מפרשי רש"י על שמות ט ח
רש"י
"מלא חפניכם" - ילויינו"ש בלע"ז (האנדפאלל)
"פיח כבשן" - דבר הנפח מן הגחלים עמומים הנשרפים בכבשן ובלע"ז אולב"ש (קאהלענשטויב) פיח ל' הפחה שהרוח מפיחן ומפריחן
"וזרקו משה" - וכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד אחת הרי נסים הרבה אחד שהחזיק קומצו של משה מלא חפנים שלו ושל אהרן ואחד שהלך האבק על כל ארץ מצרים
רש"י מנוקד ומעוצב
מְלֹא חָפְנֵיכֶם – יילויני"ש [jelones = גלונים (מידזות היובש)[1]] בְּלַעַ"ז.
פִּיחַ כִּבְשָׁן – דָּבָר הַנִּפָּח מִן הַגֶּחָלִים עֲמוּמִים הַנִּשְׂרָפִים בַּכִּבְשָׁן, וּבְלַעַ"ז אולבי"ש [olves = גחלים[2]].
פִּיחַ – לְשׁוֹן הֲפָחָה, שֶׁהָרוּחַ מְפִיחָן וּמַפְרִיחָן.
וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה – וְכָל דָּבָר הַנִּזְרָק בְּכֹחַ אֵינוֹ נִזְרָק אֶלָּא בְּיָד אַחַת. הֲרֵי נִסִּים הַרְבֵּה: אֶחָד, שֶׁהֶחֱזִיק קָמְצוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְלֹא חָפְנַיִם שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אַהֲרֹן; וְאֶחָד, שֶׁהָלַךְ הָאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם (תנחומא וארא, יד).
מפרשי רש"י
[ב] וכל דבר הנזרק בכח וכו'. אף על גב דלא כתיב בקרא בהדיא שזרקו בכח, מכל מקום מדכתיב לשון זריקה, ולא כתיב לשון השלכה, רוצה לומר זריקה בכח, וזה החלוק יש בין זריקה ובין השלכה. ואין לומר אפכא, דהא מצאנו לשון זריקה בדבר הנזרק בכח 'זורק חץ' (כתובות דף לא.), 'זורק אבן' (סנהדרין דף ס:) שכלם נזרקים בכח:
- ^ בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונש, jelons, galons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן, שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.
- ^ שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.