מפרשי רש"י על ויקרא יז ט
רש"י
"ונכרת" - זרעו נכרת וימיו נכרתין
רש"י מנוקד ומעוצב
וְנִכְרַת – זַרְעוֹ נִכְרָת וְיָמָיו נִכְרָתִין.
מפרשי רש"י
[ה] זרעו נכרת וכו'. וזה ההפרש שיש בין כרת למיתה, כי המיתה עליו בלבד, לאפוקי כרת - הוא וזרעו נכרתין, כי כאשר הוא נכרת הוא יותר מן המיתה, כי המיתה לא הגיע לזרעו, כי כן דרך - דור מת ודור אחר בא, אבל כרת - משורש החיים נכרת, ונלקה עמו הפרי, כמו שאם יוסר שורש האילן גם הפרי נלקה עמו: