מצודות על דברי הימים ב ב


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומנצחים עליהם" - רודים ונוגשים עליהם לבל ירפו ידיהם מן המלאכה 

מצודת ציון

"סבל" - נושא משא כמו והנושא בסבל (נחמיה ד)

"חוצב" - כן יקרא כריתת האבן

"ומנצחים" - מלשון נצחון ונגישה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאשר עשית וגו'" - כאומר כן עשה עמדי וכאשר יאמר בסוף דבריו

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להקדיש לו" - נדרי קרבנות

"ומערכת תמיד" - הם לחם הפנים

"ועולות" - להעלות לו עולות תמיד בבקר ובערב

"לשבתות וגו'" - הם המוספין

"לעולם זאת" - הדבר הזה קבוע הוא לעולם על ישראל וכאומר בעבור זה מהצורך לבנות בית חזק ומתקיים

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גדול" - אעשנהו גדול בבנין וביופי

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומי וגו'" - כאומר הנה עם כל גודל הבית אל תחשוב שתהיה לשבתו כי מי יעצר כח וגו'

"ושמי וגו'" - הם השמים העליונים אשר ממעל השמים הנראים

"לא וגו'" - לא יחזיקו אותו כי הוא מקום העולם ואין העולם מקומו

"ומי אני" - עם כי אני מלך מי אני נגדו הלא כמוני כאין

"כי וגו'" - אינה עשויה כ"א להקטיר בה לפניו 

מצודת ציון

"יעצר" - ענין עכבה וכן נעצר כח (דברי הימים א' כט)

"יכלכלהו" - ענין החזקה כמו אלפים בת יכיל (מלכים א ז)

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עם החכמים" - לעשות במלאכה עם החכמים אשר עמי 

מצודת ציון

"ובארגון" - הוא ארגמן וכן תרגומו

"וכרמיל" - הוא תולעת שני

"לפתח פתוחים" - ענין חתירת הצורות באבנים כמו פתוחי חותם (שמות כח)

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מהלבנון" - אשר בארצך

"יודעים לכרות וגו'" - לפי הקצב הנראה למלאכת הבנין

"עם עבדיך" - יהיו עם עבדיך לסייע להם 

מצודת ציון

"ואלגומים" - הוא הפוך מן אלמוגים האמור (במלכים א') והוא מין עץ יקר וחשוב

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולהכין" - צוה להכין לי וגו'

"והפלא" - ברוב הגודל ומהצורך א"כ לעצים מרובים

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לחוטבים" - ולתוספת ביאור אמר לכורתי העצים

"נתתי" - כמו אתן

"מכות" - כתות וטחון או הוא מלשון נכת והוא תרגום של נשך ור"ל לנשוך בשיניהם ולאכלם ויהיה כמש"כ במלכים א' (ה') מכולת שהוא כמו מאכולת 

מצודת ציון

"כורים" - שם מדה של שלשים סאין

"בתים" - בת היא מדת הלח מחזקת שלשה סאין

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"באהבת" - בעבור שה' אוהב את עמו לזה העמיד אותך עליהם למלך להיות להם לפאר ולעזר

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר יבנה" - אשר יהיה בונה בית ה' ובית ההגון למלכות ישראל וכאומר אם הוא יהיה הבונה אז יהיה בתכלית הפאר והיופי

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועתה וגו'" - גם זה מדברי הכתב ששלח אל שלמה ועל שהתחיל בה לומר באהבת ה' וגו' לזה הפסיק וסמך לו שאמר אז להעומדים לפניו ברוך ה' וגו' וחוזר לדברי הכתב

"לחורם אבי" - כמו לחורם ולאבי ור"ל יודע בינה ואומן מובהק שלי ומאז היה אומן מובהק של אבי או הלמד היא במקום את ועל האומן אמר כי גם שמו היה חירם כמ"ש במלכים א' (ז) וקראו אבי בלשון חשיבות על רוב חכמתו כי אב הוא ענין שר וחשוב

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"איש צורי" - ר"ל מאז התגורר בצור

"ולחשוב" - להמציא מלאכות יקרות הבאה ממחשבת הלב וכן מעשה חושב (שמות כו) ויאמר על מעשה האריגה מחילוף הצורות בהעבר מזה מן העבר מזה

"אשר ינתן לו" - לעשות אותה עם חכמיך 

מצודת ציון

"ובבוץ" - הוא פשתן

"רפסדות" - הם דוברות האמור (במלכים א') והם הקורות הקשורות יחד להשיטם במים אל מקום הנרצה ולשון רפסודות הוזכר בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ד')

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואנחנו" - ר"ל עבדי

"על ים יפו" - שהיה קרוב אל הלבנון ועל הים ההוא השיטו את העצים

"ואתה" - ר"ל עבדיך יעלו אותם מן המים לשאתם לירושלים

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הגירים" - הם הגבעונים

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויעש מהם וגו'" - עם כי כבר נאמר למעלה חזר ואמר לסמכו לספור הבנין

"מנצחים" - רודים ונוגשים את העם לעשות העבודה ולא ירפו ידיהם מן מלאכה 

מצודת ציון

"מנצחים" - מלשון נצחון והתגברות ונגישה