מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי/הכלל התשיעי: לדון דין אמת

וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בִּגְדוּלַת הַמִּשְׁפָּט; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּאֵיכוּת הַמִּשְׁפָּט; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּשְׂכַר הַמִּשְׁפָּט

החלק הראשון

בגדולת המשפט

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

גָּדוֹל הוּא דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" (דברים טז, יח), הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" (משלי כא, ג), מִפְּנֵי שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת לֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אֲבָל הַצְּדָקָה וְהַדִּינִין נוֹהֲגִין בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. דָּבָר אַחֵר: הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם מְכַפְּרִין אֶלָּא לְשׁוֹגֵג וְהַצְּדָקָה וְהַדִּינִין מְכַפְּרִין בֵּין לְשׁוֹגֵג בֵּין לְמֵזִיד. דָּבָר אַחֵר: הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַצְּדָקָה וְהַדִּינִין נוֹהֲגִין בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה בֵּין בָּעוֹלָם הַבָּא. כֵּיצַד? שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים וְעֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים, הֲרֵי דִּין; צְדָקָה, שֶׁמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו וְאֵינוֹ מַעֲנִישָׁן כְּפִי רִשְׁעָן.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: "רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם־בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ" (מלכים־א ח, יט), כָּל מִי שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּל אֶת דָּוִד מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? אוֹמֵר לוֹ: טוֹב, שֶׁיִּבָּנֶה הַבָּיִת, תֵּדַע לְךָ מֶה הָיָה דָּוִד אוֹמֵר: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי" וגו' (תהלים קכב, א), אֵין כָּתוּב "שָׂמַחְתִּי בֵּית ה' נֵלֵךְ", אֶלָּא "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי". וּמֵקִישִׁין לִי דְּבָרִים לוֹמַר, שֶׁאֵין אַתָּה בּוֹנֶה הַבַּיִת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ (כי) שָׁעָה אַחַת מֵחַיֶּיךָ אֵין אֲנִי מְחַסֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם־אֲבֹתֶיךָ" (שמואל־ב ז, יב): כִּי הַצְּדָקָה וְהַדִּין שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲבִיבִין עָלַי יוֹתֵר מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" (שם ח, טו). מַהוּ "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"? רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיָה דָן אֶת הַדִּין, מְזַכֶּה אֶת הַזַּכַּאי וּמְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב; לֹא הָיָה לוֹ לַחַיָּב לִתֵּן, הָיָה דָּוִד מוֹצִיא מִשֶּׁלּוֹ וְנוֹתֵן. הֱוֵי אוֹמֵר "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה". אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, נִמְצָא מֵבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לִידֵי רַמָּאוּת. מַהוּ "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"? שֶׁהָיָה מַצְדִּיק נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן, שֶׁהָיָה מוֹצִיא מִיָּדוֹ הַגֶּזֶל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הוֹאִיל וְכָךְ הַדִּינִין חֲבִיבִין - הֱווּ זְהִירִין בָּהֶן. הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".

דָּבָר אַחֵר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים", הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִי" (דברים לב, מא). מַהוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מְשַׁנֵּן אֲנִי אֶת חַרְבִּי כַּבָּרָק אֲנִי מַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי, וּמַה אֶעֱשֶׂה? "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" (שם). אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁנֵי דְּבָרִים בִּימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צֶדֶק וְתוֹרָה. צֶדֶק, דִּכְתִיב: "צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ" (תהלים מח, יא); תּוֹרָה דִּכְתִיב: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ג). וּשְׁנֵי דְּבָרִים בְּיָדוֹ וְאֵלוּ הֵן, הַנֶּפֶשׁ וְהַדִּין. הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל־חָי וְרוּחַ כָּל־בְּשַׂר אִישׁ" (איוב יב, י); הַדִּין, דִּכְתִיב: "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי". שִׁמְרוּ אֶת הַדִּין וַאֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. הֱוֵי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".

דָּבָר אַחֵר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דִּין אֵין דִּין וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דִּין יֵשׁ דִּין, רְצוֹנוֹ לוֹמַר אִם נַעֲשָׂה הַדִּין לְמַטָּה אֵינוֹ נַעֲשָׂה הַדִּין לְמַעְלָה וְאִם אֵינוֹ נַעֲשָׂה לְמַטָּה נַעֲשָׂה לְמַעְלָה.

וְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים, שֶׁדָּנִים דִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְעוֹמְדִין בְּדַרְכֵי צִבּוּר וְגוֹדְרִין לָהֶן אֶת הַפְּרָצוֹת וִיתַקְּנוּ אֶת הַמְקֻלְקָל, שֶׁכְּשָׁדָּנִין דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וִיהֵא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁכָּךְ שָׁנוּ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֱמַר בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח, טז). שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַדִּין נַעֲשָׂה הָאֱמֶת וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הָאֱמֶת נַעֲשָׂה הַשָּׁלוֹם. לְפִיכָךְ צְרִיכִין הַדַּיָּנִין לֵידַע אֶת מִי הֵן דָּנִין וְהֵיאָךְ הֵן דָּנִין. וְאִם "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ" (תהלים פב, ה) כְּלוֹמַר, גּוֹרְמִין לָעוֹלָם שֶׁיִּתְמוֹטֵט. וְכֵן: "וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ" (ישעיה כד, יח); וְאוֹמֵר: רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ" (שם שם, יט); וְאוֹמֵר: נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ" (שם שם, כ). כָּל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא ה' וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי־אֵין מִשְׁפָּט" (שם נט, טו). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַדַּיָּנִים: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם", רוֹצֶה לוֹמַר, דַּיָּנִין, כְּמוֹ: "עַד הָאֱלֹהִים" (שמות כב, ח), וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵן - " אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן". נָתַתִּי לָכֶם מַה שֶּׁלֹּא נָתַתִּי לְאוּמָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו וגו' לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי" וגו' (תהלים קמז, יט־ כ).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: רְאֵה כַּמָּה אָהוּב הַמִּשְׁפָּט וְחָבִיב לְפָנָיו, לְפִי שֶׁהַמִּשְׁפָּטִים - מִדָּה טוֹבָה וִיתֵירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - מְסָרָן לְמֹשֶׁה קֹדֶם לְתַרְיַ"ג מִצְווֹת. וְהֵיכָן מְסָרָן לוֹ? בְּמָרָה, קֹדֶם לַדִּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" וגו' (שמות טו, כה). וְאָמַר לְמֹשֶׁה: סַדְּרֵם לִפְנֵי בָּנַי כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" וגו' (שם כא, א), כְּאָדָם שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּפִי הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא, יט). וְלָמָּה אָהֲבָן כָּל כָּךְ? לְפִי שֶׁהַשָּׁלוֹם תָּלוּי בָּהֶן, כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ תַּחֲרוּת וּמַצָּה, כְּשֶׁעוֹשִׂים בֵּינֵיהֶם דִּין - הַשָּׁלוֹם נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם.

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָה חֲבִיבִין הַדִּינִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁשְּׁקָלָן כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהַדִּבְּרוֹת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִצְוָה הִיא בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל הַדִּינִין נֶאֱמַר בָּהֶן עֲשֶׂרֶת מִצְווֹת עֲשֵׂה וַעֲשֶׂרֶת לָאוִין. וְאֵלּוּ הֵן הַלָּאוִין: " לֹא־ תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א, יז); " לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־ אִישׁ" (שם); " לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו); " לֹא־תִשָּׂא פְנֵי־דָל" (שם); " לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (שם); "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ" (שמות כג, ו); " לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, לה); "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם" (דברים כד, יז); " לֹא תַכִּיר פָּנִים" (שם טז, יט); " לֹא־תִקַּח שֹׁחַד" (שם). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁחֲבִיבִין הַדִּינִין לְפָנָיו כְּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.

פרק שני

הַמִּשְׁפָּט הוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם קִיּוּם הָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּאָבוֹת: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח, טז). רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁבְּכֹח הַדִּין וּבָעֹנֶשׁ שֶׁיַּעֲנִישׁוּ וְיָכוֹפוּ הַדַּיָּנִין עָלָיו, יִשְׁמְרוּ בְּנֵי אָדָם הָאֱמֶת. וּלְמַעַן הָאֱמֶת יָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁאֵינָן בָּאִין לַחֲלֹק. וְאַף־עַל־ פִּי שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, הָאֱמֶת קוֹדֵם הַדִּין, אֶלָּא שֶׁהַנָּבִיא קִדֵּם הָאֱמֶת, בְּאָמְרוֹ, שֶׁהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יְקַיְּמוּהוּ לִשְׁמָהּ, אֶלָּא מִפַּחַד הַדִּין, שֶׁהוּא טוֹב, כְּדֵי שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם. וְהַכֹּל חוֹזֵר לְדֶרֶךְ אֶחָד.

וְגָרְסִינָן בְּסִפְרֵי, פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים: מִנַּיִן שֶׁמְּמַנִּין בֵּית דִין לְכָל יִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: "שֹׁפְטִים" וגו' (דברים טז, יח); וּמִנַּיִן שֶׁמְמַנִּים שֹׁטְרִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֹׁטְרִים" (שם). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁמְמַנִּין אֶחָד עַל גַּבֵּי כֻלָּם? שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּתֶּן־לְךָ" (שם). וְאוֹמֵר: וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם־הַטּוֹב" (דברי הימים־ב יט, יא). וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: "צֶדֶק צֶדֶק תִרְדֹּף" (דברים טז, כ), רְדֹף אַחַר בֵּית דִּין שֶׁדִּינוֹ יָפֶה, אַחֲרֵי בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאַחֲרֵי בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־ הָאָרֶץ" (שם), מְלַמֵּד, שֶׁמִּנּוּי הַדַּיָּנִין כְּדַאי הוּא לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָם וְשֶׁלֹּא לְהַפִּילָם בַּחֶרֶב.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (טז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן שֶׁמַעֲמִידִין שׁוֹפְטִים לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: "שֹׁפְטִים תִּתֶּן". וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמִידִין שׁוֹטְרִים לְיִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן". וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמִידִין שׁוֹפְטִים לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִשְׁבָטֶיךָ" (דברים טז, יח). וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמִידִים שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים לְכָל עִיר וָעִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּכָל שְׁעָרֶיךָ". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּתֶּן־לְךָ" (שם). רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: "לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ" (שם), מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ.

וְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה: דָּבָר אַחֵר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים", אָמַר רַבִּי אַחָא: בּוֹא וּרְאֵה, שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָיוּ בְכִסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא" (מלכים־ א י, יט). וּבַפָּרָשָׁה הַזֹּאת כְּתוּבִים שֵׁשׁ פְּעָמִים "לֹא תַעֲשֶׂה". וְאֵלּוּ הֵן: "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט" (דברים טז, יט); "לֹא תַכִּיר פָּנִים" (שם); "וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד" (שם); "לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה" (שם שם, כא); "וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה" (שם שם, כב), "לֹא־תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (שם יז, א). הֲרֵי שֵׁשׁ. וְהָיָה הַכָּרוֹז עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַכָּרוֹז אוֹמֵר: "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט"; מַעֲלָה שְׁנִיָּה, הָיָה הַכָּרוֹז אוֹמֵר: "לֹא תַּכִּיר פָּנִים"; שְׁלִישִׁית, אוֹמֵר: "לֹא תִקַּח שֹׁחַד"; רְבִיעִית, אוֹמֵר: " לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה"; חֲמִישִּׁית, אוֹמֵר: "לֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה"; שִׁשִּׁית, אוֹמֵר: " לֹא־תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה".

דָּבָר אַחֵר: "שֹׁפְטִים". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הַקָּטָןיוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהָיָה לוֹ פַרְדֵּס אֶחָד וְהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: נוֹתֵן אֲנִי הַפַּרְדֵּס הַזֶּה לִבְנִי שֶׁאֲנִי אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִכָּל בָּנַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִכָּל הָאוּמוֹת אֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ" (הושע יא, א); וּמִכָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי אֵינִי אוֹהֵב כְּמוֹ הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט" (ישעיה סא, ח); אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נוֹתֵן אֲנִי מַה שֶׁאָהַבְתִּי לָעָם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב. הֱוֵי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בִּזְכוּת שֶׁאַתֶּם מְשַׁמְּרִין אֶת הַדִּין אֲנִי מִתְגַּבֵּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" וגו' (שם ה, טז). וְעַל־יְדֵי שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים צְדָקָה יִתְקַדֵּשׁ שְׁמִי וּמַשְׁרֶה אֲנִי קְדוּשָׁה בֵּינֵיכֶם, דִּכְתִיב: "וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה" (שם). וְאִם שְׁמַרְתֶּם אֶת שְׁנֵיהֶם, הַצְּדָקָה וְהַדִּין, מִיָּד אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם גְּאוּלָה שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" וגו' (שם נו, א).

פרק שלישי

כַּמָּה הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם כִּסְאוֹ "מִשְׁפָּט", שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תהלים פט, טו). רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר עַל הַמִּשְׁפָּט וְסָמַךְ לוֹ אֶת הַחֶסֶד מִכָּאן וְאֶת הַצְּדָקָה מִכָּאן. בַּתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וגו' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה" וגו' (בראשית יח, יט); וּמַה דִּבֵּר עָלָיו? אֶת הַחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וגו' (מיכה ז, כ). וּבַנְּבִיאִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיה ט, כג). בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ".

גָּדוֹל הוּא הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנִּקְרָאִים "עֹז". וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה וְהַמִּשְׁפָּט וְהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. תּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" וגו' (תהלים כט, יא) וְאוֹמֵר: " גֶּבֶר־חָכָם בָּעוֹז" (משלי כד, ה). הַמִּשְׁפָּט מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב" (תהלים צט, ד) וְאוֹמֵר: "עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (שם סח, כט). מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה"' (מיכה ה, ג) וּכְתִיב: "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח־מֶלֶךְ" (תהלים כא, ב).

וְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשַׁת וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים: הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב", אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: הֲרֵי נָתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תּוֹרָתוֹ, אִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים הַדִּינִים נוֹטֵל הוּא אֶת תּוֹרָתוֹ מִכֶּם, שֶׁלֹּא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב"; אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַדִּינִין עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר לָכֶם בָּתֵּי דִּינִין שֶׁלָּכֶם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה" וגו' (ישעיה א, כו), מַה כְתִיב בַּתְּרֵיהּ: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" (שם שם, כז).

