פתיחת התפריט הראשי

מצודות על יחזקאל כו


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באחד לחודש" - יתכן שהוא חדש החמישי וכמו שהיתה בשנת החורבן כן היתה בחדש החורבן

"בעשתי עשרה שנה" - לגלות יהויכין ולמלכות צדקיה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמלאה החרבה" - ר"ל אהיה ממולא במסחר רב מסבת החרבה כי כל הסחורה שהביאו לה הנה בחורבנה יביאו אלי

"נסבה אלי" - כל המסחר שהיה בה הנה עתה תסוב אלי ואצלי יבואו כל סוחרי העכו"ם

"נשברה דלתות העמים" - הדלתות שהיו כל האומות נכנסים בהן לסחורה הנה עתה נשברה כל אחת מהדלתות כי לא הלך המצור מעליה עד נלכדה

מצודת ציון

"האח" - הוא ענין לשון שמחה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גוים רבים" - הם אנשי בבל

"כהעלות" - כמו שהיה מעלה את גליו ברבוי עצום בעת הסערה

"הנני עליך צור" - הנה אני אלחם בך אתה צור

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסחיתי" - אעקור עפר טיח בנין המגדלים ואתן את העיר להיות בה יבשות הסלע ר"ל תהיה מלאה גלי אבנים וסלעים מהפלת המגדלים

מצודת ציון

"וסחיתי" - ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה' (משלי טו)

"לצחיח" - ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיתה" - תהיה לשלל לגוים הם הכשדים

"בתוך הים" - כי צור ישבה בים

"כי אני דברתי" - ובידי לקיים דברי

"משטח חרמים" - ר"ל לא תהיה עוד מלאה מסוחרים כשהיתה כי מאז לא ידורו בה כי אם ציידי דגים ויפרשו שמה הרשתות לנגבם

מצודת ציון

"משטח" - ענין פרישה כמו ושטחום לשמש (ירמיהו ח)

"חרמים" - רשתות כמו יגרהו בחרמו (חבקוק א)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

"ובנותיה" - הכפרים הסמוכים לה אשר בשדה יהרוג האויב את אנשיה

מצודת ציון

"ובנותיה" - ר"ל הכפרים וכן עקרון ובנותיה (יהושע טו)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקהל ועם רב" - כפל הדבר במ"ש

"מלך מלכים" - ר"ל מלך מושל על מלכים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צנה" - ר"ל אנשים לבושי צנה

"בנותיך" - אנשי הכפרים העומדים בשדה יהרוג בחרב

מצודת ציון

"דיק" - הוא מגדל הנבנה מול העיר לכבשה

"סוללה" - הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר

"צנה" - הוא כעין מגן עשויה להציל ממכת חרב וחנית

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחרבותיו" - בכלי העשוי לנתץ בו

"ומחי קבלו" - כלי המלחמה ההוא יתן מול חומותיך לזרוק עמה אבנים לשבר החומות

מצודת ציון

"ומחי קבלו" - שם כלי מלחמה עשויה לזרוק בה אבנים להכות בחומה כנגדה כי מחי הוא תרגומו של הכאה וקבלו הוא תרגומו של נגד

"יתוץ" - מלשון נתיצה ושבירה

"בחרבותיו" - שם כלי עשוי לשבר בו וכן ואל החרב (ירמיהו לג)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבואו" - בעת יבוא בשעריך מבלי מונע כמו שבאים כל הרוצים אל עיר שנבקעה חומתה ר"ל לא יוכל מי לעכב על ידו לבל יבוא העירה

"משפעת" - ממרבית סוסיו יכסה אותך האבק המתאבק בריצת רגלי הסוסים

מצודת ציון

"משפעת" - ענין רבוי כמו שפעת גמלים (ישעיהו ס)

"אבקם" - הוא עפר הדק כמו כאבק דק (שם כט)

"פרש" - כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה

"וגלגל" - הוא אופן המרכבה

"תרעשנה" - מלשון רעש ונדנוד

"מבוקעה" - מלשון בקיעה ופתוחה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומצבות עוזך" - המקומות הגבוהות והחזקות תרד כל אחת ותפול לארץ ולא תתחזק בהן

מצודת ציון

"בפרסות" - הם המנעלים שברגלי הסוסים וכן מפרסת פרסה (ויקרא יא)

"ירמוס" - מלשון רמיסה ודריכה

"חוצותיך" - הם השווקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א' כ)

"ומצבות" - ר"ל מקומות גבוהים והוא מלשון מצבה

"עוזך" - ענין חוזק

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתוך מים ישומו" - יפילו אל הים שאצל העיר

"ואבניך וגו'" - מבנין הבתים והחומות

מצודת ציון

"חילך" - עשרך

"רכולתך" - ענין סחורה וכן רוכלת העמים (לקמן כ"ז)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשבתי" - אבטל ממך קול המיית השיר ועוד לא ישמע שם קול כנוריך

מצודת ציון

"והשבתי" - אבטל

"המון" - מלשון המייה

"שיריך" - מלשון שיר

"כנוריך" - שם כלי נגון

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה' דברתי" - ובידי לקיים

"לא תבנה עוד" - להיות כשהיתה

"משטח חרמים" - הציידים יפרשו שמה רשתותם לנגבם וכאומר לא ידורו בה עוד סוחרים ושרים להתענג בשיר וקול כנור כי מעתה ידורו שם ציידי דגים נבזים ושפלים

"לצחיח סלע" - תהיה מלאה מגלי אבני המפולת

מצודת ציון

"לצחיח" - ענין יובש

"משטח" - ענין פרישה

"חרמים" - רשתות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקול מפלתך" - מקול היוצאת בעולם על מפלתך בעת יאנחו בך חללי חרב בעת יהרגו בך הרג רב אז ירעשו ויחרדו כל יושבי איי הים כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרך

מצודת ציון

"באנוק" - ענין אנחה וגניחה שהיא בעת יציאת הנפש וכן יאנק חלל (ירמיהו נ"א)

"ירעשו" - ענין חרדה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחרדו לרגעים" - בכל רגע יוסיפו בחרדה

"ושממו עליך" - יתמהו בתמהון לבב על מפלתך

"חרדות ילבשו" - יהיו מסובבים בחרדה כמלבוש המסבב את הגוף

"וירדו וגו'" - בעבור צער ואבלות

מצודת ציון

"מעיליהם" - מלשון מעיל והוא שם מלבוש חשוב

"רקמתם" - מעשה רוקם בפתילי זהב וכסף

"יפשוטו" - ענין הסרת המלבוש

"ושממו" - ענין תמהון

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היא וישבי" - ר"ל היא היתה חזקה בעבור היה הים מסביב לה ויושביה היו חזקים וגבורים

"אשר נתנו חתיתם" - פחדם היתה מוטלת על כל יושבי הים על האיים

"חזקה בים" - החזקה מכל העמים היושבים בים

"ונשאו" - ירימו עליך קול קינה ויאמרו אליך איך נאבדת עיר המיושבת בחוזק רב מן המים אשר סביבה

מצודת ציון

"ההללה" - מלשון הלול ושבח

"חתיתם" - ענין פחד כמו אל תחת (שם א')

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצאתך" - ממה שיצאת ונאבדת מן העולם

"יחרדו האין" - יושבי האיים יחרדו ביום מפלתך

מצודת ציון

"האין" - באה הנו"ן במקום המ"ם וכן לקץ הימין (דנייאל י"ב)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתתי" - בעת אתן אותך להיותך עיר נחרבת דומה כערים אשר לא נתיישבו בחוזק מעולם בעת אעלה עליך את התהום ומים רבים יכסוך ור"ל כשיבואו עליך עמים רבים לאבד אותך

מצודת ציון

"נחרבת" - מלשון חורבה

"תהום" - עומק המים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתי צבי" - החמדה וההדר אתן בארץ חיים והיא א"י הקרויה כן ע"ש שבה יחיו המתים בזמן התחיה ר"ל לא כשחשבה צור שהיא תמלא מחרבות ירושלים כי נהפוך הוא שהיא תאבד וכל ההדר יהיה בה

"למען לא תשבי" - ר"ל ההורדה תהיה באופן שלא תהיה עוד מיושבת לעולם כמתים אשר לא ישובו ע"פ האדמה

"את יורדי בור" - עם שאר יורדי בור ושוה להם

"והושבתיך" - אושיב אותך בארץ תחתיות הוא הקבר

"בחרבות מעולם" - במקום שהוא חורבה מימות עולם והוא הקבר וכפל הדבר במ"ש כדרך המליצה

"והורדתיך" - אז אוריד אותך עם שאר יורדי בור אל העם השוכנים שם מעולם להיות כמותם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבקשי" - אם מי יבקש אותך לא תהיה נמצא למי עוד בעולם כי לא תשוב לקדמותך

"בלהות" - לך אתן בהלה ופחד ולא תהיה עוד בעולם

מצודת ציון

"בלהות" - הוא הפוך מן בהלות וכן לעת ערב והנה בלהה (ישעיהו י"ז)

"ואינך" - ואין לך