מפרשי רש"י על בראשית מו כו
רש"י
"כל הנפש הבאה ליעקב" - שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים, ואין "הבאה" זו לשון עבר אלא לשון הווה, כמו "בערב היא באה" (אסתר ב, ד) וכמו "והנה רחל בתו באה עם הצאן" (בראשית כט, ו), לפיכך טעמו למטה באל"ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא ששים ושש. והשני, "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" הוא לשון עבר, לפיכך טעמו למעלה בבי"ת, לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות.
ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים, צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן.
(מצאתי בויקרא רבה (ד ו): עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן "נפשות ביתו" (בראשית לו, ו) לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה; יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן "נפש", לפי שהיו עובדים לאל אחד)
רש"י מנוקד ומעוצב
כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב – שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרָיִם. וְאֵין "הַבָּאָה" זוֹ לְשׁוֹן עָבַר אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה, כְּמוֹ :"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב,יד), וּכְמוֹ: "וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן" (בראשית כט,ו); לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָּאָלֶ"ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבוֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. וְהַשֵּׁנִי, "כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" (בפסוק הבא) – הוּא לְשׁוֹן עָבַר; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד בֵּין הַחוֹמוֹת. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים (ב"ר פב,ח), צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָּאן. [מָצָאתִי בְּוַיִקְרָא רַבָּה (ד,ו): עֵשָׂו – שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" (בראשית לו,ו), לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה. יַעֲקֹב – שִׁבְעִים הָיוּ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נֶפֶשׁ", לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לְאֵל אֶחָד].
מפרשי רש"י
[ז] צריכין אנו לומר שמתו כו'. הקשה הרא"ם למה אנו צריכין לומר שמתו, הא כבר כתיב "מלבד נשי בני יעקב" ואלו היו נשי בני יעקב, ואין זה קשיא, דהא למאן דאמר כי שמעון נשא את דינה אי אפשר לומר ד"מלבד נשי בני יעקב" אתא לרבוי אותם שהם זרעו של יעקב, אלא "מלבד נשי בני יעקב" ואינם זרעו, דזרעו אף על גב דהם נשי בני יעקב מנה אותם. ועוד איך אפשר לומר דהם בכלל "נשי בני יעקב", דודאי כיון שהכתוב מונה לך כמה הם תולדותיו של יעקב - ועדיין לא ידענו כמה היו, דמה שכתוב "מלבד נשי בני יעקב" לא ידענו כמה מתו וכמה עדיין המה בחיים, אלא בודאי לא היו חיים אף אחת מהן. אלא קשיא לי למה צריך לומר כך, דתקשה ליה לאותו מאן דאמר למה לא נזכר בכתוב לידתן כמו שנזכר לידת דינה (לעיל ל, כא), ועל כרחך מפני שלא היה לידתם רק כדי שיהיו לנשים לשבטים, לפיכך בטלים אצלם, וכאילו היה תאומת ראובן - (הוא) ראובן בעצמו, דטפילה היא אצלו, ולא הוי דומיא דדינה, אף על גב דהיתה אשה לשמעון - היה לה לידה בפני עצמו, אבל אלו אפילו בלידתם היו טפלים לזכרים, ומפני שהם טפילים לא חשב רק העיקר ופטר במנין הטפל. והקשה הרא"ם הא דכתיב "מלבד נשי בני יעקב" מהיכי תיתי לרבוי - למאן דאמר כנעניות היו - נשיהם עד שיהיה צריך למכתב "מלבד נשי בני יעקב", דהא לאו "יוצאי יריכו" היו, כך הם דברי הרא"ם. ואין קשיא, כי עיקר הכתוב שלא תאמר כיון דלא מנה נשי בני יעקב גם כן - ואף על גב דלא היו יוצאי יריכו - מה בכך, הוי לו למנות כל אותן שבאו למצרים, ומפני כך יש לחשוב דודאי מתו נשי בני יעקב, וקאמר דנשי בני יעקב לא מנה הכתוב, אבל בודאי באו עמו. אי נמי שהכתוב רוצה למנות גם כן נשי בני יעקב, ובענין זה מנה אותם במה שאמר "מלבד נשי בני יעקב", שאם לא כתב כך לא היה מונה אותם כלל, ואף על גב שלא מנה אותם בפרט - מנה אותם בזה שאמר "לבד נשי בני יעקב", ופשוט הוא:
בד"ה צריכין אנו כו' דכיון דכתיב כו' נ"ב ונראה לי דאי לאו שמתו א"כ היה לו למנות' בשמות' כמו שמנה דינה אלא וודאי שמתו ומלבד נשי בני יעקב על נשים אחרים קאמר שלקחו אחרי כן והא דקאמר מלבד כו' אע"פ שאינם מיוצאי יריכו לק"מ כי לא בא להודיע הפרט מי הם ומי אינם הם אלא שבא להודיע שבא בשבעים נפש יוצאי ירך יעקב במצרים זולתי הנשים שעמהן ודוק מהרש"ל: