מעשה בראשית והאדמתנות/פתח דבר
האדמתנות (Geologia), המדברת על כל השנויים והתמורות, אשר עברו על פני כדור־אדמתנו עד באו למצבו ולצביונו, שהננו ראים אותו כעת, לכאורה, יסודתה (Subject) היא אותו העניין עצמו, שעליו מדברת תורתנו הקדושה בסיפור מעשה בראשית. ולפי שמצד אחד "סדר" המאורעות בכלל, כפי שמצאו האדמתנים עד היום, מסכים, כמעט, לסדר התורה, ומצד השני "המשך" המאורעות, על פי הסכמת האדמתנים מימי לַיַל והלאה, – אשר יחשבו על שנוי ותמורה רבי רבבות שנים, – שׂנֶה בכל מההמשך שהתורה נותנת להמאורעות האלה, אשר על כן הללו משמחים כל אשר שיראת־אלהים בלבו ומובאים לראיה על אמיתת התורה והללו מעציבים אנשי יראת ה', הרואים בחכמה צרת האמונה. ולפי שלעבור עליהם בשתיקה אי אפשר, מפני שכבר נתפשטו הדעות האלה באלפי ספרים גם בעמים וגם בישראל, ונקבעו בלב ונישרשו במה כל תלמיד עם מבין הוליד ניגוד זה, שבין ההשקפה על המשך התהוות הבריאה ע"פ חקירת האדמתנים ובין המשך הזמנים שבספור מעשה בראשית שבתורה, ספרות רחבה בעולמנו ובעולם הכללי. הפשט והרמז, הדרש והסוד, הפילוסופיה והביקורת, כלם נטלו חלק בה.
כמובן אין אנחנו חפצים בשלילתם של כל הדברים הטובים שנאמרו בזה, אכן כשאנחנו לעצמנו הננו מוצאים, שאין כאן ניגוד כל עיקר, כי לכל אחד יש לו מקומו הַמְיֻחָד לו לבדו, ואם רק נשכיל להגביל לכל אחד את מקומו הראוי לו: לזה במציאות ולזה בדמיון ובמחשבה, כבר יסתלק הניגוד ותתבטל הסתירה, כי כל שני הפכים בזמן אחד סותרים זה את זה רק אז כאשר הם במקום אחד ולא כשהם במקומות מתחלפים, כנודע בהיגיון.