מלבי"ם על תהלים יט ז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק י"ט • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ
וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם
וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵחַמָּתֽוֹ׃
"מקצה השמים מוצאו", הגם שיוצא מקצה השמים אינו הולך על קו המשוה בישר, רק "ותקופתו על קצותם" יקיף אל הקצוות שהוא לצד צפון ולצד דרום, וזה מורה על רוב החכמה שאם היה הולך תמיד על קו המשוה לא היה אפשר לישוב הארץ כי על מסלול השמש בקו המשוה היה החום בוער מאד, ועל גלילות צפון ודרום לא היה חום השמש מגיע שם כלל, אבל ע"י שהולך ומקיף לצדדי הקצוות "אין מקום נסתר מחמתו" שחום השמש מתפשט על כל הקצוות וכל הארץ ראויה לישוב, ובזה מתבאר החכמה וגם התכלית שלא תהו בראה, וכ"ז עדות על פעולת פועל חכם:
<< · מלבי"ם על תהלים · יט ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.