מפרשי רש"י על דברים לא יב


| מפרשי רש"י על דבריםפרק ל"א • פסוק י"ב |
ב • ו • יב • טז • כג • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"א, י"ב:

הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃


רש"י

"האנשים" - ללמוד

"והנשים" - לשמוע

"והטף" - למה באו לתת שכר למביאיהם


רש"י מנוקד ומעוצב

הָאֲנָשִׁים – לִלְמֹד (חגיגה ג' ע"א).
וְהַנָּשִׁים – לִשְׁמֹעַ (שם).
וְהַטָּף – לָמָּה בָּאוּ? לָתֵת שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם (שם).

מפרשי רש"י

[ד] ליתן שכר למביאים. דאם [לא] כן, טף למה באו, אלא ליתן שכר למביאים (חגיגה דף ג.). וקשה, למה הוצרכו לומר כך 'ליתן שכר למביאים', שמא גם כן ללמוד הקטנים, דהא בודאי קטן יכול ללמוד תורה, ומצוה עליו ללמדו. והאי "טף" איירי בקטן שיכול ללמוד, דאי לאו הכי, היכי נאמר 'ליתן שכר למביאים', מאי שכר למביאים יש כאן, דתינוק קטן שאינו יכול להבין מה יעשה שם. ואם כן איירי בקטן שיש לו דעת, ואם כן מאי קשיא 'למה טף באו'. ויראה דלא קשיא מידי, דודאי אין סברא שיהא מחויב ללמד תורה הקטן בחג הסוכות של שמיטה (פסוק י), ואי משום ללמד הקטן - יכול ללמדו כל השנה, ולמה בחג הסוכות. בשלמא אנשים דבני מצוה נינהו, גזירת הכתוב כך הוא המצוה. אבל קטנים, דלאו [בני] מיעבד מצוה נינהו, לא שייך זה בהם גזירת הכתוב. והשתא מתרץ שפיר 'לתת שכר למביאיהם', פירוש אף על גב דאין מצוה בדידהו שיבואו דווקא בחג הסוכות, מכל מקום צוה להביאם, כדי לתת שכר טוב למביאיהם, שהם שייכים במצוה: