מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי/הכלל החמישי: בכבוד אב ואם

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּחִיּוּב כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּעִנְיַן אֵיכוּתוֹ.

החלק הראשון

בחיוב כבודם ומוראם

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

גְּדוֹלָה מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁקָּרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ לְאָב וָאֵם שֻׁתָּפִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיצִירַת הַוָּלָד, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, פֶּרֶק הַמַּפֶּלֶת (לא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים יֵשׁ בָּאָדָם: אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָבִיו מַזְרִיעַ לֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וְלֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וְדָם וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתֵּר פָּנִים וּרְאִיַּת הָעַיִן וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן וְדִבּוּר שְׂפָתַיִם וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם וְדַעַת וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ - וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ מוּנָח לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַב פַּפָּא: הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: פּוּץ מִלְחָא וּשְׁדֵי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא (פירוש: השלך המלח מן הבשר ושוב אינו ראוי אלא לכלבים).

וְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (ל, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיכֶם וְכִבְּדוּנִי. תַּנְיָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִים הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב לְכִבּוּד אֵם. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מִאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַכָּתוּב מוֹרָאַת אֵם לְמוֹרָאַת אָב. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי בֵּינֵיכֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַרְתִּי בֵּינֵיכֶם צִעֲרוּנִי.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי הָתָם, תָּנוּ רַבָּנָן: נֶאֱמַר: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ" וגו' (שמות כ, יב) וְנֶאֱמַר: "כַּבֵּד אֶת־ה' מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג, ט), הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לְכִבּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג) וְאָמַר: "אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו, יג), הִשְׁוָה הַכָּתוּב מוֹרָאַת אָב וָאֵם לְמוֹרָאַת הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא, יז) וְנֶאֱמַר: "אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו" (ויקרא כד, טו), הִשְׁוָה הַכָּתוּב בִּרְכַּת אָב וָאֵם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם. אֲבָל בְּהַכָּאָה וַדַּאי אִי אֶפְשָׁר. וְכֵן בַּדִּין, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שֻׁתָּפִין בּוֹ.

וְגַרְסִינָן בִּירוּשַׁלְמִי דְקִדּוּשִׁין (פ"א, ה'ז): תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: גָּדוֹל כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכִּבּוּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: " כַּבֵּד אֶת־ה' מֵהוֹנֶךָ" וְגַם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אִם יֵשׁ לְךָ אַתָּה חַיָּב וְאִם לָאו אֵין אַתָּה חַיָּב. וְנֶאֱמַר: "כַּבֵּד אֶת־ אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ", בֵּין יֵשׁ לְךָ וּבֵין אֵין לְךָ וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים.

וּבְמוֹרָא גַּם כֵּן כְּתִיב: "אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" וּכְתִיב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" וּבַשֵּׁם כְּתִיב: "וְנֹקֵב שֵׁם־ה' מוֹת יוּמָת" (ויקרא כד, טז) וּבְאָב וָאֵם כְּתִיב: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת", בִּשְׁבִיל שֶׁנִּשְׁתַּתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבּוּדוֹ לְכִבּוּד אָב וָאֵם. הָא לָמַדְתָּ כַּמָּה חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּדָּבָר.

פרק שני

דִּבּוּר "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ" (שמות כ, יב), הוּא דִּבּוּר הַחֲמִישִׁי בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. וְהָאַרְבָּעָה הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִצַּד עַצְמוֹ, הוּא יִתְבָּרַךְ, וּבִכְבוֹדוֹ. וְזֶה הַחֲמִישִּׁי הָיָה כִּבּוּד אָב וָאֵם. וְהַחֲמִשָּׁה הָאַחֲרוֹנִים מִדִּבְרֵי מוּסְרֵי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ. וְאָמְרוּ, שֶׁהַחֲמִשָּׁה הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּלוּחַ אֶחָד וְהַחֲמִשָּׁה הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ בְּלוּחַ שֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ בְּסֵפֶר יְצִירָה, בְּאָמְרָם: עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה כְּמִסְפַּר עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ וּבְרִית מְכֻוֶּנֶת בָּאֶמְצַע. וְגַם אָמְרוּ, שֶׁהַחֲמִשָּׁה הָרִאשׁוֹנִים כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהָאַחֲרוֹנִים כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְאוּלַי לָזֶה רָמְזוּ בְּאָמְרָם: שְׁנֵי לוּחוֹת כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּכְנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה וּכְנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִים וּכְנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וְהַכֹּל חוֹזֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד. נִמְצָא כִּי בְכָל עִנְיָן דִבּוּר חֲמִישִׁי שֶׁל "כַּבֵּד" מְצֹרָף לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן אָמְרוּ, שֶׁהוּקַשׁ כִּבּוּדָם לְכִבּוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְעוֹד מָצִינּוּ כִּי בְמַאֲמָר זֶה חָזְרוּ וְהוֹדוּ הָאֻמּוֹת לְמַאֲמָרוֹת רִאשׁוֹנוֹת, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לא, א): דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה רַבָּה אַפִּתְחָא דְבֵי נְשִׂיאָה: מַאי דִּכְתִיב: "יוֹדוּךָ ה' כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ" (תהלים קלח, ד)? מַאֲמָר פִּיךָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "אִמְרֵי פִיךָ", בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" (שמות כ, ב־ג), אָמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דוֹרֵשׁ, כֵּיוָן שֶׁאָמַר: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ" חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְמַאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מֵהָכָא, " רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת" (תהלים קיט, קס), וְלֹא סוֹף דְּבָרְךָ? אֶלָּא, מַה סּוֹף דְּבָרְךָ אֱמֶת, אַף רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת.

וּבְדִבּוּר זֶה נִכְתַּב מַתַּן שְׂכָרם בְּפֵרוּשׁ בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא בַּדִּבּוּרִים הָאֲחֵרִים. וְאִם בַּדִּבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר בָּהֶם: "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" (דברים ה, טז) וּבַדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּתִיב: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" (שמות כ, יב) לְבַדּוֹ, עַל זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה (נד, ב): שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עָגוּל אֶת רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי מַה בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב וּבַשְּׁנִיּוֹת נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי מִפְּנֵי מַה לֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב, שְׁאָלֵנִי אִם אֲנִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב אִם לָאו? תֵּלֵךְ אֵצֶל רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילַאי, שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיָה רָגִיל בְּאַגָּדָה. אֲזַל לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם, אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא וְאָמְרֵי לָהּ אֲבִי אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: הוֹאִיל וְסוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר. וְכִי סוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר מַאי הֲוֵי? אָמַר רַב אַשֵּׁי אִם כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמָּא פָּסְקָה טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל. 

וְהָאֲרִיכוּת יָמִים וְהַטּוֹב שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּמִצְוָה זֹאת אֵינוֹ בִּלְבַד בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא אַף לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת חֻלִּין (קמב, א) וּבְפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לט, ב): תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ, שֶׁאֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ. בְּכִבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כב, ז) - הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גוֹזָלוֹת, וְעָלָה וְשָׁלַח אֶת הָאֵם וְנָטַל אֶת הַבָּנִים, וּבְחָזְרוֹ נָפַל וָמֵת - הֵיכָן הֲטָבָתוֹ שֶׁל זֶה וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל זֶה? אֶלָא, "לְמַעַן יִיטַב לָךְ", לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, "וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ.

וְדִלְמָא לָא הֲוָה הָכֵי? רַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵרָה הֲוָה? מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, דִּכְתִיב: " לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת־בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם" (יחזקאל יד, ה) וַאֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: זוֹ מַחֲשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה? אִיהוּ נַמֵּי הָכֵי קָאָמַר: אִי אִיכָּא שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא, אַמַּאי לָא אָגֵין מִצְוָה דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּרָא. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? הָתָם בַּהֲלִיכָתָן שָׁאנֵי. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִין לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַחֲזָרָתָן? הָתָם סֻלָּם רָעוּעַ הֲוָה דִּקְבִיעַ הֶזֵּיקֵיהּ; וְהֵיכָא דִקְבִיעַ הֶזֵּיקֵיהּ לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִסְמַךְ אַנִּיסָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר ה' עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי" (שמואל־א טז, ב).

אָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא דָרְשֵׁיהּ "אַחֵר" לְהַאי קְרָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּרְתֵּיהּ לָא חָטָא. מַאי חָזָא? אִיכָּא דְּאָמְרֵי: כִּי הַאי מַעֲשֶׂה חֲזָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: לִישְׁנָא דְּגַבְרָא רַבָּה הֲוָה חֲזָא, דַּהֲוָה גָרֵיר לָהּ דָּבָר אַחֵר, אָמַר: פֶּה מֵפִיק מַרְגָלִיּוֹת יִלְחוֹךְ עָפָר! וְהוּא לֹא יָדַע - "לְמַעַן יִיטַב לָךְ", לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, "וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ.

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי

בְּעִנְיַן אֵיכוּתוֹ

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו כָּךְ חַיָּב לְכַבְּדוֹ לְאַחַר מִיתָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לא, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו, מְכַבְּדוֹ לְאַחַר מִיתָה, בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמַע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם, לֹא יֹאמַר: שְׁלָחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בִּכְבוֹד אַבָּא. בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: כָּךְ אָמַר אַבָּא, אֶלָּא: כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ. וְהַנֵּי מִילֵי תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֵר: זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

תָּנוּ רַבָּנָן: חָכָם מְשַׁנֶּה שֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ, תֻּרְגְּמָן אֵינוֹ מְשַׁנֶּה לֹא שֵׁם אָבִיו וְלֹא שֵׁם רַבּוֹ. אֲבוּהָ דְמָאן? אִילֵימָא אֲבוּהָ דִּמְתוּרְגְמָן, אָטוּ תֻּרְגְמָן לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא? אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: שֵׁם אָבִיו שֶׁל חָכָם וְשֵׁם רַבּוֹ שֶׁל חָכָם. כִּי הָא דְמַר בַּר רַב אַשֵּׁי, כִּי הֲוָה יָתֵיב בְּפִרְקָא, אִיהוּ אָמַר: "כָּךְ אָמַר אַבָּא וּמָרִי" וַאֲמוֹרָאֵי כָּךְ אָמְרֵי: "כָּךְ אָמַר רַב אַשֵּׁי".

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵיזוֹ מוֹרָא וְאֵי זֶהוּ כִּבּוּד? מוֹרָא, לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ. כִּבּוּד, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁוֹ וּמְכַסֵּהוּ, מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִשֶּׁל מִי? רַב יְהוּדָה אָמַר: מִשֶּׁל בֵּן. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: מִשֶּׁל אָב. אוֹרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב יְהוּדָה וְאָמְרֵי רַב יִרְמִיָּה כְּמָאן דַּאֲמַר מִשֶּׁל אָב. וְכֵן הֲלָכָה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו לְעוֹלָם, כְּשֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיו, שֶׁיַּעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אַל יִשְׁמַע לוֹ, כִּדְאָמְרִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת (לב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטָּמֵא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזִיר אֲבֵדָה, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־ שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אני ה" (יקרא יט, ג), כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי. טַעֲמָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא, "אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", הָא לָאו הָכֵי הֲוָה אֲמֵינָא דְּצָיֵת לֵיהּ - וְאַמַּאי, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא וְאֵין עֲשֵׂה דוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְהוּקַשׁ כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, דִּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת־ה' מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג,ט) וּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ" (שמות כ, יב), אֵימָא לְצַיֵּת לֵיהּ, קָא מַשְׁמָע לָן.

וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם מוּטָב, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לב, א) רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר "הַשְׁקֵינִי מַיִם" וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת, מַנִּיחַ אֲנִי כְבוֹד אַבָּא וְעוֹשֶׂה אֲנִי אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּבִים בִּדְבַר מִצְוָה. אִיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לֵעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי אֲחֵרִים - תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְעוֹסֵק בִּכְבוֹד אָבִיו. אָמַר רַב אַחָא בַּר מַתְּנָא: הֲלָכָה כְּאִיסֵי בֶּן יְהוּדָה.

וְאִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁעוֹבֵר אָבִיו עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אַל יְדַבֵּר עִמּוֹ כְּמוֹ עִם אָדָם אַחֵר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (שם): תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא: כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה. כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה, צְעוּרֵי קָא מְצַעֵר לֵיהּ. אֶלָּא כָּךְ יֹאמַר: מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהוּקַשׁ כְּבוֹד אָבִיו לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, רַבּוֹ קוֹדֵם לוֹ לְכָל דָּבָר, זוּלָתִי אִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת (לג, א): אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, אֲבֵדַת רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל אָבִיו, שֶׁאָבִיו מְבִיאוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה. וְרַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה, מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ, אֲבֵדַת אָבִיו קוֹדֶמֶת. וּכְשֶׁיִּהְיוּ אָבִיו וְרַבּוֹ מַשִּׂיאִין מַשְּׂאוֹי, פּוֹרֵק אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת שֶׁל אָבִיו. אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשְּׁבִי, פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו. אֲבָל אִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם, פּוֹדֶה אֶת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ.

פרק שני

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהֵם מְצֻוִּים בְּמִצְוָה זוֹ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה הַדְּבָרִים, יֵשׁ לָהֶם לִדְרֹשׁ קַל וָחֹמֶר מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָן מְצֻוִּין בַּדָּבָר וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׂכָרָן כָּךְ, הַמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשְׂכָרוֹ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לא, א): בָּעוּ מִינֵיהּ מֵרַב עוּלָא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם?

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה גּוֹי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָה בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אֲבָנִים לָאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר; וְרַב כַּהֲנָא מַתְנֵי: בְּמֵאָה רִבּוֹא שָׂכָר. וְהָיָה אָבִיו יָשֵׁן וְהָיוּ הַמַּפְתְּחוֹת מוּנָחִים תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה אֲחֶרֶת נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ, נוֹלְדָה לוֹ פָרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָכֶם, שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי, אֶלָּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה כָּךְ, מִי שֶׁמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, דַּאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה.

אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמֵינָא: מָאן דַּאֲמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דַּאֲמַר: סוּמָא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת, עֲבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן, דַּאֲמַר: לָא מִפַקְדָנָא - וְקָא עֲבֵידְנָא; הַשְׁתָּא דְשַׁמְעִיתָהּ לְהָא דַאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מָאן דַּאֲמַר לִי, דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה עֲבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר פַּעַם אַחַת, הָיָה לָבוּשׁ סִירְקוֹן שֶׁל זָהָב וְיוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמָא, וּבָאת אִמּוֹ וּקְרַעְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו וְלֹא הִכְלִימָהּ.

וַאֲמְרִינָן הָתָם (לב, א): שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל אַרְנָקִי וִיזְרְקֶנּוּ לַיָּם לְפָנָיו וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ.

וְצָרִיךְ שֶׁיְּכַבְּדֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כָּל אֶחָד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (לא, א): תָּאנֵי אֲבִימֵי בְּרֵיהּ דְרַבִּי אֲבָהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל לְאָבִיו פִּסְיוֹנֵי (פירוש: מין עוף שמן) וְטוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם, וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וּמְבִיאוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּגוֹן אֲבִימִי בְּרִי קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד. חֲמִשָּׁה בְּנֵי סָמְכֵי הֲווּ לֵיהּ לַאֲבִימִי בְּחַיֵּי אָבִיו. וְכִי הֲוָה אָתֵי אֲבוּהָ קָרֵי עַל בָּבָא, רָהֵיט וַאֲזֵיל וּפָתַח לֵיהּ וַאֲמַר " אִין אִין" עַד דְּמָטָא הָתָם. יוֹמָא חַד אֲמַר לֵיהּ: אַשְׁקְיָין מַיָּא. אַדְּאַיתִי לֵיהּ נִמְנֵם, גָּחִין קָאִי עֲלֵיהּ עַד דְּאִיתְעָר. אִסְתַּיְעָא מִלְתָא וְדָרַשׁ "מִזְמוֹר לְאָסָף", "קִינָה לְאָסָף" מִבָּעֵי לֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא לְאַבַּיֵּי: כְּגוֹן אֲנָא, עַד דְּאַתִּינָא מִבֵּי רַב, אַבָּא מַדְלַי לִי כַּסָּא וְאִמָּא מָזְגָא לִי חַמְרָא, הֵיכֵי אֶעֱבֵיד? אֲמַר לֵיהּ: מֵאִמָּךְ קַבֵּל מֵאָבוּךְ לָא תְקַבֵּל, כֵּיוָן דְּבַר תּוֹרָה הוּא חָלְשָׁא דַעְתֵּיהּ.

רַבִּי טַרְפוֹן הֲוָה לֵיהּ הַהִיא אִמָּא זְקֵנָה. וְכָל אֵימַת דַּהֲוָת בָּעְיָא לְמֵיסַק לְפוּרְיָא, גָּחִין וְסָלְקָא עֲלֵיהּ. אֲתָא קָא מִשְׁתַּבַּח בֵּי מִדְרָשָׁא. אָמְרוּ לֵיהּ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִּבּוּד אָב וָאֵם; כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקִי בְּפָנֶיךָ וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ?

רַב יוֹסֵף כִּי הֲוָה שָׁמַע קָל כָּרְעָא דְאִמֵּיהּ, אָמַר: אֵיקוּם מִקַּמֵי שְׁכִינָה דְאָתְיָא.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָמְאָן. רַבִּי יוֹחָנָן. עִבַּרְתּוֹ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ - מֵתָה אִמּוֹ. וְכֵן אַבַּיֵּי. וְהָאָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אִמָּא? הַהִיא מַרְבִּיתֵיה הֲוָת.

רַב אַסֵי הֲוָה לֵיהּ הַהִיא אִמָּא זְקֵנָה. אָמְרָה לֵיהּ: בָּעֵינָא תַּכְשִׁיטִין, עֲבִיד לָהּ: בָּעֵינָא גַבְרָא, אִיעַיֵין לָךְ; בָּעֵינָא גַבְרָא דְּשָׁפִיר כְּוָתָךְ, שָׁבְקָה וְאָזַל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. שָׁמַע דְּקָא סָלְקָא וְאָזְלָא אֲבַּתְרֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיה דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מַהוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. לִקְרַאת אִמָּא מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ. אִתְּרַח פּוּרְתָא, הֲדַר אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: אַסֵּי, נִתְרַצֵּית לָצֵאת, הַמָּקוֹם יַחְזִירְךָ לְשָׁלוֹם. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, מִרְתַּח רָתַח? - מַאי אֲמַר לָךְ? - הַמָּקוֹם יַחְזִירְךָ לְשָׁלוֹם - אִי אִיתָא דְרָתַח לָא הֲוָה מְבָרֵךְ לָךְ. אַדְּהָכֵי וְהָכֵי שָׁמַע דַּאֲרוֹנָא קָא אָתֵי, אֲמַר: אִי יָדְעִי לָא נָפְקִי.

לָמַדְנוּ מִכָּל מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּדָּבָר הַזֶּה וְיִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים.

=הכלל הששי: לשא אשה=

וְנֶחֱלָק לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בַּזְּמָן הָרָאוּי לְזִוּוּג; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, אֵיכוּת הַזִּוּוּג; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּימֵי הַזִּוּוּג; הַחֵלֶק הָרְבִיעִי, בְּהַנְהָגָתָם; הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי, בְּדֶרֶךְ הַחִבּוּר; הַחֵלֶק הַשִּׁשִּׁי, בִּקְדֻשַּׁת הַחִבּוּר.

החלק הראשון

בזמן הראוי לזווג

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, כְּדֵי לְמוֹנְעוֹ מִן הַחֵטְא וּלְחַנְּכוֹ בְּיִשּׁוּב דַּעַת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּמִצְוַת קִיּוּם הַמִּין. וְהֵבִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ לָזֶה סְמָךְ מִן הַפָּסוּק, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (כט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה, בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִכְּלָל גִּדּוּל הַבֵּן (סימן פד). וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (שם ל, ב): לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִנָּא לָן? דִּכְתִיב בְּיִרְמִיָּהוּ (כט, ו): "קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים". בִּשְׁלָמָא בְּנוֹ - בְּיָדוֹ, בְּנוֹתָיו מִי הֲווּ בְּיָדוֹ? הָכֵי קָאָמַר, לֵיתוֹב לְהוּ מִידֵי כִּי הֵיכֵי דְּלֵיתֵיהּ וְיִנְסְבוּהָ.

וּזְמַן הָרָאוּי לְזִוּוּג הוּא הַטּוֹב כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַקְדִּים קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵר עָלָיו יִצְרוֹ, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (כט, ב): מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אֲמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתְךָ הֲבִיאֵהוּ לִי. כִּי אֲתָא, חָזְיֵהּ דְלָא פָרִיס סוּדְרָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא פָרִיס מַר סוּדְרָא? אֲמַר לֵיהּ, דְּלָא נְסִיבְנָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא תֶחְזֵי לְאַפִּי עַד דְּנָסְבָת. רַב הוּנָא לְטַעֲמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב הוּנָא: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה - כָּל יָמָיו בַּעֲבֵרָה. בַּעֲבֵרָה סָלְקָא דַעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא, כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵרָה.

אָמַר רַב יוֹסֵף וְכֵן תָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא, אָמַר: תִּפַּח עַצְמוֹתָיו.

אָמַר רַב חִסְדָּא: הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחַבְרָאִי, דִּנְסִיבְנָא בְּשִׁתְּסָר; וְאִי נְסִיבְנָא בְּאַרְבֵּיסָר הֲוָה אֲמֵינָא לֵיהּ לְשָׂטָן: גִּירָא בְּעֵינֵיךָ. וְעַל זֶה אָמְרוּ, פֶּרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג, ב): אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין (פירוש: מסתתמין), שֶׁנֶּאֱמַר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" וגו' (משלי יח, כב).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה גָדוֹל מִכָּל הַמִּצְוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן לְחִנּוּךְ הַנַּעַר, יֵשׁ לְךָ זְמַן שֶׁנִּשּׂוּאֵי אִשָּׁה קוֹדְמִין, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (קדושין כט, ב): לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִישָׂא אִשָּׁה - יִלְמַד תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא אִשָּׁה - נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלָא פְלִיגֵי, הָא לָן וְהָא לְהוּ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל (עב, ב): "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד" (תהלים יט, י), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. מַאי הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה.

וְהַזְּמַן הַבֵּינוֹנִי לָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ שָׁטוּף בְּיִצְרוֹ הוּא בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וּסְמַךְ לָזֶה "וְהוּא אִשָּׁה בִּבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא כא, יג), מִנְיַן "וְהוּ"א". וְכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק ה (כא): בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְחֻפָּה. לְפִי שֶׁהוּא בָחוּר, קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵר עָלָיו יִצְרוֹ, אֲבָל תְּהֵא טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, בְּנוֹ בְכוֹרוֹ, בִּקְדֻשָּׁה. וְאִם יְאַחֵר מִזְּמַן הַזֶּה, יִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ וְיַמְתִּין עַד יַתְחִיל זַרְעוֹ, שֶׁכְּבָר מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנָה כְּשֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וּמֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה רְאוּבֵן בְּנוֹ "רֵאשִׁית אוֹנוֹ", לְפִי שֶׁהָיְתָה טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלוֹ. וְגַם אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו. וְעַל כֵּן הָיָה זַרְעוֹ קָדוֹשׁ.

וְטוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּין אֵרוּסִין לְחֻפָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּאֶמְצַע לִידֵי הִרְהוּר, כִּדְגַרְסִינָן בִּפְסִיקְתָּא (דר"כ ה, מד): רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר: " תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב" (משלי יג, יב), זֶה (הנושא) [הַמְאָרֵס] אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ לְאַחַר זְמַן: "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה" (שם), זֶה הַמְאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ מִיָּד.

פרק שני

"טוֹב לַגֶּבֶר כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו" (איכה ג, כז) וְדָרְשׁוּ זַ"ל: "עֹל" זֶה אִשָּׁה. רוֹצֶה לוֹמַר, טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיִּסְבֹּל עֹל הָאִשָּׁה מִנְּעוּרָיו וְיִנָּצֵל מִן הַחֵטְא טֶרֶם יִפֹּל בְּיַד אוֹיְבוֹ.

וְאוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁאָדָם נוֹשֵׂא בְּנַעֲרוּתוֹ הִיא חֵפֶץ שֶׁאֵין לָהּ תְּמוּרָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (כב, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה חוּץ מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס" (ישעיה נד, ו). מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ" (משלי ה, יח). אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מָאן? אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן אִמְּךָ. אֵינִי, וְהָא מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו) ואֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מָאן? אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן אִמְּךָ? אִין, מִתְקִיף תְּקִיפָא, אֲבָל עִבּוּרֵי מִעַבְּרָא בְּמִילֵי. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב אִוְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב: אִשָּׁה, גֹּלֶם הִיא וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שַׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בֹעֲלַיִךָ עֹשַׂיִךְ" (ישעיה נד, ה).

וְאִם חַס וְשָׁלוֹם גֵּרְשָׁהּ, בִּלְתִּי מְצוֹא בָּה עֶרְוַת דָּבָר, הַכֹּל בּוֹכִין עָלָיו, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה אֲפִילוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: " וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה" (מלאכי ב, יג), וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "וַאֲמַרְתֶּם עַל־ מָה עַל כִּי־ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּ בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתֶּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (שם שם, יד).

וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה אֵינוֹ קָרוּי אָדָם, כִּדְגַרְסִינָן בִּיבָמוֹת, פֶּרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (סב, ב): אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה, בְּלֹא שִׂמְחָה בְּלֹא בְּרָכָה. בְּלֹא טוֹבָה, דִּכְתִיב: "לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" (בראשית ב, יח). בְּלֹא שִׂמְחָה, דִּכְתִיב: "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ" (דברים יד, כו). בְּלֹא בְרָכָה, דִּכְתִיב: "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל־בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד, ל). בְּמַעֲרָבָא אָמְרֵי: בְּלֹא תוֹרָה, בְּלֹא חוֹמָה. בְּלֹא תוֹרָה, דִּכְתִיב: " הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי" (איוב ו, יג). בְּלֹא חוֹמָה, דִּכְתִיב: " נְקֵבָה תְּסּוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיה לא, כא). רָבָא בַּר עוּלָא אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם, דִּכְתִיב: " וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וגו' (איוב ה, כד). וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (סג, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת־ שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: אָמַר לוֹ: רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ: כְּתִיב "אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (שם ב, יח), בַּמֶּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם? אָמַר לוֹ? אָדָם מֵבִיא חִטִּים - חִטִּים כּוֹסֵס? פִּשְׁתָּן - פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיג, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁמוֹנָה כִּמְנֻדִּין לַשָּׁמַיִם. וְאֵלּוּ הֵן: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה; וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְאֵין לוֹ בָנִים מִמֶּנָהּ וְאֵינוֹ מְגָרְשָׁהּ; וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ תְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ; וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ; וְצִיצִית בְּבִגְדּוֹ; וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ; וְהַמּוֹנֵעַ מִנְעָלִים מֵרַגְלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵינוֹ מֵסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל מִצְוָה.

עַל כֵּן מַהֵר יְמַהֲרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה בִּימֵי בַחֲרוּתוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי הִרְהוּר וְיֵשֵׁב מְנֻדֶּה לַשָּׁמַיִם.

וְאִם זָכָה לְאִשָּׁה טוֹבָה וְנִפְטְרָה בְחַיָּיו - בַּעֲוֹנוֹ הָיָה, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כב, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאִיתֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־ אֵין לְךָ לְשַׁלֵם לָמָּה־יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ" (משלי כב, כז).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (כב, ב): תָּאנָא: אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי" (רות א, ג). וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי" וגו' (בראשית מח, ז).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (כב, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל אָדָם שֶׁמֵּתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֶּן־אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ" (יחזקאל כד, טז), וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "וָאֲדַבֵּר אֶל־הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי" (שם שם, יח) וּכְתִיב: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם" (שם שם, כא). אָמַר רַבִּי אֲלַכְסַנְדְרַאי כָּל אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְחַיָּיו עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: " אוֹר חָשַׁךְ בְאָהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ" (איוב יח, ו). רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: " יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ" (שם שם, ז). רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: עֲצָתוֹ נוֹפֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ".

וְהַזִּוּוּג הַשֵּׁנִי קָשֶׁה לְהִזְדַּוֵּג, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָשֶׁה לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא" וגו' (תהלים סח, ז), אַל תִּקְרֵי "מוֹצִיא" אֶלָּא כְּמוֹצִיא. אֵינִי - וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי? לָא קָשְׁיָא, הָא בְּזִוּוּג רִאשׁוֹן, הָא בְּזִוּוּג שֵׁנִי.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה אַל יְהֵא בְלֹא אִשָּׁה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, ב): תַּנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אִשָּׁה בְיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְזִקְנוּתוֹ; הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ" וגו' (קהלת יא, ו). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לָמַד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ יִלְמַד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּבֹּקֶר זְרַע" וגו'.

החלק השני

באיכות הזווג

וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִזְרֹעַ זֵרְעוֹנִין, מְבַקֵּשׁ הַשָּׂדֶה הַנִּבְחָר שֶׁהוּא יָכוֹל לִמְצֹא וְקוֹנֶה אוֹתָהּ אוֹ חוֹכְרָהּ בְּדָמִים מְרֻבִּים כְּדֵי שֶׁהַגִּדּוּל יְהֵא טוֹב וְנָאוֹת. וְאִם זֶה עוֹשֶׂה אָדָם עַל תְּבוּאָה לֶאֱכֹל אוֹ לִמְכֹּר, רְאוּ מַה יֵּשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוּר הַזֶּרַע שֶׁמּוֹצִיא מִמָּתְנָיו לְהוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר וְרָאוּי וְהָגוּן לְכָל טוֹב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִבְחֹר אִשָּׁה הֲגוּנָה וּרְאוּיָה לוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר בְּטָהֳרָה וְתִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בָּעֻבָּר לְהוֹצִיא זֶרַע כָּשֵׁר, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, סוֹף פֶּרֶק הַמַּפֶּלֶת (לא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה בְּרֹאשׁ כְּלָל כִּבּוּד אָב וָאֵם (סימן קסב). וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה טוֹבָה מְגַדֶּלֶת בָּנֶיהָ וְעוֹבֶדֶת לְבַעֲלָהּ עֲבוֹדָה רְאוּיָה וּמוֹנַעְתּוֹ מֵחֵטְא, עַל אֵלּוּ בִּלְבַד הִיא זַכָּאִית אֲפִילוּ תְּהֵא קָשָׁה בְּדָבָר אַחֵר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג, א): רַבִּי חִיָּא הֲוָה מְצעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ. וְכִי הֲוָה מַשְׁכַּח לֵיהּ מִידֵי, צַיֵיר לֵיהּ בְּסוּדְרֵיהּ וּמַייתֵי לֵיהּ נִיהַלָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב: וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמַר. אֲמַר לֵיהּ: דַּיֵּנוּ שֶׁמְגַדְּלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא.

וְצָרִיךְ שֶׁיִּבְחָרֶנָּה מַשְׂכֶּלֶת וְיוֹדַעַת לְיַסֵּר אֶת בָּנֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ הֲגוּנִים וְיִלְמְדוּ מִטִּבְעָהּ וּמִמִּדּוֹתֶיהָ, שֶׁבָּזֶה חַיֶּבֶת הָאִשָּׁה יוֹתֵר מִבַּעֲלָהּ, כָּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבַת שֶׁבַע, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין ע, ב): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ" (משלי לא, א), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מְלַמֵּד שֶׁכִּפַּפְתּוּ אִמּוֹ וּנְתָנַתּוּ עַל הָעַמּוּד. אָמְרָה לוֹ: מַה בְרִי וּמַה בַר בִּטְנִי וּמַה בַר נִדְרִי, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם הוּא וְעַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אִמּוֹ גָרְמָה לוֹ וכו'.

וְאִם יִזְכֶּה לָקַחַת הֲגוּנָה תִהְיֶה לוֹ עֵזֶר לְכָל דָּבָר לְקִיּוּם הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִקְנוֹת הָעוֹלָם הַבָּא כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב, יח)? זָכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרֵי, רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי: כְּתִיב "כְּנָגְדּוֹ" וּקְרִינָן "כְּנֶגְדּוֹ"? זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ, לֹא זָכָה - מְנַגְּדָּתוֹ.

וּלְפִי שֶׁבָּרֹב דּוֹמָה הַבַּת לְאָבִיהָ יַעֲשֶׂה כָּל יְכָלְתּוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים, פֶּרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין (מט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה יִהְיוּ בָנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה יִהְיוּ בָנָיו עַמֵּי הָאָרֶץ. וּלְעוֹלָם יִשָּׂא בַת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן - דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְאַל יַשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה - דָּבָר כָּעוּר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל.

וְאִם לֹא יִמְצָא בַת תַּלְמִיד חָכָם יִשָּׂא בַת אִישׁ הָגוּן רָגִיל בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָה (מט, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד חָכָם. לֹא מָצָא בַת תַּלְמִיד חָכָם יִשָּׂא בַת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר; לֹא מָצָא בַת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר יִשָּׂא בַת רָאשֵׁי כְנֵסִיּוֹת; לֹא מָצָא, יִשָּׂא בַת גַּבָּאֵי צְדָקָה; לֹא מָצָא, יִשָּׂא בַת מְלַמְּדֵי תִנוֹקוֹת. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ. וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם נֶאֱמַר: "אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה" (דברים כז, כא).

וְאִם נָשָׁא בַת תַּלְמִיד חָכָם מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִפְסוֹק תּוֹרָה מִזַּרְעוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל (עא, א): אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁתּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַרְעוֹ יִשָּׂא בַת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ. מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִיחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָטַע" (איוב יד, ח־ט).

פרק שני

כְּשֵׁם שֶׁמֻּזְהָר אָדָם שֶׁלֹּא יִשָּׂא בַת עַם הָאָרֶץ, כָּךְ הוּא מֻּזְהָר שֶׁלֹּא יַשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִלְמַד מִדְּרָכָיו. וַאֲמְרִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין (פסחים מט, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כָּל הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מַה אֲרִי דוֹרֵס וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים, אַף עַם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים.

וְהַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם חָשׁוּב לוֹ כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (קיא, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַמֵּי הָאָרֶץ אֵינָן חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵתִים בַּל־יִחְיוּ רְפָאִים בַּל־יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל־זֵכֶר לָמוֹ" (ישעיה כו, יד). תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי: "מֵתִים בַּל־יִחְיוּ", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רְפָאִים בַּל־יָקֻמוּ", בַּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיהוּ דַּאֲמֶרֶת לְהוּ הָכֵי, אֲנָן בַּמַּרְפֶּה עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה מוֹקְמִינָן לָהּ. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ: "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (שם שם, יט), כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ: וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אֵין אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּיוָן דְּחָזְיֵיהּ דְקָא מִצְטַעֵר, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מָצָאתִי לָהֶם תַּקָּנָה מִמָּקוֹם אַחֵר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד) וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדָּבֵק לַשְּׁכִינָה? אֶלָּא כָּל הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְהָעוֹשֶׂה פְרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וְהַמְהַנֶּה תַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה. כַּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ" וגו' (שם ל, כ) וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה - וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (שם ד, כד)? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ נִדְבָּק בַּשְּׁכִינָה.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (לד, ב) וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, א): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְלָעוֹשֶׂה פְרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וְלַמְהַנֶּה תַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן - " עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (ישעיה סד, ג).

פרק שלישי

לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִישָׂא אִשָּׁה בַת טוֹבִים וְיִבְדֹּק בְּאָבִיהָ וּבְאִמָּהּ וּבְאַחֶיהָ. וְעַל זֶה נִכְתָּב בַּתּוֹרָה בַּת פְּלוֹנִי אוֹ אֲחוֹת פְּלוֹנִי, הַכָּתוּב בַּגְּדוֹלִים, לְסַפֵּר שִׁבְחָם. כְּמוֹ: "בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן" "מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל"; "שֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם"; "וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת־שִׁלְחִי". בָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁהוּא סִיּוּעַ גָּדוֹל לַבָּנִים שֶׁיֵּצְאוּ הֲגוּנִים.

וְכָךְ אָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא, פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (קט, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בַּטּוֹבִים, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה שֶׁנָּשָׂא בַת יִתְרוֹ, יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן; אַהֲרֹן, שֶׁנָּשָׂא בַּת עַמִּינָדָב, יָצָא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס, וּפִינְחָס לָאו מֵיִתְרוֹ קָאָתֵי - וְהָא כְתִיב: "וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן לָקַח־לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל" וגו' (שמות ו, כה), מַאי לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ, שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה? לָא, דְּקָאָתֵי מִיּוֹסֵף, שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ. וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה, בֶּן שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, יַהֲרֹג נָשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל? אֶלָּא, אִי אֲבוּהָ דְאִמֵּיה מִיּוֹסֵף, אִמָּא דְאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ; וְאִי אֲבוּהָ דְאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ, אִמָּא דְאִמֵּיהּ מִיּוֹסֵף, אִמָּא דְאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ; וְאִי אֲבוּהָ דְאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ, אִמָּא דְאִמֵּיהּ מִיּוֹסֵף, דֵּיקָא נַמֵּי, דִּכְתִיב "מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל", תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינָהּ.

אָמַר רָבָא: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן" וגו' (שם שם, כג), מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּת עַמִּינָדָב", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נַחְשׁוֹן? מַה תַלְמוּד לוֹמַר "אֲחוֹת נַחְשׁוֹן"? מִכָּאן לְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ. תָּנָא: רֹב הַבָּנִים דּוֹמִים לְאַחֵי הָאֵם.

וְאִם הִיא צְנוּעָה וְצַדֶּקֶת יִהְיוּ בָנֶיהָ זְכָרִים וּכְשֵׁרִים, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת נִדָּה (ע, ב), בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלַכְסַנְדְּרִיָא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, הָאַחֲרוֹנָה הִיא: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָנִים זְכָרִים? אָמַר לָהֶם: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ. אָמַר לָהֶם: יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים" וגו' (תהלים קכז, ג). מַהוּ "שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן" (שם)? אָמַר רַבִּי חָמָא: בִּשְׂכַר שֶׁמַּשְׁהִין עַצְמָן עַל הַבֶּטֶן בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ עַד שֶׁיַּזְרִיעוּ נְשׁוֹתֵיהֶן תְּחִלָּה נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר פְּרִי הַבֶּטֶן זְכָרִים. מַאי קָמַשְׁמָע לָן: דְּהָא בְלָא הָא לָא סָגְיָא.

וְהָאִשָּׁה מְשֻׁבַּחַת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבְיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּזוֹ יִבְחַר הָאָדָם, שֶׁהִיא נָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ וְאַל יִשְׁתַּדֵּל אָדָם עַל הַיֹּפִי שֶׁבְּעוֹרָהּ, כְּדִכְתִיב: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" וגו' (משלי לא, ל). וְגַרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת (לא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם, יְפֵפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּיֹפִי, שֶׁאֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי; מְיֻחָסוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶן בַּמִּשְׁפָּחָה, שֶׁאֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים; עֲשִׁירוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּמָמוֹן; בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: קְחוּ מִקַּחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּכְסָפִים וּבִזְהָבִים.

וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּמַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדָהּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (יב, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וכו'.

וְהַיּוֹפִי הַמְשֻׁבָּח שֶׁבָּאִשָּׁה, שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וּבַעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּדְגַרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (יח, ב): "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע" וגו' (בראשית ב, כב), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר " וַיִּבֶן" כְּתִיב, הִתְבּוֹנֵן מֵהֵיכָן נִבְרָאתָה. אָמַר: לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, שֶׁלֹּא תְהֵא מַזְקֶפֶת אֶת רֹאשָׁהּ; וְלֹא מִן הָעַיִן, שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית; וְלֹא מִן הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְתָנִית; וְלֹא מִן הַפֶּה, שֶׁלֹּא תְהֵא דַבְּרָנִית; וְלֹא מִן הַלֵּב, שֶׁלֹּא תְהֵא קַנָּאִית; וְלֹא מִן הַיָּד, שֶׁלֹּא תְהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית; וְלֹא מִן הָרֶגֶל, שֶׁלֹּא תְהֵא יַצְאָנִית - אֶלָּא מִּמָּקוֹם צָנוּעַ שֶׁבָּאָדָם, שֶׁאֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא עָרֹם, אוֹתוֹ מָקוֹם מְכֻסֶּה. וְעַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ, הָיָה אוֹמֵר: אִשָּׁה צְנוּעָה, אִשָּׁה צְנוּעָה.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן - "וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם" (משלי א, כה). לֹא בְרָאתִיהָ מִן הָרֹאשׁ, שֶׁלֹּא תְּהֵא זַקְפָנִית - וַהֲרֵי הִיא מַזְקֶפֶת אֶת רֹאשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" (ישעיה ג, טז). וְלֹא מִן הָעַיִן, שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית - וַהֲרֵי הִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם" (שם). וְלֹא מִן הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְתָנִית - וַהֲרֵי הִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת" (בראשית יח, י). וְלֹא מִן הַלֵּב, שֶׁלֹּא תְהֵא קַנָּאִית - וַהֲרֵי הִיא קַנָּאִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּקַנֵא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ" (שם ל, א). וְלֹא מִן הַיָּד, שֶׁלֹּא תְהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית - וַהֲרֵי הִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים" (שם לא, יט). וְלֹא מִן הַרֶגֶל, שֶׁלֹּא תְהֵא יַצְאָנִית - וַהֲרֵי הִיא יַצְאָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־ לֵאָה" (שם לד, א).

נִמְצָא שֶׁהָאִשָּׁה הַצְּנוּעָה הַמֻזְהֶרֶת מִמִּדּוֹת הַלָּלוּ מַשְׁלֶמֶת כַּוָּנַת יְצִירָתָהּ וְהִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בּוֹרְאָהּ הִיא הֲגוּנָה לִירֵאֵי אֱלֹהִים. וּמִשְּׁנֵיהֶם יֵצֵא זֶרַע כָּשֵׁר וְהָגוּן, כִּדְגַרְסִינָן בְּבַמִּדְבָּר סִינַי רַבָּה: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא" וגו' (תהלים סח, ז), הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם בָּתִּים. וְאֵין יָחִיד אֶלָּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם" (בראשית כו, י) וְאוֹמֵר: "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד" (שמואל־ב ז, כג). וְהוּא מוֹצִיא מֵהֶם בָּנִים בָּעֲלֵי תוֹרָה, אוֹסְרִים וּמַכְשִׁירִים, הֱוֵי אוֹמֵר: " אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהלים סח, ז).

אֲבָל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ, יוֹצְאִים מֵהֶן בָּנִים עַמֵּי הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "שָׁכְנוּ צְחִיחָה" (שם). וְאֵין לְשׁוֹן "צְחִיחָה" אֶלָּא צָמָא, כְּדִכְתִיב: "צִחֵה צָמָא" (ישעיה ה, יג), שֶׁהֵן צְמֵאִין לְדִבְרֵי תוֹרָה, כְּמוֹ דְאַתְּ אָמַר: "לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה"' (עמוס ח, יא).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב" וגו', קָשֶׁה הַזִּוּוּג לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, דִּכְתִיב: "מוֹצִיא אֲסִירִים", זוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב" וגו', יוֹשֵׁב וְדָן אוֹתָם וּמֵבִיא זֶה מִמְּקוֹמוֹ וְזֶה מִמְּקוֹמוֹ וּמוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. "מוֹצִיא אֲסִירִים" וגו', שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִבָּתֵּיהֶן אֲסוּרִין בְּעַל כָּרְחָן וּמְזַוְּגָן. " בַּכּוֹשָׁרוֹת", אִם אֵינָן זוֹכִין בּוֹכִים וְאִם זוֹכִין מְשַׁבְּחִין.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (ב, א): אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָשֶׁה לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים" וגו', אַל תִּקְרֵי "מוֹצִיא", אֶלָא כְּמוֹצִיא.

וְאִם קְרוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם הֲגוּנָה הִיא - קוֹדֶמֶת, לְפִי שֶׁהִיא בַת זוּגוֹ יוֹתֵר מֵהָרְחוֹקוֹת, דִּבְאֵלּוּ בָּחֲרוּ אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים. וְלָזֶה רָמַז הַמְּשׁוֹרֵר: "הִנֵּה מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גָּם־יָחַד" (תהלים קלג, א). וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק הַנִּשְׂרָפִין (עו, ב) וּבְפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵנָיו וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: " אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה" וגו' (ישעיה נח, ט). וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּמַשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וגו' (איוב ה, כד).

פרק רביעי

מְאֹד מְאֹד יִזָּהֵר הָאָדָם שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא לְגוּפוֹ כְּצָרַעַת מַמְאֶרֶת וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ בָנִים מִמֶּנָּה שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, דְּגַרְסִינָן בְּקִדּוּשִׁין, פֶּרֶק עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין (ע, א): אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הֲגוּנָה לוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חֲרָשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדָּן אִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם" (עזרא ב, נט).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: אָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא; וְאָמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹ. וְתָאנָא: עַל כֻּלָּם אֵלִיָּהוּ כּוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם: אוֹי לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אֶת זַרְעוֹ וּפוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (שם ע, ב): אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עַל הַשְּׁבָטִים אֵינוֹ מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" וגו' (תהלים קכב, ד).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ עִמָּהּ מָמוֹן רַב, אַל יַשְׁחִית זַרְעוֹ, שֶׁהַמָּמוֹן כָּלֶה וְיִשָּׁאֵר עִם חֶרְפָּתוֹ, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לוֹ בָנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּה' בָּגָדוּ כִּי־ בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם" (הושע ה, ז), שֶׁמָּא תֹּאמַר מָמוֹנָן פָּלַט, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ. וְשֶׁמָּא חֶלְקוֹ וְלֹא חֶלְקָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֶלְקֵיהֶם". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לִזְמַן מְרֻבֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֹדֶשׁ". מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנָס וְחֹדֶשׁ יוֹצֵא וּמָמוֹנָם אָבַד.

וְגַם מָצְאוּ בַמִּדְרָשׁ: "כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר" (צפניה ב, ד). "עַזָּה" מִלָּשׁוֹן עַז, רוֹצֶה לוֹמַר, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁקְּרוֹבֶיהָ עַזִּים וַחֲזָקִים וְכַוָּנָתוֹ לְהִתְקָרֵב בָּהֶם, לְסוֹף יִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ וְגַם הוּא יִסְתַּלֵּק מִן הָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲזוּבָה תִהְיֶה". "וְאַשְׁקְלוֹן" מִלְּשׁוֹן שְׁקָלִים, רוֹצֶה לוֹמַר, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן סוֹפוֹ בָא לִידֵי עֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה". "אַשְׁדּוֹד" מִלְּשׁוֹן " אֵשׁ דּוֹדִים", רוֹצֶה לוֹמַר, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם חֵשֶׁק סוֹפוֹ שָׂבֵעַ מִמֶּנָּה וְקָץ בָּהּ וּמָגְרָשָׁהּ בַּחֲצִי יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ". "וְעֶקְרוֹן", רוֹצֶה לוֹמַר, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עֲקָרָה עוֹקֵר זַרְעוֹ. גַּם מַעֲשֶׂה אַמְנוֹן וְתָמָר יוֹכִיחַ שֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם חֵשֶׁק אֵיךְ נֶהֶפְּכָה אַהֲבָתָם לְשִׂנְאָה.

גַּם יִסְתַּכֵּל אָדָם בַּגְּזֵרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַנָּשִׁים הָעַזּוֹת הָאֲרוּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִתְפָּאֲרוֹת בְּיָפְיָן, וּכְתִיב עֲלַיהוּ: "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" (ישעיה ג, טז), כִּדְאָמְרִינָן בְּפֶרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָהּ (שבת סב, ב): דָּרַשׁ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַאי: מַאי דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן" (שם)? שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" וכו', כִּדְאִיתָא הָתָם. עַל כֵּן יִבְרַח אָדָם מִלְּהִזְדַּוֵּג עִם נָשִׁים כָּאֵלּוּ וְיָשִׂים כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וִיסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם.

פרק חמישי

כְּשֵׁם שֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם לֵאלֹהָיו שֶׁיָּכִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ וִינַצְּלֵהוּ מִכָּל צָרָה, כָּךְ הוּא טוֹב לוֹ לְהִתְחַנֵּן אֶל אֱלֹהָיו שֶׁיַּזְמִין לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה בְּכַשְׁרוּת וּבְשַׁלְוָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ח, א): "עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" וגו' (תהלים לב, ו), מַאי "לְעֵת מְצֹא"? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: זוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" וגו' (משלי יח, כב). בְּמַעֲרָבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִתְּתָא, אָמְרֵי לֵיהּ: "מָצָא" אוֹ "מוֹצֵא". "מָצָא", דִּכְתִיב: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"; "מוֹצֵא", דִּכְתִיב: "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הַאי עֻבְדָּא בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְּתּוֹ (יבמות סג, ב). וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ הָתָם: אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב: "גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן" (משלי כב, י). וַאֲמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה אִנְסֵיב צָרָתָהּ בְּצִדָּה, דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: בַּחֲבֵרְתָּהּ וְלָא בְּסִילְתָּא. וַאֲמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: " דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה" (שם כז, טו). וַאֲמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, דִּכְתִיב: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" - אִי בְּגַוָּהּ קָא מִשְׁתָּעֵי קְרָא, הָכֵי קָאָמַר: כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָה: אִי בַּתּוֹרָה קָא מִשְׁתָּעֵי קְרָא, הָכֵי קָאָמַר: כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָהּ. כַּמָה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה" - אִי בְּגַוָּהּ קָא מִשְׁתָּעֵי קְרָא, הָכֵי קָאָמַר: כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁהַכָּתוּב מְגַנָּה: וְאִי בְּגֵיהִנֹּם קָא מִשְׁתָּעֵי קְרָא, הָכֵי קָאָמַר: כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁגֵּיהִנֹּם נִמְשֶׁלֶת בָּהּ. "הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה" (ירמיה יא, יא), אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה. "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם" (איכה א, יד), אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין ק, ב) וּבְפֶרֶק מִי שֶׁמֵּת (בבא בתרא קמה, ב): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: "כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים" (משלי טו, טו), זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה; "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" (שם), זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה.

וְגַרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (שו"ט, נט): "לַמְנַצֵּחַ אַל־ תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם" וגו' (תהלים נט, א), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב", כֵּיוָן שֶׁאָדָם מוֹצֵא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה", הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? אִם תִּהְיֶה טוֹבָה אֵין סוֹף לְטוֹבָתָהּ וְאִם תִּהְיֶה רָעָה אֵין סוֹף לְרָעָתָהּ. עַד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הָאִשָּׁה - "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" (בראשית ב, יח), וּמִשֶּׁנִּבְרֵאת, כְּתִיב: " וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (שם א, לא). דָּבָר אַחֵר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב", כְּשֶׁהָאִשָּׁה טוֹבָה מָצָא בַעֲלָהּ חֵפֶץ טוֹב וּכְשֶׁתִּהְיֶה רָעָה מוֹצֵא טוֹב, כְּמוֹ: "וַיִּמֶץ טַל מִן־הַגִּזָּה" (שופטים ו, לח), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהִיא מְמַצָּה כָּל טוּבוֹ.

וּמֵאַחַר שֶׁזֹּאת הַמַּתָּנָה טוֹבָה בָּאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יַרְבֶּה בְּרַחֲמִים עָלֶיהָ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד, פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (יח, ב): אָמַר רַב: מִן הַתּוֹרָה, מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים - מֵה' אִשָּׁה לָאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר" (בראשית כד, נ). מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא" (שופטים יד, ד). וּמִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת" וגו' (משלי יט, יד).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ, כִּי כְּשֶׁהַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג לוֹ אֶת בַּת זוּגוֹ, מִנָּא לָן? מֵאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: "וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת־רִבְקָה" (בראשית כב, כג) וְדָרְשׁוּ בוֹ: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר יִצְחָק עַל בַּת זוּגוֹ. וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (ב, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, כְּדִכְתִיב: "מָצָא אִשָּׁה" וגו' וּכְתִיב: "וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" (משלי יט, יד) וּכְתִיב: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר" וּכְתִיב: "הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה"' (בראשית כד, מד). וְעִם כָּל זֶה אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא וְיִתְּנוּ לוֹ כְּפִי מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, רֹאשׁ פִּרְקָא קַמָּא (שם): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כִּי פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּסוֹטָה, אָמַר הָכֵי: אֵין נוֹתְנִין לָאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא כְּפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: " לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע" וגו' (תהלים קכה, ג). וְאִם יֵשׁ צַדִּיק שֶׁנִּכְשָׁל בְּאִשָּׁה מוֹרֶדֶת, זֶהוּ מֵהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּנְחֲלוּ הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָרוּךְ הַיּוֹדֵעַ.

החלק השלישי

בימי הזווג

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

יְמֵי הַזִּוּוּג הֵם רְאוּיִים לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂמְחָה לֶחָתָן וְלַכַּלָה וְלַקְּרוֹבִים. וְלֹא נִתְּנוּ לְמַלְּאֹת כְּרֵיסָם, אֶלָּא לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִגִּיעָם לְזִוּוּג, וְלָתֵת בָּהֶם מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּלְשַׂמֵּחַ בָּהֶם לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.

וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה יֵשׁ לָהּ סְמָךְ מִן הַתּוֹרָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (טז): רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִנַּיִן לָנוּ? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים וְלָקַח אֶת רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה" (בראשית כט, כב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם גְּמַלְתֶּם עִם יַעֲקֹב עַבְדִּי, אֲנִי אֶתֵּן שְׂכַרְכֶם לִבְנֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא שָׂכָר טוֹב לָרְשָׁעִים בָּעֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־בוֹ נָתַן־ה' תְּשׁוּעָה לָאֲרָם" (מלכים־ב ה, א).

שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מִשִּׁמְשׁוֹן נְזִיר אֱלֹהִים, כְּשֶׁיָּרַד לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְלָקַח אִשָּׁה וְעָשָׂה שִׁבְעַת יָמִים מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ" (שופטים יד, יא). מֶה הָיוּ עוֹשִׂים אִתּוֹ? הָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה" (שם שם, יב) וּכְתִיב: "וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שם שם, יד).

הֶחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, מַה הַמֶּלֶךְ הַכֹּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ כָּךְ הֶחָתָן הַכֹּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ. מַה הַמֶּלֶךְ לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד כָּךְ הֶחָתָן לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד. מַה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְפָנָיו כָּל הַיָּמִים, כָּךְ הֶחָתָן מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְפָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. מַה הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּץ לְבַדּוֹ, אַף הֶחָתָן אֵינוֹ יוֹצֵא לַשּׁוּק לְבַדּוֹ. מַה הַמֶּלֶךְ פָּנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה, כָּךְ הֶחָתָן פָנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ" (תהלים יט, ה).

וְהַיָּמִים שֶׁבָּחֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְזִוּוּג, הֵם: בְּתוּלָה בִּרְבִיעִי וְאַלְמָנָה בַּחֲמִישִׁי. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ, לְפִי שֶׁאִם הָיוּ לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים יַשְׁכִּים לְבֵית דִּין; וְגַם אָמְרוּ: שָׁקְדוּ חֲכָמֵינוּ עַל תַקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה שְׁלֹשָׁה יָמִים: אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת, וּבָרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ - הַטַּעַם הַמֻּבְחָר הוּא הָאָמוּר בְּפִרְקָא קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת (ה, א): תָּנָא בַּר קַפָּרָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בִּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בַּחֲמִישִׁי, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ בְרָכָה לַדָּגִים; אַלְמָנָה נִשֵּׂאת בַּחֲמִישִׁי וְנִבְעֶלֶת בַּשִּׁשִּׁי, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ בְרָכָה לָאָדָם.

וְרֶמֶז לְבִרְכַּת חֲתָנִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְבָרֲכוּ אֶת־רִבְקָה" (בראשית כד, ס). וְתִקְּנוּ לוֹמַר שֶׁבַע בְּרָכוֹת. הָרִאשׁוֹנָה, בִּרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁהִיא תְדִירָה, קוֹדֶמֶת לְכָל דָּבָר. הַשְּׁלֹשׁ הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ פּוֹתְחוֹת בְּבָרוּךְ, לְפִי שֶׁכָּל אַחַת הִיא בִפְנֵי עַצְמָהּ. הָאַחַת לְהוֹדוֹת לָאֵל שֶׁבָּרָא הַכֹּל מֵאַיִן, מַה שֶׁהֵן צְרִיכִין לִכְבוֹד הַחֻפָּה; שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד יְצִירַת גּוּף הָאָדָם; שְׁלִישִׁית כְּנֶגֶד יְצִירַת הַשְׁלָמָה שֶּׁבָּאָדָם בְּשֵׂכֶל וּבְתִקּוּן, וְזֶהוּ "בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ" וּמִזֶּה הִתְקִין בִּנְיַן עֲדֵי עַד, שֶׁזֶּהוּ הַנְּשָׁמָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָעַד. וּמֵרֹב טוֹבָה הֶאֱרִיכוּ בָהּ יוֹתֵר וְעַל כֵּן פּוֹתַחַת בְּבָרוּךְ וְחוֹתֶמֶת בְבָרוּךְ, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נִתְקְנוּ עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו" (ישעיה מג, ז). "שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ" כְּנֶגֶד "בְּרָאתִיו"; "יוֹצֵר הָאָדָם" כְּנֶגֶד "יְצַרְתִיו"; "אֲשֶׁר יָצַר" כְּנֶגֶד "אַף עֲשִׂיתִיו", שֶׁהוּא הַתִּקּוּן הָרָאוּי וְהַנִּצְחִי. וּלְפִי שֶׁחַיָּבִין אָנוּ לְהַעֲלוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ, סָמְכוּ לָהּ "שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ". וּלְפִי שֶׁהִיא סְמוּכָה אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּבָרוּךְ. וּלְפִי שֶׁהַכֹּל חַיָּבִין לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל עַל שִׂמְחָתָם, סָמְכוּ לָהּ "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים", רוֹצֶה לוֹמַר, חָתָן וְכַלָּה. וְאוֹמְרִים: "כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם", הוּא שֶׁאָמְרוּ: שֶׁקְּלָעָהּ וְקִשְּׁטָהּ וְהֵבִיאָהּ אֶל הָאָדָם וְנַעֲשָׂה לוֹ שׁוֹשְׁבִין.

וְאַחַר שֵׁשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ תִּקְּנוּ בְרָכָה שְׁבִיעִית כּוֹלֶלֶת כָּל הָעִנְיָנִים, בְּרִיאַת הַשִּׂמְחָה וִיצִירַת הַזִּוּוּג וְזֵכֶר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁבְּרָכָה זוֹ מְבָרְכִין אוֹתָהּ לְבַדָּהּ בְּכָל יוֹם מִימֵי הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֲשָׂרָה וְאֵין שָׁם פָּנִים חֲדָשׁוֹת וְעַל כֵּן נִתְקְנָה כְּלָלִית. וּפוֹתַחַת בְּבָרוּךְ וְחוֹתֶמֶת בְּבָרוּךְ. וְכָל זֶה לְלַמְּדֵנּוּ אֵיךְ כָּל הַשְּׂמָחוֹת בְּעֵזֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֻּלָּם אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ.

פרק שני

הַתּוֹרָה הִמְשִׁילָה הַשִּׂמְחָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַנֶּחָמָה לְשִׂמְחַת הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיה סב, ה). וְהֶעֱרִיכָהּ לְשִׂמְחָה זֹאת, לְפִי שֶׁלֹּא מָצָא שִׂמְחַת מְרֵיעוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁיֵּשׁ לְחָתָן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. וְהִיא שִׂמְחָה שֶׁל כָּבוֹד וְשֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל מִצְוָה. שֶׁל כָּבוֹד, שֶׁהַכֹּל מְכַבְּדִין אוֹתוֹ, כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה (סימן קעג).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּסוֹף מוֹעֵד (מועד קטן כח, ב): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִנַּיִן לְחָתָן שֶׁמֵּסֵב בָּרֹאשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (שם סא, י), מַה כֹּהֵן בָּרֹאשׁ אַף חָתָן בָּרֹאשׁ. וְכֹהֵן גּוּפֵיהּ מִנָּא לָן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח), לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן. וְשֶׁל הֲנָאָה שֶׁאֵין לְךָ הֲנָאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ, הַכֹּל רָצִים אַחֲרֶיהָ מִנַּעֲרוּתָם, בַּיִת חָדָשׁ וְאִשָּׁה חֲדָשָׁה וַעֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ וְכָל הֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְשֶׁל מִצְוָה, מְקַיֵּם מִצְוַת נִשּׂוּאִין וּמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּמִצְוַת עוֹנָה וּבוֹנֶה בִּנְיָן לְקִיּוּם הַמִּין.

וְאִם יִזְכֶּה לָקַחַת אִשָּׁה צְנוּעָה יִרְאַת ה' אֲשֶׁר יָבֹא מִמֶּנָּה זֶרַע כָּשֵׁר - אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, מַה נָּעִים גּוֹרָלוֹ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרוּשָׁתוֹ. עָלָיו נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה"' (תהלים קכח, א), כִּי לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, זָכָה לְבַיִת שֶׁיֹּאכַל בּוֹ יְגִיעַ כַּפָּיו וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

"אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה" (שם שם, ג), לָמָּה נִמְשָׁלָה אִשָּׁה לְגֶפֶן? לוֹמַר לְךָ, מַה גֶּפֶן פֹּרִיָּה לִבְרָכָה אַף אִשָּׁה כְּשֵׁרָה פֹּרִיָּה לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶצָּק מַיִם עַל־צָמֵא וְנוֹזְלִים עַל־יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי" וגו' (ישעיה מד, ג). "בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" (תהלים קכח, ג), שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וְלֹא תְהֵא יַצְאָנִית. וְזוֹ שֶׁבַח הָאִשָּׁה, שֶׁנֶאֱמַר: "כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה" (שם מה, יד).

"בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים" (שם קכח, ג), לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַבָּנִים לְזֵיתִים? לוֹמַר לְךָ, מַה זֵּיתִים בִּתְּחִלָּה מָרִים וּמִתּוֹךְ טֹרַח גָּדוֹל וּטְחִינָה וּכְתִשָׁה יִמָּתְקוּ וְיֵצֵא מֵהֶם יִצְהָר לְכַבֵּד אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, אַף הַבָּנִים מָרִים מִתְּחִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא). וּמִתּוֹךְ דֹּחַק וְצַעַר יִלְמְדוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהֵם מְתוּקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, יא). "סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (שם קכח, ג), שֶׁלֹּא יְהוּ צְרִיכִין לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא סוֹמְכִין עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. וְגַם כֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא בָהֶם שְׁכוֹל, אֶלָּא יִהְיוּ כְּמוֹ שְׁתִילֵי זֵתִים, שֶׁאֵין נוֹשְׁרִים בְּכָל הַשָּׁנָה וְיִהְיוּ כֻלָּם סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ.

"הִנֵּה כִי־כֵן" וגו' (שם שם, ד), זֹאת בְּרָכָה שְׁלֵמָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת יְרֵאָיו. "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן" (שם שם, ה), לְעוֹלָם יְהֵא מְבֹרָךְ מֵהַשֵּׁם הַמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְצִיּוֹן. "וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָםִ" וגו' (שם), שֶׁלֹּא יֵחָרֵב הַבַּיִת בְּיָמָיו, אוֹ אִם הוּא בַגָּלוּת, שֶׁיִּרְאֶה בַּנֶּחָמָה. "וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ" (שם שם, ו), שֶׁיִּרְאֶה בָנִים לְבָנָיו שֶׁיְּגַדְּלֵם בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. "שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל" (שם), שָׁלוֹם לוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו וּבִזְכוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל צַעַר עִמָּהֶם. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא.

וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִכָּאן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ח, א): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמַיִם, דְּאִלּוּ בִּירֵא שָׁמַיִם כְּתִיב: "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת־ה"' וגו' (תהלים קיב, א) וְאִלּוּ בַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: "אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (שם קכח, ב), "אַשְׁרֶיךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "וְטוֹב לָךָ" לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַל יַחֲשֹׁב אָדָם שֶׁהָיְתָה כַוָּנָתָם בַּנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ וְאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם, אֲבָל זֶה וְזֶה הֵם יְרֵאֵי שָׁמַיִם וְאָמְרוּ, שֶׁגָּדוֹל הַיְּרֵא שָׁמַיִם שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו, מֵאוֹתוֹ יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁמַּטִּיל פַּרְנָסָתוֹ עַל הַצִּבּוּר וּמִתְפַּרְנֵס בִּשְׁבִיל תּוֹרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם.

וְגַם דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וּרְאֵה בָנִים" וגו', פֶּרֶק נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה (כתובות נ, א): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ - שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ - שָׁלוֹם עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לְאִינְצוּיֵי.

החלק הרביעי

בהנהגתם יחד

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

אִם הָאִשָּׁה נוֹהֶגֶת כָּרָאוּי מִצְוָה עַל בַּעֲלָהּ לְכַבְּדָהּ וּלְשַׂמְחָהּ וְשֶׁלֹּא יַכְנִיעֶנָּה יוֹתֵר מִדַּאי וְזֶהוּ טוֹב לוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא, פֶּרֶק הַזָּהָב (נט, א): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה לָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" (בראשית יב, טז). אֲמַר לְהוּ רָבָא: אוֹקִירוּ נְשַׁיכוּ כִי הֵיכֵי דְתִתְעַתְּרוּ.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְּכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּמַשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וגו' (איוב ה, כד).

וְעוֹד אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין, פֶּרֶק כִּסּוּי הַדָּם (פד, ב): דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִמְנִין אָמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִמְנִּין אָמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסֵּי: מַאי דִּכְתִיב: " טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל" וגו' (תהלים קיב, ה)? לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָּחוֹת מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִלְבַּשׁ וִיכַסֶּה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ וְהוּא תָלוּי בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

גַּם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יוֹנֶה אוֹתָהּ בְּאוֹנָאוֹת שֶׁלֹּא כַדִּין אוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, דְּגַרְסִינָן פֶּרֶק הַזָּהָב (בבא מציעא נט, א): אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה עָלָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתָם תְּפִלָּתִי" (איכה ג, ח). וְאַף־עַל־ פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִלָּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר: " שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וגו' אֶל־דִּמְעָתִי אַל־תֶּחֱרַשׁ" (תהלים לט, יג).

וִיהֵא זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִמְרִיבָה עַל זֶה, כִּדְאֳמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם" וגו' (שם קמז, יד). אָמַר רַב פַּפָּא: הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִנְשֵׁי: כְּדְמִשְׁלַם שַׂעֲרִי מִכַּדָּא, נָקִישׁ וְאָתֵי תִּיגְרָא.

וְאִם יִתְנַהֵג עִמָּהּ כָּרָאוּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהַשְּׁכִינָה מָגֵן בַּעֲדָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק הָיָה מֵבִיא (יז, א): רַבִּי עֲקִיבָא דָּרַשׁ: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם. לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּן.

גַּם מָצִינוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֶּרֶק יב: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: עַל שֵׁם בָּשָׂר וָדָם נִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם וּמִשֶּׁבָּנָה לוֹ עֵזֶר נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ וְהִיא אִשָּׁה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרךְ הוּא נָתַן שְׁמוֹ בֵינֵיהֶם: יוֹ"ד הֵ"א, אִם הוֹלְכִים בִּדְרָכַי וְשׁוֹמְרִים מִצְוֹתַי הֲרֵי שְׁמִי נָתוּן בֵּינֵיהֶם וּמַצִּיל אוֹתָן מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְאִם לָאו, הֲרֵינִי נוֹטְלוֹ מִבֵּינֵיהֶם וְהֵם עוֹשִׂין אֵשׁ וְאֵשׁ, וְהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵשׁ הִיא עַד־אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל" (איוב לא, יב). וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (שם): אִם זָכָה - לוֹ עֵזֶר וְאִם לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ.

וְאִם יֶאֱהָבֶנָּה כְּגוּפוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד), שֶׁהִיא צֶלַע מִצַּלְעוֹתָיו וְדַרְכּוֹ לַחֲזֹר אַחֲרֶיהָ וּלְפַיְּסָהּ בְּכָל דָּבָר, כִּדְאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, סוֹף הַמַּפֶּלֶת (לא, ב): שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל הָאִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל הָאִישׁ? אָמַר לָהֶם? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, מִי מְחַזֵּר עַל מִי? בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אִישׁ פָּנָיו לְמַטָּה וְאִשָּׁה פָנֶיהָ כְּלַפֵּי הָאִישׁ? זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת. מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְקַבֵּל פִּיּוּס וְאֵין אִשָּׁה מְקַבֶּלֶת פִּיּוּסּ? זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזֹה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת. מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה קוֹלָהּ עָרֵב וְאֵין אִישׁ קוֹלוֹ עָרֵב? זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־ קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד).

וְגַם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁיְפַתּוּהָ לִזְנוֹת, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק הָרוֹאֶה (ברכות סג, א): תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַל יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ" (משלי יח, כד). תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: אַל יְמַנֶּה אָדָם אַפֹּטְרוֹפּוּס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁמָּא יַנְהִיג אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה. מִנָּא לָן? מִיּוֹסֵף.

וְגַם לֹא יַרְגִּילֶנָּה בְּיַיִן שֶׁיְּבִיאֶנָּה לִזְנוּת, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם: תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה? לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יָזִיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק אַף־עַל־פִּי (סה, א): תָּנָא, כּוֹס אֶחָד יָפֶה לָאִשָּׁה, שְׁנַיִם, נִוּוּל הוּא, שְׁלֹשָׁה, תּוֹבַעַת בְּפֶה, אַרְבָּעָה, אֲפִילוּ חֲמֹר תּוֹבַעְתָּהּ אֵינָהּ מְמָאֶנֶת. עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לְהַנְהִיג עִמָּה כַּסֵּדֶר וּלְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּתְהֵא הוֹגֶנֶת לוֹ.

פרק שני

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאִשָּׁה הִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל אָדָם, אַל תַּחֲשֹׁב בְּעֵינֶיהָ לְבַעֲלָהּ כְּחָבֵר, אֶלָּא כְּאָדוֹן. וְעַל זֶה אָמַר הַמְשׁוֹרֵר: "כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" (תהלים מה, יב). וְהָאִשָּׁה תֹּאהַב לְבַעֲלָהּ וְהוּא יִמְשָׁל בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶל־ אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ" וגו' (בראשית ג, טז). וְאִם יְהֵא בְעֵינֶיהָ כְּאָדוֹן - יֹאהֲבֶנָּה וּתְהֵא בְעֵינָיו כְּאָחוֹת. כִּי מָצִינוּ לְשָׂרָה שֶׁקָּרְאָה לְאַבְרָהָם אָדוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲדֹנִי זָקֵן" (שם יח, יב).וְאִם תְּמַעֵט הַדִּבּוּר אֶלָּא לְצֹרֶךְ, תְּהֵא חֲבִיבָה יוֹתֵר עַל בַּעֲלָהּ. וְאִם תְּדַבֵּר לְפָנָיו בְּחֵן וּבַעֲנָוָה וְיִהְיוּ עֵינֶיהָ תְּלוּיוֹת לוֹ כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יָד גְּבִרְתָּהּ, אָז תְּיֻקַּר וּתְכֻבַּד מְאֹד בְּעֵינָיו.

אָמְרוּ בַמִּדְרָשׁ, שֶׁצִּוְּתָה חֲכָמָה אַחַת לְבִתָּהּ כְּשֶׁהָיְתָה מוֹלִיכָתָהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ, אָמְרָה לָהּ: בִּתִּי, עִמְדִי לְפָנָיו כְּלִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְשָׁרְתִהוּ, וְאִם תִּהְיִי לוֹ אָמָה, הוּא יִהְיֶה לָךְ עֶבֶד וִיכַבְּדֵךְ כִּגְבִירָה. וְאִם תִּתְגַדְּלִי עָלָיו, יִהְיֶה לָךְ לְאָדוֹן בְּעַל כָּרְחֵךְ וְאָז תִּהְיִי בְעֵינָיו נִקְלָה כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת. וּתְקַשְּׁטֵהוּ וּתְיַפֵּהוּ בֵּין חֲבֵרָיו. וְאִם תָּבוֹא לוֹ אַכְסַנְיָא, מִקְּרוֹבָיו אוֹ מֵאוֹהֲבָיו, תְּקַבְּלֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְתוֹצִיא לָהֶם יוֹתֵר מִדַּאי כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּבֵּד בַּעֲלֵךְ בְּעֵינֵיהֶם. וְתִשְׁמֹר אֶת בֵּיתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וּבָזֶה תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו וְתִהְיֶה עֲטֶרֶת בַּעֲלֵךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד).

וּלְעוֹלָם תִּשְׁתַּדֵּל הָאִשָּׁה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ לְפִי שֶׁלֹּא תֵּשֵׁב בְּטֵלָה, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם. וּבָזֶה מְשֻׁבַּחַת אֵשֶׁת חַיִל, כְּדִכְתִיב "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ" (שם לא, יג). וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק אַף־עַל־פִּי, בַּמִּשְׁנָה (נט, ב): אֵלּוּ מְלָאכוֹת שֶׁאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ: טוֹחֶנֶת וְאוֹפָה וּמְכַבֶּסֶת וּמְבַשֶּׁלֶת וּמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ וּמַצַּעַת לוֹ אֶת הַמִּטָּה וְעוֹשָׂה בַצֶּמֶר. הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת, לֹא טוֹחֶנֶת וְלֹא אוֹפָה וְלֹא מְכַבֶּסֶת. שְׁתַּיִם, אֵינָהּ מְבַשֶּׁלֶת וְאֵינָהּ מֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ. שָׁלֹשׁ, אֵין מַצַּעַת לוֹ אֶת הַמִּטָּה וְאֵינָהּ עוֹשָׂה בַצֶּמֶר. אַרְבַּע, יוֹשֶׁבֶת בַּקַתֵּדְרָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בַּצֶּמֶר שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם.

וְגַם תִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּקַלְּלֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְבִיאוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה (סב, ב): אָמַר רַבִּי אַמֵּי: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת. וְאֵלּוּ הֵן: הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרֹם וְהַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו. הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרֹם, אָמַר רָבָא: לָא אֲמָרָן אֶלָּא דִּמְהַדָּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא, אֲבָל לְבַרָאִי לֵית לָן בָּה. וְכִי מְהַדָּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא נַמֵּי לָא אֲמָרָן אֶלָּא אֲאַרְעָא, אֲבָל אַמָּנָא לֵית לָן בָּהּ. וְהַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם. לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא מָשָׁא כְּלָל, אֲבָל מָשָׁא וְלָא מָשָׁא לֵית לָן בָּהּ. וְלָאו מִלְתָּא הִיא, דַּאֲמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מַשָׁאֵי מְלָא חָפְנָאֵי מַיאָ וְיַהַבוּ לִי מְלָא חָפְנָאֵי טִיבוּתָא. וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְוֹ בְּפָנָיו, אָמַר רָבָא: עַל עִסְקֵּי תַכְשִׁיטֶיהָ. וְהַנֵּי מִילֵי דְּאִית לֵיהּ וְלָא עָבִיד לָהּ.

גַּם תִּזָּהֵר לִהְיוֹת צְנוּעָה בְּתוֹךְ בֵּיתָה מְאֹד אֲפִילוּ מִבַּעֲלָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה בְעֵינָיו, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתוֹלִין (קמ, ב): וַאֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא לִבְנָתֵיהּ: לִיצְנְעִיתוּן בְּאַפֵּי גַבְרַיכוּ, לָא תֵיכְלוּן נַהֲמָא בְּאַפֵּי גַבְרַיכוּ וְלָא תֵיכְלוּן יָרְקָא בְּלֵילְיָא, וְלָא תֵיכְלוּן תַּמְרֵי בְּלֵילְיָא, וְלָא תִשְׁתּוּן שִׁיכְרָא בְּלֵילְיָא וְלָא תְפַנּוּן הֵיכָא דְקָא מְפַנּוּ גַבְרַיְכוּ. וְכִי קָרֵי אִינָשׁ אַבָּבָא, לָא תֵמְרוּן " מַנּוּ" אֶלָּא "מַנִּי". דְּנָקֵט לֵיהּ מַרְגְנִיתָא בְּחַד יָדָא וְכוּרָא בְּחַד יָדָה, מַרְגְנִיתָא אַחְוֵי לֵיהּ וְכוּרָא לָא אַחְוֵי לֵיהּ עַד דְּאִצְטַעֵר וְהָדַר אַחְוֵי לֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: חֲזִיתוּן כַּמָּה חָבִיב מָאן דְּצְנִיעַ. וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ אִשָּׁה כְּבוּדָהּ, צְנוּעָה וִירֵאַת שָׁמַיִם.

החלק החמישי

בדרך החבור

וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים

פרק ראשון

הָאֵל יִתְבָּרַךְ צִוָּה עַל מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה שְׁתֵּי פְעָמִים: הָאַחַת לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וְהַשֵּׁנִי לְנֹחַ. וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הִזְהִיר גַּם כֵּן, שֶׁלֹּא יִגְרַע מֵעוֹנָתָהּ. הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְכַוָּנַת מִצְוָה זוֹ וְלֹא לְתַאֲוָה, זוֹ הַכַּוָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּן.

וְהַכַּוָּנָה הַשְּׁנִיָה הִיא לְתִקּוּן הַוָּלָד כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד מְזֹרָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה פֶּרֶק הַמַּפֶּלֶת (לא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְקָשֶׁה לַוָּלָד, אֶמְצָעִיִּים קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד, אַחֲרוֹנִים יָפֶה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא הַוָּלָד מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. תָּאנָא: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מִנָּא יָדַע? אָמַר אַבַּיֵּי: " שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה"'. וְגַם זֹאת הַכַּוָּנָה נִרְאֶה שֶׁהִיא מְסַיַּעַת לְמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה.

וְהַשְּׁלִישִׁית, אֲפִילוּ בְּלֹא זֶה וְזֶה, אֶלָּא שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלָיו וּמַכִּיר בָּהּ שֶׁמִּתְרַצָּה בַּדָּבָר וְהִיא מִתְקַשֶּׁטֶת לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ בָהּ, אוֹ בְּעֵת צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ אוֹ בְּבוֹאוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, שֶׁמִּשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלָיו, גַּם זֶה מַתַּן שָׂכָר יֵשׁ בּוֹ וְהוּא צֹרֶךְ הָאִשָּׁה וַהֲנָאָתָהּ וְנִכְלָל בְּמִצְוַת עוֹנָתָהּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, ב): כָּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא יְרֵאַת שָׁמַיִם וְאֵינוֹ פוֹקְדָהּ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וגו' (איוב ה, כד). וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וגו'. וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא: "וְאֶל־אִישֶׁךָ תְּשׁוּקָתֵךְ" (בראשית ג, טז), מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֶל בַּעֲלָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ? לֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא לִלְמֹד סָמוּךְ לְוִסְתָּה. וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. וְהַנֵּי מִילֵי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה מִטְרִיד.

וְאִם מַה שֶּׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת הִיא לִדְבַר מִצְוָה וּלְחִבַּת בַּעֲלָהּ יֵצְאוּ מִמֶּנָּה בָנִים הֲגוּנִים, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק הַמּוֹצֵא תְּפִלִּין (ק, ב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל אִשָּׁה שֶׁתּוֹבַעַת אֶת בַּעֲלָהּ לִדְבַר מִצְוָה, הֲוְיָין לָהּ בָּנִים שֶׁאֲפִילוּ בְדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְמוֹתָן, דְּאִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְתִיב: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים" (דברים א, יג) וּכְתִיב: "וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים" (שם שם, טו) וְאִלּוּ "נְבֹנִים" לֹא כְתִיב, וְאִלּוּ גַּבֵּי לֵאָה כְתִיב: "וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ" (בראשית ל, טז). וּכְתִיב: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" (דברי הימים־א יב, לג).

אֵינִי וְהָא אָמַר רַב יִצְחָק: עֶשֶׂר קְלָלוֹת נִתְקַלְּלָה חַוָּה, דִּכְתִיב: "וְאֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ" (בראשית ג, טז), אֵלּוּ שְׁנֵי טִפֵּי דָמִים, אֶחָד דַּם נִדָּה וְאֶחָד דַּם בְּתוּלִים, שֶׁהָאִשָּׁה מְצֻוָּה עֲלֵיהֶם; "עִצְּבוֹנֵךְ", זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים; "וְהֵרֹנֵךְ", זֶה צַעַר הָעִבּוּר; "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (שם), כְּמַשְׁמָעוֹ; "וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ" (שם), מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ; " וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ" (שם), מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה וְזוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה שֶׁבַּנָּשִׁים, כִּי קָא אַמְרִינָן, דְּאַרְצְיֵי אַרְצוּיֵי קַמֵּיהּ.

וּמָצִינוּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, רְבִיעִית, שֶׁאֵין בָּהּ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ כַּוָּנוֹת, שֶׁהֵן מִצְוָה, אֲבָל הִיא רְשׁוּת. וְהִיא, מֵאַחַר שֶׁגָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ וְגוֹדֵר עַצְמוֹ בְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה לְאִסּוּר. וְכֵיוָן שֶׁפָּרַשׁ מִן הָאִסּוּר אֶל הָהֶתֵּר עוֹשֶׂה טוֹב. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב הָיָה לִדְחוֹת אֶת יִצְרוֹ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ בְּלִי זֶה. וְיִמְצָא סְמָךְ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ מִכַּמָּה טְעָמִים: הָאֶחָד, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וכו', מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד וכו'. וְאִם עַל יִרְאַת דַיָּן בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַנֶּעֱלָמוֹת, אֵין אָדָם מַשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ, מַה לַּעֲשׂוֹת מִיִּרְאַת מִי שֶׁהוּא דַּיָּן עַל כָּל הָעוֹלָם וְהוּא יוֹדֵעַ כָּל נֶעֱלָמוֹת. הַשֵּׁנִי, אֲפִילוּ בְּלֹא חֵטְא, יִזְכֹּר מַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם: " אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין" (משלי לא, ג). הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁיַּחֲשֹׁב בְּמָהוּת יֹפִי הָאִשָּׁה, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק הַשּׁוֹאֵל (קנב, א): תָּאנָא: אִשָּׁה, חֵמֶת מְלֵאָה צוֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָּם וְהַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ. הָרְבִיעִי, יִקְרָא מַה שֶּׁאָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים: אֶחָד מֵאֶלֶף מֵתִים מִשְּׁאָר חֳלָאִים וְהָאֶלֶף מֵרֹב תַּשְׁמִישׁ. וְאָמְרוּ: כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ וְעֵינָיו כֵּהוֹת וְרֵיחַ רָע נוֹדֵף מִפִּיו וּשְׂעָרוֹ נוֹשֵׁר וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו. וְאוּלַי אִם יַבִּיט בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים יִשְׁבֹּר תַּאֲוָתוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֶה כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַּעַת, אֶלָּא עִם אֹנֶס הַתַּאֲוָה, מִתְכַּוֵּן לִגְדֹּר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִסּוּר וּמִסְתַּפֵּק מִן הָהֶתֵּר, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר כְּמִי שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְבַר עֲבֵרָה וּפָרַשׁ מִמֶּנָּה. וְעִם כָּל זֶה אָמְרוּ: יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהַטַּעַם הוּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁשִׁבֵּר יִצְרוֹ כְּעוֹסֵק בְּמִצְוָה הוּא.

וְיֵשׁ לְךָ סִבָּה אַחֶרֶת בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁהִיא כִּרְשׁוּת וְדוֹמָה לוֹ לְמִצְוָה. וְהוּא, כְּשֶׁאָדָם מוֹצֵא כֹּבֶד בְּגוּפוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וְרוֹאֶה שֶׁהִיא רְפוּאָה לוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִהְיוֹת גּוּפוֹ בָּרִיא לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם זֹאת תֵּחָשֵׁב לוֹ כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, רַק לֹא כָּרִאשׁוֹנוֹת.

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה בְּשׁוּם עִנְיָן מִכָּל אֵלּוּ וְגַם לֹא הָיָה יִצְרוֹ גוֹבֵר עָלָיו מֵאֵלָיו, אֶלָּא הוּא מְעוֹרֵר תַּאֲוָתוֹ וּמְשַׁסֶּה אֶת יִצְרוֹ וּמֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי קֹשִׁי וְתַאֲוָה לְדַעַת, כְּדֵי לִרְדֹּף אַחַר הַתַּאֲווֹת בְּחֶמְדָּתוֹ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן, עַל זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה פֶּרֶק כָּל הַיָּד (יג, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ לַדַּעַת יְהֵא בְנִדּוּי וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה בְּנֵר רִאשׁוֹן, כְּלָל ב, חֵלֶק שְׁלִישִׁי, פֶּרֶק [ג] (סימן כא). וְגַם אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: הַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ חַיָּב מִיתָה. וְהֶחֱמִירוּ בַּזֶּה אֲפִילוּ עִם אִשְׁתּוֹ, כִּי מִן הַהֶתֵּר יִמְשְׁכֶנּוּ אֶל הָאִסּוּר.

וּכְשֶׁיַּשְׂבִּיעֶנּוּ הוּא יוֹתֵר רָעֵב, כִּדְאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הֶחָלִיל (נב, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵבָר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ - רָעֵב, מַרְעִיבוֹ - שָׂבֵעַ. וְזֶה אֵינוֹ דוֹמֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁשָּׂבֵעַ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִדַּעַת יוֹתֵר מִדַּאי עַד שֶׁמִּשְׁתַּכֵּר וּמֵקִיא וְנִשְׁאָר מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף. וְיֵשׁ פְּעָמִים שֶׁבָּא לִידֵי חֹלִי בְּסִבָּה זֹאת וְהוּא בָזֶה כְּסִיל וּמַזִּיק גּוּפוֹ יוֹתֵר מֵהַבְּהֵמָה, שֶׁהִיא, כֵּיוָן שֶׁהִיא שְׂבֵעָה אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת יוֹתֵר.

אֲבָל הַנָּאוֹת וְהַטּוֹב לָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אָדָם, לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בָּעִתִּים הַנִּזְכָּרִים לְשֵׁם מִצְוָה וּכְשֶׁיִּרְאֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאַת גּוּפוֹ. וְיַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַמַּפְסִיד לְגוּפוֹ אוֹ לְנַפְשׁוֹ, אוֹ מִן הַמּוֹשְׁכוֹ לְדָבָר אַחֵר. וְעַל דָּא גַּרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קז, ב): תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁיִּדְחֶה מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהוּא קָרוּי שְׂמֹאל, שֶׁהוּא דִבְרֵי כְסִילוּת, וִיקָרֵב מַה שֶּׁהוּא קָרוּי יָמִין, שֶׁהוּא מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב, כְּדִכְתִיב: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב). וְלֹא שֶׁיִּדְחֶנּוּ מִכֹּל וָכֹל, אֶלָּא מַה שֶּׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי לִדְחוֹת, אֲבָל יְקָרֵב הַצָּרִיךְ לְקִּיּוּם מִצְוָה וּלְקִיּוּם הַמִּין.

פרק שני

כְּשֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְשַׁמְּשִׁים בְּפִיּוּס וּמְכַוְּנִין שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם זֶרַע הָגוּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא מִשְׁאַלְתָּם וְיוֹצִיא מֵהֶם בָּנִים הֲגוּנִים. אֲבָל אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת נָכְרִיּוֹת, מַפְסִידוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה וּפוֹגְמוֹת אֶת הַזֶּרַע הַיּוֹצֵא מֵהֶם, כִּדְגַרְסִינָן בִּנְדָרִים, פֶּרֶק אֵלּוּ מֻתָּרִים (כ, ב): "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה"' (יחזקאל כ, לח). (פַּשְׁטֵיהּ דִּקְרָא נֶאֱמַר עַל בְּנֵי הַגָּלוּת, כְּשֶׁיָּבֹא זְמַן הַקֵּץ, שֶׁיִּשְׁפְּטֵם קֹדֶם בַּמִּדְבָּר.) אָמַר רַבִּי לֵוִי: אֵלּוּ תֵּשַׁע מִדּוֹת: בְּנֵי אֲנוּסָה, בְּנֵי שְׂנוּאָה, בְּנֵי נִדּוּי, בְּנֵי תְמוּרָה, בְּנֵי מְרִיבָה, בְּנֵי שִׁכְרוּת, בְּנֵי גְרוּשַׁת הַלֵּב, בְּנֵי עִרְבּוּבְיָא, בְּנֵי חֲצוּפָה. אֵינִי, וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל אָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעְתּוֹ הַוְיָין לוֹ בָּנִים וכו', כִּדְאִיתָא בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם.

וּלְפִי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר בְּפִיּוּסָהּ וְלִרְצוֹנָהּ, הִזְהִיר בַּאֲנוּסָה אֲפִילוּ בְּאִשְׁתּוֹ, כִּדְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק הַמּוֹצֵא תְפִלִּין (עירובין ק, ב): אָמַר רַמִּי בַּר חָמָא: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיָּכוֹף אֶת אִשְּׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא" (משלי יט, ב). וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַכּוֹפֶה אֶת אִשְּׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה, הַוְיָין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן הֲגוּנִים. אָמַר רַב אִיקָא: מַאי קְרָאָה? "גַּם בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁ לֹא־טוֹב" (שם). תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי: "גַּם בְּלֹא דַעַת", זֶה הַכּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה; "וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא", זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה. אֵינִי וְהָא אָמַר רָבָא: הָרוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו זְכָרִים יִבְעַל וְיִשְׁנֶה? לָא קָשְׁיָא, כָּאן לְדַעַת, כָּאן שֶׁלֹּא לְדַעַת.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָנִים זְכָרִים? יַעֲשֶׂה חֶפְצֵי שָׁמַיִם וְחֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: אֵלּוּ הֵן חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְפַתֶּנָּה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יְשַׂמְּחֶנָה בִּדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם" (קהלת ח, ה).

וּלְפִי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתְּהֵא כַּוָּנַת שְׁנֵיהֶם שָׁוָה, יִשְׁמֹר שֶׁתְּהֵא כַוָּנָתוֹ אֶצְלָהּ וְלֹא בְאִשָּׁה אַחֶרֶת, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם, פֶּרֶק אֵלּוּ מֻתָּרִין (נדרים כ, ב): "וְלֹא־תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט), מִכָּאן אָמַר רַבִּי נָתַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר. וַאֲמַר רָבִינָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא אֲפִילוּ לִשְׁתֵּי נָשָׁיו.

וּכְשֶׁמַּחֲשֶׁבֶת שְׁנֵיהֶם הִיא טוֹבָה וּלְשֵׁם מִצְוָה וְעוֹבְדִין מֵאַהֲבָה וְנוֹהֲגִין כַּדָּת וְכַהֲלָכָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה בַזֶּרַע הַנּוֹלָד לָהֶם, כִּבְרָכָה שֶׁבֵּרְכוּ לִבְרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמוֹעֵד (מועד קטן ט, א): רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַרְמָאי וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן גֵרִים תָּנוּ פָּרָשַׁת נְדָרִים בֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אִיפְטוּר מִינֵיהּ בְּאוֹרְתָּא, וּבְצַפְרָא אָתוּ וְקָא מִיפְטְרֵי מִינֵיהּ וכו', כִּדְאִיתָא לְמַטָּה, בְּפֶרֶק בַּתְרָא מִנֵּר שִׁשִּׁי (סימן שכח). אָמְרוּ לֵיהּ: יְהֵא רַעֲוָא דְתִזְרַע וְלָא תִקְצֹר, תָּעֵיל וְלָא תָפֵיק, תָּפֵיק וְלָא תָעֵיל, לֵיחְרוּב בֵּיתָךְ וְלֵיתוּב אֻשְׁפִּיזָךְ, לִבַּלְבֵּל פְּתוֹרָךְ וְלָא תֶחֱזֵי שַׁתָּא חַדְתָּא. כִּי אֲתָא לְגַבֵּי דַאֲבוּהָ, אֲמַר לֵיהּ: לָא מִבָּעְיָא בְּרוּכֵי לָא בֵרְכָן, אֲבָל צְעוּרֵי צַעֲרָן. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אָמְרוּ לָךְ? הָכֵי וְהָכֵי אָמְרוּ לִי. אֲמַר לֵיהּ: כֻּלְּהוּ בִרְכְתָא נִינְהוּ. תִּזְרַע וְלָא תִקְצֹר - תּוֹלִיד בָּנִים וְלָא יְמוּתוּן. תֵּיעוֹל וְלָא תָפֵיק - תֵּיעוֹל כַּלָתְךָ וְלָא יְמוּתוּן בָּנֶיךָ. תָּפֵיק וְלָא תָעֵיל - תָּפֵיק בְּנָתָךְ וְלָא יְמוּתוּן גַּבְרַיהוּ, דִּלְהַדְרוּ לְוָתָךְ. לֵיחְרוּב בֵּיתָךְ וְלֵיתוּב אֻשְׁפִּיזָךְ - דְּהַאי עָלְמָא אֻשְׁפִּיזָא הוּא וְהַהוּא עָלְמָא בַּיִת הוּא, דִּכְתִיב: "קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם" וגו' (תהלים מט, יב), אַל תִּקְרֵי "קִרְבָּם" אֶלָּא קִבְרָם. לִבַּלְבֵּל פְּתוֹרָךְ - בְּבָנִי וּבִבְנָתָא. וְלָא תֶחְזֵי שַׁתָּא חַדְתָּא - דְּלָא תָמוּת אִתְּתָךְ וְתֵיסָב אִתְּתָא אַחֲרִיתֵי. עַל הַחִבּוּר הַנָּאוֹת וְהַטּוֹב בָּאִין אֵלוּ הַבְּרָכוֹת וְדוֹמֵיהֶם.

פרק שלישי

הַמְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בְּצִנְעָה וּבוֹחֲרִים הָעִתִּים הָרְאוּיִים לַדָּבָר, יוֹצְאִין מֵהֶן בָּנִים הֲגוּנִים וּנְעִימִים וְנֶחְמָדִים לְכָל דָּבָר, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק קַמָּא דְּכַלָּה וּבְסוֹף אֵלּוּ מֻתָּרִין (נדרים כ, א): שָׁאֲלוּ אֶת אִמָּא שָׁלוֹם, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִפְּנֵי מַה בָּנַיִךְ יְפֵיפִין בְּיוֹתֵר? אָמְרָה לָהֶם: אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי לֹא בְמִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא בְמִשְׁמָרָה אַחֲרוֹנָה, אֶלָּא בַּמִּשְׁמָרָה הָאֶמְצָעִית. וּמְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד. אָמַרְתִּי לוֹ: רַבִּי, כָּל כָּךְ לָמָּה? אָמַר לִי: כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה עַל דַעְתִּי אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנִמְצְאוּ בָנַי בָּאִין לִידֵי מַמְזֵרוּת.

וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְרִיצוּת, הַהֶפְסֵד נִכָּר בַּזֶּרַע הַנַּעֲשָׂה מֵאוֹתָהּ בִּיאָה, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם בְּפִרְקָא קַמָּא דְּכַלָּה: הַמִּסְתַּכֵּל אֲפִילוּ בַּעֲקֵבָהּ שֶׁל אִשָּׁה הַוְיָין לוֹ בָנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מִמְּעֵי אִמָּן. חִגְּרִין, סוּמִין, חֵרְשִׁים, אִלְּמִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁתּוֹבְעָהּ לְתַשְׁמִישׁ וְאֵינָהּ נִתְבַּעַת לוֹ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁאוֹמֶרֶת לוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ: אֲנוּסָה אֲנִי. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּרִין בְּשִׂנְאַת חִנָּם. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: וְהַנֵּי מִילֵי כְּדִמְעַבְּרָא בְּהַהִיא בִּיאָה.

וַאֲמְרִינָן הָתָם בַּמִּשְׁנָה: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי: אַרְבָּעָה דְבָרִים שָׂחוּ לִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאֵלּוּ הֵן: חִגְּרִין, אִלְּמִין, חֵרְשִׁין, סוּמִין. חִגְּרִין מִפְּנֵי מַה הַוְיָן? מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִין אֶת שׁוּלְחָנָן. סוּמִין מִפְּנֵי מַה הַוְיָן? מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. חֵרְשִׁין מִפְּנֵי מַה הַוְיָן? מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּרִין בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. אִלְּמִין מִפְּנֵי מַה הַוְיָן. מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁקִין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַגְּמָרָא: אָמַר רָבָא, מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הוּא הָפַךְ שֻׁלְחָנוֹ, לְפִיכָךְ יֵהָפֵךְ רַגְלֵי זַרְעוֹ; הוּא הִסְתַּכֵּל בְּדָבָר הַנִּסְתָּר מִכֹּל, לְפִיכָךְ הַכֹּל נִסְתָּר מִזַּרְעוֹ; הוּא עָזַב פֶּה הַמְדַבֵּר שֶׁבּוֹ נִתְּנָה הַנְּשִׁיקָה וְנָשַׁק הַסָּתוּם, לְפִיכָךְ נִסְתָּם פִּי זַרְעוֹ; הוּא מְסַפֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לוֹ לַחֲרִישׁ, לְפִיכָךְ נֶחֱרָשׁ אֹזֶן זַרְעוֹ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים עֲלָה: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁמֻתַּר, הַצְּנִיעוּת הִיא קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. וּמִתַּשְׁמִישׁ שֶׁל צְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה יָצְאוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וּבָזֶה מָצִינוּ שֶׁשִּׁבְּחוּ רַבּוֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהוֹצִיאוּ מִמִּדְרָשׁ: " הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ" (בראשית יב, יא). וְגַם שִׁבְּחוּ צְנִיעוּת אָדָם, שֶׁנָּשָׂא גִדֶּמֶת וְלֹא הִכִּיר בָּהּ עַד יוֹם מוֹתָהּ. כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה (נג, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה גִדֶּמֶת וְלֹא הִכִּיר בָּה עַד יוֹם מוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צְנוּעָה אִשָּׁה זוֹ, שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ בַּעֲלָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא: זוֹ דַרְכָּהּ בְּכָךְ, אֶלָּא, כַּמָּה צָנוּעַ אִישׁ זֶה, שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּאִשְׁתּוֹ.

וְגַם מָצִינוּ עַל אָדָם שֶׁשִּׁמֵּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ בִּפְרִיצוּת וְהִלְקוּהוּ, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (סנהדרין מו, א): תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה בְּפֶרֶק ה מֵחִבּוּר זֶה (סימן ו) וְגַם אָמְרוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא לַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְרִיצוּת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, פֶּרֶק כָּל הַיָּד (טז, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן וכו': הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עָרוֹם וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חַי וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה בְּפֶרֶק ג מֵחֵלֶק תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל (סימן כא).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ (שם יז, א): אָמַר רַב חִסְדָּא: אָסוּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבַּיֵּי: שֶׁמָּא יִרְאֶה בָהּ דָבָר מְגֻנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו. וַאֲמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם. אָמַר רָבָא: וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל - מֻתָּר. וַאֲמַר רָבָא וְאִיתֵימָא רַב פַּפָּא: תַּלְמִיד חָכָם מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ. זֶהוּ לְדָבָר מֻכְרָח לְקִיּוּם עוֹנָתָהּ, אוֹ בְּיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וּכְשֶׁלֹּא נִשְׁאָר בָּעִיר עַד הַלַּיְלָה; וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם אָפֵל אוֹ יַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מיכה ז, ח). וּמַה שֶּׁאָמְרוּ לְתַלְמִיד חָכָם "מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ", מִפְּנֵי שְׁנֵי טְעָמִים: הָרִאשׁוֹן, כִּי מִפְּנֵי רֹב צְנִיעוּתוֹ מַאֲפִיל כָּל צָרְכּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אַחֵר; וְהַשֵּׁנִי, כְּשֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי בִּזְמַן אַחֵר מִפְּנֵי שְׁקִידַת לִמּוּדוֹ. וְגַם אָמְרוּ, שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּכַלָּה: כָּל הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הַוְיָין לוֹ בָנִים נִכְפִּין.

גַּם כֵּן הִזְהִירוּ, שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּמִטָּה שֶׁהַתִּינוֹק יָשֵׁן עָלֶיהָ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיב, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַל מִטָּה שֶׁהַתִּינוֹק יָשֵׁן בָּהּ, אוֹתוֹ תִינוֹק נִכְפָּה. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא הֲוֵי בַּר שַׁתָּא, אֲבָל הֲוֵי בַּר שַׁתָּא לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּנָאִים, אֲבָל תָּיֵר לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּנָאִים גַּבֵּי כָּרְעֵיהּ, אֲבָל גַּבֵּי רֵישֵׁיהּ לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא מָנַח יָדֵיהּ עִלַוֵיהּ, אֲבָל מָנַח יָדֵיהּ עִלַּוֵיהּ לֵית לָן בָּהּ.

וְגַם הִזְהִירוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים הַמַּפְסִידִין לָאָדָם וְלַזֶּרַע, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּכַלָּה; הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא וְשִׁמֵּשׁ הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים נִכְפִּין, מִפְּנֵי שֶׁשַּׂר בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֵּהוּ. עַד כַּמָה יִשְׁהֶה אָדָם וִישַׁמֵּשׁ? עַד שִׁעוּר חֲצִי מִיל. הִקִּיז דָּם וְשִׁמֵּשׁ הַוְיָן לוֹ בָנִים וִתָּקִין. הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ הַוְיָין לוֹ בָנִים בַּעֲלֵי רְאָתָן. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם כְּלוּם. הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ שִׁכּוֹר סוֹפוֹ נֶעֱקָר, שְׁנֵיהֶם שִׁכּוֹרִים שְׁנֵיהֶם נֶעֱקָרִים: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָד אוֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ. גַּם דְּבָרִים אֵלּוּ וְדוֹמֵיהֶם כְּתוּבִים בְּפֶרֶק כָּל הַיָּד (נדה יז, א) וּבְמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק (אף על פי) וּבְמַסֶּכֶת גִּטִין, פֶּרֶק מִי שֶׁאֲחָזוֹ (ע, א).

גַּם אָמְרוּ, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּנְהַג צַעַר בְּעַצְמוֹ, דְּגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִית (יא, א): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם" וגו' (בראשית מא, נ). תָּאנָא: חֲשׂוּכֵי בָנִים מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁאָסוּר לֵיהָנוֹת בְּעִדּוּן בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שְׁרוּיִין בְּצַעַר. וּכְשֶׁהַחִבּוּר יְהֵא לְשֵׁם שָׁמַיִם יִזְכּוּ לְשָׁלוֹם וּלְבָנִים.

פרק רביעי

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ הַנִּדּוֹת מְרֻחָקוֹת מְאֹד מִבְּנֵי אָדָם, כִּי כֵן שְׁמָן מֵעוֹלָם "נִדּוֹת", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ אֶל אָדָם וְלֹא יְדַבְּרוּ עִמּוֹ. כִּי יָדְעוּ הַקַּדְמוֹנִים בְּחָכְמָתָם, שֶׁהֶבְלָן מַזִּיק וְגַם מַבָּטָן מוֹלִיד גְּנַאי וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם רָע, כַּאֲשֶׁר בֵּאֲרוּ חַכְמֵי הַפִילוֹסוֹפִים. וְהָיוּ יוֹשְׁבוֹת בָּדָד בָּאֹהֶל, לֹא יִכָּנֵס בּוֹ אָדָם. וְלָכֵן אָמְרָה רָחֵל לְלָבָן: רְאוּיָה הָיִיתִי לָקוּם מִפְּנֵי אָבִי לְנַשֵּׁק יָדָיו, אֲבָל "דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי" וְלֹא אוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְגַם לֹא לָלֶכֶת בָּאֹהֶל, שֶׁלֹּא תִדְרֹךְ עָפָר רַגְלִי. וְהוּא הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה אוֹתָהּ דָּבָר. נִרְאֶה, שֶׁלֹּא הָיוּ מְסַפְּרִים עִמָּהֶן כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁאֲפִילוּ דִבּוּרָן טָמֵא.

וּלְפִי שֶׁבִּרְבוֹת הַתַּאֲווֹת וּבְהִתְמַעֵט הַדֵּעוֹת נִהְיוּ כָּל כָּךְ שְׁטוּפִין הָעַמִּים בְּזִמָּה, עַד שֶׁנִּשְׁכְּחָה מִלִּבָּם רָעָה זֹאת, בָּאָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַבְדִּילָם מִן הָאֻמּוֹת וּלְהַרְחִיקָם מִזֻּהֲמָתָן וּלְשָׁמְרָן מִן הַנֶּזֶק הַגָּדוֹל הַזֶּה וְשֶׁיּוֹלִידוּ זַרְעָם בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל כֵּן, בְּדַעַת סוֹד הַתּוֹלָדוֹת וְהַנֶּזֶק וְהַתִּקּוּן וְהַטֻּמְאָה וְהַטֹּהַר, צִוְּתָה תוֹרָה לִשְׁמֹר יְמֵי נִדָּה, וִימֵי זִיבָה שֶׁהֵם יוֹתֵר חֲמוּרִים מִימֵי הַנִּדָּה, לְהַצְרִיךְ שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וִימֵי יוֹלֶדֶת וְאַחַר־כָּךְ טְבִילָה בְּאַרְבָּעִים סְאָה. וּבָרוּךְ יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁהָיָה חַסְדּוֹ לִהְיוֹת רוֹפֵא יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּדְּרָן בְּחָכְמָתוֹ כְּפִי הַצֹּרֶךְ הַיָּדוּעַ לוֹ.

וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִשִּׂיגוּ סוֹד רִחוּקָהּ, אָמְרוּ בִבְרַיְיתָא בְּמַסֶּכֶת נִדָּה: תַּלְמִיד חָכָם אָסוּר לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל נִדָּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֲפִילוּ הַדִּבּוּר מִפִּיהָ טָמֵא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לָאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַנִּדָּה וְלִדְרֹס עֲפָרָה, שֶׁהוּא טָמֵא כְמֵת, כָּךְ עֲפָרָהּ שֶׁל נִדָּה טָמֵא. וְאָסוּר לֵיהָנוֹת מִמַּעֲשֶׂה יָדֶיהָ.

וְאִם אָמְרוּ רַזַ"ל בְּפֶרֶק אַף עַל פִּי (כתובות סא, א): כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשֶׂה לְבַעֲלָהּ, נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ, חוּץ מֵהַצָּעַת הַמִּטָּה וּמְזִיגַת כּוֹס וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו - הָיָה, לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת הָעָם שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ יוֹתֵר מִזֶּה בְּחֶסְרוֹן שְׁפָחוֹת, אֲבָל הַמַּחֲמִיר, שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.

וְעַל כֻּלָּם צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ אֲפִילוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, אֲפִילוּ בִּימֵי לִבּוּנָהּ, עַד לְאַחַר טְבִילָתָהּ. וַאֲפִילוּ לִישׁוֹן הוּא בְבִגְדּוֹ וְהִיא בְּבִגְדָהּ, שֶׁעַל דָּבָר זֶה נִפְטָר בַּחֲצִי יָמָיו אָדָם גָּדוֹל, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּשַׁבָּת (יג, א): תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁקָּרָא הַרְבֵּה וְשָׁנָה הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִלָּיו וּמַחֲזִירָתָן עַל כָּל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל, כ), בַּעֲלִי, שֶׁקָּרָא הַרְבֵּה וְשָׁנָה הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מַה מֵּת בַּחֲצִי יָמָיו? וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁהֶחֱזִירָהּ דָּבָר. פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֶצְלָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: בִּימֵי נִדּוּתֵיךְ מַהוּ אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִילוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי. בִּימֵי לִבּוּנֵיךְ מַהוּ אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמִּי וְיָשֵׁן עִמִּי בְּקֵרוּב בָּשָׂר וְלֹא עָלְתָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר אַחֵר. אָמַרְתִּי לָהּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ וְלֹא נָשָׂא פָנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה: "וְאֶל־אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָה לֹא תִקְרַב" (ויקרא יח, יט). כִּי אֲתָא רַב דִּימֵי אָמַר: מִטָּה רְחָבָה הֲוָאי. בְּמַעֲרָבָא אָמְרֵי: אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף: סִנָּר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֲוָאִי.

וְאַחַר כָּךְ בִּרְאוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְפֹּר יְמֵי נִדָּה לְבַד וִימֵי זִיבָה לְבַד, נָטְלוּ חֻמְרָא שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה יְתֵרָה. וְהֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים. וְנִשְׁאֲרָה לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל חֻמְרָא זֹאת כְּאִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה. וְגַם הֶחְמִירוּ בְּכָל כֶּתֶם וּבְכָל גָּוֶן כִּרְאִיַּת דָּם טָמֵא.

וְהִרְחִיקוּ זַ"ל, שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת, פֶּרֶק יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה (יח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: " וְהִזַּרְתֶּם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם" (ויקרא טו, לא), אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשֵׁיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן. וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל שֶׁאֵינוֹ פוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָה, אֲפִילוּ הַוְיָן לוֹ בָנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן - מֵתִים. דִּכְתִיב: "וְהִזַּרְתֶם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָה" (שם שם, לג), וְסָמִיךְ לֵיהּ: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" (שם טז, א). אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ הַוְיָין לוֹ בָנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: " לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר" (שם יא, מז). וּסָמִיךְ לֵיהּ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (שם יב, ב). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הַוְיָין לוֹ בָנִים שֶׁרְאוּיִין לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: "וּלְהַבְדִּיל וגו' "וּלְהוֹרֹת אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם י, יא).

וְהַפְּרִישׁוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, כִּדְגַרְסִינָן סוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה וּבְסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (כ, ב): " וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג, י), שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר: תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה; מַעֲשֶׂה מֵבִיא לִידֵי זְהִירוּת; זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת; זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת; נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת; פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה; טָהֳרָה מְבִיאָה לֵידֵי קְדֻשָּׁה; קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא; יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה; עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת; חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וַחֲסִידוּת גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: " אָז דִּבַרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר" וגו' (תהלים פט, כ). וּפְלִיגָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלַי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ" (ישעיה סא, א). "לְבַשֵּׂר חֲסִידִים וְצַדִּיקִים" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "לְבַשֵּׂר עֲנָוִים". הָא לָמַדְתָ שֶׁעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם.

וְגַם אָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהָקֵל רֹאשׁוֹ לִשְׂחוֹק עִם אִשְׁתּוֹ בִּימֵי נִדָּתָה; וְגַם הִיא שֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַדְּבָרִים הַמְּבִיאִים לִידֵי קֵרוּב דַּעַת אֲסוּרִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה. וְהִרְחִיקוּהָ כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ, זוּלָתִי, שֶׁלֹּא אֲסָרוּהָ בְּיִחוּד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָתִיד לָבֹא לָהּ זְמַן הֶתֵּר - יַמְתִּין, דַּחֲזָקָה הִיא דְּלָא שָׁבִיק הֶתֵּרָא וְאָכִיל אִסּוּרָא.

וּמָצִינו בַּמִּדְרָשׁ, כִּי בְּרֶמֶז נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל הַנִּדָּה, בְּגִימַטְרִיָּא תֵּבוֹת [עֵזֶ"ר] כְּנֶגְדּ"וֹ, דִּכְתִיב: "אֶעֱשֶׂה־ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב, יח), רוֹצֶה לוֹמַר, רע"ז יָמִים כְּמִנְיָן "עֵזֶ"ר" הֵם יְמֵי טָהֳרַת הָאִשָּׁה, וּפ"ג יָמִים כְּמִנְיָן " כְּנֶגְדּ"וֹ" הֵם יְמֵי נִדָּתָהּ. רוֹצֶה לוֹמַר, מִנְיָן "עֵזֶ"ר" תִּהְיֶה לוֹ וּמִנְיָן "כְּנֶגְדּ"וֹ" תִּהְיֶה כְנֶגְדּוֹ.

וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, עָבַר וּבָא עָלֶיהָ בִּימֵי נִדָּתָהּ אוֹ בִּימֵי לִבּוּנָהּ הַוָּלָד מַמְזֵר. וְהָאוֹת שֶׁלּוֹ הוּא עַז פָּנִים, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, רֹאשׁ פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. עַז פָּנִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַמְזֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בֶּן הַנִּדָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַמְזֵר וּבֶן הַנִּדָּה. וְהַזָּרִיז בַּדָּבָר, זַרְעוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ.

החלק הששי

בקדשת החבור

וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה פְרָקִים

פרק ראשון

לְפִי שֶׁאֻמַּת יִשְׂרָאֵל הִיא סְגֻלָּה שֶׁהִבְדִּילָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָעַמִּים מְיֻחֶדֶת לָאֵל יִתְבָּרַךְ, בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עַם קָדוֹשׁ. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר: "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־ הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ, כו), שֶׁהִבְדִּילָם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁהוּא קָדוֹשׁ. וְיִדְמוּ לִדְרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וְהָלַכְתָּ בִדְרָכָיו" (דברים כח, ט): מַה הוּא קָדוֹשׁ אַף אַתָּה קָדוֹשׁ, מַה הוּא חַנּוּן אַף אַתָּה חַנּוּן וכו'.

לָמַדְנוּ, שֶׁהִבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹהֲגִים בְּמִדּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְקַדְּשְׁתֶם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (ויקרא יא, מד). וְדָרְשׁוּ עַל זֶה בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, בְּסוֹף פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (לט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי", אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, נִמְצָא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂין הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר - אָנוּ מְקַדְּשִׁין שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, נוֹהֲגִין בְּהֵפֶךְ - מְחַלְּלִין שְׁמוֹ לְרָעָתֵנוּ וְכָל הַכִּעוּר וְהַפֶּשַׁע וְהַחִלּוּל נִשְׁאָר עַל עַצְמֵנוּ.

וּלְפִי שֶׁהוּא סִיּוּעַ גָּדוֹל לִהְיוֹת הָאָדָם טוֹב אוֹ רָע, בִּתְכוּנַת הַמֶּזֶג, כְּפִי הַטִּפָּה שֶׁמִּמֶּנָּה נִתְהַוָּה, נִמְצָא חִבּוּר הָאָדָם סִבַּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אוֹ חִלּוּלוֹ, כְּפִי הַבָּנִים שֶׁמּוֹלִיד; כְּשֶׁהַבָּנִים צַדִּיקִים - מְקַדְּשִׁין אֶת הַשֵּׁם, וְהָרְשָׁעִים - בְּהֵפֶךְ. וּמֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר כֵּן, נִצְטָרֵךְ לָדַעַת הֵיאַךְ יְקַדֵּשׁ אָדָם עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וּקְדֻשָּׁה זוֹ נֶחֱלֶקֶת לַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים. הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן, בְּמַהוּת הַחִבּוּר; הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, בִּזְמַן הַחִבּוּר; הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי, בַּמָּזוֹן הָרָאוּי לַחִבּוּר; הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִי, בְּכַוָּנַת הַחִבּוּר; הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁי, בְּאֵיכוּת הַחִבּוּר.

הַדֶּרֶךְ הָאֶחָד בְּמַהוּתוֹ. יֵשׁ לָנוּ לֵידַע, שֶׁמַּהוּת חִבּוּר זֶה כְּשֶׁהוּא כָרָאוּי וּבְכַוָּנָה רְאוּיָה, הוּא דָבָר טָהוֹר וְנָקִי. מְסַיֵּעַ לַהֲוָיַת הָעוֹלָם. וְחִבּוּר טָהוֹר כָּזֶה אֵין בּוֹ גְנַאי וְכִעוּר וּבוּשָׁה, אֲבָל נִקְרָא "יְדִיעָה", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה" וגו' (שמואל־א א, יט). וְנִקְרֵאת "יְדִיעָה" מִשְּׁנֵי פָנִים: הָאֶחָד, לְפִי שֶׁטִּפָּה זוֹ בָּאָה שָׁרְשָׁהּ מִמְּקוֹם הַדַּעַת, שֶׁהוּא הַמֹּחַ; וְהַשֵּׁנִי, כִּי בִּיאָה כָזֹאת הִיא בִידִיעָה מְכֻוֶּנֶת וּקְדוֹשָׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנָּה בֶּן דַּעַת. וּלְכַוָּנָה כָּזֹאת נִבְרָא בָּאָדָם כְּלִי הַמִּשְׁגָּל. וְאִם הוּא מַשְׁחִית דַּרְכּוֹ וְהוֹפֵךְ כַּוָּנַת בְּרִיאָתוֹ וְחוֹזֵר הַחִבּוּר לְצֹרֶךְ הֲנָאָתוֹ וּלְמַלְּאֹת תַּאֲוָתוֹ, אָז מַדְלִיק בֵּיתוֹ וּמַחֲרִיב זַרְעוֹ. וְנִמְצָא הַכִּעוּר וְהַהַשְׁחָתָה בָּא מִצַּד פְּעֻלָּתוֹ וְכַוָּנָתוֹ וְלֹא מִצַּד בּוֹרְאוֹ שֶׁבָּרָא בוֹ הָאֵבָר, חָלִילָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים שֶׁבָּרָא בָּאָדָם הָיוּ לְצֹרֶךְ קִיּוּם הַגּוּף וְהַמִּין וּלְהוֹצִיא שִׂכְלוֹ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כְּשֶׁיִּטֶּה הָאָדָם אֶל הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ קֹהֶלֶת, עַל פָּסוּק "אֲשֶׁר־כְּבָר עָשׂוּהוּ" (קהלת ב, יב): מְלַמֵּד שֶׁהוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כַּנּוֹ.

וּמֵאַחַר שֶׁהָאָדָם הוּא כָלוּל בְּסוֹד חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת, הוּא סוֹד הַדַּעַת וּכְשֶׁהַחִבּוּר הוּא בִּידִיעָה כָּרָאוּי, הוּא עִלּוּי גָּדוֹל וְהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֻׁתָּף עִמּוֹ וְהוּא שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, רוֹצֶה לוֹמַר, לְהַשְׁלִים כַּוָּנַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְלָזֶה רָמְזוּ בְּאָמְרָם בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק הָיָה מֵבִיא (יז, א): אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ - שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּם. וְגַם בְּאָמְרָם (נדה לא, א): שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם: אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בִּכְלָל זֶה (סימן קסח). נִמְצָא, כִּי כְּשֶׁהָיָה הַחִבּוּר לְשֵׁם שָׁמַיִם מִשְׁתַּתֵּף בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁאֵין דָּבָר קָדוֹשׁ וְנָקִי לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרָא הֵרָיוֹן הַצַּדִּיקִים עַל שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם: כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם: "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָה לְךָ בֵּן" (בראשית יז, טז). וְעַל עִנְיַן רִבְקָה: "וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (שם כה, כא). וּבְעִנְיַן לֵאָה וְרָחֵל: "וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ" (שם כט, לא). וּבְעִנְיַן חַנָּה: "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ה"' (שמואל־א א, יט).

וּבְעִנְיַן תָּמָר אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פה, ח), עַל פָּסוּק "וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל־הַדֶּרֶךְ" (בראשית לח, טז): בִּקֵּשׁ יְהוּדָה לַעֲבֹר וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה וכו'. בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב שׁוּם אָדָם שֶׁכַּוָּנַת יְהוּדָה הָיְתָה לִזְנוּת; חָלִילָה וְחַס לְצַדִּיק גָּמוּר כִּיהוּדָה, מִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת זַרְעוֹ רִאשׁוֹן לִדְגָלִים וּלְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וּלְכָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי בְּנֵי בַת שׁוּעַ אִשְׁתּוֹ מֵתוּ בְּחֶטְאָם, חָשַׁב, שֶׁהַקַּלְקָלָה בָּאָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ. וּבִרְאוֹתוֹ לְתָמָר שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ מְכֻסָּה פָנֶיהָ בְּצְנִיעָא נִכְנַס בּוֹ דַעַת עֶלְיוֹן וְחָשַׁב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵת קְדֵשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַוָּנָתָהּ אֶלָּא לָבֹא אֶצְלוֹ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְהֵכִין כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְהוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים וְלֹא כָרִאשׁוֹנִים. וְגַם הָיָה סִיּוּעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁכַּוָּנָת תָּמָר הָיְתָה לְמוּטָב וְהִכְנִיס בְּלִבּוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ. וּבְעֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא צוֹפֶה עֲתִידוֹת, נָתַן לָהּ הֵרָיוֹן שְׁנֵי צַדִּיקִים תְּאוֹמִים, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים כְּדֻגְמַת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הֵם פֶּרֶץ וְזֶרַח. מֵהָאֶחָד יָצְאוּ מְלָכִים וּמֵהַשֵּׁנִי נְבִיאִים, נוֹלְדוּ בְּצוּרוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. וּבָרוּךְ הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם לְמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ וְהִסְכִּים בַּדָּבָר וּבָא מֵאִתּוֹ.

וְגַם בְּעִנְיָן רוּת נֶאֱמַר: "וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן" (רות ד, יג). וְגַם נֶאֱמַר עַל יִרְמִיָּה הַנָּבִיא: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" (ירמיה א, ה). גַּם אָמְרוּ בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ב, א): שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת לֹא נִמְסְרוּ בְיַד שָׁלִיחַ. וְהָאֶחָד מֵהֶן, הֵרָיוֹן שֶׁל עֲקָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְתַּח אֶת־ רַחְמָהּ" (בראשית כט, לא).

וְכָל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה נֶאֱמַר בְּחִבּוּר הַצַּדִּיקִים, שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל הָרָשָׁע הַפָּרִיץ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַלְּאֹת תַּאֲוָתוֹ וְהוּא מַשְׁחִית דַּרְכּוֹ, מְכַלֶּה גוּפוֹ וְזַרְעוֹ, כְּמִי שֶׁנּוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה וּמְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֵין לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֵלֶק בּוֹ. עָלָיו נֶאֱמַר: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב" (תהלים נח, ד). אֲבָל הַחִבּוּר אֲשֶׁר הוּא כָּרָאוּי בְּכָל דָּבָר, הוּא דוֹמֶה לִבְרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהוּא דָבָר קַיָּם עִם הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹרֵק בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר תִּשָּׁאֵר לָעַד וְיוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל בַּהֲכָנוֹת הַמּוֹשָׁב אֲשֶׁר יָשְׁבָה בוֹ וְיוֹצֵא הַזֶּרַע קָדוֹשׁ. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" (ויקרא כ, כו).

פרק שני

זְמַן הַחִבּוּר הוּא תָּלוּי בְּשָׁעוֹת כְּמוֹ בְיָמִים. וְעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּפִי סֵדֶר כָּל בְּנֵי אָדָם. וּלְאוֹתָם שֶׁהֵם מַעֲמִידֵי עוֹלָם, הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, פָּסְקוּ: מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְעַל זֶה דָרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק מְרֻבֶּה (פב, א), עַל פָּסוּקּ "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ" (תהלים א, ג): זוֹ הִיא עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וּלְפִי שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְּתַרְנְגוֹל, כִּי אָז יִהְיֶה כֹחוֹ תָּשֵׁשׁ וּמְאוֹר עֵינָיו מִתְמַעֵט וְכָל חֶלְקֵי אֵיבָרָיו הוֹלְכִים וְדַלִּים. קָבְעוּ חִבּוּרָם פַּעַם אַחַת לְשָׁבוּעַ, שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ. וּרְשָׁמוּהוּ בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה מִצַּד הַשְׁפָּעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִילוּ כְּפִי הַטֶּבַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹד חֲזָרַת הַגַּלְגַּל פָּנִים וְאָחוֹר בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וְאָז יוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ כֹּחוֹ בְּזוּלָתוֹ וְהוּא לֹא יֶחֱסַר דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱלַשׁ חֻלְשָׁה נִרְאֵית, לְפִי שֶׁכְּבָר קִבֵּל כֹּחַ שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ מִמֶּנּוּ. וְגַם קְבָעוּהוּ בְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וְהוּא יְסוֹד עוֹלָם. וְהוּא דֻּגְמַת עוֹלַם הַנְּפָשׁוֹת, מִטַּעַם שַׁבָּת לַה'.

וּבִהְיוֹת כַּוָּנַת הַמַּשְׂכִּילִים בְּבִיאָתָם, לַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, שֶׁהוּא לְהוֹלִיד צוּרָה רְאוּיָה לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בַּעֲלַת נְשָׁמָה טְהוֹרָה שִׂכְלִית עֶלְיוֹנָה, יַצְלִיחַ מַחֲשַׁבְתּוֹ וְיוֹלִיד כְּמוֹתוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר עַל פָּסוּק: "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל", שֶׁדְּרָשׁוּהוּ זַ"ל בְּעוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, גָּמַר הַפָּסוּק: "וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל", כְּלוֹמַר, כֹּחוֹ לֹא נֶחֱלָשׁ וְזַרְעוֹ יַצְלִיחַ כְּפִי כַוָּנָתוֹ, זֶהוּ "וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ; "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים" (שם), שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחָם וְכָלָה זַרְעָם.

וְגַם צָרִיךְ לְדַקְדֵק בְּשָׁעוֹת, כְּפִי שֶׁאָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁלֹּא הָיָה מְסַפֵּר עִמָּהּ לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְּסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה, בְּפֶרֶק ג (סימן קעט) מֵחֵלֶק שֶׁקּוֹדֵם זֶה. וְנוּכַל לוֹמַר, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה כְּפִי דֶרֶךְ זֶה, שֶׁאִלּוּ יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ סָמוּךְ לַאֲכִילָה, שֶׁטֶּבַע הַגּוּף רוֹתֵחַ וְהַדָּם מְעֹרָב, יַשְׁחִית גּוּפוֹ, לְפִי שֶׁהוּא שָׂבֵעַ וְאוֹתָהּ הַטִּפָּה הַנִּמְשֶׁכֶת מִמֶּנּוּ עֲכוּרָה וּמְלֻכְלֶכֶת, סְרוּחָה וּמְטֻנֶּפֶת. וְנִמְצָא הַוָּלָד הַנּוֹצָר מֵאוֹתָהּ טִפָּה יְסוֹד עָכוּר וּמְטֻנָּף. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר" (תהלים ז, טו). וְאִם יַמְתִין מִלְשַׁמֵּשׁ עַד הַבֹּקֶר, שֶׁהוּא רָעֵב, יֵחָלֵשׁ כֹּחוֹ, וּלְפִי שֶׁהַטִּפָּה חֲלוּשָׁה יוֹלִיד חַלָּשׁ כְּמוֹתוֹ. לָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן שְׁעַת הַחִבּוּר בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, שֶׁהִיא שָׁעָה שֶׁנַּפְשׁוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו וְשָׁקְטוּ טִבְעֵי הַגּוּף מֵרִתּוּחַ הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל וְנִזְדַּכֵּךְ הַדָּם וְיָרְדוּ הַשְּׁמָרִים לִמְּקוֹמָם הַטִּבְעִי וִיסוֹדוֹת הָאָדָם מְסֻדָּרִים בְּסֵדֶר נָכוֹן וְלֹא בָא עֲדַיִן לִידֵי חֲלִישׁוּת.

וּלְהוֹלִיד הַזֶּרַע קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וְחָזָק וּבָרִיא הָיוּ מְדַקְדְּקִים גַּם כֵּן רַבּוֹתֵינוּ, בְּאָמְרָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פִּרְקָא קַמָּא (ה, ב): תָּאנֵי, אַבָּא בִּנְיָמִן אוֹמֵר: עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל יָמַי וכו' וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כִּדְאֲמַר רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא וְאֳמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם הַוְיָן לוֹ בָנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמְתִים יָדְךָ ה' וגו' וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים" וגו' (תהלים יז, יד). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מַפֶּלֶת נְפָלִים, דִּכְתִיב הָכָא "תְּמַלֵּא בִטְנָם" וּכְתִיב הַתָּם "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" וגו' (בראשית כה, כד).

וּכְפִי כַוָּנַת הָאֱמֶת, יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בָּנִים זְכָרִים וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ נְפָלִים בִּנְתִינַת הַמִּטָּה. וְאִלְמָלֵי כֵן, כָּל בְּנֵי עוֹלָם יֵדְעוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְלֹא תְהֵא בַת בָּעוֹלָם וְלֹא נָפֶל. אֲבָל הָאֱמֶת, שֶׁהַגָּדָה זוֹ הִיא כָּאֲחֵרוֹת, הַנֶּאֱמָרוֹת בְּמָשָׁל וּבִרְמִיזָה. וְהִנֵּה מְבֹאָר, שֶׁהַקֹּר הֶחָזָק לִפְאַת צָפוֹן וְהַחֹם לִפְאַת דָּרוֹם. וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּהְיוֹת גּוּפוֹ מְמֻצָּע בֵּין הַקֹּר וְהַחֹם, אָז יוּכְלוּ טְבָעָיו לָנוּחַ וְלֹא יַזְרִיעַ מַהֵר וְיוּכַל לִבְעֹל בְּמָתוּן. וְאָז הָאִשָּׁה מַקְדֶּמֶת לִזְרֹעַ תְּחִלָּה וְנִמְצָא זֶרַע הָאִשָּׁה כְּדִמְיוֹן הַחֹמֶר וְזֶרַע הָאִישׁ, שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, כְּדִמְיוֹן הַיּוֹצֵר, שֶׁנּוֹתֵן הַצּוּרָה בַּחֹמֶר וְיָּבֹא צוּרַת הַוָּלָד כְּמוֹתוֹ. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר. וְגַם לַזֶּה כִּוְּנוּ בְּאָמְרָם: בִּשְׂכַר שֶׁמַּשְׁהִין עַצְמָן עַל הַבֶּטֶן הַוְיָן לְהוּ בָנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים" (תהלים קכז, ג).

וּכְבָר עוֹרַרְתִּי בִּתְחִלַּת הַחִבּוּר, שֶׁכָּל הַפְּסוּקִים שֶׁהֵבִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ לְבָרֵר בָּהֶם דְבָרִים אֵלּוּ, אֵינָם אֶלָּא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, לִזְכֹּר בּוֹ הַדָּבָר שֶׁהָיָה בָּרוּר לָהֶם מִצַּד אַחֵר, בְּקַבָּלָה, אוֹ בְּטֶבַע, אוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר. נִמְצָא, כִּי מַה שֶּׁאָמַר "בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם" הוּא רוֹצֶה לוֹמַר, מְמֻזָּג בֵּין הַקֹּר וְהַחֹם וְיָבוֹא לְצַיֵּר צוּרַת זָכָר. וּלְפִי שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַמְמֻצָּעִים הֵם חֲזָקִים וְטוֹבִים יוֹתֵר, לֹא יְהֵא הַוָּלָד נָפֶל. גַּם יָדוּעַ לְפִי הַטֶּבַע, שֶׁהָרֶחֶם הַמְמֻזֶּגֶת בֵּין קֹר לְחֹם הִיא הָרָה וְיוֹלֶדֶת כְּסֵדֶר וְאִם הִיא קָרָה מְאֹד, אוֹ חַמָּה מְאֹד, לֹא נוֹצָר בָּהּ וָלָד. וּלְפִי שֶׁהַמִּזוּג הַבֵּינוֹנִי שֶׁבָּרֶחֶם לֹא הָיָה בְיָדוֹ, הָיהָ מְדַקְדֵּק בִּמְזִיגוּת זַרְעוֹ. וּלְפִי שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה כְּבָר שָׁקַט הַגּוּף מֵרִתּוּחַ טֶבַע הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל וּמֶזֶג הַגּוּף עוֹמֵד צַח וְנָקִי וּבֵינוֹנִי קֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי קְרִירוּת, הָיָה מְדַקְדֵּק בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

גַּם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה בָּרֹב שֹׁקֵט רוּחַ מַעֲרָבִית מַתְחִיל לִנְשֹׁב רוּחַ צְפוֹנִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, בַּפָּסוּק "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" (תהלים קיט, סב). עַל כֵּן בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הוּא זְמַן מְמֻזָּג. וְאוּלַי, שֶׁזֶּה הֶחָכָם הָיָה מְדַקְדֵּק גַּם בְּהַנְהָגוֹת וּבְמַאֲכָלוֹת וּבְכָל דָּבָר, שֶׁיְּהֵא בוֹ מְמֻזָּג יוֹתֵר לְתוֹעֶלֶת גּוּפוֹ וּלְקִיּוּם זַרְעוֹ וְהָיָה מְדַקְדֵּק בְּמִזּוּג יוֹתֵר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בַּעֲבוּר הַטְּעָמִים הַנִּזְכָּרִים.

גַּם יָדוּעַ הוּא, שֶׁהָאִישׁ שֶׁנּוֹלָד מִטִּפָּה קָרָה יִהְיֶה לְעוֹלָם פֶּתִי וְסָכָל, וּמִי שֶׁנּוֹלָד מִטִּפָּה חַמָה יִהְיֶה בַּעַל כַּעַס וְחֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ. וְעַל כֵּן, רֹב מַמְזֵרִים - פִּקְחִים, אֲבָל הֵם עַזֵּי פָנִים וּשְׁטוּפִים בְּזִמָּה לְרֹב חֹם טִפַּת הַזֶּרַע אֲשֶׁר נוֹלדוּ בָהּ. וְהַנּוֹלָד מִטִּפָּה מְמֻצַּעַת, בֵּין הַחֹם לַקֹר, יִהֶיה בַּעַל שֵׂכֶל מְיֻשָּׁב בְּדַעַת, יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה וִיהֵא בְּמִדּוֹתָיו וּבְדַעְתּוֹ מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁם" (שמואל־א א, יא), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁיִּהְיֶה מְמֻצָּע וּבֵינוֹנִי לְקִיּוּם וּלְשֵׂכֶל. וְעַל כָּזֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (לא, ב): לֹא אוּכָם וְלֹא חִוֵּר, לֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, לֹא אָרוֹךְ וְלֹא גוּץ. כָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת נִמְזָגוֹת בַּוָּלָד בִּהְיוֹת מֶזֶג הַזֶּרַע מְמֻזָּג בֵּין קוֹר לְחֹם.

גַּם, הַבֵּן הַמְמֻזָּג בַּיְסוֹדוֹת הוּא חִיּוּנִי יוֹתֵר בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּבַחוּץ, גַּם אִם נוֹצָר הַוָּלָד מִטֶּבַע מְמֻזָג, טֶבַע הָרֶחֶם מְמֻצָּע לֹא תַפִּיל, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַפֶּלֶס בְּעֵין הַמִּשְׁפָּט בְּקַו הַשָּׁוֶה, לֹא יַטּוּ הַמֹאזְנַיִם לְאֶחָד מִן הַצְּדָדִין. אֲבָל בְּהִתְעוֹרֵר הָרֶחֶם לְאֶחָד מֵהַקְּצָווֹת, מַפְלֶגֶת הָרֶחֶם לְחֹם אוֹ לְקֹר וּמַפֶּלֶת הַוָּלָד. וְגַם, בְּסִבָּה זֹאת תָּבֹא לִידֵי רְעָבוֹן אוֹ תַאֲוָה שֶׁלֹּא כָּרָאוּי וּמַפֶּלֶת הַוָּלָד. אֲבָל הַוָּלָד הַמְמֻזָּג נִקְרָא צַדִּיק שְׁוֵה הַמְּזָגִים מִן הַבֶּטֶן וְאֵינוֹ נוֹפֵל קֹדֶם זְמַנּוֹ, אֲפִילוּ בְּסִבּוֹת כָּאֵלּוּ, וְאֵינוֹ מְסַבֵּב לְאִמּוֹ לְהִתְאַוּוֹת דְּבָרִים הָאֲסוּרִים וְגַם לֹא אוֹכְלִים מַשְׁחִיתִים הָעֻבָּר. 

וּכְבָר רָמְזוּ לָנוּ זַ"ל בִּתְרֵי עוּבְדֵי, בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פב, ב), בְּאָמְרָם; הַהִיא עֻבְּרָא דְּאוֹרִיחָא. אָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמַר לָהֶן: זִילוּ לְחִישׁוּ לָהּ דְּהָאִידְנָא יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי הוּא. לָחִישׁוּ לָהּ - וְלָחִישׁ; קָרֵי עֲלֵיהּ: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" (ירמיה א, ה). נָפַק מִינָהּ רַבִּי יוֹחָנָן. הַהוּא עֻבְּרָא דְּאוֹרִיחָא. לָחִישׁוּ לָהּ - וְלָא לָחִישׁ; קָרֵי עָלָיו: " זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" (תהלים נח, ד). נָפַק מִינָהּ שַׁבְּתַאי אוֹצֵר פֵּירֵי. נִמְצָא, דְּהַהוּא דְלָחִישׁוּ לָהּ וְלָא לָחִישׁ נָטָה מִן הַקָּצֶה הָאֶמְצָעִי וְהָיָה קָרוֹב לִהְיוֹת נֶפֶל, לוּלֵי שֶׁהֶאֱכִילוּהָ דָבָר אָסוּר שֶׁהֵרִיחָה. וְאִם גַּם כֵּן הֵרִיחָה אֵם הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן חָזַר לַפֶּלֶס הָאֶמְצָעִי, לְפִי שֶׁהָיָה מְמֻזָּג וְהָרֵיחַ בָּא אֶצְלָהּ מִצַּד הַבַּהֲמוּת שֶׁלָּהּ וְלֹא מִצַּד הַוָּלָד. עַל כֵּן הָיָה מִצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין עַל דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה. וְהָרוֹצֶה לְהוֹלִיד בָּנִים בַּעֲלֵי הוֹרָאָה מְמֻזָּגִים בְּכָל דָּבָר יְדַקְדֵּק בָּזֶה.

פרק שלישי

דָּבָר בָּרוּר וְיָדוּעַ, כִּי כְפִי מָזוֹן כָּל דָּבָר כֵּן יִהְיֶה הַגּוּף הַנִּזּוֹן, וּלְפִיכָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֵם עַל בְּנֵי נֹחַ, הִתִּיר לָהֶם בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִיצִירַת אָדָם עַד אוֹתוֹ זְמָן; אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי מְזוֹן הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ, כְּמוֹ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים, לֹא יִהְיֶה הַמָּזוֹן סוֹעֵד כָּל כָּךְ לְקִיּוּם הַגּוּף וְגַם לֹא יְהֵא הַדָּם רָאוּי כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר חִיּוּת לַנֶּפֶשׁ לְהַשְׂכִּיל, עַל כֵּן הִתִּירָה תוֹרָה לָאָדָם לֶאֱכֹל וְלִזּוֹן בְּבַעֲלֵי חַיִּים הָאֲחֵרִים.

נִמְצָא שֶׁהָיָה רְצוֹנוֹ, שֶׁיְּהֵא כָּל דָּבָר נִזּוֹן מֵהַדָּבָר שֶׁהוּא תַּחְתָּיו וְנִמְצְאוּ הַרְכָּבוֹת הָעוֹלָם עוֹלוֹת כְּסֵדֶר. כִּי הַמְּקוֹרוֹת שׁוֹאֲבִים וְנִזּוֹנִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְהַצְּמָחִים מִן הַמְּקוֹרוֹת וּמֵהַיְסוֹדוֹת, וּבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים מֵהַצְּמָחִים וְהַמְּקוֹרוֹת וְהַיְּסוֹדוֹת, וְחַי הַמְדַבֵּר נִזּוֹן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֶׁאֵינָן מְדַבְּרִים וּצְמָחִים וּבַמְּקוֹרוֹת וּבַיְסוֹדוֹת. וְגַם הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּגּוּף נִזּוֹן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ וּמִתְקַיֵּם כְּחַי הַמְדַבֵּר, שֶׁהוּא נִזּוֹן מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים וּבְכֹחוֹ וּבְהַשָּׂגָתוֹ וּבִפְעֻלּוֹתָיו יוֹצֵא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים לִמְזוֹן זוּלָתָם, אוֹתָם שֶׁהֵם לְמַעֲלָה מֵהֶם, עַד שֶׁהוֹלְכִין מֵעִלּוּי לְעִלּוּי עַל לְמַעֲלָה.

וּכְשֶׁהָיָה רְצוֹן הַבּוֹרֵא לְהַבְדִּילֵנוּ מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וְלָתֵת לָנוּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וּמִצְוֹת וְחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים וּלְטַהֲרֵנוּ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא טִנּוּף הַתַּאֲווֹת, וְלַעֲשׂוֹתֵנוּ עַם חָכָם וְנָבוֹן; וּבִרְאוֹתוֹ כִּי יֵשׁ מָזוֹן שֶׁמּוֹלִיד דָּם עָכוּר וְעָב וְטָמֵא כָמוֹהוּ וְיֵשׁ מָזוֹן שֶׁמּוֹלִיד דָּם זָךְ וְנָקִי וְטָהוֹר כָּמוֹהוּ - הִבְדִּילָנוּ בְּתוֹרָתוֹ מִכַּמָּה מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁאָסַר עָלֵינוּ מִכַּמָּה טְעָמִים. וּבָרוּךְ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת אֲשֶׁר לְפָנָיו גָּלוּי טַעֲמֵי כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁלֹּא לְחִנָּם אֲסָרָם עַל עַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ.

וּמִן הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם הוּא, שֶׁאָסַר חֵלֶב וְדָם אֲפִילוּ מֵהַטְּהוֹרִים, בַּעֲבוּר שֶׁמְאַטְמִין אֶת הַלֵּב. וְאָסַר הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִין, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם מֵעִזִּים פְּנֵיהֶם לִדְרֹס כְּמוֹתָן. וְאָסַר אַרְנֶבֶת וְשָׁפָן וַחֲזִיר וְדוֹמֵיהֶם, בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹתְמִין דַּרְכֵי הַתְּבוּנָה. וְאָסַר דָּגִים, שֶׁאֵין לָהֶם סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּעֲבוּר שֶׁגְּדֵלִים וְנִזּוֹנִים בַּמַּיִם הָעֲכוּרִים. וְאָסַר שִׁרְצֵי הָאָרֶץ וְהַמַּיִם, לְפִי שֶׁמּוֹלִידִין מִינֵי חֲלָאִים קָשִׁים וְרָעִים. סוֹף דָּבָר, לְפָנָיו הוּא גָלוּי טַעַם כָּל דָּבָר. וְעַל כֻּלָּם אָמַר: "וְלֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף" (ויקרא כ, כה). גִּלָּה, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים אֵלּוּ הָאֲסוּרִים, נִתְעָבִים וְנִמְאָסִים וְעוֹשִׂים דָּם רָע מוּכָן לְכַמָּה פֻּרְעָנִיּוֹת וּמְשַׁקְּצִין הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ.

וּמֵאַחַר שֶׁדָּם הָאָדָם נֶהְפַּךְ לְטִפַּת הַזֶּרַע, שֶׁהוּא יְסוֹד וּבִנְיָן לַוָּלָד הַנּוֹלָד מֵאוֹתוֹ חִבּוּר, נִמְצָא כִּי כְפִי מְזוֹן הָאָבוֹת יְהֵא טֶבַע הַבָּנִים. וְאוּלַי כִּי לָזֶה סָמְכָה תוֹרָה לְפָרָשַׁת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְלַפָּסוּק "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר" וגו' (שם יא, מז) סָמוּךְ לוֹ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" (שם יב, ב), לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמָּזוֹן הַמְטֻנָּף מוֹלִיד דָּם עָכוּר בְּאוֹכְלוֹ וּמַזִּיק לוֹ, יוֹתֵר הוּא מַזִּיק וּמַשְׁחִית לַזֶּרַע הַנּוֹלָד מֵאוֹתָה טִפָּה שֶׁנִּבְנוּ כָּל יְסדוֹתָיו עָלֶיהָ. וְעַל כֵּן סָמַךְ גַּם כֵּן מִצַּד אַחֵר פָּרָשַׁת נְגָעִים, לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁאִלּוּ יִבָּדֵל הָאָדָם מִן הַמַּאֲכָלוֹת הָרָעִים הַוְיָן לוֹ בָנִים הֲגוּנִים וּטְהוֹרִים וְאִם לָאו, הֲרֵי נְגָעִים גְּדוֹלִים וְקָשִׁים מִתְחַדְּשִׁים עָלָיו וְגַם עֲלֵיהֶם, מִצַּד טִפַּת הַזֶּרַע שֶׁהָיְתָה מִדַּם הַמַּאֲכָל הַמְּשֻׁקָּץ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָסְרָה תוֹרָה כַּמָה מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְהִנִּיחָה כַּמָּה דְבָרִים מֻתָּרִים, יֵשׁ הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין הַמֻּתָּרִים, בִּבְרִיאוּת וּבְחֹזֶק וּבְכָל דָּבָר, כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע; לוּלֵי שֶׁהַתּוֹרָה בְּחָמְלָה עַל עַמּוֹ לֹא רָצְתָה לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בָּהּ, עַד שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁאָסַר לָהֶם - לְפִי שֶׁלִּפְעָמִים מִתְאַוִּים בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָם - הִתִּיר לָהֶם כַּדּוֹמֶה לָהֶם, לְפִי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּנַפְשָׁם הַמִּתְאַוָּה עֲלֵיהֶם רֹשֶׁם וּדְאָגָה בְּשֶׁיּוּכַל לָבֹא מֵאוֹתָהּ סִבָּה חֹלִי בָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הָרוֹפְאִים; וְעַל כֵּן הִתִּיר לָהֶם בְּדוֹמֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין, פֶּרֶק כָּל הַבָּשָׂר (קט, ב): אָמְרָה לֵיהּ יַלְתָּא לְרַב נַחְמָן: כָּל מַה שֶּׁאָסַר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּנֶגְדּוֹ הִתִּיר לָנוּ: אָסַר דָּמָא, שְׁרָא כַּבְדָּא; אָסַר חֵלֶב בְּהֵמָה, שְׁרָא חֵלֶב חַיָּה; אָסַר חֲזִיר, שְׁרָא מוֹחָא דְּשִׁבּוּטָא (מין דג); אָסַר גְּרִיתָא (עוף טמא), שְׁרָא לִישְׁנָא דְּכַוְרָא; אָסַר דַּם נִדָּה, שְׁרָא דַּם טֹהַר; אָסַר אֵשֶׁת אִישׁ, שְׁרָא גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַּעֲלָה; אָסַר אֵשֶׁת אָח, שְׁרָא יְבָמָה; אָסַר גּוֹיָה, שְׁרָא יְפַת תֹּאַר - בָּעֵינָא לְמֵיכָל בִּשְׂרָא בְּחַלְבָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל זְוִיקוּ לָהּ כַּחֲלֵי (פירוש: תנו לה כחל בשפוד).

וְכָל זֶה הָיָה בְּרַחֲמָנוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, כֵּיוָן שֶׁהֵם בְּנוּיִים מֵחֹמֶר וְצוּרָה וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ מִתְאַוֶּה, שֶׁחוֹמֵד לֶאֱכוֹל וְלִטְעֹם כָּל מַאֲכָל, וְגַם שֶׁטִּבְעֵי בְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹתֵר מִתְאַוִּים בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מֻזְהָרִים עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן הִתִּיר לָהֶם דֻּגְמָתָם לְיַשֵּׁב וְלָנוּחַ בָּהֶם כַּוָּנָתָם.

אֲבָל נִשְׁאָר דַּעַת מַשְׂכִּיל, בְּאוֹתָם שֶׁיִּבְחֲרוּ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְיַחְפְּצוּ לִהְיוֹת טְהוֹרִים וּפְרוּשִׁים, שֶׁיִּמְאֲסוּ אֲפִילוּ מִקְּצַת דְּבָרִים הַמֻתָּרִים, שֶׁאֵינָם רְאוּיִים כָּל כָּךְ לִבְרִאוּת הַגּוּף, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּלְנַקּוֹת הַדָּם וּלְצִלּוּל הַשֵּׂכֶל, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לְמַעֲלַת הַקְּדוֹשִׁים אַנְשֵׁי שֵׁם. כִּי אֶחָד מֵהָעֲנָפִים שֶׁתָּלוּי בוֹ הַדָּבָר הוּא בִזְכוּת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע, כִּי הַחַיָּה שֶׁהַמֹּר נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, מַאֲכָלָהּ "אֶלְסַנְבַּל". נִמְצָא, כִּי כְּפִי טֶבַע הַמָּזוֹן יִמָּשֵׁךְ גּוּף הַנִּזּוֹן, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר יֻצַּר וְנִתְגַּדֵּל בְּטֶבַע אַחֵר. וְכָל שֶׁכֵּן מְזוֹנוֹת הָאָב וְהָאֵם, שֶׁבָּא מֵהֶם דָּמָם וְנֶהְפָּךְ הַדָּם לְזֶרַע, שֶׁיְּסַיֵּעַ הַמָּזוֹן לְטֶבַע הַוָּלָד.

וְגַם הַמָּזוֹן שֶׁתֹּאכַל הַמְעֻבֶּרֶת כְּשֶׁנִּזּוֹן בּוֹ הָעֻבָּר יְסַיֵּעַ לְטִבְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק אַף־עַל־פִּי (ס, ב): דְּאָכְלָה חַרְדְּלָא הֲווּ לָהּ בָּנֵי זִילְזְלָנֵי, דְּאָכְלָה תֻּחְלֵי הֲווּ לָהּ בָּנֵי דִילְנֵי, דְּאָכְלָה מוֹנִינֵי הֲווּ לָהּ בָּנֵי מוֹצִיצֵי עֵינָא, דְּאָכְלָה גַּרְגּוּשְׁתָּא הֲווּ לָה בָּנֵי מְכוֹעָרֵי, דְּשָׁתְיָא שִׁיכְרָא הֲווּ לָהּ בָנֵי אוּכְמֵי, דְּאָכְלָה בִישְׂרָא וְשָׁתְיָא חַמְרָא הֲווּ לָהּ בָּנֵי בְרִיאֵי, דְּאָכְלָה בֵּיעֵי הֲווּ לָהּ בָּנֵי עֵינָנֵי, דְּאָכְלָה כַוָּרֵי הֲווּ לָהּ בָּנֵי חֲנִינֵי, דְּאָכְלָה כַּרְפְּסָא הֲווּ לָהּ בָּנֵי זִיוְתָאנֵי, דְּאָכְלָה כֻסְבַּרְתָּא הֲווּ לָה בָּנֵי בִיסְרָאנֵי, דְּאָכְלָה אֶתְרוֹג הֲווּ לָהּ בָּנֵי רֵיחָנֵי. בְּרַתֵּיהּ דְּשָׁבוֹר מַלְכָּא אָכְלָה בָה אִימְתָּא אֶתְרוֹגָא וַהֲווּ מַסְקֵי לָה לְקַמֵּיהּ דַּאֲבוּהָ בְּרֵישׁ רֵיחָנֵי.

לָמַדְנוּ, שֶׁהָרוֹצֶה לְהוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים וּבְרִיאִים יִבְחַר הָרָאוּי וְהַנָּקִי מִן הַמְּזוֹנוֹת. וַאֲפִילוּ מֵאוֹתוֹ הָרָאוּי אַל יִקַּח כְּדֵי מִלּוּי הַגּוּף, רַק דָּבָר בֵּינוֹנִי שֶׁיּוּכַל הַטֶּבַע לְטָחֲנוֹ וְיִתְהַפֵּךְ לְדָם נָקִי וְטָהוֹר, כִּי בִּהְיוֹת הַמַּאֲכָל מוּסָף בָּאִצְטוֹמְכָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִן הַדְּבָרִים הַהֲגוּנִים, הִנֵּה רִבּוּיוֹ יִגְרֹם שֶׁלֹּא יְהֵא נִטְחָן כָּרָאוּי לְהוֹלִיד דָּם זַךְ וְיִפְסַד בָּאִצְטוֹמְכָא וְיַחֲזֹר רָע וּמְטֻנָּף יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ שֶׁבָּא מֵהַדְּבָרִים הַגַּסִּים. וְעַל כֵּן רָאוּי לִזָּהֵר בְּאֵיכוּת וּבְשִׁעוּר.

וְאִם מָצִינוּ בְּכָל אָדָם שֶׁמִּתְעַנֶּה כַּמָּה תַּעֲנִיּוֹת וְיִסְבֹּל כַּמָּה עִנּוּיִים וְסִגּוּפִים לְמַעַן חַיֵּי גוּפוֹ וְחַיֵּי בָנָיו, מַה יַּעֲשֶׂה בַּמּוּסָר הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עִנּוּי. וְהָאִישׁ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְיִבְחַר הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח.

פרק רביעי

בְּכַוָּנַת הַחִבּוּר הוּא תָלוּי עִקַּר הַדָּבָר. וּבָזֶה רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאָמְרָם: הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. וְהוּא, לְפִי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא פְּעֻלָּה נַפְשִׁית וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא דָבָר חָמְרִי. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם לְהוֹלִיד אָדָם אוֹ דָבָר אַחֵר אִם יֵדַע בְּסֵפֶר יְצִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סה, ב): אָמַר רָבָא: אִי בָּעֵי צַדִּיקֵי בָּרוּ עָלְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם־עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה נט, ב). רָבָא בְּרָא גַבְרָא, שָׁדְרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, הֲוָה קָא מִשְׁתָּעֵי בְּהַדֵיהּ וְלָא קָא מְהַדָּר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּמִן חַבְרַיָא אָתְּ, תּוּב לַעֲפָרֵיךְ. רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא יָתְבֵי וְעָסְקֵי בְּסֵפֶר יְצִירָה כָּל מַעֲלֵי שַׁבַּתָּא וּמִבְרוּ לְהוּ עֶגְלָא תִּלְתָּא וְאָכְלֵי לֵיהּ. וְאֵין זֶה דְּבַר אִסּוּר, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ עָלָיו: מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, כִּדְרַב חֲנַנְיָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא דְּכָל מַעֲלֵי שַׁבַּתָּא וכו'.

וְגַם נָתַן כֹּחַ בְּדִמְיוֹן הָאָדָם לְהוֹלִיד כַּיּוֹצֵא בוֹ בְּדָבָר שֶׁהוּא מְדַמֶּה. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר גַּם כֵּן מִצַּד הַטֶּבַע אֲפִילוּ בַּבְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּצֹּאן שֶׁל לָבָן שֶׁהָיָה רוֹעֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיוּ מְדַמּוֹת בַּמַּקְלוֹת וְעוֹשׂוֹת בִּדְמוּתָן, אַף שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי הַשֵּׂכֶל, שֶׁכְּפִי טִבְעָם מוֹלִידִים בְּדִמְיוֹנָם.

וְהִנֵּה בְּהִתְחַבֵּר הָאָדָם אֶל אִשְׁתּוֹ, אִם דִּמְיוֹנוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו עֲסוּקִים בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וַהֲגוּנוֹת וּבִצְנִיעוּת, הִנֵּה אוֹתוֹ הַדִּמְיוֹן שֶׁבְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לְצַיֵּר הַצּוּרָה בְּטִפַּת הַזֶּרַע כְּפִי שֶׁהָיָה מְדַמֶּה בִּשְׁעַת הַחִבּוּר בְּלִי סָפֵק. וְגַם מָצִינוּ בְּנִסָּיוֹן בָּרוּר, שֶׁהַדִּמְיוֹן פּוֹעֵל בָּאָדָם תְּכוּנָה נִרְאֵית לָעַיִן, כִּי הָאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָלָה מֵאוֹתָהּ נְשִׁיכָה, בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁמְּדַמֵּהוּ בְּרַעְיוֹנוֹ, כָּל מַיִם שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו מְדַמֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּלָבִים שׁוֹטִים. וְעַל כֵּן צִוּוּ הָרוֹפְאִים שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁפוֹפֶרֶת לִשְׁתּוֹת בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַמַּיִם. וְעוֹד דָּבָר גָּדוֹל פּוֹעֵל דִּמְיוֹנוֹ אֲפִילוּ לִרְאוּת עֵינֵי בְנֵי אָדָם, שֶׁבְּכָל שֶׁתֶן שֶׁיַּשְׁתִּין נִרְאִין בּוֹ דְמוּת כְּלָבִים דַּקִּים עַד מְאֹד וְאִם יַעֲבִירוּ הַשֶּׁתֶן בִּמְסַנֶּנֶת לֹא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם דָּבָר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּדִמְיוֹן הַפּוֹעֵל לִפְעֹל בְּעֵת הַיְצִירָה. וְלָזֶה עוֹרְרוּ בְּאָמְרָם, פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (ברכות כ, א) וּבְבָבָא מְצִיעָא, פֶּרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (פד, א): רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַׁעֲרֵי טְבִיָה. אָמַר: כִּי סָלְקָן וְאָתְיָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִיסְתַּכְּלָן בִּי, דִּלֵיהֵווּ לְהוּ בָּנֵי רַבָּנָן וְשַׁפִּירָן כְּוָתִי וכו'. נִמְצָא, שֶׁהֶחָסִיד הַזֶּה, בְּיָדְעוֹ שֶׁבַּמַחֲשָׁבָה אֲשֶׁר בְּדִמְיוֹן הָאִשָּׁה תְּסַיֵּעַ לְצוּרַת הַוָּלָד, הָיָה עוֹשֶׂה זֶה כְּדֵי לְסַבֵּב שֶׁיִּרְבּוּ חֲכָמִים בְּיִשְׂרָאֵל.

וּמֵאַחַר שֶׁפּוֹעֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה בָּאִשָּׁה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּצָא זָכָר, שֶׁהִיא מַזְרַעַת תְּחִלָּה וְנוֹתֶנֶת הַחֹמֶר, כָּל שֶׁכֵּן בָּאִישׁ, שֶׁהוּא נוֹתֵן הַצּוּרָה, שֶׁיִּפְעַל דִּמְיוֹנוֹ בַּוָּלָד. לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְנַקּוֹת מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו וּלְזַכּוֹתָם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וִיפַנֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכָּל הִרְהוּר רָע. רַק יַחֲשֹׁב בְּמַעֲלַת הַצַּדִּיקִים וְהַטְּהוֹרִים אַנְשֵׁי מַדָּע וּבַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְאוֹתָן הַמַּחֲשָׁבוֹת יָחוּלוּ עַל טִפַּת הַזֶּרַע. וְאִם יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה וִישַׂמְּחֶנָּה בִּדְבָרִים הַמְּשַׂמְחִים אֶת הַלֵּב וִידַבֵּר עִמָּה בִּדְבָרִים טְהוֹרִים וְזַכִּים וְלֹא בְּדִבְרֵי נְבָלָה וְשִׂיחָה קַלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה גַּם הִיא מֻסְכֶּמֶת וּמִצְטָרֶפֶת לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת, אָז תִּתְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתָּם כְּאֶחָד וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם אֲחָדִים בִּדְבַר הַמִּצְוָה וְתִהְיֶה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם וְיוֹלִידוּ זֶרַע כְּפִי הַצּוּרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁצִּיְּרוּ.

וְדָבָר פָּשׁוּט הוּא זֶה גַּם בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, כִּי כְפִי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר שֶׁיַּעֲבֹר עַל לֵב הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בִּשְׁעַת חִבּוּרָם יִהְיֶה הַוָּלָד מוּכָן וּמְצֻיָּר. וּכְבָר הֵבִיאוּ רְאָיָה מֵהַהִיא מַטְרוֹנִיתָא, שֶׁיָּלְדָה בֵּן שָׁחוֹר וְהָיְתָה הִיא וְהַמֶּלֶךְ לְבָנִים עַד מֹאד. וְחָשַׁב הַמֶּלֶךְ לְהָרְגָה, שֶׁחָשַׁד עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה. עַד שֶׁבָּא חָכָם אֶחָד וְאָמַר: שֶׁמָּא הִרְהֲרָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בְּאָדָם שָׁחוֹר. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּמַשְׂכִּיּוֹת אוֹתוֹ הַחֶדֶר שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בּוֹ. וְאָמְרָה, שֶׁהָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּאוֹתָן צוּרוֹת וּמְהַרְהֶרֶת בָּהֶן בְּעֵת הַחִבּוּר. וְזֶהוּ כְּעִנְיַן מַקְלוֹת שֶׁל יַעֲקֹב.

וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם מוֹפֵת לַדָּבָר, כִּי מִי שֶׁיְּהַרְהֵר בִּדְבָרִים טוֹבִים וּטְהוֹרִים וּנְקִיִּים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, חָל אוֹתוֹ הַהִרְהוּר עַל טִפַּת הַזֶּרַע וּמְצַיֵּר בּוֹ טָהֳרָה וְחָכְמָה וְטוֹבָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" (ירמיה א, ה), לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה וּמִדּוֹתֶיהָ הָיְתָה עִמּוֹ. וְאִם יְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי זִמָּה וַעֲבֵרָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יָשִׂים דַּעְתּוֹ בְּאַחֶרֶת, הִנֵּה הַוָּלָד מְיֻסָּד עַל יְסוֹד רֶשַׁע וְכִעוּר וְעָתִיד לִהְיוֹת רָשָׁע מְטֻנָּף. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" וגו' (תהלים נח, ד). בִּלְתִּי אִם יִיגַע הַבֵּן מְאֹד לִשְׁבֹּר יִצְרוֹ הָרָע בְּכָל יוֹם וְיִהְיֶה בַּעַל תְשׁוּבָה בְּדֹחַק גָּדוֹל מֵאַחַר שֶׁיִּצְרוֹ רָע.

וְעַל זֶה אָמְרוּ רַזַ"ל כָּל מַה שֶּׁהֵבִיאוּ, עַל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם יֹפִי אוֹ לְשֵׁם מָמוֹן אוֹ לְשֵׁם כַּוָּנָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא יְהֵא לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְאָמְרוּ עָלָיו, שֶׁפּוֹסֵל אֶת זַרְעוֹ, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ד מֵהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי (סימן קעא), לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת חִבּוּרָם מְהַרְהֵר בִּדְבָרִים שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם בָּהֶם וְנוֹלָד מֵאוֹתוֹ הִרְהוּר בֵּן נָכְרִי וְזָר. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי־בָנִים זָרִים יָלָדוּ" (הושע ה, ז).

וּלְפִי שֶׁלִּפְעָמִים אֶחָד מֵאֶלֶף, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּזִּוּוּג לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה שְׁלֵמָה, חוֹזְרִין לְמוּטָב וּמִתְכַּוְּנִין בְּחִבּוּרָם לְטוֹבָה, אוּלַי שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם בָּנִים הֲגוּנִים מֵאוֹתָהּ הַיְצִירָה שֶׁהַכַּוָּנָה הָיְתָה טוֹבָה. וְגַם לִפְעָמִים מִי שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אוּלַי שֶׁפְּעָמִים תָּקַף עָלָיו יִצְרוֹ, אוֹ עַל הָאִשָּׁה וְאֶחָד מֵהֶם חָשַׁב דָּבָר אַחֵר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְיָצָא מֵאוֹתוֹ חִבּוּר בֵּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְעַל כֵּן מָצִינוּ בְּמִעוּט אֶחָד מֵאֶלֶף צַדִּיק בֶּן רָשָׁע וְגַם רָשָׁע בֶּן צַדִּיק. וְלֹא יִקְרֶה זֶה בְּכָל בָּנָיו אֶלָּא בִּקְצָתָם. אֲבָל דִּבְּרוּ חֲכָמִים בָּרֹב, שֶׁכַּוָּנַת הַזִּוּוּג הִיא שֶׁעָמְדָה לָאָדָם בְּעֵת הַחִבּוּר. אֲבָל בָּרוּר וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁכַּוָּנַת הַחִבּוּר מְצַיֶּרֶת צוּרַת הַוָּלָד הַנּוֹצָר וְאֶחָד מֵאֶלֶף לֹא תַטֶּה לְשׁוּם צַד אַחֵר, זוּלָתִי אִם יִתְהַפֵּךְ הַיֶּלֶד מִטִּבְעוֹ לְהָפְכוֹ בְּכֹחַ הַמּוּסָר וְהַגִּדּוּל וְהַמִּדּוֹת וּבְעָמָל גָּדוֹל עַד שֶׁפּוֹשֵׁט צוּרָתוֹ וְלוֹבֵשׁ צוּרָה אַחֶרֶת. וְעַל כָּזֶה אָמְרוּ זַ"ל: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין עוֹמְדִין, לְפִי שֶׁזֶּה דּוֹחֵק עַצְמוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וּמִצְטַעֵר בְּהַחֲלִיף טִבְעוֹ שֶׁנּוֹצָר בוֹ לְטֶבַע אַחֵר, יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ שֶׁנּוֹצָר בְּכַשְׁרוּת וּבְטִבְעוֹ אֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר מֻזְהָר.

וְזוֹ הָיְתָה מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל כָּל הָאֲחֵרִים, לְפִי שֶׁיָּצָא מִתֶּרַח וּמֵאֵלָיו הִכִּיר בּוֹרְאוֹ וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ בָרַבִּים. וּמֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָמַד בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת וְהֶחֱלִיף יְסוֹד טִבְעוֹ וְהָרַס אֱמוּנַת אָבִיו, שֶׁהָיְתָה יְסוֹד בִּנְיָנוֹ, וּפִרְסֵם בָּעוֹלָם אֱמוּנָה אֲמִתִּית חֲדָשָׁה שֶׁהוֹצִיא מִדַּעְתּוֹ וְלֹא לָמְדָהּ מֵאֲבוֹתָיו. וְעַל זֶה שִׁבַּח הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתוֹ, בְּאוֹמְרוֹ: "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מא, ח), שֶׁנִּכְנַס מֵאַהֲבָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְהוּא יִתְבָּרַךְ הֱגִינוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סָתַר אֱמוּנָתָם. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ "מָגֵן אַבְרָהָם".

וְכָזֶה אוּלַי יִקְרֶה לְמִי שֶׁיַּתְחִיל הַזִּוּוּג שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה הַחִבּוּר נָאוֹת, אוֹ הַנּוֹלָד יַכְנִיעַ טִבְעוֹ הָרָע לְמוּטָב, אֶלָּא שֶׁזֶּה יִהְיֶה לְאֶחָד מֵאֶלֶף. וְדִבְּרוּ חֲכָמִים בָּרֹב, שֶׁמֵּהַזִּוּוּג הָרָע יָבֹא חִבּוּר מְכֹעָר וְיֵצֵא הַוָּלָד מְטֻנָּף, כְּדִכְתִיב: מִבֶּטֶן אָרוּר לֹא יֵצֵא בָּרוּךְ.

וְלָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וּפָרָשַׁת תָּלוּי לְפָרָשַׁת יְפַת תֹּאַר? לְהוֹדִיעַ, כִּי מֵאִשָּׁה יְפַת תֹּאַר, לְקוּחָה בַּשְּׁבִיָּה לְשֵׁם יֹפִי וְזִמָּה, לֹא יֵצֵא אָדָם כָּשֵׁר אֶלָּא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה רָאוּי לְאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְלֹא לְחִנָּם אֵרַע לְדָוִד עִנְיַן תָּמָר וְאַבְשָׁלוֹם, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּנֵי יְפַת תֹּאַר הָיוּ. וְכָל זֶה גוֹרֵם הַהִרְהוּר לְהוֹלִיד כַּיּוֹצֵא בוֹ בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה, לוּלֵי שֶׁהִתִּירָה תוֹרָה לְמַלְּאֹת תַּאֲוָתוֹ פַּעַם אַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּתַאֲוַת יִצְרוֹ לִטָּבַע בַּטִּיט הֶעָכוּר וְיֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה.

אֲבָל מֵהַזִּוּוּג וְהַחִבּוּר אֲשֶׁר בּוֹ הַכַּוָּנָה טוֹבָה וּלְשֵׁם שָׁמַיִם יֵצֵא הַפְּרִי טוֹב וְנָאוֹת וְהוּא רָאוּי לְחַיֵּי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים" (משלי יא, ל). לְפִי שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת הַצַּדִּיק נִקְשֶׁרֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּמוֹשְׁכוֹ לְמַטָּה וְנִקְשָׁר הָאוֹר הַבָּהִיר בְּטִפָּתוֹ וְהַנּוֹצָר מִמֶּנָה חוֹזֵר לַעֲלוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁחֻצַּב מִמֶּנּוּ, בְּדִמְיוֹן קִלּוּחַ הַמַּיִם הַנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ, יוּכַל לַעֲלוֹת בְּכֹחוֹ לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ אַחֵר שָׁוֶה לְגָבוֹהַּ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וְכֵן יֵשׁ כֹּחַ בְּמַחְשֶׁבֶת הָאָדָם, אֲשֶׁר בָּאָה מִמְּקוֹר הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁנִּמְשְׁכָה מִן הָעֶלְיוֹנִים, לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת וּלְהַגִּיעַ עַד מְקוֹם מוֹצָאָהּ.

וְכָךְ הָיוּ נוֹהֲגִים הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, כִּי לְעוֹלָם הָיְתָה מַחֲשַׁבְתָּם נִדְבֶּקֶת בָּעֶלְיוֹנִים וְנִקְשֶׁרֶת בַּשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל, עַד שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִים הָאוֹר הַבָּהִיר לְמַטָּה וּמוֹסִיפִין בְּרָכָה בְּכֹחַ מַחֲשַׁבְתָּן בַּדְּבָרִים שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים וְרוֹאִים שֶׁהָיָה הַצֹּרֶךְ בָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְזֶהוּ סוֹד צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל אֱלִישָׁע וְכַד הַקֶּמַח שֶׁל אֵלִיָּהוּ וּדְבָרִים אֲחֵרִים רַבּוּ מִלְּסַפֵּר, כְּשֶׁהָיוּ נוֹתְנִין פְּנֵיהֶן וּמַחֲשַׁבְתָּם לְטוֹבָה וְהָיָה מִתְבָּרֵךְ. וְלִפְעָמִים נוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם לִכְלוֹת בְּעָנְשׁוֹ וְהָיָה כָלֶה וְנִפְסָד. וְזֶהוּ סוֹד "כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם - אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי". וְגַם מַה שֶּׁאָמְרוּ: נָתַן עֵינָיו בּוֹ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.

סוֹף דָּבָר: בְּדִבּוּק מַחֲשַׁבְתָּם לְמַעְלָה הָיָה בָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת כָּל כַּוָּנָתָם, אִם טוֹב וְאִם רָע. וְזֶה הָיָה בְּעֵת הִפָּרְדָם מִן הַגּוּפָנִיּוּת אֶל הַמֻּשְׂכָּלוֹת. אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עֲלֵיהֶם אָמְרוּ, כִּי אֲפִלוּ כְּשֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּצָרְכֵי הַגּוּף כָּל כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא הָיְתָה מַחֲשַׁבְתָּם נִפְרֶדֶת מִן הָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֲפִילוּ רֶגַע. וּמִתּוֹךְ כָּךְ זָכָה יַעֲקֹב לְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, תְּמִימִים בְּדִמְיוֹן סִדְרֵי עוֹלָם וּבִדְמוּת הַמַּעֲרֶכֶת הָעֶלְיוֹן, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה מַחֲשָׁבְתּוֹ נִפְרֶדֶת מִן הָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֲפִילוּ בְּעֵת הַחִבּוּר וְהַתַּשְׁמִישׁ. וּלְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֲפִילוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. רוֹצֶה לוֹמַר, אֲפִילוּ בְּצָרְכֵי הַגּוּף, שֶׁהֵם נִקְרָאִים עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הַמֻּשְׂכָּלוֹת.

וְעַל כֻּלָּם נִבְדַּל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַגּוּף בְּשׁוּם דָּבָר, אֲבָל הָאָבוֹת הָיוּ מִתְעַסְּקִים דֶּרֶךְ קֶבַע בַּמֻּשְׂכָּלוֹת וְדֶרֶךְ עֲרַאי בָּאִשָּׁה וּבַבָּנִים וּבַמִּקְנֶה. וַאֲפִילוּ בְּהִתְעַסְּקָם בָּזֶה, נַפְשָׁם הָיְתָה נִדְבֶּקֶת בְּמַדָּע וּבְהַשְׂכֵּל, שֶׁהוּא דָבָר קַיָּם עֲדֵי עַד. וְזֶה נִקְרָא "דָּעֵהוּ". וְגַם חִבּוּר אֶלְקָנָה אֶל חַנָּה אִשְׁתּוֹ, לְפִי שֶׁהָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם נִקְרָא גַּם כֵּן "יְדִיעָה", דִּכְתִיב: "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתּוֹ" וגו' (שמואל־א א, יט). וְכֵן אָמְרוּ עַל "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" - וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.

וּמַה שֶׁהִבְטִיחַ הַכָּתוּב עַל זֶה: "וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי ג, ו), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן יִדְבַּק בְּמַעֲשָׂיו וְיִהְיוּ כֻלָּם נְכוֹחִים וְקַיָּמִים. וְדָבָר זֶה לָמַדְנוּ מְעֻבְדָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (בבא מציעא פד, ב): יוֹמָא חַד נָפַק לְבֵי מִדְרָשָׁא, אַיתוּ לְקַמֵּיהּ שִׁתִּין מִינֵי דָמָא - טָהֲרִינוּ. הֲווּ מְרַנְּנִין רַבָּנָן עֲלֵיהּ. אָמְרֵי: סָלְקָא דַּעְתָּךְ לֵית בְּהוּ חַד סָפֵק? לֵית בְּהוּ חַד טָמֵא? אָמַר לְהוּ: אִם כְּמוֹתִי הוּא יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים וְאִם לָאו תְּהֵא נְקֵבָה אַחַת בֵּינֵיהֶם. הָיוּ כֻלָּם זְכָרִים. אֲסִיקוּ לְהוּ כֻלְּהוּ "רַבִּי אֶלְעָזָר" עַל שְׁמוֹ. נִמְצָא כִּי בְּהִתְדַּבֵּק זֶה הַצַּדִּיק, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶת שׂכְלוֹ לְמַעְלָה, נִשְׁמְעָה תְפִלָּתוֹ בְּדָבָר נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁנִּתְעַבְּרוּ בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה כֻּלָּן וְיָלְדוּ זְכָרִים. וְגַם הַנָּשִׁים שֶׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת דָּמָן וְטִהֲרָן לְבַעֲלֵיהןֶ, זָכְרוּ הֵן וּבַעֲלֵיהֶן בְּעֵת הַחִבּוּר מִי הִזְקִיקָן לַדָּבָר וְדִבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְנוֹצְרוּ זְכָרִים כְּמוֹתוֹ וְיָצְאוּ כֻּלָּם כָּמוֹהוּ כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים. כִּי לוּלֵי שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לֹא הָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם "רַבִּי". לָמַדְנוּ אֵיךְ פּוֹעֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעֵת הַחִבּוּר.

פרק חמישי

אֵיכוּת הַחִבּוּר פּוֹעֶלֶת גַּם כֵּן בַּוָּלָד הַנּוֹצָר מֵאוֹתָהּ בִּיאָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּדָּבָר שֶׁיְּהֵא בִּצְנִיעוּת וּבְטָהֳרָה וְלֹא יְהֵא בוֹ גְּנוּת מַעֲשֶׂה בְּשׁוּם עִנְיָן. וְאַל יִנְהַג עִמָּהּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבַר שָׁוְא וְתַעְתּוּעִים. וְלֹא יִבְעָלֶנָּה בְּעַל כָּרְחָהּ וְלֹא יְרִיבֶנָּה וְלֹא יַכֶּה אוֹתָהּ עַל עֵסֶק תַּשְׁמִישׁ. וְהִנֵּה אָמְרוּ בְּפֶרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין בִּפְסָחִים (מט, ב): מָה אֲרִי דוֹרֵס וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים, אַף עַם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ב מֵחֵלֶק אֵיכוּת הַזִּוּוּג (סימן קסט). אֲבָל יַמְשִׁיךְ לִבָּהּ בְּדִבְרֵי פִּתּוּי וְחֵן וְחֵשֶׁק וְאַהֲבָה עַד שֶׁיִּקְשֹׁר דַּעְתָּהּ בְּדַעְתּוֹ וְתִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס הִיא בָּאַהֲבָה תְחִלָּה וְתַתְחִיל לְהַזְרִיעַ תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁזֶּרַע שֶׁלָּהּ הִיא כַּחֹמֶר וְזֶרַע שֶׁלּוֹ כְּצוּרָה וְתֵלֵד זָכָר, כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סיצן קפב). וְגַם מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה שֶׁיִּכָּנֵס בֵּינֵיהֶם בְּעֵת הַחִבּוּר לְשֵׁם שָׁמַיִם יֵצֵא הַזֶּרַע חָזָק וּפִקֵּחַ וְנָאֶה.

וְגַם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ בְּעֵת הַחִבּוּר לִצְנִיעוּת וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם וִיסַפֵּר עִמָּה בְּדִבְרֵי הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַצְּנוּעוֹת: אֵיךְ יָצְאוּ מֵהֶן בָּנִים הֲגוּנִים, כְּשֵׁרִים וּטְהוֹרִים, רְאוּיִים לְכֶתֶר עֶלְיוֹן, בַּעֲלֵי תוֹרָה וְיִרְאָה וְהוֹרָאָה, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁל קִמְחִית, שֶׁזָּכְתָה לְשִׁבְעָה בָנִים שֶׁכֻּלָּם שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה. וּבָאוּ חֲכָמִים וּשְׁאָלוּהָ בַּמֶּה זָכְתָה לְכָךְ. וְאָמְרָה, שֶׁאֲפִילוּ קוֹרוֹת בֵיתָהּ לֹא רָאוּ שְׂעָרוֹת רֹאשָׁהּ מִיָּמֶיהָ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף (מז, א). נִמְצָא שֶׁזָּכְתָה לְהַפְלָגָה כָּזֹאת מֵרֹב צְנִיעוּתָהּ וַחֲסִידוּתָהּ וְיֹשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ, כִּי מִשֶּׁהָיְתָה צְנוּעָה כָּל כָּךְ, שְׁלֵמָה הָיְתָה בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֶׁמְּסַפֵּר אָדָם עִם אִשְׁתּוֹ דְבָרִים כָּאֵלּוּ, יִמְשֹׁךְ לִבָּהּ לִירְאַת שָׁמַיִם וּצְנִיעוּת וַחֲסִידוּת.

גַּם בְּעֵת הַחִבּוּר אַל יְשַׁמֵּשׁ לַהֲנָאָתוֹ לְבַד, אֶלָּא גַּם לַהֲנָאָתָהּ, וּכְמוֹ שֶׁפּוֹרֵעַ חוֹב הַמּוּטָל עָלָיו מֵהָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּפִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, כִּדְאִיתָא לָעֵיל, בְּפֶרֶק ג מֵחֵלֶק דֶּרֶךְ הַחִבּוּר (סימן קעט). כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לַהֲנָאוֹת לְבָד. אָמְנָם הָיָה הַתַּשְׁמִישׁ בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת. נִמְצָא, שֶׁזֶה הֶחָסִיד הָיָה מַעֲשֵׂהוּ כֻּלּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְמִצְוָה גְמוּרָה וְעַל כֵּן יָצְאוּ בָּנִים נֶחְמָדִים וַהֲגוּנִים. וְכֵן יֶאֱרַע לְכֹל מִתְעַסֵּק לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּכָל עִנְיְנֵי הַחִבּוּר וְיִשְׁמֹר הַתְּנָאִים שֶׁסִּפְּרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, יַשְׁלִים כַּוָּנַת בּוֹרְאוֹ וְיִזְכֶּה לְזֶרַע הָגוּן וְכָשֵׁר.

וְעַל כֵּן זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹלִיד בָּנִים כְּמוֹתָם מֵחִבּוּר הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּשָׁמְרָם כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִתְּנָה. וְאִם מָצִינוּ קוּשְׁיָא לָזֶה בְּעֵשָׂו אֲשֶׁר נוֹלַד מִיִּצְחָק וְרִבְקָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנָיו כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה לֹא יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִיהוּדָה וְתָמָר; וְלָמָּה כָּהָה מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק; וְלָמָּה בָא לִידֵי צֹרֶךְ צֵידַת בְּנוֹ עֵשָׂו.

אֲבָל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְנָשִׁים הֲגוּנוֹת יָצְאוּ מֵהֶן בָּנִים הֲגוּנִים כְּמוֹתָם. וּלְהוֹדִיעַ זֶה נִכְתַּב בְּסוֹף מְגִלַּת רוּת (ד, יח): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת פֶּרֶץ פֶּרֶץ" וגו'. לְלַמְּדֵנּוּ, כִּי כֻלָּם הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְיָצָא מֵהֶם גֶּזַע מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בְּיִצְחָק אָבִינוּ: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק" (בראשית כה, יט). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דוֹמֶה לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כְּפִי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה נוּכַל לוֹמַר, שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה, כִּי לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כִּי בְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ יִקָּרֵא לוֹ זֶרַע וְהִיא הָיְתָה הֲגוּנָה, לְכָךְ קִדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַחִבּוּר וְנִתְכַּוֵּן כַּוָּנָה יְתֵרָה לְהוֹלִיד בֵּן צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹתוֹ. וְהִגִּיעַ כֹּחַ צִדְקַת בְּנוֹ, עַד שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיוּ מְעִידִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם לְאַחַר הָעֲקֵדָה, שֶׁהָיָה בְנוֹ לְכָל דָּבָר, שָׁלֵם כְּמוֹתוֹ, אֵין בּוֹ מוּם, לֹא בִּפְנִים וְלֹא בַּחוּץ, רָאוּי לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה בְּלֹא מוּם, כַּדָּבָר הַקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

וּבָזֶה הַלָּשׁוֹן נֶאֱמַר עַל אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה דוֹרוֹת צַדִּיקִים גְּמוּרִים מִפֶּרֶץ וְעַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל כֵּן בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדָוִד עַבְדּוֹ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם הוּא וְזַרְעוֹ, לְפִי שֶׁבָּא מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, כְּדִמְיוֹן עֲשָׂרָה סִדְרֵי עוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁהַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּעִנְיְנֵי הַחִבּוּר בְּמַהוּתוֹ וּבִזְמַנּוֹ וּבַמָּזוֹן הָרָאוּי וּבְכַוָּנָתוֹ וּבְאֵיכוּתוֹ, יוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים.