מלבי"ם על תהלים קה ט

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ק"ה • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ק"ה, ט':

אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם
  וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃



"אשר" מפרש מ"ש זכר לעולם בריתו, הוא הברית אשר "כרת את אברהם" ואח"כ "ושבועתו ליצחק", אחר שעם יצחק כרת הברית שנית, שב דינו כשבועה, כדבר שנכפל אצל ה' שני פעמים שדינו כשבועה כמ"ש חז"ל:

ביאור המילות

(ט-י) "כרת, ושבועתו, חק, ברית עולם". כל אחד מוסיף על הראשון, השבועה יותר מן הברית בלא שבועה, והחק הוא נימוס קבוע, וברית עולם ברית שבו תלוי קיום העולם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.