרָה לָהּ נָעֳמִי: הָאִישׁ הוּא קָרוֹב שֶׁלָּנוּ, הוּא מִגּוֹאֲלֵנוּ! אָמְרָה רוּת הַמּוֹאֲבִית: הוּא גַּם אָמַר לִי: תִּצְטָרְפִי לַנְּעָרִים הָעוֹבְדִים שֶׁלִּי עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ אֶת כָּל הַקָּצִיר שֶׁלִּי. אָמְרָה נָעֳמִי אֶל רוּת כַּלָּתָהּ: עָדִיף בִּתִּי שֶׁתֵּצְאִי עִם נַעֲרוֹתָיו, וְכָךְ לֹא יִפְגְּעוּ בָּךְ בְּשָׂדֶה אַחֵר. הִיא הִצְטָרְפָה לַנַּעֲרוֹת שֶׁל בּוֹעַז לְלַקֵּט, עַד שֶׁנִּגְמַר קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים, וְהִיא הָלְכָה לָגוּר עִם חֲמוֹתָהּ.

פרק ג

אָמְרָה לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ: בִּתִּי, הֲרֵי אֲנִי רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה לָךְ שַׁלְוָה – שֶׁיִּיטַב לָךְ. וְעַכְשָׁיו, הֲרֵי בּוֹעַז קְרוֹב מִשְׁפַּחְתֵּנוּ שֶׁהָיִית עִם נַעֲרוֹתָיו, הוּא זוֹרֶה אֶת גּוֹרֶן הַשְּׂעוֹרִים הַלַּיְלָה. תִּתְרַחֲצִי, תְּטַפְּחִי אֶת עַצְמֵךְ, תִּלְבְּשִׁי אֶת שִׂמְלוֹתַיִךְ, וְתֵרְדִי לַגּוֹרֶן; אַל תְּגַלִּי אֶת עַצְמֵךְ לָאִישׁ עַד שֶׁיְּסַיֵּם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. וּכְשֶׁהוּא יֵלֵךְ לִשְׁכַּב, תְּוַדְּאִי מָה הַמָּקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹכֵב שָׁם, וְתָבוֹאִי וְתָרִימִי אֶת הַכִּסּוּי לְצַד רַגְלָיו וְתִשְׁכְּבִי שָׁם, וְהוּא כְּבָר יַגִּיד לָךְ מַה לַּעֲשׂוֹת. הִיא אָמְרָה לָהּ: כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרִי לִי אֶעֱשֶׂה. הִיא יָרְדָה לַגּוֹרֶן וְעָשְׂתָה אֶת כָּל מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָהּ חֲמוֹתָהּ. בּוֹעַז אָכַל וְשָׁתָה וְהִרְגִּישׁ טוֹב וְהוּא בָּא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה, הִיא בָּאָה בַּסֵּתֶר הֵרִימָה אֶת הַכִּסּוּי לְצַד רַגְלָיו וְשָׁכְבָה שָׁם. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הָאִישׁ נִבְהַל וְהִתְכַּוֵּץ, וְהוּא גִּלָּה שֶׁאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת לְצַד רַגְלָיו. אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ? אָמְרָה: אֲנִי רוּת שִׁפְחָתְךָ, פְּרוֹשׂ אֶת חֲסוּתְךָ עַל שִׁפְחָתְךָ כִּי אַתָּה קְרוֹב הַמִּשְׁפָּחָה הַגּוֹאֵל. אָמַר לָהּ: בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי! הֵיטַבְתְּ בְּחַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹן – שֶׁלֹּא הָלַכְתְּ אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים הַצְּעִירִים, בֵּין עָנִי וּבֵין עָשִׁיר. וְעַכְשָׁיו בִּתִּי אַל תַּחְשְׁשִׁי, כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה עֲבוּרֵךְ, כִּי כָּל תּוֹשָׁבֵי עִירִי יוֹדְעִים שֶׁאַתְּ אֵשֶׁת חַיִל. וְעַכְשָׁיו, אָמְנָם נָכוֹן שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל, אֲבָל יֵשׁ גַּם גּוֹאֵל קָרוֹב יוֹתֵר מִמֶּנִּי. תִּשְׁנִי הַלַּיְלָה וְנִרְאֶה בַּבּוֹקֶר אִם הוּא יִגְאַל אוֹתָךְ – טוֹב, שֶׁיִּגְאַל, וְאִם הוּא לֹא יִרְצֶה לִגְאוֹל אוֹתָךְ, אֲנִי נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי ה' שֶׁאֶגְאַל אוֹתָךְ, שִׁכְבִי פֹּה עַד הַבּוֹקֶר. הִיא שָׁכְבָה לְצַד רַגְלָיו עַד הַבּוֹקֶר וְקָמָה לִפְנֵי שֶׁאָדָם יָכוֹל לְזַהוֹת אֶת חֲבֵרוֹ כִּי הוּא רָצָה שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁהָאִשָּׁה בָּאָה לַגּוֹרֶן. הוּא אָמַר: תְּנִי אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁעָלַיִךְ וְתַחֲזִיקִי בָּהּ, הִיא הֶחֱזִיקָה בָּהּ, הוּא מָדַד כַּמּוּת שֶׁל שֵׁשׁ סְאִים שֶׁל גַּרְעִינֵי שְׂעוֹרִים (כְּ7 לִיטֶר) וְשָׂם עָלֶיהָ וְהוּא בָּא לָעִיר. הִיא בָּאָה אֶל חֲמוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ: שֶׁל מִי אַתְּ עַכְשָׁיו בִּתִּי? רוּת סִפְּרָה לָהּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהּ הָאִישׁ. וְאָמְרָה: אֶת שֵׁשׁ הַסְּאִים שֶׁל שְׂעוֹרִים הָאֵלֶּה הוּא נָתַן לִי כִּי הוּא אָמַר לִי: אַל תָּבוֹאִי אֶל חֲמוֹתֵךְ בְּלִי כְּלוּם. אָמְרָה לָהּ: שְׁבִי בִּתִּי עַד שֶׁתֵּדְעִי אֵיךְ יִקְרוּ הַדְּבָרִים, כִּי הָאִישׁ לֹא יָנוּחַ אֶלָּא אִם הוּא יְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן הַיּוֹם.

פרק ד

וּבוֹעַז עָלָה לְשַּׁעַר הָעִיר וְיָשַׁב שָׁם עַד שֶׁרָאָה אֶת הַגּוֹאֵל שֶׁבּוֹעַז דִּבֵּר עָלָיו עוֹבֵר, אָמַר לוֹ: סוּר לְכָאן וְשֵׁב פֹּה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, הוּא סָר וְיָשַׁב. הוּא אָסַף עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֵחַכְמֵי הָעִיר וְאָמַר: שְׁבוּ פֹּה, וְהֵם יָשְׁבוּ. אָמַר לַגּוֹאֵל: נָעֳמִי שֶׁחָזְרָה מֵאֶרֶץ מוֹאָב מָכְרָה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ אָחִינוּ. וַאֲנִי גִּלִּיתִי לְךָ כְּדֵי שֶׁתִּקְנֶה אוֹתָהּ בִּפְנֵי הַיּוֹשְׁבִים פֹּה וּבִפְנֵי חַכְמֵי עִירֵנוּ. אִם תִּפְדֶּה – תִּפְדֶּה, וְאִם לֹא תִּפְדֶּה סַפֵּר לִי, וְאֵדַע – כִּי חוּץ מִמְּךָ אֵין מִי שֶׁיִּפְדֶּה וַאֲנִי אַחֲרֶיךָ. אָמַר לוֹ אֲנִי אֶפְדֶּה. אָמַר בּוֹעַז: בַּיּוֹם שֶׁתִּקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מִנָּעֳמִי, גַּם מֵרוּת הַמּוֹאֲבִית אֵשֶׁת הַמֵּת תִּקְנֶה אֶת זִכְרוֹ כְּדֵי לְהָקִים אֶת שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ. אָמַר הַגּוֹאֵל: לֹא אוּכַל לִפְדּוֹת לִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אַשְׁחִית אֶת מִשְׁפַּחְתִּי בְּאִשָּׁה מוֹאֲבִית, פְּדֵה לְךָ אַתָּה בַּזְּכוּת שֶׁלִּי לִפְדּוֹת, כִּי אֲנִי לֹא אוּכַל לִפְדּוֹת. וְכָךְ הָיָה נָהוּג מִקֶּדֶם בְּיִשְׂרָאֵל, בְּפִדְיוֹן וּבְהַחְלָפָה – לְאַשְׁרֵר כָּל דָּבָר, אִישׁ חוֹלֵץ אֶת נַעֲלוֹ וְנוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ, זֶה הַחוֹזֶה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר הַגּוֹאֵל לְבוֹעַז קְנֵה לְךְ, וְהוּא חָלַץ אֶת נַעֲלוֹ. אָמַר בּוֹעַז לַזְּקֵנִים וּלְכָל הָעָם: אַתֶּם הַיּוֹם עֵדִים שֶׁקָּנִיתִי מִנָּעֳמִי אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל כִּלְיוֹן וּמַחְלוֹן. וְגַם אֶת רוּת הַמּוֹאֲבִית אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים אֶת שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם זֵכֶר הַמֵּת מִלִּהְיוֹת עִם אֶחָיו וּמֵעִיר נַחֲלָתוֹ – אַתֶּם עֵדִים הַיּוֹם! אָמְרוּ כָּל הָעָם שֶׁבַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים: אֲנַחְנוּ עֵדִים! יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ שֶׁתִּהְיֶה כְּרָחֵל וּכְלֵאָה שֶׁבָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַצְלִיחַ בְּאֶפְרָת וְיִתְפַּרְסֵם שִׁמְךָ בְּבֵית לֶחֶם. וּמִשְׁפַּחְתְּךָ מֵהַצֶּאֱצָאִים שֶׁה' יִתֵּן לְךָ מֵהַנַּעֲרָה הַזֹּאת תִּהְיֶה כְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל פֶּרֶץ שֶׁתָּמָר יָלְדָה לִיהוּדָה. בּוֹעַז לָקַח אֶת רוּת וְהִיא נִשְּׂאָה לוֹ וְהוּא בָּא אֵלֶיהָ, ה' זִכָּה אוֹתָהּ בְּהֵרָיוֹן וְהִיא יָלְדָה בֵּן. אָמְרוּ הַנָּשִׁים לְנָעֳמִי: בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא מָנַע מִמֵּךְ גּוֹאֵל הַיּוֹם, וְיִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וְשֶׁיִּהְיֶה עֲבוּרֵךְ מֵבִיא נַחַת וְדוֹאֵג לָךְ בְּזִקְנוּתֵךְ, כִּי כַּלָּתֵךְ שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתָךְ יָלְדָה אוֹתוֹ – שֶׁהִיא טוֹבָה לָךְ יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה בָּנִים. נָעֳמִי לָקְחָה אֶת הַיֶּלֶד וְשָׂמָה אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהִיא הָיְתָה הַמְּטַפֶּלֶת שֶׁלּוֹ. הַשְּׁכֵנוֹת קָרְאוּ לוֹ שֵׁם וְלֹא רוּת, לְהַרְאוֹת שֶׁהַבֵּן נוֹלַד לְנָעֳמִי, הֵן קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִיו שֶׁל יִשַׁי שֶׁהָיָה אֲבִיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי פֶּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. שַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בּוֹעַז, וּבוֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. עוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשַׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.