מלבי"ם על תהלים עז ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ע"ז • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶהֱמָ֑יָה
אָשִׂ֓יחָה ׀ וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃
"אזכרה", מבאר מדוע מאנה נפשו להנחם, כי "אזכרה אלהים" שהוא היה תומך אותו בידו העליונה, ונדמה לו כי נשתנה ימין עליון עי"כ "ואהמיה" מצייר שמרוב חולשתו נפסק ממנו כח הדבור רק "אהמיה ואשיחה", המיה ושיח לבד, ואח"כ "תתעטף רוחי", כאילו נפל בחולשה קרובה אל המות:
ביאור המילות
"ואהמיה". היו"ד למ"ד הפעל. והה"א נוספת, אהמה בקול, ואשיח בלחש.
"ותתעטף רוחי". היא העילוף לגמרי, סדר החולשה עד העטפת הרוח:
<< · מלבי"ם על תהלים · עז ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.