מפרשי רש"י על דברים ג כט
רש"י
"ונשב בגיא וגו'" - (ספרי) ונצמדתם לע"א ואעפ"כ ועתה ישראל שמע אל החוקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי
רש"י מנוקד ומעוצב
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיא וְגוֹמֵר – וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים; וְאַף עַל פִּי כֵן, "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים" (להלן ד,א), וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי – לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי (ספרי פינחס שם).
מפרשי רש"י
[כו] ונשב בגיא ונצמדתם וכו'. דמאי ענין זה לכאן - "ונשב בגיא מול בית פעור", אלא כך פירושו, כי ישבנו בגיא, ונצמדתם לעבודה זרה, וזכיתם למחילה, ואני לא זכיתי לזה (כ"ה ברא"ם). ולפי זה קשיא, דלא הוי להפסיק כל כך בשתי פרשיות. ויש לתרץ, שלא יהיה פירושו בשביל שחטאו בעבודה זרה בפעור - צריכין לשמוע אל המצות ואל החקים ואל המשפטים, ואם כן מי שלא חטא - אין צריך לשמוע אל החקים, שהרבה בישראל שלא חטאו בפעור, לכך חלק אותו לשנים, ולומר כי הוא דבר בפני עצמו, שכל ישראל ישמעו אל המצות ואל החקים ואל המשפטים, שאפילו צדיק גמור ולא חטא, חייב לעשות כל המצות, ולא יאמר כיון שלא חטאתי אין אני צריך כל כך לדקדק במצוה:
והקשה מהרא"י, למה זכר עון פעור - שנמחל הכל, יותר משאר עון. ושתי תשובות בדבר; חדא, שהיא באחרונה, ועדיין לא נמחל הכל, כדכתיב בקרא ביהושע (ר' יהושע כב, יז) "המעט לנו עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו [עד היום הזה]". ועוד תשובה, כי לא כתיב בכל שאר העבירות "ונצמדתם" כמו שכתוב בעון פעור (כאן, ובמדבר כה, ה), ודרשו ז"ל שנעשו ישראל לפעור כמו צמיד פתיל, כדאיתא בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סד.), אפילו הכי "אם שמוע תשמעו", והכל נמחל, ופשוט הוא: