מצודות על שמואל א יד מה
<< | מצודות על שמואל א • פרק י"ד • פסוק מ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • מ • מא • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן ׀ יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂ֠ה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהֹוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃
מצודת דוד
"ויפדו העם" - בהדברים האלה פדאוהו מן המיתה ולא הומת
"כי עם אלהים" - רצה לומר היום הזה עשה טובה עם אלהים להושיע לעמו בסכנת נפשו ואיך אם כן יהיה עובר על השבועה במזיד בשאט נפש ובודאי שוגג היה ולא ידע מהשבועה
"אם יפול משערת וגו'" - הוא ענין גוזמא ומליצה כדרך שהבריות אומרים ורצה לומר שלא יעשה לו מאומה רע
"חלילה" - חולין וגנאי הוא להמיתו
"היונתן ימות" - וכי מן הראוי שימות יונתן אשר באה על ידו תשועה גדולה