מפרשי רש"י על שמות לב כט
רש"י
"מלאו ידכם" - אתם ההורגים אותם בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום (זבחים קטו)
"כי איש" - מכם ימלא ידו בבנו ובאחיו
רש"י מנוקד ומעוצב
מִלְאוּ יֶדְכֶם – אַתֶּם הַהוֹרְגִים אוֹתָם, בְּדָבָר זֶה תִּתְחַנְּכוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים לַמָּקוֹם.
כִּי אִישׁ – מִכֶּם יְמַלֵּא יָדוֹ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו.
מפרשי רש"י
[כג] בדבר זה תתחנכו וכו'. אתיא כמאן דאמר בפרק פרת חטאת במסכת זבחים (דף קטו:) וגם הכהנים הניגשים אל ה'" (לעיל יט, כב) היו הבכורות, כמו שפירש רש"י למעלה בפרשת יתרו (שם), כי עדיין לא נפסלו הבכורים, וכשחטאו בעגל נפסלו הבכורות, ומכל מקום לא היו פסולין אלא לעבודת המשכן, ועד שהוקם המשכן היו עובדים הבכורות, כמו שנתבאר למעלה בפסוק (ל, טז) "ונתת אותו על עבודת אהל מועד". והרא"ם פירש הפך זה, דאתיא הא דקאמר כאן 'ובדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום' כמאן דאמר "וגם הכהנים הנגשים אל ה'" הם נדב ואביהו, ונפסלו באותו זמן מיד הבכורות מפני שידע הקב"ה שיחטאו לסוף במעשה העגל, ולפיכך פסלם בסיני מיד, כי גנאי הוא שיעבדו הבכורות בסיני, שיהיו נפסלים לסוף במעשה העגל. ורש"י דפירש בפרשת יתרו "וגם הכהנים" הם הבכורות, אתיא כאידך מאן דאמר, ודרך רש"י לכתוב פעם אליבא דחד, ובמקום אחר אליבא דחד. ואין דברים אלו נכונים, ואף אין צריך להם כלל, כי רש"י פירש הכל לפי שטה אחת - שלא נפסלו הבכורות רק בעגל, ועבדו עד שהוקם המשכן, כי לא נפסלו רק מן עבודה שבמשכן, ופשוט הוא:
[כד] כי איש מכם. לא כל איש, דהא לא אמר רק לבני לוי (פסוק כח), לא לכל איש:
[כה] כי איש בבנו ובאחיו וגו'. ואם תאמר, ולמה לא אמר בשעת מעשה 'הרגו איש את בנו', ולמה אמר "הרגו איש את אחיו" (פסוק כז), ונראה אם היה אומר 'הרגו איש את בנו' לא יהיו סוברים כי פירוש "בנו" היינו בן בנו, ויהיו סבורים בנו ממש, ויסברו שיש לוים שעבדו את העגל, לכך לא אמר להרוג את בנו, שלא יטעו בזה: