מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי/הכלל השביעי: לעשות צדקה ובזמן הראוי

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הַכְנָסַת אוֹרְחִים; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, פַּרְנָסַת עֲנִיִּים; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּגְבִיַּת הַצְּדָקָה

החלק הראשון

הכנסת אורחים

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

גְּדוֹלָה מִצְוָה זֹאת, שֶׁהִתְחִיל בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, כִּדְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה נא (נד, ו) "וַיִּטַּע אֵשֶׁל" (בראשית כא, לג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵשֶׁל - פַּרְדֵּס, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל: תְּאֵנִים, עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פֻּנְדָּק, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל: חֵמָר, קֻפָּר, בֵּיעִין. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: אֵשֶׁל זוֹ סַנְהֶדְרִין, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: "וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת־הָאֵשֶׁל בָּרָמָה" (שמואל־א כב, ו). עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, פֻּנְדָּק, אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין אָמַר לָהֶם: בָּרְכוּ. וְהֵם אוֹמְרִים: מַה נֹּאמַר? אֲמַר לְהוּ: בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. הַדָּא הוּא דִכְתִיב: "וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כא, לג).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (י, א): "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע", ארז"ל: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה פַּרְדֵּס וְנָטַע בּוֹ כָּל מִינֵי מְגָדִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר פַּרְדֵּס וְחַד אָמַר פֻּנְדָּק. מַאי "וַיִּטַּע"? כְּדִכְתִיב: "וַיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ" (דניאל יא, מה). " וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי "וַיִּקְרָא" אֶלָּא וַיַּקְרִיא, מְלַמֵּד, שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּפִי כָל עוֹבֵר וְשָׁב. בָּנָה דִּירָה וּפָתַח בָּהּ אַרְבָּעָה פְתָחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ עָמְדוּ לְבָרְכוֹ. אָמַר לָהֶם: וְכִי מִשֶּׁלִי אֲכַלְתֶּם? אֶלָּא מִשֶּׁל אֵל עוֹלָם אֲכַלְתֶּם, הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וּפֵרְשׁוּ גַּם כֵּן חז"ל: "אֵשֶׁל" בְּרָאשֵׁי תֵּיבוֹת: אֲ'כִילָה, שְׁ'תִיָּה, לְ'וָיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לִינָה.

וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּאָבוֹת: יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיםִ אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתְךָ. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁתָּדוּר בְּמָקוֹם הַמְזֻמָּן לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים וְיִהְיֶה בֵּיתְךָ פָּתוּחַ תָּמִיד לְקַבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

וְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה נב (סו, א): "שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי" (איוב כט, יט). אָמַר אִיּוֹב: עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ דַּלְתוֹתַי פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה הָיוּ הַכֹּל קוֹצְרִים יְבֵשׁוֹת וַאֲנִי - מְלִילוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם" וְנֶאֱמַר: "בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח" (שם לא, לב).

וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵיתוֹ יְקַבְּלֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְיָשִׂים מִיָּד לִפְנֵיהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל, כִּי אוּלַי הֶעָנִי רָעֵב וּמִתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאֹל, עַל כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ מִיָּד לַחְמוֹ וּמֵימָיו בְּפָנִים מְאִירוֹת. וְאַף אִם יֵשׁ בְּלִבּוֹ דְּבַר דְּאָגָה יְסִירֶנָּה בִּפְנֵיהֶם וִינַחֲמֵם בִּדְבָרָיו וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. וְאַל יְסַפֵר לִפְנֵיהֶם תְּלָאוֹתָיו, כִּי יִשְׁבֹּר אֶת רוּחָם, בְּחָשְׁבָם שֶׁבִּשְׁבִילָם אוֹמְרוֹ וְכִמְעַט אֵין לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ. וּבִשְׁעַת הָאֹכֶל יַרְאֶה עַצְמוֹ כְּמִצְטַעֵר עַל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ" (ישעיה נח, י), כְּלוֹמַר, תֵּצֵא נַפְשִׁי, שֶׁאֵין לִי יוֹתֵר לִתֵּן לִפְנֵיכֶם. וְצָרִיךְ לֵידַע מִמֶּנּוּ בַּמֶּה הָיָה רָגִיל לִסְעֹד, שֶׁאוּלַי הוּא רָגִיל בְּעִדּוּנִים, אִם הוּא בֶּן טוֹבִים, כִּדְאִיתָא לְמַטָּה בְּפֶרֶק ח מֵחֵלֶק שֵׁנִי (סימן קצו).

וְאִם יָלִינוּ עִמּוֹ הָאוֹרְחִים יַשְׁכִּיבֵם בְּמֵיטַב מִטּוֹתָיו כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם, כִּי גְּדוֹלָה מְנוּחַת עָיֵף בִּהְיוֹתוֹ שׁוֹכֵב בְּטוֹב; וְיוֹתֵר עוֹשֶׂה לוֹ נַחַת רוּחַ הַמַּשְׁכִּיבוֹ הֵיטֵב מִן הַמַּאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ.

וּבְצֵאתָם יְלַוֶּה אוֹתָם וְיִתֵּן לָהֶם פַּת צֵידָה לַדֶּרֶךְ, כִּי עַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר. עַל אֲשֶׁר לֹא נָתַן יְהוֹנָתָן לְדָוִד פַּת בְּהִפָּרְדוֹ מִמֶּנּוּ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ כֹּהֲנֵי נוֹב. וּמִי שֶׁאֵינוּ מְלַוֵּהוּ וְלֹא נוֹתֵן לוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה" (דברים כא, ז). וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה (מה, ב): וְזִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בְּמַיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ וְאוֹמְרִים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ". וְכִי עַל לִבֵּנוּ עָלְתָה שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא, שֶׁלֹּא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת; וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה.

וְהַמַּעֲלִים עֵינָיו מֵהַכְנָסַת אוֹרְחִים עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קג, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: גְּדוֹלָה לְגִימָה (אכילה שמאכילין אורחים), שֶׁהִרְחִיקָה שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם" (דברים כג, ה). וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: גְּדוֹלָה לְגִימָה, שֶׁמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן. מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים, כְּעַמּוֹן וּמוֹאָב, וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים, כְּיִתְרוֹ, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׂכַר "קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (שמות ב, כ), זָכוּ בְּנֵי בָּנָיו לֵישֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּנִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית־ רֵכָב" (דברי הימים־א ב, נה). וּכְתִיב הָתָם: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת־הָעָם" (שופטים א, טז).

מַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים, מִמִּיכָה. וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל, מֵעִדּוֹ, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־ בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וַיֵּשְׁתְּ מָיִם: וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ" (מלכים־א יג, יח־כ). וּכְתִיב: "וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה" (שם שם, כד). וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן, מִיהוֹנָתָן, דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵא הִלְוָהוּ יְהוֹנָתָן לְדָוִד שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם לֹא נֶחְרָבָה נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא נִטְרַד דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי וְלֹא נֶהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו.

וְהַזָּהִיר בְּדָבָר זֶה נִצּוֹל מִן הַמְּאוֹרָעוֹת הַבָּאוֹת אֶל בֵּיתוֹ. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל לוֹ וּלְזַרְעוֹ מִתְּלָאוֹת הָעוֹלָם.

פרק שני

גָּדוֹל שְׂכַר הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק מְפַנִּין (קכז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. רַב דִּימֵי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (בראשית יח, ג). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אֵין קָטָן יָכוֹל לוֹמַר לַגָּדוֹל הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ. וְאִלּוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־ נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" וגו'.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה דְבָרִים אוֹכֵל אָדָם פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: הַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְהַשְׁכָּמַת בֵּית־ הַמִּדְרָשׁ וּמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת.

וּמַה שֶּׁמַּאֲכִיל אָדָם לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּקָרְבָּן בַּמִּזְבֵּחַ, כִּדְגָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (כז, א): כְּתִיב "הַמִּזְבֵּחַ עֵץ" (יחזקאל מא, כב) וּכְתִיב בַּסּוֹף: "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה"'. פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן? רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרֵי תַּרֲוַיְהוּ: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עָלָיו וְעַכְשָׁיו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו.

וְהַשָּׂכָר גָּדוֹל לַמְשַׁמֵּשׁ לָאוֹרְחִים עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם בְּמַה שֶּׁעָשָׂה לַמַּלְאָכִים, אֲפִילוּ שֶׁנִּדְמוּ לוֹ כְּעַרְבִיִּים, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק הַשּׁוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (פו, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לַמַּלְאָכִים בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ; וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהֶם עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ. "וְאֶל־הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בראשית יח, ז) - "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים" (במדבר יא, לא). "וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב" (בראשית יח, ח) - "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן־הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד). "וְהוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם" וגו' (בראשית יח, ח) - "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל־הַצּוּר" (שמות יז, ו). "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בראשית יח, יז) - "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" (שמות יג, כא). " יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם" (בראשית יח, ד) - וְהִכִּיתָ בַצּוּר" (שמות יז, ו).

וּפְלִיגָא דְּרַב חָמָא בַּר חֲנִינָא וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה זָכוּ לִשְׁלֹשָׁה ; בִּשְׂכַר "חֶמְאָה וְחָלָב" זָכוּ לְמָן, בִּשְׂכַר "וְהוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם" זָכוּ לְעַמּוּד עָנָן, בִּשְׂכַר "יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם" זָכוּ לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. "יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם", אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמְרוּ לוֹ: לְעַרְבִיִּים חֲשַׁדְתָּנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִּים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם, כְּבָר יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל.

וְגָדוֹל שְׂכַר הַלְּוָיָה, עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה (מו, ב): תָּאנָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׂכַר לְוָיָה אֵין לָהּ שִׁיעוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן־הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת־מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת־ מְבוֹא הָעִיר וְיַכּוּ אֶת־הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת־הָאִישׁ וְאֶת־כָּל־ מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ" (שופטים א, כד־כה). וְנֶאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז" (שם שם, כו). תָּאנָא: הִיא לוּז שֶׁצּוֹבְעִין בָּהּ תְּכֵלֶת, הִיא לוּז שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב וְלֹא בִלְבְּלָהּ, בָּא נְבוּכַדְנֶצַּר וְלֹא הֶחְרִיבָהּ, אַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ וּזְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּזְמַן שֶׁדָּעְתָּן קָצָה עֲלֵיהֶן מוֹצִיאִין אוֹתָן חוּץ לָעִיר וּמֵתִים. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה כְּנַעֲנִי זֶה שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּרַגְלָיו וְלֹא דִבֵּר בְּפִיו, גָּרַם לוֹ הַצָּלָה וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הַמְדַבֵּר בְּפִיו וְהַמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא בְּמַה הֶרְאָה לָהֶם? חִזְקִיָּה אָמַר פִיו עִקֵּם לָהֶם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּאֶצְבָּעוֹ הֶרְאָה לָהֶם. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כְּנַעֲנִי זֶה, בִּשְׂכַר שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּאֶצְבָּעוֹ, גָּרַם הַצָּלָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בִּלְתִּי לְוָיָה יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם" וגו' (משלי א, ט). וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בִּשְׂכַר אַרְבַּע פְּסִיעוֹת שֶׁלִּוָּהוּ פַּרְעֹה הָרָשָׁע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל הַמְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִילוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעִיר בִּלְבַד, אֵינוֹ נִזּוֹק. רָבִינָא אַלְוֶיֵהּ לְרַבָּה בַּר רַב יִצְחָק אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעִיר וּמָטָא לֵיהּ הֶזֵּיקָא וְאִתְנַצַּל מִינָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרַב לַתַּלְמִיד, עַד עִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר; חָבֵר לְחָבֵר, עַד תְּחוּם שַׁבָּת; תַּלְמִיד לְרַב, אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכַמָּה? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: עַד פַּרְסָה. וְהַנֵּי מִילֵי, רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, אֲבָל רַבּוֹ מֻבְהָק שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת.

רָבִינָא אַלְוֶיֵהּ לְרַב שִׁימֵי בַּר אַשֵּׁי מִפּוּם נַהֲרָא וְעַד בּוּצִנָּתָא דְּבָבֶל (מקום שיש בו דקלים הרבה). כִּי מָטָא לְהָתָם, אֲמַר לֵיהּ: וַדַּאי, דַּאֲמְרִיתוּ הַנֵּי בּוּצִינָתָא דְּבָבֶל מִשְׁנֵי דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן אִיתְנְהוּ? אָמַר לֵיהּ: אַדְכְּרָתָן מִילְתָּא דְּרַב יוֹסֵף בַּר חֲנִינָא: מַה דִּכְתִיב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם" (ירמיה ב, ו)? וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ אִישׁ מֵהֵיכָן יָשַׁב? אֶלָּא, אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֵישֵׁב - נִתְיַשְּׁבָה, אֶרֶץ שֶׁלֹּא גָזַר עָלֶיהָ לֵישֵׁב לֹא נִתְיַשְּׁבָה. רַב מָרְדְּכַי אַלְוֶיֵהּ לְרַב אַשֵּׁי מִהַגְרוּנְיָא עַד בֵּי כִּפָּאֵי; וַאֲמְרֵי לָהּ: עַד דָּרָא.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה וּמִתְלַוֶּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁאִלְמָלֵי לִוּוּהוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ לֶאֱלִישָׁע לֹא גִירָה דֻבִּים בַּתִּינוֹקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית־אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן־הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵח" (מלכים־ב ב, כג). אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה, שֶׁקֵּרַחְתָּ לָנוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ (כשהיו המים רעים היתה פרנסתן להביא מים למכור). מַאי "נְעָרִים"? נְעָרִים שֶׁמְּנֹעָרִין מִן הַמִּצְווֹת; "קְטַנִּים" קְטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ. בְּמַתְנִיתִין תָּנָא: נְעָרִים הָיוּ וּבִזְבְּזוּ עַצְמָן כִּקְטַנִּים. לְלַמְּדֵנוּ שֶׁגְּדוֹלָה מִצְוַת לְוָיָה.

פרק שלישי

אַף עַל פִּי שֶׁגָּדוֹל שְׂכַר הַכְנָסַת אוֹרְחִים. אֲבָל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר עַל זֶה, כִּדְגָרְסִינָן פִּרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (י, ב): אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּתִיב הָכָא "תָּמִיד" (שמות כט, לח) וּכְתִיב הָתָם "עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד" (מלכים־ב ד, ט). וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צב, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְהַנֶּה תַלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו אֵין לוֹ בְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " אֵין־שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל־כֵּן לֹא־יָחִיל טוּבוֹ" (איוב כ, כא). וְאֵין "שָׂרִיד" אֶלָּא תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא" (יואל ג, ה).

וְגָרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (סג, ב): כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, הָיָה שָׁם רַבִּי יְהוּדָה, רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. פָּתְחוּ כֻּלָּם בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרְשׁוּ. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם, וְדָרַשׁ: "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת־הָאֹהֶל וְנָטָה־לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (שמות לג, ז) וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָן מְרֻחָקִים מִשָּׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, אָמְרָה תוֹרָה: "וְהָיָה כָּל־מְבַקֵּשׁ ה"' (שם), תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנּוֹשְׂאִין מַשָּׂאָן עַל כִּתְפֵיהֶן וְהוֹלְכִין מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעוֹד פָּתַח וְדָרַשׁ: "וְדִבֶּר ה' אֶל־מֹשֶׁה פָּנִים אֶל־פָּנִים" (שם שם, יא) וכו'.

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי" וגו' (שמואל־א טו, ו) וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יִּתְרוֹ, שֶׁלֹּא קָרַב אֶל מֹשֶׁה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

פָּתַח רַבִּי נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: "לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי" וגו' (דברים כג, ח) וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה מִּצְרַיִם שֶׁקֵּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

פָּתַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת־עֹבֵד אֱדֹם" וגו' (שמואל־ב ו, יא) וּמָה אָרוֹן שֶׁלֹּא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, אֶלָּא שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר בִּזְנָא: חֲמוֹתָהּ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ שֶׁיָּלְדוּ שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד וּבְיֶרַח אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים" (דברי הימים־א כו, ה). וּכְתִיב: "כָּל־אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם" (שם שם, ח).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לד, ב) וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, א): אָמַר רַבִי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנְּבִיּאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְלִמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו וּלְעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן " עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ" וגו' (ישעיה סד, ג).

החלק השני

פרנסת עניים

וְיֵשׁ בּוֹ יד פְּרָקִים סִימָן יד לְפִי שֶׁנִּתַּן בַּיָּד.

פרק ראשון

כָּל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְרוֹאֶה הִסְתַּפְּקוּתוֹ שֶׁל אָדָם וְנִדְבַת לִבּוֹ וְכַוָּנָתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל מִנְחַת קֶמַח כְּמוֹ פַּר בֶּן בָּקָר, כָּךְ בַּזְּמָן הַזֶּה, שֶׁחָרַב מִקְדָּשׁ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, מְקַבֵּל נִדְבַת פְּרוּטָה לְמִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כְּמֵאָה מָנֶה לֶעָשִׁיר. וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

וּבְמַתָּנָה מוּעֶטֶת זוֹכֶה לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, א): דָּרַשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֵבִיא דּוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ - סָפֵק מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ וְאִם תֹּאמַר מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, סָפֵק רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ" (תהלים יז, טו). רַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וּמְצַּלֵּי. אָמַר: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ". מַאי " אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ" (שם)? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמְקִיצִין שֵׁינָה מֵעֵינֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעָן מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלּוֹ יְשַׁלֶּם־לוֹ" (משלי יט, יז)? אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כִּבְיָכוֹל " עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה".

וַאֲפִילוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ צְדָקָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּגִיטִין (ז, א): דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִמְנִין אֲמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִמְנִין אֲמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסֵּי מַאי דִּכְתִיב: "כֹּה אָמַר ה' אִם־ שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד" (נחום א, יב), אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה צְדָקָה מֵהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּים. "וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר", תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמֵּגִיז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בְּמַיִם, אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה, גְּזוּזָה עוֹבֶרֶת שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה אֵינָהּ עוֹבֶרֶת. וְעִנִּתִךְ, אָמַר מַר זוּטְרָא, אֲפִילוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מֵהַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה. וְ"לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד", תָּנֵי רַב יוֹסֵף: כָּל הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ, שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָן עֲנִיּוּת.

נִמְצָא, שֶׁבִּזְכוּת הַצְּדָקָה נִצּוֹל מֵעֹנֶשׁ גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁהוּא קָשֶׁה מִכָּל מַכּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (קטז, א): דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא: קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי" (איוב יט, כא). וּמַאי אֲהַדְרוּהָ חַבְרֵיהּ לְאִיּוֹב? "הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי עַל־ זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי" (שם לו, כא).

נִמְצָא, שֶׁבִּזְכוּת הַצְּדָקָה נִצּוֹל מֵעֹנֶשׁ גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁהוּא קָשֶׁה מִכָּל מַכּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (קטז, א): דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא: קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי" (איוב יט, כא). וּמַאי אֲהַדְרוּהָ חַבְרֵיהּ לְאִיּוֹב? "הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי עַל־ זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי" (שם לו, כא).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָעֹנִי לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הֲדָרָם בְּגָלוּת זֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּחֲגִיגָה (ט, ב): אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְבַר הֵא־הֵא: מַאי דִּכְתִיב: "הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַנְתִּיךָ בְכוּר עֹנִי" (ישעיה מח, י)? מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְלֹא מָצָא תַּקָּנָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֲנִיּוּת. אָמַר שְׁמוּאֵל וְאִיתֵימָא רַב יוֹסֵף: הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִנְשֵׁי: נָאָה עֲנִיּוּתָא לְיִשְׂרָאֵל כְּוַרְדָא סוּמְקָא לְסוּסְיָא חִיוְרָא. לְהַרְאוֹתֵנוּ שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְשִׁפְלוּת הַלֵּב כְּדֵי שֶׁלֹּא יָגִיסוּ דַּעְתָּם, נִמְצָא שֶׁאֵין דֹּחַק גָּדוֹל מִזֶּה.

וְהַנּוֹטֵל מִן הַצְּדָקָה וְנוֹתֵן מִמֶּנָּהּ לְעָנִי, אֲפִילוּ שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ, גָּדוֹל שְׂכָרוֹ, כִּדְגָרְסִינָן: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי זְכַרְיָה חֲתָנֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה וְהָיוּ מְרַנְּנִין אֲחַרָיו שֶׁהָיָה נוֹטֵל שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וּכְשֶׁמֵּת חִפְּשׂוּ אַחֲרָיו (וּמָצְאוּ) שֶׁהָיָה נוֹתֵן, מַה שֶּׁהָיָה נוֹטֵל מִן הַצְּדָקָה, לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק גַּבָּאֵי צְדָקָה הֲווּ וְהָיוּ נוֹתְנִין מִן הַצְּדָקָה לְרַב חָמָא, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עָנִי וְהָיָה צָרִיךְ לָהּ, וְהָיָה נוֹטֵל מֵהֶם הַצְּדָקָה וּמְחַלְּקָהּ לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים.

וּמִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת - אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶלָּא פְּרוּטָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבַתְרָא (ט, א): אָמַר רָבָא: הַאי מִילְתָא אִשְׁתָּעֵי לִי עוּלָא מְשַׁגֵּשׁ אָרְחְתֵּיהּ דְּאִימֵיהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן" (ישעיה נ, יז)? מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא, "וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ" (שם סד, ה), מַה בֶּגֶד זֶה כָּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. דָּבָר אַחֵר: מַה בֶּגֶד זֶה מֵגֵן עַל בְּעָלָיו בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, אַף הַצְּדָקָה מְגִינָה עַל בְּעָלֶיהָ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

וְהַמַּמְעִיט אַל יַמְעִיט מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם: אָמַר רַב אַשֵּׁי: לְעוֹלָם אַל יִמָּנַע אָדָם מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל לְשָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ" (נחמיה י, לג). וְאָמַר רַב אַסֵּי: שְׁקוּלָה מִצְוָה זוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת".

וּבִשְׂכַר פְּרוּטָה זוֹ שֶׁנּוֹתֵן לֶעָנִי - מִתְבָּרֵךְ; וְאִם אֵין לוֹ פְּרוּטָה לִתֵּן לוֹ וּמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים - מִתְבָּרֵךְ יוֹתֵר, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (שם ט, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר וגו' אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי" וגו' (ישעיה נח, ז־ט). וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: " וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וגו' וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וגו' וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם וגו' מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת" (שם שם, י־יב).

פרק שני

מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חַיָּב לָתֵת צְדָקָה כְּפִי מָמוֹנוֹ וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן כּוֹפִין אוֹתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, ב): אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: מְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אֵינִי, וְהָא כְּתִיב: " וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו" (ירמיה ל, כ) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֲפִילוּ גַּבַּאי צְדָקָה? לֹא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמִיד הָא דְּלָא אָמִיד. כִּי הָא דְּרָבָא אַכְּפְיֵהּ לְרַב נָתָן בַּר אַמֵּי וְאַפֵּיק מִינֵיהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזֵי לִצְדָקָה.

וְגַם כֵּן מַה שֶּׁעָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּמִיָּמָיו לֹא נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לָעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. מִיָּד עָמַד רַבִּי טַרְפוֹן וְהֵבִיא אַרְבַּעַת אֲלָפִין דִּינָרֵי זָהָב. וּנְטָלָם רַבִּי עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לָעֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ? תְּפָשׂוֹ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהֵבִיא תִּינוֹק וְסֵפֶר תְּהִלִּים בְּיָדוֹ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל פָּסוּקּ: " פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים" (תהלים קיב, ט). וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: וְרַבִּי טַרְפוֹן, " פָּתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, יא) לֵית לֵיהּ? אֶלָּא, אִין הֲוָה יָהִיב. וְרַבִּי עֲקִיבָא אַמַאי אַכְּפְיֵהּ? אֲמַר לָךְ: לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחֲנָא, אֲזַל רַבִּי עֲקִיבָא יְהַב שְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים חִלְּקָם לְמַתְנֵי וּלְעוֹסְקֵי בְּאוֹרַיְתָא וּלְסַפְרַיָא. כִּדְאַשְׁכְּחֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֵיכָן אֱמוּנָתָךְ? אֲמַר לֵיהּ: קָנִיתִי לָךְ בְּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: וּמָה עִיסְקָא? כְּלוּם טָבָא הוּא? אֲמַר לֵיהּ: טָבָא הוּא שַׁפִּיר עַד דְּלֵית סוֹף. עֵילֵהּ לְבֵית מִדְרְשָׁא. אֲמַר לֵיהּ: הֵיכָן הוּא? אֲמַר לֵיהּ: גַּבֵּי דָּוִד מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל הוּא, דִּכְתִיב: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים". אֲמַר לֵיהּ: אַמַאי עֲבֶדֶת הָכֵי? אֲמַר לֵיהּ: וְלָא יָדַעְתָּ שֶׁנַּקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּלֵי מֵילַת הָיוּ מַצִּיעִים לוֹ תַּחְתָּיו וּבָאִים עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וְנוֹטְלִין אוֹתָן - וַאֲפִילוּ הָכֵי מִשּׁוּם דְּלָא עָבַד כִּדְאִבָּעֵי לֵיהּ אִיעֲנַשׁ. אֲמַר לֵיהּ: הָכֵי קָא אַמֵינָא לָךְ: אַמַאי לָא עֲבֶדֶת מִרְעוּת נַפְשָׁאִי. אֲמַר לֵיהּ: כְּלוּם עֲבִידְנָא אֶלָּא מְדִילָךְ. אֲמַר לֵיהּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם" (ישעיה לב, יז).

נִמְצָא, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּפִי מָמוֹנוֹ נֶעֱנָשׁ, כִּדְגָרְסִינָן בִּכְתֻבּוֹת, רֹאשׁ פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סו, ב): מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ תַלְמִידָיו מְהַלְּכִין אַחֲרָיו. רָאָה אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים בֵּין רַגְלֵי בְּהֶמְתָּן שֶׁל עַרְבִיִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ נִתְעַטְּפָה בִּשְׂעָרָהּ וְעָמְדָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, בַּת מִי אַתְּ: אָמְרָה לוֹ: בִּתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֲנִי. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, וּמָמוֹן שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, לָא כְּדֵין מַתְלִין מִתְלַיָא בִּירוּשָׁלַםִ: מְלַח מָמוֹן חָסֵר, וַאֲמְרֵי לָהּ: חֶסֶד. אָמַר לָהּ: וְשֶׁל בֵּית חָמִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לֵיהּ: בָּא זֶה וְאִבֵּד אֶת זֶה. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָכוּר אַתָּה כְּשֶׁחָתַמְתָּ עַל כְּתֻבָּתִי? אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: זָכוּר אֲנִי, כְּשֶׁחָתַמְתִּי עַל כְּתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ וְהָיִיתִי קוֹרֵא בָּהּ: אֶלֶף אֲלָפִים דִּינָרֵי זָהָב שֶׁל בֵּית אָבִיהָ, חוּץ מִשֶּׁל בֵּית חָמִיהָ. בָּכָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאָמַר: אֲשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין כָּל אוּמָה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסְרָן בְּיַד אוּמָה שְׁפָלָה; וְלֹא בְּיַד אוּמָה שְׁפָלָה בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילוּ בְּיַד בְּהֶמְתָּן שֶׁל אוּמָה שְׁפָלָה וכו'.

וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן - גָּדוֹל שְׂכַר הַכּוֹפֶה אוֹתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבָתְרָא (ט, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד־עוֹלָם" (ישעיה לב, יז). אֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: עֲשׂוּ אַהֲדָדִי, כִּי הֵיכֵי דְּלֵיהֱוֵי לְכוּ שְׁלָמָא דְּמַלְכוּתָא.

וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן בָּאִין אוּמוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ: וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם נוֹתֵן שִׁקְלוֹ וּמִתְכַפֵּר לוֹ וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם בָּאִין אוּמוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ בִּזְרוֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (שם נח, ז). וְאָמַר מַר עוּקְבָא: אַף־עַל־פִּי־כֵן נֶחְשָׁב לָהֶם לִצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךָ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה" (שם ס, יז).

וְהַנּוֹתְנָהּ לְעָנִי הָגוּן נִצּוֹל מִן הַגּוֹיִים הַנּוֹטְלִין בִּזְרוֹעַ, כִּדְדָרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם (בבא בתרא י, א): כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם קָצוּב לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זָכָה - "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" (שם נח, ז), לֹא זָכָה - "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת". בְּנֵי אַחָתֵּיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּןזַכַּאי חָזָא לְהוּ בְּחֶלְמָא דִּמְחַסְרֵי שְׁבַע מֵאוֹת דִּינְרֵי. עַשִׂינְהוּ וְשָׁקַל מִנַּיּהוּ לִצְדָקָה. פָּשׁ גַּבַּיהוּ שִׁבְסַר דִּינְרֵי. כִּי מָטָא מְעַלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, שָׁדוּר דְּבֵי קֵיסָר - שַׁקְלִינְהוּ. אֲמַר לְהוּ: לָא תִּדְחַלוּ, הָכֵי חֲזָאֵי לְכוּ בְחֶלְמָא וְשִׁבְסַר הוּא דְּפָשׁ גַּבַּיכוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: אַמַאי לָא אֲמֶרֶת לָן דְּנוֹתְבִינְהוּ? אֲמִינָא, כִּי הֵיכֵי דְתִעַבַד מִצְוָה לִשְׁמָהּ.

וְהַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכֻלָּן - הַנּוֹתֵן תְּבוּאָה בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, שֶׁהָעֲנִיִים רְעֵבִים וְהָאוֹצָרוֹת אֲמוּדִין וּצְדָקָה זֹאת עוֹמֶדֶת לָעַד, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (יא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּמוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ, בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבֵּז אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לְמַטָּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצָרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" וגו' (תהלים פה, יב); אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (שם פט, טו), אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵרוֹת וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טוֹב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ" (ישעיה ג, י); אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" (משלי יא, ל): אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה" (דברים כד, יג) וְאוֹמֵר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ" וגו' (ישעיה נח, ח).

פרק שלישי

כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה חוֹטֵא חֲטָאָה גְּדוֹלָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סח, א): תָּאנֵי חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתֵּי: כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּתִיב הָכָא: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־יִהְיֶה דָבָר עִם־ לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו, ט) וּכְתִיב הָתָם: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל" (שם יג, יד), מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, א): רַב פַּפָּא הֲוָה קָא סָלֵיק בְּדַרְגָא, אִישְׁתְּמִּיט כָּרְעֵיהּ בָּעָא לְמֵיפַל. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ. אֲמַר: הַשְׁתָא אִיחַיֵּב מָאן דְּסָנֵי לָן כִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲמַר לֵיהּ חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתֵּי לְרַב פַּפָּא: שֶׁמָּא עָנִי בָּא לְיָדְךָ וְלֹא פִּרְנַסְתּוֹ, דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָּקָה חוֹטֵא וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל.

וְכָל זֶה אַף לְגָדוֹל, לְפִי שֶׁמְדַקְדֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם אֲפִלוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה לְטוֹבָתָן לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּנַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, כִּדְגָרְסִינָן סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת (תענית כא, א): אָמְרוּ עָלָיו עַל נָחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, שֶׁהָיָה סוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְגִדֵּם בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְקִטֵּעַ בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו וְהָיָה כָּל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין וְהָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי סְפָלִים שֶׁל מַיִם. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ וּבִקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹתָהּ. אָמַר לָהֶם: פַּנוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר כָּךְ פַּנוּ אֶת מִטָּתִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמִּטָּתִי מֻנַּחַת בְּבַיִת לֹא יִפֹּל הַבַּיִת. פִּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר כָּךְ פִּנּוּ אֶת מִטָּתוֹ - מִיָּד נָפַל הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה, מִפְּנֵי מָה עָלְתָה כָּךְ בְּגוּפְךָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ לְבֵית חָמִי וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים. נִזְדַּמֵּן לִי אָדָם אֶחָד, אָמַר לִי: רַבִּי פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֲפָרֵק מֵעַל הַחֲמוֹר. לְאַחַר שֶׁפָּרַקְתִּי מֵעַל הַחֲמוֹר נִסְתַּכַּלְתִּי לַאֲחוֹרַי וּמְצָאתִיו מֵת. נָפַלְתִּי עָלָיו וּבָכִיתִי עָלָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עָלֶיךָ יִסָּתְמוּ, יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עָלֶיךָ יִקָּצְצוּ, רַגְלַי שֶׁלֹּא מִהֲרוּ לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר יִקָּטְעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי, עַד שֶׁאָמַרְתִּי: יְהֵא כָּל גּוּפִי מָלֵא שְׁחִין. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתָנִי בְּכָךְ, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא רְאִיתָנִי בְּכָךְ לֹא נִתְקַיְּמָה צִדְקָתִי בִי.

וְאַמַאי קָרוּ לֵיהּ נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ? דְּכָל מַה דַּהֲוָה סַלְקָא הָיָה אוֹמֵר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה. זִמְנָא חָדָא בָּעוּ רַבָּנָן לִשְׁדוּרֵי דוֹרוֹן קַמֵּיהּ מַלְכָּא. אָמְרֵי: בְּהַדֵּי מָאן נִשְׁדָר? בְּהַדֵיהּ נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, דְּהוּא מְלֻמָּד בְּנִסִּים. שָׁדוּר בְּהַדֵיהּ מְלֹא טַפְסְקָא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת. אֲזַל בָּת בְּהַהוּא דַרְתָא. קָמוּ הַנְהוּא בִרְיוֹנֵי בְּלֵילְיָא שָׁקְלוּהָ לְמַאי דַּהֲוָה בְּסִימְפּוֹטָא (ארגז) וּמְלוֹנְהֵי עַפְרָא. לְמָחָר, כִּי חָזֵי מָלֵא עָפָר אָמַר: גַּם־זוֹ לְטוֹבָה כִּי מָטָא לְהָתָם שָׁרִינְהֵי לְסִימְפּוֹטֵי, חַזְיוּהָ דְמָלְיָא עַפְרָא. אֲמַר קֵיסָר, אַחוּכֵי קָא אַחִיכוּ בִּי יְהוּדָאֵי. פָּקוּד עֲלֵיהּ לְמִקְטְלֵיהּ. אֲמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה. אֲתָא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לָטוֹב, אִידְמֵי לֵיהּ כְּחַד מִינַיְהוּ. אֲמַר לְהוּ: דִּילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אַבוּהוֹן הוּא, דַּהֲוָה שָׁדֵי מִינֵיהּ וַהֲוָה חַרְבֵּי, גִּילֵי (קשין וַהֲוָה גִּירֵי, כְּדִכְתִיב: "יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ" וגו' (ישעיה מא, ב). הֲוָה הַהִיא מְדִינָתָא דְּלָא הֲוָה מָצֵי לְמִכְבְּשָׁהּ, בָּדְקוּ עֲלָהּ מִינֵיהּ וּכְבָשׁוּהָ. עַילִינְהוּ לְבֵי גִּינְזָא דְּמַלְכָּא וּמַלְיוּהָ לְסִימְפוֹטֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אֲתָא בָּת בְּהַהוּא דַרְתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי אַמְטִית בַּהֲדָךְ לְבֵּי מַלְכָּא, דְּעַבְדוּ לָךְ כֻּלֵּי הַאי? אֲמַר לְהוּ: מַאי דְּשָׁקְלֵי מֵהָכָא. קָמוּ אִינְהוּ נַמֵּי אַמְטוּ מֵהַהוּא עַפְרָא. בָּדְקוּ מִינָהּ וְלָא הֲוָה חַרְבֵּי וְגִירֵי. קַטְלִינְהוּ לְכוּלְהוּ דִיוּרֵי.

וְהַפּוֹסְקִים צְדָקָה בָרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין - חֶטְאָם גָּדוֹל, שֶׁגּוֹרְמִין שְׁנַת בַּצֹּרֶת, דְּגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ח, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בָרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־ שָׁקֶר" (משלי כה, יד). 

וְהָרוֹדֵף בְּכָל כֹּחוֹ לְחַלֵּק צְדָקָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְבֶּה שְׂכָרוֹ וּמַמְצִיא לוֹ מָעוֹת לָתֵת צְדָקָה וַאֲנָשִׁים מְהוּגָנִין שֶׁיְּקַבְּלוּהָ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ט, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב, "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (שם כא, כא)? מִשּׁוּם דְּרוֹדֵף צְדָקָה יִמְצָא צְדָקָה? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הָרוֹדֵף צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ בְּנֵי אָדָם הֲגוּנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם צְדָקָה, כִּדְדָרַשׁ רָבָא, דְּדָרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: " וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם" (ירמיה יח, כג)? אָמַר יִרְמְיָהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה - הִכְשִׁילָם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָנִים, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ שָׂכָר עֲלֵיהֶם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר; זוֹכֶה לְבָנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל בִּתְחִלַּת חִבּוּר זֶה.

וְכֹחַ שְׂכָרָהּ גָּדוֹל מְאֹד, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (בבא בתרא י, ב): אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד: עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מַה פֵּרַשׁ דָּוִד אַבָּא: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים" וגו' (תהלים קיב, ט). רָבָא אָמַר: מֵהָכָא, "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים" (ישעיה לג, טז).

פרק רביעי

הַצְּדָקָה מְעַשֶּׁרֶת לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסוֹר" (משלי יא, כד) [וּכְתִיב:] "נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר" וגו' (שם כח, כז). וְהַצְּדָקָה בַּזְּמַן הַזֶּה בִּמְקוֹם הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁמַּעֲשִׁירִים לַנּוֹתֵן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ט, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב)? עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. רַבִּי יוֹחָנָן אַשְׁכְּחֵיהּ לִינוּקֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי פְּסוּקֵיךָ. אֲמַר לֵיהּ: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". אֲמַר לֵיהּ: פָּרְשֵׁיהּ לִי מַר. אֲמַר לֵיהּ: עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. אֲמַר לֵיהּ: וּמִי שָׁרֵי לְמִעֲבַד הָכֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - וְהָא כְּתִיב: "לֹא תְנַסּוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שם ו, טז)? אֲמַר לֵיהּ: הָכֵי אֲמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חוּץ מִזּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר אֶל־בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף וגו' עַד־בְּלִי־דָי" (מלאכי ג, י), מַאי "עַד־בְּלִי־דָי"? אֲמַר רָמֵי בַּר פַּפָּא: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. אֲמַר: אִי מַטָּאִי לְהָתָם לָא אִצְטַרִיכְנָא לָךְ וּלְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא רַבָּךְ.

וְגָרְסִינָן בַּפְּסִיקְתָא (פסדר"כ יא, צט:): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר", עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. עַשֵּׂר עַד שֶׁלֹּא תִּתְחַסֵּר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַשֵּׂר אֶת שֶׁלִּי וַאֲנִי מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלְּךָ. " תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד, כב), אִם זְכִיתֶם - סוֹף אַתֶּם יוֹצְאִים לִזְרֹעַ בַּשָּׂדֶה, וְאִם לָאו - סוֹף שֶׁאִישׁ שָׂדֶה מִתְגָּרֶה בָּכֶם. וְאֵיזֶהוּ? זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיהּ: "אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה, כז). "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה" (דברים יד, כב), אִם זְכִיתֶם - סוֹפְךָ לָצֵאת לְשָׂדְךָ וְרוֹאֶה הָעוֹלָם צָרִיךְ לַמַּיִם וְתִשְׁאֲלוּם וְיָבוֹאוּ, וְאִם לָאו - סוֹף שֶׁשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לִקְבֹּר בֵּינֵיהֶם בַּשָּׂדֶה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: בִּזְכוּת שְׁנֵי דְּבָרִים יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, בִּזְכוּת שַׁבָּת וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. בִּזְכוּת שַׁבָּת מִנַּיִן? דִּכְתִיב; אִם־ תָשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ" (ישעיה נח, יג), מַה כְּתִיב בַּתְּרֵיהּ? "אָז תִּתְעַנַּג עַל־ה"' וגו' (שם שם, יד). בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: " וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל־הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ" וגו' (דברים כו, יא).

אָמַר רַב הוּנָא: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹת. אַבְרָהָם הִפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, דִּכְתִיב: "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־ ה"' וגו' (בראשית יד, כב) וְאֵין הֲרָמָה אֶלָּא תְּרוּמָה, כְּדִכְתִיב: "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה"' (במדבר יח, כו). יִצְחָק הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: " וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא" וגו' (בראשית כו, יב). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב: וַהֲלֹא אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא עַל דָּבָר הַמָּדוּד וְלֹא עַל הַשָּׁקוּל וְלֹא עַל הַמָּנוּי - וְלָמָּה מָדַד אוֹתָן? כְּדֵי לְעַשְּׂרָן, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וַיְבָרֲכֵהוּ ה"' (שם). יַעֲקֹב הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (שם כח, כב).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי הָתָם: תָּנֵי בְּשֵׁם רַב נַחְמָנִי: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת וְנוֹתְנָהּ לְאָרִיס לְעַבְּדָהּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמַפְרִחַ טְלָלִים וּמַגְדִּיל צְמָחִים וּמְדַשֵּׁן פֵּרוֹת; וְלֹא אָמַר לְהַפְרִישׁ אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה.

גַּם בִּזְכוּת הַמַּעֲשְׂרוֹת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (פסדר"כ א, ה): "מִי עָלָה־שָׁמַיִם וַיֵּרַד" (משלי ל, ד), מִי הוּא שֶׁעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם תְּפִלָּתוֹ וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים? זֶה הַמְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו, שֶׁמּוֹרִיד טַל וּמָטָר לָעוֹלָם. "מִי אָסַף־רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר־מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ" (שם), מִי הוּא זֶה שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ מוֹרִיד גְּשָׁמִים? זֶה שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו, שֶׁהוּא עוֹצֵר הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר.

גַּם מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, פָּרָשַׁת רְאֵה: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה שֶׁמַּעֲלָה לוֹ אֶלֶף מִדּוֹת בְּכָל שָׁנָה וְהָיָה אוֹמֵר: דַּי לִי בְּמַה שֶּׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי נוֹתֵן אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהוּא מֵאָה מִדּוֹת לְשָׁנָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָמוּת, אָמַר לִבְנוֹ: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בְּמַעַשְׂרוֹתֶיךָ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּעֲשֵׂר זָכִיתִי לְאֵלּוּ הַנְּכָסִים. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה נָתַן הַמַּעֲשֵׂר מֵאֶלֶף מִדּוֹת מֵאָה. בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, אָמַר: לָמָּה אֶתֵּן כָּל כָּךְ. חִסֵּר מֵהַמַּעֲשֵׂר עֲשָׂרָה. חִסֵּר הַשָּׂדֶה מֵאָה לְשָׁנָה. בַּשְּׁלִישִׁית חִסֵּר עֲשָׂרָה. חִסֵּר הַשָּׂדֶה מֵאָה לְשָׁנָה. וְכֵן כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁחָזְרָה הַשָּׂדֶה לְמֵאָה מִדּוֹת. וְהָיָה מִתְעַצֵּב מְאֹד. בָּאוּ אֵלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו מְקֻשָּׁטִים בִּלְבוּשִׁים נָאִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי לְשִׂמְחָה אַתֶּם בָּאִים? הָיָה לָכֶם לְנַחֲמֵנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה לֹא נִשְׂמַח, שֶׁמִּתְחִלָּה הָיִיתָ אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן וְעַכְשָׁיו נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת וְאַתָּה כֹּהֵן. מִיָּד נָתַן אֶת הַמַּעֲשֵׂר כָּהֹגֶן וְחָזְרָה הַשָּׂדֶה לְכַמָּה שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלָּה.

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹנֵס יַיִן וְשֶׁמֶן וְלֹא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ תְּזָזִית וְנָטַל מַקֵּל וְהִתְחִיל מְשַׁבֵּר הֶחָבִיּוֹת. גָּעַר בּוֹ בְּנוֹ. מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת הַמַּקֵּל, וּפְצָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ: הָרוּחַ מְסַיֵּיעַ יָתִי וְאַתְּ גּוֹעֵר בִּי, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי הַמַּקֵּל בְּיָדִי וְאַשַׁבֵּר אַף אָנִי. נָתַן לוֹ אֶת הַמַּקֵּל, הוּא מִתְבַר חֲדָא חֲדָא וְהוּא מְתַבֵר תְּרֵי תְּרֵי. מִי גָּרַם לוֹ זֶה? עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר" (משלי כא, יז).

אָמַר רַבִּי לֵוִי: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְהָיְתָה לוֹ שָׁדֶה אַחַת וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ וְעָשָׂה חֶצְיָהּ זֶרַע וְחֶצְיָה בֵּית מִקְוָאוֹת. מִיָּד בָּאָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְהָיָה מְזַבֵּן סְאָה חִטִּין בְּסֶלַע וּסְאָה מַיִם בִּתְלָת סְלָעִים. וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: אֲנָא זַבֵּין סְאָה דְּמַיָּא דְּעָבְדָא תְּלָת סְאִין דְּחִטִּין. מִי גָּרַם לוֹ? עַל יְדֵי שֶׁהוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי.

וְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה (תנחומא כי־תבוא, ד): "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה" (דברים כח, ג), אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אִלּוּ נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂדֶה הָיִיתִי מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹת מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא, אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה יִתֵּן מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעִיר.

לְפִיכָךְ אַל יַרְפֶּה אָדָם יָדוֹ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת וְיִתְּנֵם כָּרָאוּי, מִן הַשָּׂדֶה וּמִן הַבַּיִת וּמִכָּל מַה שֶּׁיָּבוֹא לְיָדוֹ בְּשׁוּם עִנְיָן בָּעוֹלָם וּבָזֶה מוֹלְחוֹ לְמָמוֹנוֹ וּמְקַיְּמוֹ וּמוֹסִיף עָלָיו אֶלֶף פְּעָמִים.

פרק חמישי

כָּל בֶּן דַּעַת נוֹתֵן כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לְהַצִּיל גּוּפוֹ מֵעֹנֶשׁ בְּדִינֵי בְנֵי אָדָם, וְהַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לֶעָנִי מַצִּילַתּוּ מִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, א): תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ פִתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים, לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּתְנַצֵּל אָנוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזֹאת הַשְּׁאֵלָה שָׁאַל טוּרַנּוּסְרוּפוּס אֶת רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּתְנַצֵּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְרַבָּה, זוֹ הִיא שֶׁמְחַיֶּבֶת אֶתְכֶם לְגֵיהִנֹּם; אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְבֵית הָאֲסוּרִין וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ. וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. כְּשֶׁשָׁמַע הַמֶּלֶךְ - לֹא כּוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִים עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" (ויקרא כה, נה). אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הַאֲסוּרִין וְגָזַר עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ. וּבָא אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. וּכְשֶׁנִּשְׁמַע לַמֶּלֶךְ - לֹא דּוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וְאָנוּ קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִין בָּנִים וְאַתֶּם קְרוּיִין עֲבָדִים, בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִים בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִים עֲבָדִים. וְעַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" וגו' (ישעיה נח, ז), אֵימָתַי "עֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (שם)? הָאִידְנָא - וְקָאֲמַר "הֲלֹא פָרוֹס" וגו'.

וְקָאָמְרֵי עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: רַבִּי יוֹחָנָן רָמִי: כְּתִיב: "לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי יא, ד) וּכְתִיב: "לֹא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (שם י, ב), שְׁתֵּי צְדָקוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. וְאַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְ אֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם? הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ "עֶבְרָה", דִּכְתִיב: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא" (צפניה א, טו). וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ. נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, לְאַפוּקֵי מִדְּמַר עוּקְבָא; נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, לְאַפוּקֵי מִדְּרַבִּי אַבָּא. אֶלָּא הֵיכֵי לֵיעֲבִיד? לֵיתְבֵיהּ בְּאַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי הָתָם: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן" (ישעיה נט, יז), מַה שִּׁרְיוֹן זֶה מֵגֵן עַל לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּמִלְחָמָה, אַף הַצְּדָקָה מְגִינָה עַל בַּעֲלָהּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּגִטִּין (ז, א): תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמֵּגִיז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה נִצֹּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

רְאוּ כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוָה זוֹ הַמַּצֶּלֶת לָאָדָם מֵהָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל.

פרק ששי

הַצְּדָקָה מְגִינָה גַּם כֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרָה וְגַם מַצֶּלֶת מִמִּיתָה עַצְמָה וְאַף מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַרְבָּעָה דְּבָרִים קוֹרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם. וְאֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה, דִּכְתִיב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב). צְעָקָה, דִּכְתִיב: "וַיִּצְעֲקוּ אֶל־ה' בַּצַּר לָהֶם" וגו' (תהלים קז, ו). שִׁנּוּי הַשֵּׁם, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־ תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ" (בראשית יז, טו) וּכְתִיב: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (שם שם, טז). שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה דִּכְתִיב: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה" (יונה ג, י). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ" וגו' (בראשית יב, א) וְהָדַר: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שם שם, ב). וְאִידָךְ? דִּלְמָא הַהוּא זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא דְּאִתְהַנְיָא לֵיהּ.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ד, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּאר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָהֶן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֶה אַרְכָּא לִשְׁלֵוְתָךְ" (דניאל ד, כד) וּכְתִיב: " כֹּלָּא מְטָא עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי־עֲשַׂר עַל־הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה" (שם שם, כה־כו). מְלַמֵּדּ שֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁנָה אַחַת גְּזֵרָתוֹ בִּצְדָקָה וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאִם זֶה מָצִינוּ בְּגוֹי, כָּל שֶׁכֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה מִכֹּל וָכֹל. לָמַדְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה מְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה.

וְגַם מָצִינוּ שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה עַצְמָהּ מֵהַהוּא עוּבְדָא דְּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, כִּדְאָמְרִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (יא, א): תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. פַּעַם אַחַת בָּאת אִשָּׁה וְעָמְדָה לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בְּקֻפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים בָּרָעָב. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה בִנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא - וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק קִיֵּם אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת! תָּאנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

וְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשַׁת נֹחַ (נט, א): רַבִּי מֵאִיר אֲזַל לְהַדָא נַמְלָא, רָאָה אוֹתָן שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ, אֲמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי עֵלִי אַתֶּם, דִּכְתִיב: "וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים", (שמואל־א ב, לג)? אָמְרוּ לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: הִטָּפְלוּ בִּצְדָקָה וְתִהְיוּ זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא" (משלי טז, לא).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, א): הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם: הַר קָשֶׁה בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ, בַּרְזֶל קָשֶׁה אֵשׁ מְפַעְפְּעוֹ, אֵשׁ קָשָׁה מַיִם מְכַבִּין אוֹתָהּ, מַיִם קָשִׁים עָבִים סוֹבְלִין אוֹתָן, עָבִים קָשִׁים רוּחַ מְפַזַּרְתָּן, רוּחַ קָשָׁה גּוּף סוֹבְלוֹ, גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ, פַּחַד קָּשֶׁה יַיִן מְפִיגוֹ, יַיִן קָשֶׁה שֵׁינָה מְפַקַּחְתּוֹ, שֵׁינָה קָשָׁה מִיתָה מְבַטֶּלְתָּהּ, מִיתָה קָשָׁה צְדָקָה מְבַטֶּלְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב).

וּמַצֶּלֶת גַּם מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, בְּסוֹף פֶּרֶק מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ (קנו, ב), דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלַט הֲווּ יָתְבֵי, חֲזִנְהוּ לְהַנָּךְ אִנְשֵׁי דְּקָא אָזְלֵי לְאַגְּמָא. אֲמַר אַבְלַט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזִיל וְלָא אָתִי, דְּקָא טָרִיק לֵיהּ חִוְיָא וּמָאִית. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִם מִיִּשְׂרָאֵל הוּא אָזִיל וְאָתִי. אַדְהָכִי וְהָכִי אֲזוּל וַאֲתוּ. קָם אַבְלַט שַׁדְיֵהּ לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִוְיָא דְּפָסִיק וְשָׁדֵי בְּתַּרְתֵּי גוּבֵי (פירוש: בשתי חתיכות). אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עֲבֶדֶת? אֲמַר לֵיהּ: כָּל יוֹמָא הֲוָה מְרַמִּינָן רִיפְתָּא בְּהַדֵּי הֲדָדֵי וַאֲכְלִינָן, הָאִידְנָא הֲוָה חַד גַּבָּן וְלָא רִיפְתָא בַּהֲדֵיהּ, הֲוָה קָא מִיכְסֵיף. אֲמִינָא לֵיהּ: אַנָּא קָאִימְנָא וּמַרְמִינָא לֵיהּ רִיפְתָא. כִּי מַטָּאֵי לְגַבֵּיהּ שֲׁוִי נַפְשָׁאִי כְּמָאן דְּשָׁקֵּיל מִנֵּיה, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִיכְסֵיף. אֲמַר: מִצְוָה עֲבֶדֶת. נָפַק שְׁמוּאֵל וְקָא דָּרִישׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִילוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא. וְאָמְרוּ לֵיהּ כַּלְדָּאֵי (פירוש: חוזים בכוכבים): הַהוּא יוֹמָא דְּעַילָא לְבֵי גְּנָנָא טָרֵיק לָהּ חִוְיָא וּמֵתָה. וַהֲוָה בִּסְעוּדָתָא, וּנָפְקַת אִיהִי וְשַׁקְלַת לְדִיסְתָּנָא וִיהַבַת לֵיהּ. כִּי מְטָאת לְבֵי גְּנָנָא שַׁקְלַת לְמַכְבַּנְתָּא וְנָעֲצָה בְּבִצְעָא. דְּגוּדָא (פירוש: תחבה בחור הכתל) אִיתְרַמֵּי לֵיהּ בְּעֵינָא דְּחִוְיָא. לְמָחָר, כִּי קָא שָׁקְלָה קָא סָרִיךְ וַאֲתֵי בַּתְרָהּ, אֲפִיקְתֵּיהּ קַמֵּיהּ דַּאֲבוּהָ. אֲמַר לָהּ: מַאי עֲבֶדֶת? אָמְרָה לֵיהּ: הָכֵי וְהָכֵי הֲוָה עוּבְדָא. אֲמַר לָהּ: מִצְוָה עֲבֶדֶת. נָפַק רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", לֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא אֲפִילוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

לָמַדְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה מַצֶּלֶת אֶת הָאָדָם מִכָּל רַע.

פרק שביעי

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה לֶעָשִׁיר אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ וּמְנַסֶּה לֶעָנִי אִם יַעֲמֹד בְּדָחְקוֹ וְיִסְבְּלֶנּוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאִם הֶעָשִׁיר עוֹשֶׂה צְדָקָה - מַרְבֶּה נְכָסָיו; וְאִם עֵינוֹ רָעָה - בָּא לִידֵי חִסָּרוֹן, הוּא אוֹ בָנָיו, שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ז"ל עַל פָּסוּק: " כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י). וְאִם הֶעָנִי עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ כִּפְלַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה. מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מֵאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּסֶף ה' אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה" (איוב מב, י). וְאִם לָאו - נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

וְהֶעָשִׁיר טוֹב לוֹ לָתֵת צְדָקָה בְּעוֹדוֹ בְיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק ג דְּאָבוֹת (משנה ז): תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְגַם אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנא, ב): תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ וְעוֹדְךָ בְּיָדְךָ. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָמוֹ: "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא־ יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ" (קהלת יב, א), "יְמֵי הָרָעָה", אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה, "שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ", אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דַּאֲמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שֶׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" (דברים טו, יא). תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ, שֶׁאִם אֵלָיו לֹא בָּא - בָּא לִבְנוֹ; וְאִם לִבְנוֹ לֹא בָּא - בָּא לְבֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה". וְתָאנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וַאֲמַר רַב יוֹסֵף: נַקְטֵינָן, צוּרְבָא מֵרַבָּנָן לָא מֵיעֲנֵי. וְהָא קָא חֲזֵינָן דְּקָא מֵיעֲנֵי? אַהֲדוּרֵי אֲפִתְחָא קָאֲמֵינָא. אֲמַר לָהּ רַבִּי חִיָּא לִדְבֵיתְהוּ: כִּי אֲתוּ עֲנִיַּיָא אַקְדִים לְהוּ רִיפְתָא כִּי הֵיכֵי דְּלִקַּדִימוּ לְהוּ לְבָנַיִךְ. אָמְרָה לֵיהּ: מֵילַט קָא לֵייט לְהוּ? אֲמַר לָהּ: קְרָא כְּתִיב: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" וְתָנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. תַּנְיָא. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי: מַאי דִּכְתִיב: " וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג, יח)? כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם.

וְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־ עַמִּי" (שמות כב, כד), הַדָּא הוּא דִכְתִיב: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וגו' וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע" (קהלת ה, יב־יג). אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ, שֶׁאֵין לְךָ בְּרִיָּה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אוֹתָהּ. הֶעָשִׁיר - מְנַסֶּה אוֹתוֹ אִם תְּהֵא יָדוֹ פְתוּחָה לָעֲנִיִּים, וְהֶעָנִי - מְנַסֶּה אוֹתוֹ אִם יָכוֹל לַעֲמֹד בַּיִּסּוּרִין וְאֵינוֹ בוֹעֵט; אִם עָמַד הֶעָשִׁיר בְּנִסְיוֹנוֹ וְעוֹשֶׂה צְדָקָה, הֲרֵי אוֹכֵל מָמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאִם עָמַד הֶעָנִי בְּנִסְיוֹנוֹ הֲרֵי הוּא נוֹטֵל כִּפְלַיִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אַתָּה עַם־עָנִי תוֹשִׁיעַ" (תהלים יח, כח). וְהֶעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים הוֹלֵךְ הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיָן רַע". וְאוֹמֵר: " הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" (משלי כג, ה).

וְגָרְסִינָן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה: אָמַר רַבִּי סִימוֹן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁכָּךְ אָמְרָה רוּת לְנָעֳמִי: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עֲשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז" (רות ב,יט), "עָשָׂה עִמִּי" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עָשִׂיתִי עִמּוֹ". אָמַר רַבִּי אָבִין: הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן" (תהלים קט, לא). אִם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ - דַּע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לִימִין אֶבְיוֹן וְעָתִיד אֲנִי לְשַׁלֵּם שְׂכָרְךָ: וְאִי לֹא תִתֵּן לוֹ דַּע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְעָתִיד לִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, דִּכְתִיב: "לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ" (שם).

"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (דברים טו, יג); אָמַר רַב נַחְמָן: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (שם), עָלְמָא הָדֵין דָמִי לְגַלְגַל אִינְטַלְיָא, מִתְרוֹקֵן וּמִתְמַלֵּא, מִתְמַלֵּא וּמִתְרוֹקֵן. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחְזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶן, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁאֶחָד מֵהֶן תּוֹבֵעַ מִיָּד אָדָם וּמַחְזִירוֹ רֵיקָן, מִיָּד הוּא נֶעֱנָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט). וּכְתִיב: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת" (יחזקאל יח, ד).

וְהַנּוֹתֵן כְּפִי כֹחוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ.

פרק שמיני

לֹא צִוְּתָה תוֹרָה שֶׁיְּפַזֵּר אָדָם כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָמוּת בָּרָעָב אוֹ יָבוֹא לְהִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו). וְעַל זֶה אָמְרוּ ז"ל: חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי אָחִיךָ. אֲבָל יַקְדִּים פַּרְנָסָתוֹ וְאַחַר כָּךְ פַּרְנָסַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ לְבָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לַאֲבִיהֶם: "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־טַפֵּינוּ" (בראשית מג, ח).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק נַעֲרָה (נ, א): "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל־עֵת" (תהלים ו, ג) וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת? רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה וַאֲמְרֵי לָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָן. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לִקְרוֹבָיו וְאַחַר כָּךְ לַעֲנִיֵּי עִירוֹ וְאַחַר כָּךְ לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנֶךָ" וגו' (דברים טו, יא). וְאָמְרוּ עַל פָּסוּק זֶה: אַחֶיךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת. וְאָמְרוּ גַּם כֵּן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ (עא, א) עַל פָּסוּק "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי" וגו' (שמות כב, כד): עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ, עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין. עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אֲחֶרֶת עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין.

וּמֵאֵלֶּה הָאֲמוּרִים - מַקְדִּים אִשָּׁה לְאִישׁ, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה בּוֹשָׁה לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתָהּ; וּמַקְדִּים הַזָּקֵן לַבָּחוּר וְהַחוֹלֶה לַבָּרִיא, לְפִי שֶׁאֵינָן חֲזָקִים לִיגַע. הָיוּ לְפָנָיו עֲנִיִּים הַרְבֵּה וְאֵין לוֹ לָתֵת לְכֻּלָּם מַקְדִּים כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲלָתוֹ. הַכֹּהֵן לַלֵּוִי וְלֵוִי לְיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל לֶחָלָל וְחָלָל לִשְׁתוּקִי וּשְׁתוּקִי לַאֲסוּפִי וַאֲסוּפִי לְמַמְזֵר וּמַמְזֵר לְנָתִין וְנָתִין לְגֵר וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים בְּחָכְמָה, אֲבָל אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ וּמַמְזֵר תַלְמִיד חָכָם, תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם, דִּכְתִיב: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" (משלי ג, טו), יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים.

וְכֵן מָצִינוּ בְּרַבִּי בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת שֶׁהִקְדִים כָּל לוֹמֵד מִקְרָא אוֹ מִשְׁנָה אוֹ תַלְמוּד לְעַם הָאָרֶץ, דְּגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְבַתְרָא (ח, א): רַבִּי פָּתַח אוֹצְרוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת. אָמַר: יִכָּנְסוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַּלְמוּד - וְעַמֵּי הָאָרֶץ אַל יִכָּנְסוּ. דָּחַק רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנַס. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אֲמַר לֵיהּ: קָרִיתָ? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. שָׁנִיתָ? אָמַר לֵיהּ: לָאו. אֲמַר לֵיהּ: בַּמֶה אֲפַרְנֶסְךָ? אֲמַר לֵיהּ: פַּרְנְסֵנִי כַּכֶּלֶב וְכָעוֹרֵב. פַּרְנְסֵיהּ. לְבָתַר דְּנָפַק יָתֵיב רַבִּי וְקָא מִצְטָעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי מִפִּתִּי לְעַם הָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵיהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה? בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּדְבָרָיו. אָמַר רַבִּי יִכָּנְסוּ הַכֹּל. רַבִּי לְטַעֲמֵיהּ, דַּאֲמַר רַבִּי: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַמֵּי הָאָרֶץ.

וְאִם הוּא עָנִי בֶּן טוֹבִים וְרָגִיל בְּעִדּוּן וּבְכָבוֹד, אַל יְחַסְּרוּ לוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה רָגִיל, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: "דֵּי מַחְסֹרוֹ" (דברים טו, ח), אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ; "אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (שם), אֲפִילוּ סוּס לִרְכַּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכַּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא הִלֵּל עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין.

תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד מִצִּפּוֹרִי לִיטְרָא בָשָׂר בְּכָל יוֹם. מַאי רִיבוּתָא? אֲמַר רַב הוּנָא: לִטְרָא מִשֶּׁל עוֹפוֹת. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: בְּלִיטְרָא - בָּשָׂר. רַב אַשֵּׁי אֲמַר: הָתָם כְּפַר קָטָן הֲוָה וְכָל יוֹמָא הֲווּ מַפְסְדֵי חַיּוּתָא אַמְטוּלְתֵּיהּ (פירוש: בשבילו). הַהוּא עַנְיָּא דַּאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, אֲמַר לֵיהּ: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד? אֲמַר לֵיהּ: בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. אֲמַר לֵיהּ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּתְגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים? גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וּמֵת. אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְזֶה שֶׁהֲרָגוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה. אַדְרַבָּה, "אוֹי לוֹ לְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לְזֶה" מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא, אִיהוּ הוּא דְלָא אִבָּעֵי לֵיהּ לְפַנּוּקֵי נַפְשֵׁיהּ כֻּלֵי הַאי.

הַהוּא דַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לֵיהּ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא חַישַׁת לְדֹחֲקָא דְּצִבּוּרָא? אֲמַר לֵיהּ: אָטוּ מֵדִידְהוּ קָא אֲכִילְנָא? מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא אֲכִילְנָא דְּתַנִּינָן: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהלים קמה, טו), "בְּעִתָּם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "בְּעִתּוֹ", מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָכְלוֹ בְּעִתּוֹ. אַדְהָכֵי אֲתָאֵי אַחְתֵיהּ דְּרָבָא, דְּלָא הֲוָה חָזְיָא לֵיהּ תְּרֵיסָר שְׁנִין, וַאֲתְיָא לֵיהּ תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אֲמַר: דֵּין מַאי דְקַמָּאֵי (פירוש: מה דבר זה שאירע לפני עתה)? אֲמַר לֵיהּ: נַעֲנֵיתִי לְךָ, קוּם אֱכֹל.

וְגָרְסִינָן בְּסִפְרֵי: "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר "מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר" שְׁתֵּי פְּעָמִים? לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהָרָאוּי לִתֵּן לוֹ פַּת נוֹתְנִין לוֹ פַּת, עִיסָה נוֹתְנִין לוֹ עִיסָה, מָעָה נוֹתְנִין לוֹ מָעָה, פַּת חַמָּה נוֹתְנִין לוֹ פַּת חַמָּה, פַּת צוֹנֵן נוֹתְנִין לוֹ פַּת צוֹנֵן, לְהַאֲכִילוּ לְתוֹךְ פִּיו - מַאֲכִילוֹ.

וּתְנָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ט, א): אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן מֵאַרְבָּעָה סְאִין בְּסֶלַע. לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַרְנָסַת לִינָה. מַאי פַרְנָסַת לִינָה? אָמַר רַב פַּפָּא: פּוּרְיָא וּבֵי סַדְיָא (פירוש: כר). שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מָזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. תָּנָא: אִם הָיָה עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִים לוֹ. הַהוּא עֲנְיָא דַּהֲוָה מָדַר אֲפִתְחֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פַפָא, לָא אִזְדַּקֵּיק לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב סַפְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא לְרַב פַּפָּא: אִי מַר לָא מִזְדַּקֵּיק לֵיהּ, אַחְרִינֵי לָא מִזְדַקְקֵי לֵיהּ - לֵימוּת? וְהָתַנְיָא: אֵין נִזְקָקִין לוֹ? אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מֻעֶטֶת.

לָמַדְנוּ שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתְנִין לוֹ כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.

פרק תשיעי

הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְפַרְנָסַת יְתוֹמִים הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, לְפִי שֶׁהֵם קְטַנִּים וַעֲגוּמִים וְאֵין לָהֶם אָב שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה קְרָאָהוּ "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת" (תהלים קו, ג), כִּדְאִיתָא בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. וְחַיָּבִין לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת וּלְהַשִּׁיאָן. וְהַיְתוֹמָה קוֹדֶמֶת לַיָּתוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהִתְפַּרְנֵס, מְפַרְנְסִין אֶת הַיְתוֹמָה וְאַחַר כָּךְ מְפַרְנְסִין אֶת הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְחַזֵּר וְאִשָּׁה אֵין דַּרְכָּה לְחַזֵּר. יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לִינָּשֵׂא מַשִּׂיאִין אֶת הַיְתוֹמָה וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין אֶת הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁבָּשְׁתָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְרֻבָּה מִשֶּׁל אִישׁ. תָּנוּ רַבָּנָן: יָתוֹם שֶׁבָּא לִישָּׂא, שׂוֹכְרִים לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִין לוֹ מִטָּה וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו, ח). "דֵּי מַחְסֹרוֹ", זֶה בַּיִת; "אֲשֶׁר יֶחְסַר", זֶה מִטָּה וְכִסֵּא וְשֻׁלְחָן; "לוֹ", זוֹ אִשָּׁה וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב, יח).

גַּם מָצִינוּ לַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ זְהִירִין מְאֹד בִּצְדָקַת יָתוֹם וִיתוֹמָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תענית כד, א): אֶלְעָזָר אִישׁ כְּפַר בַּרְתּוֹתָא כַּד הֲווּ חֲזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה הֲווּ טָשׁוּ מִנֵּיהּ, דְּכָל דַּהֲוָה נָקִיט הֲוָה יָהִיב לְהוּ. יוֹמָא חַד סָלִיק לְשׁוּקָא לְמִזְבַּן לֵיהּ נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ. חַזְיוּהָ גַּבָּאֵי צְדָקָה, טָשׁוּ מִנֵּיהּ. אָזַל בַּתְרַיהוּ, אֲמַר לְהוּ: בְּמַאי עַסְקִיתוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: בְּיָתוֹם וִיתוֹמָה. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי. שָׁקַל כָּל דַּהֲוָה בְיָדֵיהּ יָהֵב לְהוּ. פָּשׁ בְהַדֵיהּ חַד זוּזָא, זָבֵין בֵּיהּ חִטִּים וְאַסֵּיק שָׁדְיֵהּ בְּאַכְלְבָּא (פירוש: אוצר של חטים). אֲתָאִי דְּבֵיתְהוּ, אָמְרָה לָהּ לִבְרַתָּהּ: מַאי אַיתִי לָךְ אָבוּךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל מַאי דְּאַיתֵי, בְּאַכְלְבָּא אַסֵּיק. סָלְקָא, חַזְיֵהּ לְאַכְלְבָּא דְּמַלְיָיָא חִטֵּי וְקָא נַפְקָא בְּצִינוֹרָא דְּדַשָּׁא. כִּי אֲתָא מִבֵּי מִדְרְשָׁא, אָמְרָה לֵיהּ: בּוֹא וּרְאֵה מֶה עָשָׂה לָךְ אוֹהֲבָךְ. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, הֶקְדֵּשׁ הֵן עָלַיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.

וּבָרוּר הוּא שֶׁצְּדָקַת יָתוֹם וִיתוֹמָה שְׂכָרוֹ גָּדוֹל.

פרק עשירי

מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל צְדָקָה נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה. לְשֵׁם מַתָּנָה - וְהָא לָא שָׁקִיל? אָמַר רָבָא: לִפְתֹּחַ לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה. יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִים מִמֶּנּוּ. הָא לָא שָׁקִיל? אָמַר רַב פַּפָּא: לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ, אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אוֹמְרִין לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וְטֹל, כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו. תָּנוּ רַבָּנָן: " הַעֲבֵט" (דברים טו, ח), זֶה שֶׁאֵין לוֹ וְאֵין רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה; "תַּעֲבִיטֶנּוּ" (שם), זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵין רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה; "תַּעֲבִיטֶנּוּ" (שם), זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵין רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "תַּעֲבִיטֶנּוּ"? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

וְגָרְסִינָן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיוֹם רָעָה" וגו' (תהלים מא, ב), אָמַר רַבִּי מוֹנָא: "אַשְׁרֵי נוֹתֵן אֶל־דָּל" לֹא כְּתִיב, אֶלָּא: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל", הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ אֵיךְ יְקַבֵּל לִזְכּוֹת בּוֹ. וְרַבִּי מוֹנָא כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶּן טוֹבִים אוֹ בֶּן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שָׁמַעְתִּי בִּשְׁבִילְךָ שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרוּשָׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה נוֹטֵל דָּמֶיהָ אַתָּה נוֹתְנָן לִי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ: בְּמַתָּנָה נְתוּנִים לְךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּךְ כְּתִיב: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר" (שם קלו, כה) וּבָא זֶה וְחָטַף אֶת הַמִּצְוָה, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וּגְמֻלּוֹ יְשַׁלֶּם־ לוֹ" (משלי יט, יז).

וְהֶעָנִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ לְקַבֵּל צְדָקָה בַּיּוֹם יִתְּנֶנָּה לוֹ בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל חָנָן בַּר טוֹבִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה וְיִלְמְדוּ הָעֲשִׁירִים מִמֶּנּוּ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נח, ב): עוּלָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ שָׁקְלֵי וַאֲזָלֵי אֲפִתְחָא דְּבֵּי רַב חָנָן בַּר טוֹבִי, אִיתְנְגִיד רַב חִסְדָּא וְאִיתְנַח. אֲמַר לֵיהּ עוּלָא: וְלָא סָבַר לָהּ מַר לְהָא דַּאֲמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם" (יחזקאל כא, יא). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּל גּוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאְנָח וְאָמַרְתָּ עַל־שְׁמוּעָה כִי־בָאָה וְנָמֵס כָּל־לֵב וְרָפוּ כָל־יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל־רוּחַ וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם ה' אֱלֹהִים" (שם שם, יב). אֲמַר לֵיהּ: הֵיכֵי לָא אִתְנַח, בֵּיתָא דַּהֲוּוּ קַיְּמִין שִׁתִּין אַפֵייתָא בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא וְאַפְיָין לְכָל מָאן דְּצָרִיךְ, וְלָא שָׁקִיל יָדָא מִן כִּיסֵיהּ, דְּסָבַר, אַדְהָכִי וְהָכִי אָתִי עָנִי בַּר־טוֹבִים וְאַדְּמָטוּ לֵיהּ לְכִיסָא - מִכְסִיף; וְתוּ הֲוָה פְתִיחָן לֵיהּ אַרְבָּעָה בָבֵי לְאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא, דְּכָל מָאן דַּהֲוָה עַיֵּל כִּי כָפִין נָפִיק כִּי שָׂבְעֵי, וַהֲוָה שַׁדְיָן לֵיהּ חִיטֵי וְשַׂעֲרֵי אֲבַרָאֵי בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת וְכָל מָאן דַּהֲוָה מִכְסִיף בִּימָמָא הֲוָה אָתֵי בְּלֵילְיָא כָּל דַּהֲוָה צָרִיךְ אָתִי וְשָׁקִיל - וְהַשְּׁתָא נָפַל לֵיהּ בְּתִילָא וְלָא אִיתְנַח? אֲמַר לֵיהּ: הָכֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁיֵּחָרְבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים" וגו' (ישעיה ה, ט). חָזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה מִיַּתְבָא דַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לְיִשּׁוּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר־צִיּוֹן לֹא־יִמּוֹט" וגו' (תהלים קכה, א), מַה הַר צִיּוֹן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירוֹ לְיִשּׁוּבוֹ, אַף בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִירָן לְיִשּׁוּבָן.

וְיֵשׁ לְךָ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל בְּהַלְוָאָה מַמָּשׁ, עַל מַשְׁכּוֹן אוֹ בְּלִי מַשְׁכּוֹן, עַד שֶׁיַּרְוִיחַ לְאֻמָּנוּתוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּמְכֹּר אֶת שֶׁלּוֹ וּפוֹרֵעַ מִיָּד, מִי שֶׁהוּא מֵטִיל לְכִיסוֹ זוֹ הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה בְּלִי חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁאֵינוֹ בּוֹשׁ הֶעָנִי בַּדָּבָר, דְּגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה (סג, א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי: גָּדוֹל הַמַּלְוֶה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה - וְהַמֵּטִיל לַכִּיס יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק אֵלוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין (סנהדרין עו, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵנָיו וכו' וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל בְּפֶרֶק ב' בְּפַרְנָסַת עֲנִיִּים.

וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְנִצְרָךְ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל בִּצְדָקָה, מִתְעַסְּקִים עִמּוֹ בִּסְחוֹרָה, מוֹכְרִין לוֹ בְּזוֹל וְקוֹנִין מִמֶּנּוּ בְּיֹקֶר. וְאִם רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּפְרַקְמַטְיָא, מַלְוִין לוֹ מָעוֹת לַעֲשׂוֹת מֵהֶן סְחוֹרָה וּמִתְעַסְּקִין בִּסְחוֹרָתָן לְהַרְוִיחַ לָהֶם. וְזֶהוּ נִקְרָא "מֵטִיל מְלַאי לְכִיס שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם". וְשִׁבְּחוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּשְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל "כַּבֵּד אֶת־ה' מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג, ט): זֶה הַמְהַנֶּה תַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו. וְדָרְשׁוּ גַּם כֵּן בְּסִפְרֵי: "עֵץ־ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם שם, יח), לְלוֹמְדֶיהָ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לַמַּחֲזִיקִים, וְהֵם הַמַּחֲזִיקִים בְּצָרְכֵי הָרַבָּנִים וְתַלְמִידֵיהֶם.

אֲבָל הָרַמָּאִין, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין צְדָקָה וּמְקַבְּלִין אוֹתָהּ - עֲוֹנָם עַל רֹאשָׁם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: הַמְסַמֵּא אֶת עֵינָיו וְהַמַּצְבֶּה אֶת כְּרֵסוֹ וְהַמְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו כְּדֵי לְקַבֵּל צְדָקָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ, אֵינוֹ זָז מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי כָּךְ.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (סז, ב): רַבִּי חֲנִינָא הֲוָה הַהוּא עַנְיָא דַּהֲוָה רָגִיל לִשְׁדוּרֵי לֵיהּ אַרְבָּעָה זוּזֵי כָּל מְעַלֵּי שַׁבְּתָא. יוֹמָא חַד שַׁדְרִינְהוּ נִיהַלֵיהּ בִּיְדָא דְבֵיתְהוּ, אָתָאֵי אָמְרָה לֵיהּ: לָא צָרִיךְ. אֲמַר לָהּ: אֲמַאי? אָמְרָה: שָׁמְעֵי דַּהֲוּוּ אָמְרֵי לֵיהּ: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד? בְּטַלֵּי (פירוש: מפה) כֶסֶף אוֹ בְּטַלֵּי זָהָב? אֲמַר: הַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם הָיִינוּ חוֹטְאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־ה"' וגו' (דברים טו, ט).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָרַמָּאִים פּוֹטְרִים אוֹתָנוּ מֵחֲטֹא עִם הַנִּצְרָכִים, לְפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁדִין אוֹתָן לְרַמָּאִים, אַל יִמָּנַע אָדָם מִלָּתֵת צְדָקָה לְכָל שׁוֹאֵל, שֶׁטּוֹב לוֹ לְתִתָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲפִילוּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ, מִשֶּׁיַּעֲלִים עֵינָיו מִמִּי שֶׁהוּא נִצְרָךְ. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה בְחֶלְקוֹ לְחַלֵּק אֲשֶׁר לוֹ עִם עֲנִיִּים נִצְרָכִים.

פרק אחד עשר

הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְשֵׁם שָׁמַיִם אַל יְכַוֵּן בָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ הֶהָמוֹן וִישַׁבְּחוּהוּ לוֹמַר שֶׁהוּא מְחַלֵּק צְדָקָה, אֲבָל יִתְנֶנָּהּ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּצִנְעָה. כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּחֲגִיגָה (ה, א): מַאי "אִם־טוֹב וְאִם־רָע" (קהלת יב, יד)? דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי: זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא. כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי חָזְיֵהּ לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה יָהֵיב זוּזָא לְעַנְיָא בְּפַרְהֶסְיָא. אֲמַר לֵיהּ: טָב דְּלָא יָהַבְתְּ לֵיהּ מִדְיָהַבְתְּ לֵיהּ וּכְסִיפְתֵיהּ. דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרֵי: זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִשָּׁה בַסֵּתֶר, דְּקָא מַייתֵי לָהּ לִידֵי חֲשָׁדָא.

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבָבָא בַּתְרָא (ט, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דְּאִלּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּתִיב: "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה" (דברים ט, יט) וְאִלּוּ בָּעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר כְתִיב: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף" וגו' (משלי כא, יד).

וְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק הַבּוֹנֶה (קד, א): אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָתוּ דַּרְדְּקֵי הָאִידְנָא בְּבֵי מִדְרָשָׁא וְאָמְרוּ מִילֵי, דַּאֲפִילוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נּוּן לָא אִתְמַר כְּוָּתֵיהוּ: א"ב - אָלֶף בִּינָה. ג"ד - גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא פָּשְׁטָא כְּרָעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחַר דַּלִּים. מַאי טַעְמָא פָּשְׁטָא כְּרָעֵיהּ דְּדָלֶת לְגַבֵּי גִימֶל? דְּלִימְצֵי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ וְלָא לִצְעוּרֵי. מַאי טַעְמָא מְהַדֵר אַפֵּיהּ דְּדָלֶת מִגִּימֶל? דְּלִתֵּן לֵיהּ בְּצִנְעָה, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִיכְסִיף מִינֵיהּ. ה"ו זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ז"ח ט"י כ"ל - אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָ'ן אוֹתָךְ וְחָ'ן אוֹתָךְ וּמֵטִ'יב לָךְ וְנוֹתֵן לָךְ יְ'רוּשָׁה וְקוֹשֵׁר לָךְ כֶּ'תֶּר לָ'עוֹלָם הַבָּא.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַנּוֹתֵן צְדָקָה בַסֵּתֶר הוּא טוֹב, יֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה - אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא מְקַבֵּל, כְּעוּבְדָא דְרַבִּי אַבָּא, דְּגָרְסִינָן בִּכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סז, ב): רַבִּי אַבָּא הֲוָה צַיֵּיר בְּסוּדְרֵיהּ זוּזֵי וְשָׁדֵי לְאַחוֹרֵיה וּמַמְצֵי לְנַפְשֵׁיהּ בֵינֵי עֲנִיֵי וּמַצְלִי עֵינֵיהּ מֵרַמָּאֵי.

אוֹ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֶעָנִי מִמִּי נוֹטְלָהּ, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם: מַר עוּקְבָא הֲוָה הַהוּא עַנְיָא בְּשִׁיבְבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רָגִיל כָּל יוֹמָא דְּשָׁדֵי אַרְבָּעָה זוּזֵי בְּצִינוֹרָא דְּדַשָּׁא. יוֹמָא חַד, אֲמַר: אֵיזִיל וְאֶחֱזֵי מָאן קָא עָבַד הַאי טִיבוּתָא. הַהוּא יוֹמָא נָגַהּ לֵיהּ לְמַר עוּקְבָא בֵּי מִדְרָשָׁא, אֲמַר: מָאן דְּדָמֵי עֲלֵי כְּגוּפָאֵי אַדְבַּר. דָּבְרָהּ לִדְבֵיתְהוּ בְּהַדֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזִנְהוּ דְּקָא מַצְלוּ לָהּ לְדַשָּׁא, נָפַק בַּתְרַיהוּ. רָהוּט וְקָם בְּהַהוּא אַתּוּנָא דַּהֲוָה גְּרִיפָא נוּרָא. הֲווּ קָא מִקְלְיָּן כְּרָעֵיהּ דְּמַר עוּקְבָא. אָמְרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: שְׁקֵיל כְּרָעֵיךְ וְאוֹתֵיב אַכְּרָעִי. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא שְׁכִיחָא בְּגוֹ בֵיתָאִי וּמְקָרְבָא אַהֲנְיָתִי. וּמַאי כֻּלֵּי הַאי? אֲמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבְיָה, אֲמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא, אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא; וַאֲמְרֵי לָהּ אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּמְסֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. מִנָּא לָן? מִתָּמָר, דִּכְתִיב: " הִוא מוּצֵאת" וגו' (בראשית לח, כה).

וְזוֹ גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם - הַנּוֹתֵן צְדָקָה בַּסֵּתֶר לְאָדָם הָגוּן, שֶׁהוּא גַּבַּאי נֶאֱמָן שֶׁל צְדָקָה, לְהַנִּיחָהּ בַּקֻּפָּה וִיחַלְּקֶנָּה הַגַּבַּאי כְּפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ וְגַם הַנּוֹטְלָהּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ה מֵחֵלֶק זֶה (סימן קצג) וְעַל צְדָקָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב).

פרק שנים עשר

הַנָּשִׁים לְפִי שֶׁהֵן מְצוּיוֹת בַּבַּיִת רְגִילוֹת יוֹתֵר לְחַלֵּק צְדָקָה לָעֲנִיִּיִם, כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סימן קצט), בִּדְבִיתְהוּ דְּמַר עוּקְבָא. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תענית כג, א): אַבָּא חִלְקִיָּה בַר בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה. זִמְנָא חָדָא אִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, שָׁדְרוּ רַבָּנָן זוּגָא דְּרַבָּנָן לְגַבֵּיהּ לְמִיבָּעֵי רַחֲמֵי וּלֵיתֵי מִטְרָא. אָזְלוּ לְבֵיתֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ. אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ לְדַבְּרָא (לשדה), אַשְׁכְּחוּהוּ דַּהֲוָה רָפִיק בְּדַבְּרָא. יָהֲבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא וְלָא אַסְבַּר לְהוּ אַפֵּי. בְּפַנְיָא הֲוָה מְלַקֵּט צִיבֵי. כִּי אֲתָא, דָּרָא צִיבֵי אַחַד כַּתְפֵיהּ וּגְלִימָא אַחַד כַּתְפֵיהּ. כֻּלֵּי אוֹרְחָא הֲוָה שָׁלִיף דָלִינְהוּ לְמָנֵיה, כִּי מָטָא לְמָתָא נָפְקָא דְּבֵיתְהוּ לְאַפֵיהּ כִּי מְקַשְׁטָא, כִּי מַטָּא לְבֵיתֵיהּ עַיְילָה דְּבֵיתְהוּ בְּרֵישָׁא וְהָדַר עַיִיל אִיהוּ אַבַתְרָהּ. אֵיתִיב, כָּרִיךְ רִיפְתָא וְלָא אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנָן " אֲתוּ כַּרְכֵי בְּהַדִּי". פָּלִיג רִיפְתָא לִינוּקֵיהּ, יָהַב לֵיהּ לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵי. בָּתַר הָכֵי אֲמַר לָהּ לִדְבֵיתְהוּ: יְדַעְנָא דְּרַבָּנָן אֲמָטוּל (בשביל) מִטְרָא אָתוּ, קוּמִי נִסְלֵיק לְאִיגְרָא וְנִבָּעֵי רַחֲמֵי, אֶפְשָׁר דְּמִרַצֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָתֵי מִטְרָא קָאֵי אִיהוּ בְהַאי זָוִיתָא וּדְבֵיתְהוּ בְּהַאי זָוִיתָא קָדִים וְסָלֵיק עַנָּנָא מִזָוִיתָא דִדְבֵיתְהוּ. נָחֵית וְאָתֵי. אֲמַר לְהוּ: אֲמַאי אָתוּ רַבָּנָן? אָמְרוּ לֵיהּ: שְׁדַרוּנָן רַבָּנָן לְגַבֵּי דְּמַר לְמִבָּעֵי רַחֲמֵי לְמֵיתֵי מִטְרָא. אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה.

אָמְרוּ לֵיהּ: יַדְעֵינָן דְּמִטְרָא מֵחְמָתֵיהּ דְּמַר הוּא דְּאָתָא, אֶלָּא אֵימָא לָן כָּל הַנֵּי דִּתְמִיהָא לָן. מַאי טַעְמָא כִּי יַהֲבֵינָן לֵיהּ שְׁלָמָא לָא אִסְבַּר לָן מַר אַפֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: אֲגִיר יוֹמָא הֲוָאִי, אַמִּינָא: לָא אִיפְגַר (פירוש: לא אבטל). אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא דָּרָא מַר צִיבֵי אַחַר כַּתְפֵיהּ וּגְלִימֵיהּ אַחַד כַּתְפֵיהּ? אֲמַר לְהוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה הָיְתָה, לְהָכֵי שָׁאַלְתִּיהָ וּלְהָכֵי לָא שָׁאַלְתִּיהָ. אָמְרֵי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא כֻּלֵּי אוֹרְחָא לָא סִיֵּם מַר מְסַאנֵיהּ וְכִי מָטָא לְמַיָּא סִיֵּים מְסַאנֵיהּ? אֲמַר לְהוּ: כֻּלֵּי אוֹרְחָא קָא חַזִינָא, בְּמַיָּא לָא חֲזִינָא מַאי טַעְמָא כִּי מָטָא מַר לְהִיזְמֵי וְהִיגֵי דָלִינְהוּ לְמָנֵיהּ? אָמַר לְהוּ: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵינָה מַעֲלֶה אֲרוּכָה. מַאי טַעְמָא נָפְקָא דְבִיתְהוּ כִּי מְקַשְׁטָא? שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. מַאי טַעְמָא עַיְילָה הִיא בְרֵישָׁא וּמַר אַבַּתְרָהּ? אֲמַר לְהוּ: דְּלָא בָּדְקִיתוּ לִי. מַאי טַעְמָא לָא אֲמַר לָן מַר "כְּרִיכוּ רִיפְתָא בְּהַדִי"? אֲמַר לְהוּ: לָא הֲוָה נְפִישָׁא לָן רִיפְתָא וַאֲמֵינָא: לָא אַחֲזִיק בְּהוּ בְּרַבָּנָן טוֹבַת חִנָּם. מַאי טַעְמָא יְהַב מַר לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵּי? הַאי קָאֵי בְּבֵיתָא וְהַאי קָאֵי בְּבֵי כְנִישְׁתָא. מַאי טַעְמָא קָדְמָא סָלְקָא הַהִיא עַנָּנָא מֵהַהִיא זָוִיתָא דַהֲוָה קַיימָא דְּבֵיתְהוּ דְּמַר? אֲמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּאִיתְתָא שְׁכִיחָא בְּבֵיתָא וּמְקַרְבֵי הַנְיָתָהּ.

וּלְפִי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת יְהֵא מוּכָן הַפַּת בַּבַּיִת, שֶׁתִּתֵּן הָאִשָּׁה לֶעָנִי, הָיְתָה אַחַת מֵעֶשֶׂר תַּקָּנוֹת שֶׁתִּקֵּן עֶזְרָא, שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק מְרֻבֶּה (פב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: עֶשֶׂר תַּקָּנוֹת תִּקֵּן עֶזְרָא וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ב מֵחִבּוּר כִּבּוּד סֵפֶר תּוֹרָה (סימן קל). וְהַתַּקָּנָה בְּדָבָר זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא פַּת חַמָּה מְצוּיָה לָעֲנִיִּים בַּבֹּקֶר וְכַאֲשֶׁר תִּפְרֹס לָרָעֵב לַחְמָהּ תִּתֵּן לוֹ לֶחֶם חֲמוּדוֹת וּתְנַחֲמֶנּוּ בִּדְבָרֶיהָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחֲמִים.

פרק שלשה עשר

הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת עִם דִּבְרֵי נִחוּמִים בְּדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחְמָנות נִקְרָא "גְּמִילוּת חֲסָדִים", וּשְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ "גְּמִילוּת חֲסָדִים", כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא" (בראשית כו, יב) וְכִי זָרַע יִצְחָק דָּגָן? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לָקַח מָמוֹנוֹ וְזָרַע צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד" (הושע י, יב). מַאי "לְפִי־חֶסֶד"? רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁשְּׂכַר צְדָקָה זוֹ מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר (כשאר) גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה מִן הַצְּדָקָה, אִם תִּזְרְעוּ מְעַט לִצְדָקָה תִּקְצְרוּ הַרְבֵּה לְפִי גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבָּהּ, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד".

וְעַל צְדָקָה כַּזֹּאת אָמְרוּ בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה (סוכה מט, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּאִלּוּ מִלְּאוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" וגו' (תהלים לג, ה). שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ יִקְפֹּץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים" (שם לו, ח). יָכוֹל אַף לִירֵא שָׁמַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם" וגו' (שם קג, יז).

זוֹהִי צְדָקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֶסֶד וְעַל זֹאת נֶאֱמַר: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (משלי כא, כא). וְזוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר" וגו' (תהלים יא, ז).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקַמָּא (יז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר (ישעיה לב, כ)? כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, דִּכְתִיב: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד"; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (שם נה, א). "מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל" וגו', וְזוֹכֶה לְנַחֲלָה כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב, דִּכְתִיב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) וְזוֹכֶה לְנַחֲלָה כְּיִשָׂשכָר, דִּכְתִיב: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד). וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: אוֹיְבָיו נוֹפְלִין לְפָנָיו כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב: "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי־אָרֶץ" (דברים לג, יז). וְזוֹכֶה לְבִינָה כְּיִשָׂשכָר, דִּכְתִיב בֵּיהּ: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה־ יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים־א יב, לב).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה (ה, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: " אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל־כָּל־מַיִם" וגו'? אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם וְלֹא הֵם מְסוּרִין בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי" וגו'; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה"; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי כָּל־צָמֵא" וגו'. "מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל" וגו', תָּאנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂוֹי.

וְגָרְסִינָן בְּחֻפַּת אֵלִיָּהוּ רַבָּה: הַנּוֹתֵן צְדָקָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים" וגו' (ישעיה לג, טו) וּכְתִיב בַּתְּרֵיהּ: "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" (שם שם, טז) וּכְתִיב: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" וגו' (שם שם, יז). וְכָל הָעוֹשֶׂה צְדָקוֹת נִקְרָא "יְשַׁר דֶּרֶךְ", שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ" (משלי יא, ה). וְהָעוֹשֶׂה צְדָקוֹת נוֹטֵל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תהלים פה, יד); כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד יָמִים וּנְהָרוֹת וְהוֹלֵךְ דְּרָכִים וּמִדְבָּרוֹת וּנְוֵה לִסְטִים וְחַיּוֹת - צִדְקָתוֹ הוֹלֶכֶת עִמּוֹ וּמְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל רַע וּמוֹרֶה אוֹתוֹ דַּרְכֵי יֹשֶׁר וְשׁוֹמֶרֶת פְּעָמָיו שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ. בָּעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (ישעיה נח, ח); כְּשֶׁיִּפָּטֵר אָדָם מִן הָעוֹלָם וּבְיָדוֹ צְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הוֹלְכִין לְפָנָיו לָתוּר לוֹ מְנוּחָה וְיִהְיוּ לוֹ מְלִיצֵי יֹשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא יַנִּיחוּ מְקַטְרֵג לְקַטְרֵג עָלָיו, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ" וגו' (איוב לג, כג).

לָמַדְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֶסֶד יֵשׁ לָהּ זְכוּת הַרְבֵּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

פרק ארבעה עשר

גְּדוֹלָה הַצְּדָקָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְדַשׁ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" וגו' (ישעיה ה, טז) וְכִסֵּא כְבוֹדוֹ הוּכַן בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תהלים פט, טו). וַאֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נִתְבָּרְכוּ בִצְדָקָה. אַבְרָהָם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן" וגו' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וגו' "אֲשֶׁר־דִבֶּר עָלָיו" (בראשית יח, יט), מַאי "אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו"? בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַה' בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל" (שם כד, א). יִצְחָק מִנַּיִן? דִכְתִיב: "וַיִּזְרַע וגו' וַיְבָרֲכֵהוּ ה"' (שם כו, יב); וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" (הושע י, יב). יַעֲקֹב מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר" וגו' (בראשית כח, כב); וְנִתְבָּרֵךְ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד" (שם ל, מג). וְדָוִד הַמֶּלֶךְ שִׁבְּחוֹ הַכָּתוּב בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמּוֹ" (שמואל־ב ח, טו).

וּגְדוֹלָה צְדָקָה יוֹתֵר מִכֹּל הַקָּרְבָּנוֹת, דְּגָרְסִינָן בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה (סוכה מט, ב): אָמַר רַבִּי אֱלְעָזָר: גְּדוֹלָה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" (משלי כא, ג).

וְהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּגָּלֶה בִמְהֵרָה, עָתִיד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק" וגו' (תהלים עב, ב). וּבְיָמָיו יִהְיֶה שָׁלוֹם וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה" (שם עב, ג).

וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה - הָעֲנִיִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שֹׁמֵעַ אֶל־ אֶבְיוֹנִים ה"' (שם סט, לד) וּכְתִיב: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב" וגו' (שם לד, יט) וּכְתִיב: " בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא" (איוב כט, יג). וְהוּא יְבֹרָךְ בְּנִדְבַת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" (משלי כב, ט). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ" וגו' (דברים טו, י).

וְהַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין יִשְׂרָאֵל הִיא גְדוּלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, ב): תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו; בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" (משלי יד, לד)? נַעֲנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דה"א יז, כא); "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת". [כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּי־לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי" (עזרא ו, י). וּמָאן דְּעָבִיד הָכֵי לָאו מֵעַלְיוּתָא הוּא - וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר: סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה בָהּ לָעוֹלָם הַבָּא הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר? לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם. נַעֲנָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: "תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד" וגו'; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת", כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הוּא לָהֶם, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם, תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ" (דניאל ד, כד). נַעֲנָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", וְכָל הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ" וגו' (משלי כא, כד). וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא" (צפניה א, טו). אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן צְרִיכִין אֲנוּ לְמוֹדָעִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי" וגו'; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת", חַטָּאת הוּא לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי־חֲטָאתֶם לַה' וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ" (ירמיה מ, ג). רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל - וּלְאֻמִּים חַטָּאת. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת]. (הקטע המסוגר הושמט ע"י הצנזור, והושלם ע"פ דפו' ראשונים).

עַל כֵּן יְהֵא אָדָם זָרִיז בִּצְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וִיהֵא לוֹ לְעֶזְרָה וּגְדוּלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל.

החלק השלישי

בגבית הצדקה וסדר חלוקה

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְרָקִים

פרק ראשון

הַצְּדָקָה נִגְבֵּית וְנֶחְלֶקֶת בִּשְׁנֵי דְרָכִים עַל־יְדֵי הַגַּבָּאִים: הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן, בְּמָעוֹת הַבָּאוֹת לַקֻפָּה לְחַלְּקָם בִּזְמַנִּים יְדוּעִים; וְהַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, בַּתַּמְחוּי, לָתֵת מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם לַדַּלִּים שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל. וְסִדְּרוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּזֶה הָעִנְיָן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם; וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֵינֵי מָמוֹנוֹת. תַּמְחוּי נִגְבֵּית בִּשְׁלֹשָׁה וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁגִּבּוּיָהּ וְחִלּוּקָהּ שָׁוֶה. תַּמְחוּי נִגְבֵּית בְּכָל יוֹם, קֻפָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. תַּמְחוּי לָעֲנִיֵּי עוֹלָם, קֻפָּה לַעֲנִיֵּי הָעִיר. וְרַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹת קֻפָּה תַּמְחוּי וְתַמְחוּי קֻפָּה וּלְשַׁנּוֹתַן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים וְאֵין צְרִיכִין לָתֵת חֶשְׁבּוֹן כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (ט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין מְחַשְּׁבִין בַּצְּדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה וְלֹא בַּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף עַל־יָד לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה" וגו' (מלכים־ב יב, טז) - עִם כָּל זֶה יִהְיוּ זְהִירִין בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חֲשָׁד, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (ח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵין רַשָּׁאִין לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה, אֲבָל פּוֹרֵשׁ זֶה לְשַׁעַר וְזֶה לַחֲנוּת וְגוֹבִין. מָצָא מָעוֹת בַּשּׁוּק לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֲבָל נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה וּכְשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. תָּנוּ רַבָּנָן: גַּבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, פּוֹרְטִין לַאֲחֵרִים וְאֵין פּוֹרְטִין לְעַצְמָן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, גַּבָּאֵי תַמְחוּי שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, מוֹכְרִים לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִין לְעָצְמָן. תָּנוּ רַבָּנָן: מָעוֹת שֶׁל צְדָקָה אֵין מוֹנִים אוֹתָן שְׁתַּיִם, אֶלָּא אֶחָד אֶחָד.

וְכָל זֶה שֶׁאָמְרוּ, לֹא לְפִי שֶׁאֵינָם נֶאֱמָנִים, שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים בְּנֵי הָעִיר לְמַנּוֹת גַּבָּאֵי צְדָקָה אֶלָּא אֲנָשִׁים טוֹבִים וְנֶאֱמָנִים, אֲבָל זוֹ עֵצָה טוֹבָה הִיא לָהֶם כְּדֵי לְסַלֵּק עַצְמָם מִן הַחֲשָׁד. וְאִם מָצִינוּ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁחָשְׁדוּ בְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר לֹא קָם כָּמוֹהוּ, וְאָמְרוּ עָלָיו, שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ וְגַם שֶׁהָיָה גּוֹנֵב כֶּסֶף הַמִּשְׁכָּן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְתַעֲנִיּוֹת (יא, ב) וּבְמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה, פֶּרֶק אֵין מַעֲמִידִין (לד, א): בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלוּאִים? בְּחָלוּק שֶׁאֵין בּוֹ אִמְרָא - כָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֵר. עַל כֵּן יָעֲצוּ רַבּוֹתֵינוּ לְגַבָּאֵי צְדָקָה שֶׁיְּהוּ זְהִירִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

וְסֵדֶר הַחֲלוּקָה כָּךְ הוּא: הַדָּחוּק שַׁבַּדָּלִים שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָל יוֹם מִן הַתַּמְחוּי, נוֹתְנִין לוֹ בְּכָל יוֹם, עֶרֶב וָבֹקֶר, מְזוֹנוֹת; וּמִי שֶׁמִּתְפַּרְנֵס מִן הַקֻּפָּה, נוֹתְנִין לוֹ מָעוֹת לְהוֹצָאַת שִׁבְעַת יָמִים, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת. וְלֹא יִטְּלֶנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, דְּתַנְיָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן אַרְבַּע עָשָׂר סְעוּדוֹת לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹדְקִין אַחַר הַמְבַקֵּשׁ כְּסוּת אִם צָרִיךְ לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲרִים, אֵין בּוֹדְקִין אַחַר הַמְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹת, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ט, א): אָמַר רַב הוּנָא: בּוֹדְקִין לַמְּזוֹנוֹת וְאֵין בּוֹדְקִין לַכְּסוּת. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" (ישעיה נח, ז), " פָּרוֹשׂ" כְּתִיב: "כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ" (שם) לְאַלְתַּר. וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, הַאי מִבְזֶה וְהַאי לָא מִבְזֶה. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: בּוֹדְקִין לַכְּסוּת וְאֵין בּוֹדְקִין לַמְּזוֹנוֹת. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ", פְּרֹשׂ יָדְךָ וְהַב לֵיהּ; וְהָכָא כְּתִיב: "כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ", לִכְשֶׁיֵּרָאֶה לְךָ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא הַאי קָא מִצְטַעֵר וְהַאי לָא קָא מִצְטַעֵר. תַּנְיָא כְוָתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אָמַר "כַּסּוּנִי" - בּוֹדְקִין אַחֲרָיו, "פַּרְנְסוּנִי" - אֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו.

לְפִיכָךְ כָּל אִישׁ הַתּוֹבֵעַ מְזוֹנוֹת אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת בָּרָעָב, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לָאָדָם שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְנָחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, כִּדְאִיתָא לְעֵיל בַּחֵלֶק הַשֵּׁנִי (סימם קצא). וְנוֹתְנִין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כִּדְאִיתָא לְעֵיל וְיֵחָשֵׁב לָהֶם לִצְדָקָה.

פרק שני

הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל חֶלְקֵי הַצְּדָקָה הִיא הַנִּתֶּנֶת לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְעַל כֵּן מַקְדִּימִין נְתִינָה זוֹ לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן וּלְכָל דִּבְרֵי צְדָקָה. לְפִיכָךְ אִם גָּבוּ מָעוֹת לְכָל דְּבַר מִצְוָה, וַאֲפִילוּ לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹתָם וְלִתְּנָם לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִילוּ לִקְנוֹת הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים לִבְנִיַּת הַבַּיִת - מוֹכְרִין אוֹתָם לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁהוּא נִקְרָא מִצְוָה רַבָּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, א): אִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵיהּ דְּשְׁבֹר מַלְכָּא שָׁדְרָא אַרְנְקָא דְּדִינְרֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אָמְרָה לֵיהּ: לֶיהֶווּ לְמִצְוָה רַבָּה. יָתִיב רַב יוֹסֵף וְקָא מְעַיֵין בָּהּ: מַאי הִיא "מִצְוָה רַבָּה"? אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: מִדְּתָנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים וַאֲפִילוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, שְׁמַע מִינָהּ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים מִצְוָה רַבָּה הִיא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי: מִנָּא הָא מִילְתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים מִצְוָה רַבָּא הִיא? אֲמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: "וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ה' אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי" (ירמיה טו, ב), וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְאֻחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵרוֹ. חֶרֶב קָשָׁה מִמָּוֶת, אִבָּעִית אֵימָא קְרָא וְאִבָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, הָא קָא מִינְוִיּל וְהָא קָא לָא מִינְוִיּל: וְאִבָּעִית אֵימָא קְרָא: " יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תהלים קטז, טו). רָעָב קָשֶׁה מֵחֶרֶב. אִבָּעִית אֵימָא קְרָא וְאִבָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, הָא קָא מִצְטַעֵר וְהָא לָא מִצְטַעֵר; אִבָּעִית אֵימָא קְרָא: "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי־חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב" (איכה ד, ט). שְׁבִי כֻּלְּהוּ אִיתְנְהוּ בֵּיהּ.

וְעִם כָּל זֶה אָמְרוּ ז"ל: אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר מִכְּדֵי דְמֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ הָאוֹיְבִים אֶת נַפְשָׁם עֲלֵיהֶם, בִּרְאוֹתָם שֶׁמּוֹסִיפִין עַל קִצְבָּתָן. וְגַם אֵין מַנִּיחִין לִקְרוֹבֵיהֶם לִפְדוֹתָם יוֹתֵר מִכְּדֵי דְמֵיהֶם. אֲבָל פּוֹדֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כִּי לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ. וְגַם פּוֹדֶה אֶת אִשְׁתּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, לְפִי שֶׁהִיא כְּגוּפוֹ.

גַּם לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁפּוֹדִים לְתַלְמִיד חָכָם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לִפְדוֹתוֹ וַאֲפִילוּ שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, אֶלָּא אִם רָאוּ בוֹ שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם אִם יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּלִמּוּד - פּוֹדִין אוֹתוֹ בְּכָל עִנְיָן, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין, פֶּרֶק הַנִּזָּקִין (נח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא שֶׁהָלַךְ לִכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי. אָמְרוּ לוֹ: תִּינוֹק אֶחָד יֵשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֳאִי, קְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּית הָאֲסוּרִין וְאָמַר: "מִי־נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים" (ישעיה מב, כד). נַעֲנָה אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר: "הֲלוֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא־ אָבוּ" וגו' (שם). אָמַר: מֻבְטָח אֲנִי בַּזֶּה שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין אֲנִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֶפְדֶּנּוּ בְּכָל דָּמִים שֶׁפּוֹסְקִים עָלָיו. אָמְרוּ: לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפְּדָאוֹ בְּמָמוֹן הַרְבֵּה. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. וּמַנּוּ? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע.

גַּם אָמְרוּ: אֵין מַבְרִיחִים אֶת הַשְּׁבוּיִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְבִּידוּ תְּפִיסוֹת עֲלֵיהֶם. גַּם אָמְרוּ: מִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לַגּוֹי אוֹ שֶׁשָּׁבָה אוֹתוֹ הַגּוֹי בְּחוֹבוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה פּוֹדִין אוֹתוֹ, שְׁלִישִׁית אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. אֲבָל פּוֹדִין אֶת בָּנָיו אַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם. [שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד בִּרְצוֹנוֹ, אֲפִילוּ לְמִצְוָה אַחַת, אָסוּר לִפְדּוֹתוֹ]. עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבֵּל עָלָיו הַמִּצְווֹת, פּוֹדִין אוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל. פּוֹדִין אֶת הָאִשָּׁה קֹדֶם לָאִישׁ; וְאִם תָּבְעוּ שְׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה, פּוֹדִין אֶת הָאִישׁ קֹדֶם הָאִשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְכָךְ.

וְכָל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: הַנּוֹתֵן מִנְּכָסָיו לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִּילֶנּוּ לוֹ וּלְזַרְעוֹ מִלִּפּוֹל בַּשֶּׁבִי; וְהַמְחַלֵּק מִנְּכָסָיו לִצְדָקָה לֹא יָבוֹא הוּא וְזַרְעוֹ לִצְטָרֵךְ לְקִבּוּל צְדָקָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ" וגו' (דברים טו, י). וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.