מפרשי רש"י על במדבר לג נד
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק ל"ג • פסוק נ"ד | >>
• א • לח • נא • נב • נג • נד • נה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃
רש"י
"אל אשר יצא לו שמה" - מקרא קצר הוא זה אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה
"למטות אבותיכם" - (ב"ב קיז) לפי חשבון יוצאי מצרים ד"א בשנים עשר גבולין כמנין השבטים
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה – מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה, "אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה".
לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם – לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (ב"ב קי"ז ע"א). דָּבָר אַחֵר: בִּשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִין, כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים.
מפרשי רש"י
[ט] דבר אחר בשנים עשר גבולין. הרא"ם הקשה על פירוש רש"י, דזה לא הוי כמאן, לא כמאן דאמר ליוצאי מצרים, ולא כמאן דאמר לבאי הארץ נחלקה; דתניא בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קיז.), רבי יאשיה אומר ליוצאי מצרים נתחלקה, שנאמר (ר' לעיל כו, נה) "למטות אבותיכם תתנחלו". רבי יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה, שנאמר (לעיל כו, נג) "לאלה תחלק הארץ", ומה אני מקיים "לשמות מטות אבותם כו'". שמע מינה דהכל מודים ד"שמות מטות אבותם" איירי ביוצאי מצרים, ואילו כאן ספוקי מספקא ליה. ולא הקשה מידי, דלעיל (כו, נה) כתב "לשמות מטות אבותם", שפירושו לכל אחד ואחד בשמו דווקא, והכל מודים בזה שרצה לומר יוצאי מצרים. אבל כאן דלא כתיב כך, ספוקי מספקא ליה אם "למטות אבותם" רוצה לומר לכל אחד ואחד שהוא במטה, ומקרא קצר הוא, דהוי למכתב 'לשמות מטות אבותם'. או יש לפרש בשנים עשר גבולין דווקא. ופשוט הוא: