מלבי"ם על תהלים קב יב

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ק"ב • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ק"ב, י"ב:

יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי
  וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃



"ימי", אומר הנה אני מתיאש שאראה אנכי עוד זמן התשועה, כי כבר אפסו כחותי ואין לי תקוה, ובכ"ז איני מתיאש מן הגאולה הכללית שהבטיח ה' החי לעולם ודברו לא ישוב ריקם. הנה אני מתיאש בין מצד זמני "שימי" דומים "כצל נטוי", בסוף היום שהצל נוטה ומתפשט וזה סימן שקרוב להיות לילה, כן כבר עברו רוב ימי, ומצד כח גופי ג"כ "אני כעשב איבש":

ביאור המילות

"כצל נטוי". כמו ינטו צללי ערב (ירמיה ו'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.