מפרשי רש"י על שמות לח כו
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ל"ח • פסוק כ"ו |
• ח • יח • כא • כב • כד • כו • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
רש"י
"בקע" - הוא שם משקל של מחצית השקל
"לשש מאות אלף וגו'" - כך היו ישראל וכך עלה מניינם אחר שהוקם המשכן בספר במדבר ואף עתה בנדבת המשכן כך היו ומנין חצאי השקלים של שש מאות אלף עולה מאת ככר כל א' של שלשת אלפים שקלים כיצד שש מאות אלף חצאין הרי הן ג' מאות אלף שלמים הרי מאת ככר והג' אלפים וה' מאות וחמשים חצאין עולין אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים
רש"י מנוקד ומעוצב
בֶּקַע – הוּא שֵׁם מִשְׁקָל שֶׁל מַחֲצִית הַשָּׁקֶל.
לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹמֵר – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ עָלָה מִנְיָנָם אַחַר שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בְּסֵפֶר "וַיְדַבֵּר" (במדבר א,מו); וְאַף עַתָּה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ הָיוּ. וּמִנְיַן חֲצָאֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף עוֹלֶה מְאַת כִּכָּר, כָּל אֶחָד שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים; כֵּיצַד? שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חֲצָאִין, הֲרֵי הֵן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שְׁלֵמִים; הֲרֵי מְאַת כִּכָּר. וְהַשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים חֲצָאִין, עוֹלִין אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שְׁקָלִים.
מפרשי רש"י
[ז] כך היו ישראל וכו'. מה שהוצרך לומר כך, מפני שהכתוב אמר "בקע לגלגולת לכל העובר על הפקודים לשש מאות אלף", דמשמע שהיה יותר ממנין זה אלא שאלו נתנו שקלים בלבד, מדלא כתיב 'שש מאות אלף' בלא למ"ד, אבל "בקע לגלגולת לשש מאות אלף" משמע דלסך זה היה מגיע, אבל הם יותר, ומזה הטעם עצמו השמיט הלמ"ד בקצת פירושים לומר 'שש מאות אלף', כלומר שכך הוא הסכום והמנין, ולפיכך אמר 'כך היו ישראל' בכלל, והלמ"ד היא נוספת. ואמר אחר כך 'וכך היה עולה מנינם לאחר שהוקם המשכן, אף עתה כך היו', רוצה לומר אף על גב שכך היה מנין ישראל אחר שהוקם המשכן (במדבר ב', ל"ב), ובשביל זה קשה וכי שוים היו בשני המספרים ולא היו נוספים ישראל אף אחד, ובשביל כך היה עולה על הדעת שלא נתנו רק אלו, והווה אמינא שמי שאינו רוצה שיהיה נמנה אינו נמנה, כי המנין הזה הוא כל יוצא צבא (רש"י לעיל ל, ד), ומי שאינו רוצה לצאת בצבא אינו נמנה, ואם היה פירושו כך היה מתורץ הכל, לכך הוצרך לומר שהוא מנין ישראל שהיו כך בפרשת במדבר (במדבר ב', ל"ב), ואף עתה היו כך בנדבת המשכן, ואף על גב שנדבת המשכן היה חצי שנה לפני שהוקם המשכן, כמו שהתבאר בפרשת כי תשא: