פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל יתר וגו'" - על אותן שבירושלים

מצודת ציון

"הספר" - האגרת

"יתר" - מלשון יתרון

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והחרש והמסגר" - הם האומנים ושומרי השערים אשר סגרו אותם בעתם כן ת"י

"והסריסים" - וחזר ופירש שרי יהודה וירושלים

"אחרי צאת וגו'" - שהגלה אחר שיצא יכניהו וגו' להיות נמסרים ביד נ"נ כמ"ש (במלכים ב כד)

"והגבירה" - המלכה והיא אם המלך כי היא יצאה עמו כמ"ש שם

מצודת ציון

"והסריסים" - כן יקראו השרים כמו והיו סריסים בהיכל מלך בבל (ישעיהו לט)

"והחרש" - קבוצת האומנים כמו חרש ברזל (שם מד)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבלה" - לבבל

"לאמר" - דברי הספר היו לאמר את האמור למטה

"ביד אלעשה" - ר"ל הספר ההוא שלח ביד אלעשה וגו'

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבו" - ותשבו בהם כי לא תצאו מבבל בזמן קרוב

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תמעטו" - ר"ל אל תמנעו לקחת נשים לבל תמעטו כי כשימותו הם ולא ישארו בנים במקומם ימעטו א"כ במספר

"ורבו שם" - ר"ל קחו נשים למען תרבו שם וכפל הדבר במ"ש

"והולידו" - עד לא תצאו משם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודרשו" - בקשו את שלום העיר וגו'

"כי בשלומה" - כשיהיה בה שלום יהיה גם לכם שלום הואיל ותתעכבו שמה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אתם מחלמים" - רצה לומר שאתם שואלים מהם שהם ישאלו שאלת חלום

"חלומותיכם" - האומרים לכם מה שראו בחלום

"אל ישיאו וגו'" - נביאי השקר והקוסמים אשר בקרבכם אל יפתו אתכם במה שאומרים שמהר תשובו לירושלים בהפך מדברי וקצר בדבר המובן מעצמו

מצודת ציון

"ישיאו" - ענין פתוי והסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג)

"וקוסמיכם" - הוא מין כישוף

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בשקר" - מה שאומרים בשמי הוא שקר כי לא שלחתים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אפקוד אתכם" - אז אזכור בכם ואז אקיים עליכם את דברי הטוב וגו' אבל לא קודם הזמן הזה כדברי הנביאים המשקרים

"כי לפי מלאת לבבל ע' שנה" - כאשר יושלם לבבל ע' שנה מהתחלת התפשטותה על ישראל מעת שכבש נ"נ את יהויקים בראשונה והיא היתה בשניה למלכות נ"נ והוא מלך מ"ה שנים א"כ נשארו עוד משנותיו מ"ד שנים וימי אויל מרודך בנו כ"ג שנים אלא שנבלעה שנה אחת בימי מלכות אביו כי עלתה לזה ולזה הרי אם כן ס"ו שנים וימי בלשאצר בנו ג' שנים הרי שבעים שנה חסר אחת א"כ בשנת אחת לדריוש מלאו שבעים שנה ומיד כשמת דריוש ומלך כורש בשנה הראשונה היתה הפקידה ושבו לארצם וכמ"ש בדניאל

מצודת ציון

"לפי" - לשעור כמו איש לפי אכלו (שמות יב)

"מלאת" - ענין השלמה

"אפקוד" - ענין זכרון

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אנכי ידעתי" - אשר אנכי ידעתי את המחשבות וגו' שהמה לשלום ולא לרעה ר"ל מה שתתעכבו בגולה שבעים שנה לכם לטובה כי אז יכנע לבבכם הערל וזהו יהיה סבה לתת לכם אחרית טוב ותקוה טובה אחר שתשובו הנה

מצודת ציון

"אחרית" - סוף

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושמעתי אליכם" - אז אשמע אליכם

"וקראתם אותי" - ר"ל אחר שיכנע לבבכם תשובו ותהיו במקום המקודש מקום המוכן ביותר לעבוד את ה' אז כאשר תקראו אלי ותלכו בדרכי ותתפללו אלי להשיב את כל בני הגולה מכל המקומות

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובקשתם אותי" - וכאשר תבקשו אותי אז תמצאו אם תדרשו אותי בכל לבבכם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונמצאתי לכם" - אז אהיה נמצא לכם למלאות משאלותיכם ואשיב את שבותכם ר"ל את הדבר הראוי להשיב לכם והוא הממשלה הראשונה

"וקבצתי אתכם" - ר"ל את כל הגולה אקבץ מכל הגוים וגו' ואת כולם אשיב אל המקום הזה וכאומר מה שתשובו מבבל אין עצם הכוונה על הגאולה ההיא לשיהא נחשב מהירת ההשבה לטובה כי עצם הכוונה היא למען תהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' להתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם א"כ לטובה תחשב מה שתתעכבו שמה למען יכנע לבבכם לשוב לה' ויקובל תפלתכם (אבל הם לא כן עשו והוסיפו עוד לחטוא לכן גלו שוב ממנה)

מצודת ציון

"שבותכם" - מלשון השבה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אמרתם" - אם תאמרו הנה ה' העמיד לנו נביאים בבבל והמה מתנבאים שמהר נשוב וקצר בדבר המובן מעצמו

מצודת ציון

"הקים" - העמיד

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כה אמר ה'" - רצה לומר לא אמת ידברו כי כה אמר ה' על המלך היושב על כסא המלוכה ועל כל העם וגו'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כתאנים השוערים" - כתאנים המגונים אשר אין לאכל בעבור רעתן השנואים ומרוחקים מבני אדם וכמ"ש וכתאנים הרעות וגו' כן אתן את צדקיהו וגו' (לעיל כד)

"כה אמר ה'" - בעבור שארכו הדברים באמרו אחיכם וגו' אמר שנית כה אמר ה'

"הנני משלח בם" - אגרה בם חרב האויב והרעב והדבר וכאומר ואיך אם כן תשובו אתם מהרה אם אמסור ביד האויב גם את היושבים פה

מצודת ציון

"משלח" - ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים לב)

"השוערים" - ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערורה (לעיל ה)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולחרפה" - יחרפו אותם

"הדחתים" - כמו אדיחם עבר במקום עתיד

"ולשרקה" - ישרקו על גודל האבדון

"ולשמה" - כולם יתמהו על גודל חורבנה

"לאלה" - ישבעו לומר בשבועתם אהיה כהיהודים האומללים

"ורדפתי" - אפרע מהם בחרב האויב וברעב ובדבר

"ונתתים לזעוה" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה כי כולם יחרידום

מצודת ציון

"לזעוה" - ענין רעד ורתת

"לאלה" - ענין שבועה

"ולשמה" - ענין תמהון

"ולשרקה" - ענין השמעת קול בקבוץ השפתים ודרכו לעשותו כשרואים דבר חשוב שנחרב

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"השכם ושלוח" - עם כי הייתי משכים ומשלח בזריזות רב עכ"ז לא שמעתם וכאלו ידבר אל מול יושבי ירושלים

"תחת" - בעבור אשר לא שמעו את דברי

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והכם" - ר"ל ימיתם

"שקר" - דבר אשר לא צויתי

"אל אחאב וגו'" - על אחאב ועל צדקיה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכל גלות" - לכל בני הגולה

"לאמר" - שיאמרו בקללתם ישימך ה' כצדקיה וגו'

מצודת ציון

"וכאחב" - הוא אחאב

"קלם" - ענין חרוך ושריפה כמו קלוי באש (ויקרא כ)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען" - בעבור שעשו נבלה וזנו עם נשי רעיהם ועוד שנית שדברו בשמי שקר

"היודע" - אשר דברו שקר כי לא צויתים

"ועד" - כי ראיתי את אשר נאפו

מצודת ציון

"נבלה" - דבר כעור ומגונה וכן כי נבלה עשה בישראל (בראשית לד)

"ועד" - מלשון עדות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל שמעיהו" - גם זה מדברי הספר ששלח לבבל ואמר שה' אמר לו שיאמר כזאת על שמעיהו הנחלמי

מצודת ציון

"הנחלמי" - שם מקום חלם כן תרגם יונתן

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - וכה דברת בהאגרות

"יען" - בעבור ששלחת הנה אגרות משמך לבד לא בשם כל בני הגולה וכאלו הכל תלוי בך לבד

מצודת ציון

"בשמכה" - כמו בשמך והה"א נוספת כמו אשר צויתי אותכה (שמות כט)והדומים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתם אותו" - ר"ל על פי דבריך יתנהו הממונים אל המהפכת וגו' להיות כלוא שם

"להיות פקידים" - להיות ממונים בבית ה' להשגיח על כל איש משוגע ומתנבא דברי שגעון מלבו

"ה' נתנך" - כן כתב לצפניה הנה ה' העמיד אותך להיות כהן רצה לומר להיות שר הכהנים במקום יהוידע הכהן

מצודת ציון

"פקידים" - ממונים כמו פקודי החיל (במדבר לא)

"המהפכת" - שם של בית הסוהר

"הצינוק" - שם הכלי העשוי לסגור בו ידי התפוש

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - הואיל וכן למה אפילו לא גערת גערת נזיפה בירמיהו המנבא לכם דברי שגעון מלבו וקצר בדבר המובן

מצודת ציון

"גערת" - ענין צעקת נזיפה

"הענתתי" - מן ענתות והוא שם עירו של ירמיהו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי על כן" - ר"ל כי נראה בו שמדבר שגעון מלבו על אשר שלח וגו'

"ארוכה היא" - הגלות הזה שאתם בה תהיה לזמן ארוך לכן בנו שם בתים ותשבו בהם כי לא תצאו משם בזמן קרוב וכאומר הלא הדברים האלה לשגעון יחשבו כי לא כן דבר ה' עמדי (ויתכן שעד לא שלח ירמיהו הספר ביד אלעשה שלח ירמיהו מקודם הדברים האלה בע"פ או במכתב)

מצודת ציון

"כי על כן" - כי על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך (בראשית לג)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקרא צפניה וגו'" - גם זה מדברי הספר שכתב אליהם שצפניה קרא הספר לפניו וראה כי כן כתב (ואף שירמיהו עצמו כתב הדבר לא אמר באזני כמדבר בעדו כי אם כאחר המדבר וכן דרך המקרא כמ"ש וישלח ה' וגו' ואת שמואל (שמואל א יב) ולא אמר ואותי עם כי שמואל עצמו היה המדבר)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי דבר ה'" - בעבור שארכו הדברים באמרו הסבה ושצפניה קרא הספר באזניו לכן אמר שוב ויהי דבר ה' וגו'

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל הגולה" - אל כל הגולה

"אל שמעיה" - על שמעיה

"על שקר" - על הבטחת שקר

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על ה'" - בעבור ה' דבר דבר המוסר ממנו מה שלא אמרה

"ולא יראה בטוב וגו'" - הוא ההשבה מן הגולה

"הנני פוקד" - העון הזה אזכור להשיב גמול על שמעיה ועל זרעו

"לא יהיה לו" - ר"ל לא יהיה מזרעו איש יושב במושב השרים והזקנים

מצודת ציון

"פוקד" - ענין זכרון