מנחת שי על ירמיהו מח יא
| מנחת שי על ירמיהו • פרק מ"ח • פסוק י"א |
• יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃
שאנן – חד מן ד' שהנו"ן פתוחה על פי המסורת, וכן כתב רד"ק.
טעמו בו – העי"ן בשוו"א לבדו בספרים כתב יד ודפוסים ישנים. ובמסורת: ד' טעמו וחד וטעמו, וסימן נמסר בשמואל א כא ותהלים לד, וכולם בשוו"א לבד.