מפרשי רש"י על ויקרא יז יד


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק י"ז • פסוק י"ד | >>
ג • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"ז, י"ד:

כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃


רש"י

"דמו בנפשו הוא" - דמו הוא לו במקום הנפש שהנפש תלויה בו

"כי נפש כל בשר דמו הוא" - הנפש היא הדם דם ובשר ל' זכר נפש לשון נקבה


רש"י מנוקד ומעוצב

דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ – דָּמוֹ הוּא לוֹ בִּמְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בּוֹ.
כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא – הַנֶּפֶשׁ הִיא הַדָּם. דָּם וּבָשָׂר לְשׁוֹן זָכָר; נֶפֶשׁ לְשׁוֹן נְקֵבָה.

מפרשי רש"י

[יא] דם ובשר לשון זכר [נפש לשון נקיבה]. פירוש, הא דכתיב "כי נפש כל בשר דמו היא", "היא" קאי על הנפש, שהיא לשון נקיבה. ומה שכתוב "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא", "הוא" קאי על הדם, שהוא לשון זכר. ומה שכתיב "כי נפש כל בשר דמו", "דמו" שהוא לשון זכר קאי על הבשר: