מצודות על הושע א ב
<< | מצודות על הושע • פרק א' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃
מצודת ציון
"זנונים" - מלשון זונה
"זנה תזנה" - ענין הסרה ועש"ז תקרא המנאפת זונה כי סרתה מדרכי הצניעות
מצודת דוד
"כי זנה תזנה" - ר"ל להיות לאות שאנשי הארץ זונים וסרים מה' ללכת אחרי אלהי עכו"ם כזונה ההולכת אחרי המנאפים
"אשת זנונים" - אשה שהורגלה בזנות וילדה ילדים בזנות שזהו מופת ואות שהיא זונה באמת וארז"ל לפי שהושע אמר להקב"ה על ישראל החליפם באומה אחרת לכן צוהו לקחת זונה למען הראות לו איך יקשה בעיניו לגרשה לרמז לו שקשה לפני המקום לשלח את ישראל מעל פניו
"תחלת דבר ה' וגו'" - ר"ל תחילת דבורו של ה' בהושע היה זה שאמר ה' אל הושע לך קח לך וגו'