מלבי"ם על תהלים יז יד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק י"ז • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִ֥מְﬞתִֽים־יָדְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה
מִֽמְﬞתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד
חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮
וצפינך וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֢א בִ֫טְנָ֥ם
יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים
וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃
"ממתים ידך", האנשים שהם ידך, ר"ל שעל ידם אתה פועל ומנהיג ישוב עולמך, (נגד מ"ש רשע חרבך אמר ממתים ידך, כאלו ה' מנהיג עולמו ע"י האנשים, והאנשים החלושים הם ידו, והעריץ הוא חרבו, שע"י החלושים פועל עניני עולמו שהם עוסקים בישוב עולם זורעים וחורשים ובונים, והם יד ה' העוסק בישוב העולם, וע"י הרשעים הוא הורג בחרבו ומאבד את החוטאים) "ממתים מחלד", מאנשי הזמן העוסקים בחלד ובישוב עולם, שהם רוב בני אדם, אשר "חלקם בחיים ובצפונך תמלא בטנם", שהם ממלאים בטנם מן שני החלקים שהוכנו לפניהם, מן חלקם בחיים בעוה"ז ומן חלקם בצפונך בעוה"ב הצפון, או בנפש הצפונה מעיני כל, ר"ל שאינם עושים דבר לאושר נפשם ולחיי העוה"ב, כי כל עסקם הוא למלא בטן, (כמ"ש כל עמל אדם לפיהו) והם אוכלים הכל בעוה"ז בין חלקם בעוה"ז בין חלקם לעוה"ב, בין הצלחת גופם בין אושר נפשם הצפון, הכל יקחו רק למלא בטן, ולצרכי גופם, וכל עסקם הוא
- א) לאכול ולמלא בטנם,
- ב) "שישבעו בנים" לקיום מינם "והניחו יתרם ועשרם לעולליהם", כי לא ידאגו להשאיר דבר לשאריתם הנצחי ולהצלחת הנפש, רק ישבעו בעוה"ז מאכילה ומבנים. ואחרי מותם לא נשאר להם מאומה רק מה שיניחו עשרם (וגם יתרם כולל מותר האדם מן הבהמה) הכל יניחו לבניהם, כי הם יאבדו מבלי השארה וקיום אישי:
ביאור המילות
"ממתים". אנשים חלושים, מגביל נגד הרשע שהוא עריץ.
"מחלד". מציין העולם הזמני, ומ"ש מצהרים יקום חלד על צד המליצה.
"בחיים". הב' נמשך לשתים בחיים ובצפונך, "תמלא". נסתר לנקבה.
<< · מלבי"ם על תהלים · יז יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.