דָּבָר אַחֵר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (שמות כא, א), הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־ קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא" וגו' (ישעיה נו, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "גַּם־אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טוֹב" (משלי כד, כג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי גָּרַם לָהֶם לַדַּיָּנִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין לָדוּן, עַל יְדֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" (ויקרא כו, מו), אִם יוֹדְעִים הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן בֶּאֱמֶת, כִּבְיָכוֹל, מַנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם־הַשּׁוֹפֵט" (שופטים ב, יח). וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹשֵׂא פָנִים, כִּבְיָכוֹל, מִסְתַּלֵּק שְׁכִינָתוֹ וְעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וְהַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מַהוּ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: רָאִיתִי אֶת הַדַּיָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא פָנִים וְעָמַדְתִּי מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: " מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים" וגו' (תהלים יב, ו).

לָמַדְנוּ, שֶׁהַמִּשְׁפָּט הוּא יְסוֹד וְקִיּוּם הָעוֹלָם הַזֶּה. וּכְשֶׁהַמִּשְׁפָּט בָּאָרֶץ שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִּבְנֵי אָדָם וְנִצּוֹלִין מֵעֹנֶשׁ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה.

החלק השני

באיכות המשפט

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

אֵין מַעֲמִידִין דַּיָּנִין בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא רְאוּיִים לָדוּן וּשְׁלֵמִים בְּכָל דָּבָר, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (יז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מוֹשִׁיבִין סַנְהֶדְרִין אֶלָּא בַּעֲלֵי חָכְמָה וּבַעֲלֵי קוֹמָה וּבַעֲלֵי מַרְאֶה וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיוּ סַנְהֶדְרִין שׁוֹמְעִים מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן.

וְגָרְסִינָן בִּמְכִילְתָא: "אַנְשֵׁי־חַיִל" (שמות יח, כא), עֲשִׁירִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים בִּשְׁבִיל מָמוֹן. "יִרְאֵי אֱלֹהִים" (שם), שֶׁיִּהְיוּ יְרֵאִין מִדִּין שָׁמַיִם. שֶׁאִם לֹא יָדוּנוּ דִּין אֱמֶת יָדוּנוּ אוֹתָם מִן הַשָּׁמַיִם.

וּכְבָר רָאִינוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁהֶחֱנִיפוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (יט, א): עַבְדָא דְּיַנַּאי מַלְכָּא קָטַל נַפְשָׁא. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שָׁלְחוּ לֵיהּ: עַבְדָּךְ קָטַל נַפְשָׁא, שָׁדְרֵיהּ לְהוּ. שָׁלְחוּ לֵיהּ: תָּא אַתְּ נַמֵּי לְהָכָא, דִּכְתִיב: "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (שמות כא, כט), אָמְרָה תוֹרָה: יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ. אֲתָא, יָתֵיב. אֲמַר לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ, כִּי לֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד, אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָמְדוּ שְׁנֵי־אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה"' (דברים יט, יז). אָמַר לוֹ: לֹא לִכְשֶׁתֹּאמַר אַתָּה, אֶלָּא כְּשֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ. פָּנָה לִימִינוֹ - כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקַע, פָּנָה לִשְׂמֹאלוֹ - כָּבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע. אָמַר לָהֶם: בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם, יָבוֹא בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת וְיִפָּרַע מִכֶּם. בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: מֶלֶךְ, לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. וכו'.

וְאִם זֶה בָּא לָהֶם עַל שֶׁהֶחְנִיפוּ לַמֶּלֶךְ, מַה יָּבוֹא לַדַּיָּנִין הַמַּחְנִיפִין לְבַעֲלֵי דִינִין. אֲבָל הַדַּיָּנִין שֶׁדָּנִין דִּין אֱמֶת וְאֵין מַחְנִיפִין לְשׁוּם אָדָם, יַזְהִירוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, ב): "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), זֶה דַיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ; "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (שם) וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֵלֶק ב מֵהַמְלַמֵּד לְבֶן חֲבֵרוֹ תוֹרָה (סימן צ).

וְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם: חַיָּבִין יִשְׂרָאֵל לְמַנּוֹת דַּיָּנִין שֶׁיְּהֵא בָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בָהֶם מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, לְפִי שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּגְדוֹלֵיהֶם הוֹלְכִין בְּיַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת וּמִתְרַחֲקִים מִן הַכִּעוּר וּמִן הַחֵטְא, כָּךְ הֵם כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַגּוּף הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ. וְכֵן מָצִינוּ בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ פּוֹשֵׁעַ הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל בְּפוּרְעָנֻיּוֹת, וּכְשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יְרֵא חֵטְא הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל מְדַקְדְּקִין עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם וְהָיוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה וְהָיוּ מִתְגַּבְּרִין עַל שׂוֹנְאֵיהֶם.

וְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה: אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: סֵדֶר הַדִּין כָּךְ הוּא: הַתּוֹבֵעַ תּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבַּע מֵשִׁיב וְהַדַּיָּן מַכְרִיעַ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן: צָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁנּוֹת אֶת טַעֲנוֹתָם מִפִּיו. וּמִמִּי אַתָּה לָמֵד? מִשְּׁלֹמֹה, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה- בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי" (מלכים־א ג, כג). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי: שָׁמַעְתִּי, שֶׁאִם רָצָה הַדַּיָּן לְהוֹשִׁיב אֶת הָאַנְטִדִּיקוֹן, שֶׁמוֹשִׁיב. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָאֶחָד יוֹשֵׁב וְהָאֶחָד עוֹמֵד, דַּאֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם בָּאִין אֵצֶל הַדַּיָּן לַדִּין, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, אוֹמֵר לֶעָשִׁיר: אוֹ לְבֹשׁ כְּמוֹ שֶׁהוּא לָבוּשׁ, אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ. כָּל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׂא פָנִים לֶעָשִׁיר וְיַטֶּה מִשְׁפַּט הֶעָנִי.

כְּלַל הַדְּבָרִים לָמַדְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לַדַּיָּן שֶׁיַּשְׁוֶה לִבּוֹ לִשְׁנֵי הַכִּתּוֹת כְּאֶחָד וְלֹא יְהַדֵּר פְּנֵי גָדוֹל, וְיִהְיוּ בְעֵינָיו הַבַּעֲלֵי דִּינִין שָׁוִין לְכָל דָּבָר וְלֹא יֹאמַר לְאֶחָד מֵהֶם קַצֵּר דְּבָרֶיךָ כְּדֵי שֶׁיִּסָּתְמוּ טַעֲנוֹתָיו. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיְּהוּ בְּלִבּוֹ וְעֵינָיו שְׁקוּלִים בְּכַף מֹאזְנַיִם בְּשֹׁוִי - יָדוֹן בֵּינֵיהֶם, וְאִם לָאו - יְסַלֵּק מִלְּדוֹנָם. וְיִבְרַח מִמֶּנּוּ כִּבְרֹחַ מִן הַדְּלֵקָה וְאוֹמֵר: פָּסִילְנָא לְכוּ לְדִינָא, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין אָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סימן יד).

פרק שני

הַמִּשְׁפָּט הַיָּשָׁר הוּא קִיּוּם לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְלַדַּיָּן וּלְבַעֲלֵי דִּינִין בִּפְרָט. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהַדַּיָּן יֵשֵׁב לָדוּן יְדַקְדֵּק מְאֹד בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ אֶלָּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל וְשׁוֹפֵט עַל הַדַּיָּנִין, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד עָלָיו צוֹפֶה וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ נְטוּיָה עָלָיו לְהָרְגוֹ אִם יַטֶּה אֶת הַדִּין, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ז, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּן עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: " הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים וגו'. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב וגו' מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת" (שיר השירים ג, ז־ח), מִפַּחְדָּהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה.

דָּרַשׁ רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאִיתֵימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: "בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט" (ירמיה כא, יב), וְכִי לַבֹּקֶר דָּנִין, וַהֲלֹא כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ דָּנִין? אֶלָּא, אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר שֶׁהוּא אוֹר - אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו - אַל תֹּאמְרֵהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא, "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ" (משלי ז, ד), אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ - אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו - אַל תֹּאמְרֵהוּ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּדִּין - קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר כֻּלָּם. פְּשִׁיטָא, לָא צְרִיכָא, אֲפִילוּ תַּלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ. רַב הוּנָא כִּי הֲוָה אָתֵי קַמֵּיהּ דִּינָא מַכְנִיף וּמַייתֵי עֲשָׂרָה רַבָּנָן מִבֵּי רַב, אָמַר: כִּי הֵיכֵי דְּנִמְטוּ שִׁיבָּא מִכְּשׁוּרָא (כלומר, כדי שיגיע לכל אחד מכם קיסם מקורה).

וְאַל יִתְגָּאֶה אֶת עַצְמוֹ בַּדִּין, דַּאֲמְרִינָן עֲלָהּ: רַב כִּי הֲוָה נָפֵיק לְדִינָא, אֲמַר הָכֵי: בִּצְבוּ נַפְשָׁאִי לִקְטָלָא נָפִיק, וּצְבוּ בֵתֵיהּ לֵיתוֹהֵי עָבֵיד, וְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ עַיֵיל, וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִיאָה כִיצִיאָה. כִּי הֲוָה חָזֵי אַמְבוּהָ (פירוש: סיעת אנשים) בַּתְרֵיהּ, אֲמַר: " אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁ לָעָב יַגִּיעַ. כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ" (איוב כ, ו־ז). מַר זוּטְרָא חֲסִידָא כִּי הֲוָה מְכַתְפֵי לֵיהּ בְּשַׁבַּתָא דְּרִיגְלָא, אֲמַר הָכֵי: "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם־נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר" (משלי כז, כד).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יַפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: " וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי" (שמות כ, כג) וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים" (שם כא, א). "אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם" מִבָּעֵי לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: אֵלּוּ כְּלֵי הַדַּיָּנִין.

וְאִם אֶפְשָׁר לַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי הַכִּתּוֹת קֹדֶם שֶׁיֵּדַע לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם בְּאַהֲבָה וּבְשָׁלוֹם, זֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְדָקָה, כִּדְאִיתָא הָתָם (סנהדרין ו, ב): רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִצְוָה לִבְצֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ" וגו' (זכריה ח, טז). וַהֲלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין שָׁלוֹם וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין מִשְׁפָּט? אֶלָּא, אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִּצּוּעַ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמּוֹ" (שמואל־ב ח, טו) וְהַלֹּא בְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ צְדָקָה אֵין מִשְׁפָּט? אֶלָּא, אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְדָקָה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִּצּוּעַ.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לְדִין, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אוֹ כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "צְאוּ וּבִצְעוּ"; כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "צְאוּ וּבִצְעוּ"; שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי" וגו' (משלי יז, יד), קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה הָרִיב אַתָּה רַשַּׁאי לְנָטְשׁוֹ, לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה לְךָ הָרִיב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְנָטְשׁוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לְדִין, אֶחָד רַךְ וְאֶחָד חָזָק, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "אֵינִי נִזְקָק לָכֶם", שֶׁמָּא נִתְחַיֵּב חָזָק וְנִמְצָא רוֹדְפוֹ; אֲבָל מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "אֵינִי נִזְקָק לָכֶם", שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ" (דברים א, יז). וְאָמַר רַב חָנָן: אַל תַּכְנִיס דְּבָרְךָ מִפְּנֵי אִישׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק? שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ", וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ יָגֵן בַּעֲדוֹ.

פרק שלישי

מִצְוָה עַל הַדַּיָּן שֶׁיְּהוּ שָׁוִין בַּעֲלֵי דִּינִין לְפָנָיו בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְיִשְׁכַּח טַעֲנוֹתָיו, לְפִי שֶׁיֵּצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפִרְקָא קַמָּא דְּאָבוֹת: יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּחַיָּבִין וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת (ל, א): תָּנוּ רַבָּנָן: "וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים" (דברים יט, יז), מִצְוָה בְּבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁיַּעַמְדוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁמַעְתִּי, שֶׁאִם רָצוּ בֵית דִּין לְהוֹשִׁיב שְׁנֵיהֶם - מוֹשִׁיבִין. וְאֵיזֶהוּ אָסוּר? שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ: "קַצֵּר דְּבָרֶיךָ".

אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֶחָד מִבָּעֲלֵי הַדִּינִין הוּא חָבֵר, אוֹ אֵשֶׁת חָבֵר, רַשַּׁאי הַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת לוֹ הִדּוּר בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְבִינֵהוּ בַּעַל דִּינוֹ וְלֹא יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם, בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת: רַב עוּלָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִלָּאִי הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. שָׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב נַחְמָן: עוּלָא חַבְרֵנוּ, עָמִית בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. אָמַר: אַמַאי שָׁלַח לִי לִחְנוּפֵי לֵיהּ? הָדַר אֲמַר: לְמִשְׁרֵי תִּגְרֵיהּ; אִי נַמֵּי, לְשׁוּדָא דְּדַיָּנֵי.

וַאֲמְרִינָן (שם ל, ב): דְּבֵיתְהוּ דְּרַב הוּנָא הֲוָה לָהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַר הֵיכֵי אֵעֲבֵיד? אֵיקוֹם מִקַמָּהּ - מִסְתַּתְּמִין טַעֲנְתֵּיהּ דְּבַעַל דִּינָהּ; לָא אִיקוּם מִקַמָּה - אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְחָבֵר. אָמַר לֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ: אַפְרַח בַּר אַוְוזָא וְשָׁדִי עִילָאֵי.

וַאֲמְרִינָן (שם): אֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּאִית לֵיהּ דִּינָא "בַּהֲדֵי עַם הָאָרֶץ מוֹתְבִינָן לֵיהּ לְצוֹרְבָא מֵרַבָּנָן, וּלְעַם הָאָרֶץ אֲמְרִינָן לֵיהּ: תִּיב. וְאִי קָאִי לֵית לָן בָּהּ. רַב בַּר שְׁבַאי הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פַּפָּא, אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתְבֵיהּ נַמֵּי לְבַעַל דִּינֵיהּ אֲתָא שְׁלוּחָא בָּטַשׁ בֵּיהּ וְאוֹקְמֵיהּ לְעַם הָאָרֶץ - וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא: תִּיב. וְהֵיכֵי עֲבֵיד הָכֵי, וְהָא מִסְתַּתְּמִין טַעֲנְתֵּיהּ דְּהַאִיךְ? אָמַר: מֵימַר אֲמַר; אִיהוּ קָא אוֹתְבָן, שְׁלוּחָא הוּא דְּלָא אִיפַיֵיס מִינָאִי.

וַאֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בְּהַדֵּי הַדָּדֵי, לָא נִיקְדוֹם צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן וְנֵיתוֹב קַמֵּיהּ דְּדַיָּנָא, מִשּׁוּם דְּמֶחֱזֵי כְּמָאן דִּמְסַדֵּר טַעֲנְתֵּיהּ. וְלָא אֲמָרָן, אֶלָּא דְּלָא קָבִיעַ לֵיהּ עִידְנָא, אֲבָל קָבִיעַ לֵיהּ עִידְנָא לֵית לָן בָּהּ.

וַאֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְיָדַע סַהֲדוּתָא וְזִילָּא בֵּיהּ מִילְתָא לְמֵיזַל קַמֵּיהּ דַּיָּנָא דְּזוּטָר מִינֵיהּ - לֹא לֵיזֵיל. אֲמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: אַף אֲנָן נַמֵּי תַּנִינָן: מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּוֹל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. וְהַנֵּי מִילֵי בְּמָמוֹנָא, אֲבָל בְּאִסּוּרָא, "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה"' (משלי כא, ל), כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב.

רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סַהֲדוּתָא לְמַר זוּטְרָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימַר - אוֹתְבֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַרֵי לְאַמֵּימַר: וְהָא אֲמַר עוּלָא: מַחְלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה? אֲמַר לֵיהּ: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, וַעֲשֵׂה דִּכְבוֹד תוֹרָה עָדִיף.

וְצָרִיךְ לְהַחְמִיץ אֶת הַדִּין קֹדֶם שֶׁיַּחְתְּכֶנּוּ, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם, בְּרֵישׁ פִּרְקָא קַמָּא דְּאָבוֹת: הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ז, ב): דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: מִנָּא הָא מִילְתָא דְּאָמְרוּ רַבָּנָן "הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין"? דִּכְתִיב: "לֹא־ תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל־מִזְבְּחִי" וגו' (שמות כ, לג)וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (שם כא, א).

וּכְשֶׁהַדַּיָּן יְהֵא כַוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי דִּינִין שָׁוִין בְּלִבּוֹ וִיפַשְׁפֵּשׁ לְבָרֵר הַדִּין עָל בּוּרְיוֹ, בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה יְסַיְּעוּהוּ לְהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ וִיהֵא שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם.

החלק השלישי

בשכר המשפט

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

כְּשֶׁבֵּית דִּין דָּנִין דִּין אֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם נֶחֱשָׁב לָהֶם כְּאִלּוּ הֵם שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּשַׁבָּת (י, א): רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווּ יָתְבֵי בְדִינָא כָּל יוֹמָא. הֲוָה חֲלִישׁ לִיבַּיהוּ. תָּנָא לְהוּ חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתֵּי: "וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה מִן־ הַבֹּקֶר" וגו' (שמות יח, יג) - וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁמֹּשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, תּוֹרָתוֹ אֵימָתַי נַעֲשֵׂית? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שׁוּתָף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כְּתִיב הָכָא: "מִן־הַבֹּקֶר עַד־ הָעָרֶב" וּכְתִיב הָתָם: "וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה).

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ז, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל" (תהלים פב, א); וְכָל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֱנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם" וגו' (שם יב, ו).

וְגַם הַדַּיָּן הֶהָגוּן מַעֲמִיד אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בְּטוֹב וּבְשָׁלוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּכְתֻבּוֹת (קה, ב): דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן: מַאי דִּכְתִיב: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה" (משלי כט, ד)? אִם דּוֹמֶה דַּיָּן לְמֶלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם, יַעֲמִיד אָרֶץ; וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן הַמְחַזֵּר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, יֶהֶרְסֶנָּה.

וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֲבָהוּ, כְּשֶׁבָּא לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ וּמְצָאוּהוּ בּוֹכֶה. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, לָמָּה אַתָּה בוֹכֶה? הֲלֹא יְגִיעָתְךָ בַּתּוֹרָה הָיְתָה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְתַלְמִידִים רַבִּים הֶעֱמַדְתָּ; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּדָּה יְתֵירָה הָיְתָה בְּךָ, שֶׁלֹּא נִתְעַסַּקְתָּ בַּדִּינִין. אָמַר לָהֶם: עַל זֶה אֲנִי בּוֹכֶה, שֶׁלֹּא נִתְעַסַּקְתִּי בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְקִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

לְפִיכָךְ, הַדַּיָּן הָרָאוּי, הַמִּתְעַסֵּק בַּדִּינִין לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, זוֹכֶה וּמְזַכֶּה לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲמִידָן בְּשָׁלוֹם.

פרק שני

כָּל דַּיָּן שֶׁצּוֹעֵק לְפָנָיו הֶעָשׁוּק וְאוֹטֵם אָזְנוֹ מִמֶּנּוּ - עָנְשׁוֹ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁגַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה (נה, א): רַב יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. אֲתָת הַהִיא אִתְּתָא וְקָא צָוְחָה קַמֵּיהּ וְלָא אַשְׁגַּח בָּהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לָהּ מַר: "אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה" (משלי כא, יג)? אֲמַר לֵיהּ: שִׁינְנָא, רֵישָׁךְ בִּקְרִירֵי וְרֵישָׁא דְרֵישָׁךְ בְּחַמִּימֵי - הָא יָתֵיב מַר עוּקְבָא אַב בֵּית דִין, דִּכְתִיב: "בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִינוּ לַבֹּקֶר" וגו' (ירמיה כא, יב).

וּמוּסָף עַל זֶה, כָּל הַמַּטֶּה דִּינוֹ שֶׁל גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה, אוֹ לְכָל מִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מַחֲזִיק בְּיָדוֹ, כְּאִלּוּ מַטֶּה דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּחֲגִיגָה (ה, א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל הַמַּטֶּה דִּינוֹ שֶׁל גֵּר כְּאִלּוּ מַטֶּה דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " וּמַטֵּה גֵר" (מלאכי ג, ה), "וּמַטֵּי" כְּתִיב.

וְעַל פִּשְׁעֵי הַדַּיָּנִים כָּאֵלּוּ, גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם: " יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב" וגו' (ישעיה א, כג). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ עַל עָנְשׁוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ז, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתֵן לְזֶה שֶׁלֹּא כַדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: " אַל־ תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא" וגו' (משלי כב, כב).

וּכְשֶׁבָּאוֹת צָרוֹת עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בַּעֲוֹן דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הָגוּנִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְתוֹלִין (קלט, א): רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֱלִישָׁע אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת בָּאוֹת עָלָיו צֵא וּבְדֹק בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁמְעוּ־נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵל כָּל־ הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג, ט). וְאוֹמֵר: "בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלַםִ בְּעַוְלָה. רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל־ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא־תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה" (שם שם, י־יא). הֵם רְשָׁעִים וְתוֹלִים בִּטְחוֹנָם בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַםִ עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (שם שם, יב).

וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּכְלוּ שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ וגו' אַחֲרֵי־כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיה א, כה־כו).

וְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם: לֹא גָלְתָה יְהוּדָה אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ אֶת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא־מָצְאוּ מִרְעֶה" וגו' (איכה א, ו). מָה אַיָּל זֶה רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד זְנָבוֹ שֶׁל זֶה, כָּךְ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, זֶה כוֹבֵשׁ פָּנָיו מִפְּנֵי זֶה וְזֶה כוֹבֵשׁ פָּנָיו מִפְּנֵי זֶה. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַנָּבִיא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" וגו' (ישעיה א, כג). וּמַהוּ "רֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (שם)? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: עֲשֵׂה עִמִּי הַיּוֹם וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ לְמָחָר.

וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ" וגו' (שם שם, כא). חִכִּיתִי לָהֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ אֶת הַשּׁוֹפְטִים וִיקַיְּמוּ אֶת הַדִּין וְהֵן לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֶלָּא עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם עִקָּר וְאֶת הַדִּין טָפֵל. לְפִיכָךְ נַעֲשׂוּ הֵם טְפֵלָה לַגּוֹיִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה" (שם ה, ז). וּלְפִיכָךְ "ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם־ זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם" וגו' (שם ג, יד), וְכִי בְּבָתֵּיכֶם הָיָה הַגְּזֵלָה? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצּוֹוְחִים הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת וְהָעֲנִיִּים עַל גְּזֵלוֹתֵיהֶם וְהֵם מַעֲלִימִים עֵינֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הַגְּזֵלָה בְּבָתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: " יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה" וגו' (שם א, כג). וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין לִי חֵפֶץ בְּקָרְבְּנוֹתֵיכֶם וְגַם לֹא בִתְפִלּוֹתֵיכֶם וְלֹא בְחָדְשֵׁיכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת־שָׁוא וגו' חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי [וגו'] וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי" וגו' (שם שם, יג־טו). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: וּמַה נַּעֲשֶׂה וְיָשׁוּב חֲרוֹן אַפֶּךָ? אָמַר לָהֶם: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (שם שם, יז). וּבִזְכוּת דִּין שֶׁל צֶדֶק בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִבָּנוֹת, כְּדִכְתִיב: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (שם שם, כז).