מלבי"ם על תהלים צח ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק צ"ח • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הָרִ֣יעוּ לַ֭יהֹוָה כׇּל־הָאָ֑רֶץ
פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃
"הריעו", הדרך הוא שבעוד שהמלך סגור בהיכלו יזמרו העם שירים וזמירות לכבודו עלי הגיון בכנור, אבל בעת יצא מהיכלו ויתראה אל העם יריעו כולם תרועה גדולה וזה האות כי בא מלכם בתוכם כנזכר לעיל (צ"ה א'), ובזה מצייר פה תשועות ה' כעצם מופשט, כאלו ה' בעצמו מתגלה לבני תבל בכבודו, ולכן "הריעו לה' כל הארץ" לאות כי בא בתוכם, ואח"כ "פצחו ורננו וזמרו" על מעשיו ושבחיו, ומוסיף לאמר שכן יהיה לעולם:
ביאור המילות
"ועז, כוננת מישרים". שכננת עז מלך על המישרים.
" משפט וצדקה". עי' ישעיה נ"ט י"ז מש"ש:
<< · מלבי"ם על תהלים · צח ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.