מצודות על יהושע טז
<< · מצודות על יהושע · טז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"המדבר עולה מיריחו" - רצה לומר ממי יריחו עלה אל המדבר ובא בהר בית אל ולא זהו בית אל הקרויה לוז
"מירדן יריחו" - מן הירדן שממול יריחו התחיל למשוך הגבול ובא אל מזרח מי יריחו והוא גבול הדרומי מן המזרח כלפי המערב
"לבני יוסף" - הם מנשה ואפרים ונטלו סמוכים זה לזה אבל כל אחד נטל חלק לבד וגם נחלתם מלאו כל האורך של ארץ ישראל ממזרח למערב וכמו נחלת יהודהפסוק ב
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
"מזרחה" - גבול הרוחב הפונה למזרח היה מעטרות אדר שעמדה בצפונו של בנימן עד בית חורון עליון שעמדה בנחלת אפרים ולפי שמבית חורון עליון נתארך עוד הגבול כלפי מערב כמו שכתוב בענין אם כן גם שם היה גבול ברוחב לזה אמר מזרחה רצה לומר גבול הרוחב הפונה למזרח ולא הגבול הפונה למערב
"למשפחותם" - להנחלה הנחלקת לכל משפחותםפסוק ו
מצודת דוד
"ונסב הגבול" - להרוחב כלפי הצפון למזרחה של תאנת שלה ועבר את כל אורך תאנת שלה ולא עבר סמוך לה כי אם ממזרח של ינוחה אשר עמדה למזרחה של תאנת שלה ולא היה מנחלת אפרים לא תאנת שלה ולא ינוחה ומנחלת מנשה היו
"ויצא הגבול הימה" - מבית חורון עליון יצא הגבול להתארך עוד כלפי המערב מצפון למכמתת שהיתה מנחלת מנשהפסוק ז
מצודת דוד
"ופגע ביריחו" - הגבול פגע ביריחו רצה לומר במי יריחו ועבר דרך בה וכלה הגבול אל הירדן
"וירד" - כי שם כלה הרוחב וירד משם כלפי המזרח אל עטרותפסוק ח
מצודת דוד
"זאת" - רצה לומר הגבול האמור במקראות שלפניו סביב נחלת מטה בני אפרים הנחלק לכל משפחה ומשפחה
"מתפוח" - היא עמדה אצל הירדן בגבול מנשה אבל היתה לאפרים כמו שכתוב בענין וממנה היה נמשך גבול כלפי המערב ובא אל נחל קנה מנגב וסופו כלה אל הים ובמקרא שלאחריו מפרש מה ענין הגבול הזהפסוק ט
מצודת דוד
"כל הערים" - אשר עמדו באורך הגבול ההיא המה וחצריהן היו של בני אפרים
"והערים המבדלות" - רצה לומר הערים של בני אפרים אשר היו מובדלות ומופרשות מגבול נחלתו המה עמדו בתוך נחלת בני מנשה בהגבול האמור במקרא שלפניופסוק י
מצודת דוד
"למס עובד" - רצה לומר לא מס ממון כי אם מס עבודה בגוף
"ולא הורישו" - חוזר על בני אפרים כי גזר היה מנחלתם מן הערים אשר עמדו בהגבול ההולך מתפוח אל הים
<< · מצודות על יהושע · טז · >>