מפרשי רש"י על שמות לו ז


| מפרשי רש"י על שמותפרק ל"ו • פסוק ז' |
ה • ז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"ו, ז':

וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכׇל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃


רש"י

"והמלאכה היתה דים לכל המלאכה" - ומלאכת ההבאה היתה דים של עושי המשכן לכל המלאכה של משכן לעשות אותה ולהותר

"והותר" - כמו (שמות ח) והכבד את לבו (מ"ב ג) והכות את מואב


רש"י מנוקד ומעוצב

וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה – וּמְלֶאכֶת הַהֲבָאָה הָיְתָה דַיָּם שֶׁל עוֹשֵׂי הַמִּשְׁכָּן לְכָל הַמְּלָאכָה שֶׁל מִשְׁכָּן לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וּלְהוֹתֵר.
[דַּיָם – לְשׁוֹן רַבִּים.]
וְהוֹתֵר – כְּמוֹ "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח,יא); "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד).

מפרשי רש"י

[ב] והמלאכה היתה דיים לכל המלאכה ומלאכת הבאה היתה דיים של עושה המשכן לכל המלאכה של המשכן. פירוש, דאין המלאכה שבראש הפסוק פירושו מלאכה כמשמעו, דאם כן איך יפרש דהמלאכה היתה די לכל המלאכה, דודאי המלאכה היתה די למלאכה, לכך צריך לפרש ומלאכת הבאה היתה די לכל המלאכה של משכן (כ"ה ברא"ם):

[ג] כמו והכבד את לבו. כלומר שהוא מקור, שהרי אין לפרש ציווי, והלמ"ד חסירה שהוא כמו ולהותר, כמו כמה למדי"ן המשמשין על המקור הם חסרים, או קאי על למ"ד של "לעשות":