סעיף א
עריכהדרך חז״ל לשנות בלשון קצרה. – באור כמה הלכות ומאמרים בתלמוד על דרך זו. – באור מאמר חז״ל "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די". – באור במסכת מגילה (י״ח א׳) "אם כן ויקרא לו יעקב מבעי ליה". – באור הלשון בירושלמי שקלים, אין עושין נפשות לצדיקים. – באור המלים: כלך, מרזב, לכתחילה, דיעבד, מגו, מתוך, ממשמע, משהו ועוד. – באור ביומא (ל״ה א׳) ומשלך נתנו לך. – בהערה, באור דרשת חז״ל בסנהדרין, על הפסוק את אשת רעהו לא טמא, שלא ירד לאומנות חבירו. – באור המאמר "אלו ואלו דברי אלהים חיים". – בבאורי הגר״א לאו״ח סימן שפ״ח ס״ק י״ח . – למעלת "יגדיל תורה ויאדיר".–
סעיף ב
עריכהמסגנון חז״ל לכלול לפעמים מלה שלמה באות אחת. – דוגמאות לזה. – עניין הסימנים דצ״ך עד״ש באח״ב, ובתלמוד "יע״ל קג״ם". – דבר פלא ברמב״ם בפרק י מקידוש החודש. – באור כמה הלכות ומאמרים בתלמוד על פי דרך זו לכלול מלה שלמה באות אחת: בפסחים י״ג א׳; בסוכה מ״ד ב׳; בחגיגה י״ח א׳; בחולין נ״ה א׳, וברש״י לשבת ק״ט ב׳.–
סעיף ג
עריכהלשון קצרה במקרא. – דוגמאות רבות לזה. – ביאור לשון הכתוב בסוף פרשת וירא, "בהר ה׳ יראה". – בהערה, על חסרון למ״ד השימוש, – עוד בהערה, על השתתפות הפעלים "חסה" ו"כסה". – ביאור יפה בשמואל א׳ (כ״א י״ד), "ואמר להרגך ותחס עליך". – עוד הערה, לעניין דרשת חז״ל במסכת סוטה בפסוק בפרשת שמות, "ויקם מלך חדש", שנתחדשו גזירותיו. – עוד הערה, ביאור הלשון בפרשת תולדות (כ״ז א׳), "ויאמר אליו הנני". – על המילים: כלם, כלן, הנני, מלכם, מהם, מתלאה, אשר אמרתם אלי (פרשת מקץ), ומספר (את רובע ישראל, פרש, בלק), למדי, מאומה, כמהו, עודך, עודם, אולי, אלו, עמדי, אצל, למיום, ועל דבר כף הדמיון. – לביאור השם שמואל. – לביאור המילה "ואמאסאך" (הושע, ד׳). ביאור הלשון "פותח את ידך" וגו׳. – למקור השם ירושלם. – על המילה בקהלת "ולהג הרבה". – על הפסוק בפרשת לך לך, "ויהי כאשר התעו אותי" וגו׳. – על הפסוק בסוף פרשת מקץ כי אם זכרתני וגו׳. – ביאור הלשון בפרשת בא, "וימש חשך". – לביאור דרשת חז״ל, "עין תחת עין" אינו אלא ממון. – בעניין הסגר נגע צרעת (פרשת תזריע) ודבר מחודש בזה. –
הערות בפסוקים: "ידין עמך בצדק" וגו'; "אור זרוע לצדיק" וגו'; "לדעת חכמה ומוסר"; "לתת לפתאים ערמה" וגו׳; "חכם תחבולות יקנה" וגו׳; "קנה חכמה וגו׳. – קיצור לשון בשמות. – על דברי ספר תרומת הדשן, דמי שאביו מומר קורין אותו בשם אבי אביו. –
אריכות לשון בתורה לתכלית "יגדיל תורה ויאדיר". – לפעמים מאריך הכתוב לפרש דברי עצמו. – אריכות לשון הבאה מהתרגשות הנפש. – עוד סיבות וטעמים שונים לאריכות לשון במקרא, ודוגמאות להם. – ביאור לשון הכתוב בפרשת וישלח, "ותצא דינה... אשר ילדה ליעקב", ועוד שם, "ותדבק נפשו בדינה בת יעקב". – ביאור כמה מצוות בתורה, שבאו לתכלית "יגדיל תורה ויאדיר". – בהערה, ביאור לשון המשנה באבות, "רצה הקב״ה לזכות את ישראל, הרבה להם תורה ומצות". – ועוד בהערה, טעם על שאין מברכין על כמה מצוות בתורה בשעת קיומן, כמו מצות צדקה, השבת אבידה, עזוב תעזוב, והרבה כהנה.