מלבי"ם על נחמיה ז

חזור לדף ראשי >מלבי"ם על נחמיה ז

קישורים נוספים



[{{fullurl:{{{1}}}|action=edit}} עריכה]


(א) "ויפקדו", כי עד עתה היו הלוים טרודים בבנין החומה ועתה נפקדו על משמרתם:


 


(ב) "וירא את האלהים" יותר "מרבים", וכמו שאמרו הלואי יהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, ורוב האנשים יראה את הרבים מעשות דבר נגד רצונם אף שהוא כדבר אלהים, ופה היה צריך פקיד שלא יירא משום אדם, כי באשר היו שרים רבים עם טוביה כנ"ל, לכן בחר את חנני שלא יירא מהם:


 


(ג)" לא יפתחו," בל יכנסו שם אויבים החושבים רעה, "ועד הם עומדים יגיפו הדלתות", השערים היו כפולים, השער הגדול מבחוץ ומבפנים היה עוד שער שקבועים דלתות קטנים שיכנסו בו יחידים, וצוה שאף בעת יפתחו השערים יאחז השומר הדלתות בידו, ויהיו מוגפים לא פתוחים, בענין שיראה כל איש הנכנס ויוכל לעכב שלא יכנס שום אדם רק ברשות, והעמיד, גם צוה להעמיד המשמרות השומרים את העיר איש במשמרו שלא יחליפו איש ממשמר זה במשמר אחר שבזה לא תהיה השמירה כראוי, ומי שיש לו בית יעמוד לשמור נגד ביתו:


 

השאלות

(ד) השאלות (ד - ה) מה רצה במה שהזכיר פה שהעיר גדולה ואין בתים בנוים ושנתן אל לבו ליחס את העם, ובגוף ספר היחוס יש כמה סתירות בין המוזכר פה ובין המוזכר בס' עזרא, וכן בנדבת השרים והעם הדברים סותרים זה לזה?:

"והעיר," הוא הקדמה למה שיבא, באשר ראה שהעם מעט רצה להושיב שם מבני ישראל כמו שעשה אח"כ (לקמן י"א א'), ובאשר אין בתים בנוים ראה שלא ירצו להתישב בעיר שאין בה דיורין, עד שיפילו גורלות כמו שהיה באמת, וע"כ הוצרך לדעת המשפחות שעלו לארץ ישראל, ולהרים תרומה מכל המשפחה לפי מספר הגברים, וע"כ קבצם להתיחש, ועז"א.


 


(ה) "ויתן אלהי אל לבי," שנתן עצה בלבו לקבצם להתיחש, ובדרשו ע"ז מצא ספר היחוש של העולים בראשונה וימצא כתוב, והוא הנאמר בעזרא (סי' ב'), רק שנמצא כמה חלופים בכאן מבעזרא, וכבר דברנו ע"ז שם, וגם בפי' הסימן זה תמצא שם את הכל ואין לכפול הדברים:


 


(ע - עא) "ומקצת ראשי האבות", גם בנדב' זו יש סתירה בין המסופר פה ובין המסופר בעזרא, ששם היה הזהב שש רבאות ואלף דרכמונים והיה נדבת ראשי האבות, ובכאן לא התנדבו ראשי האבות רק שתי רבוא והעם נתנו שתי רבוא? שם התנדבו ראשי האבות כסף מנים חמשת אלפים וכאן מנים אלפים ומאתים ושארית העם מנים אלפים? שם התנדבו ראשי האבות כתנות כהנים מאה ופה לא התנדבו כתנות, רק העם התנדבו ששים ושבעה? וכן פה מוזכר נדבת התרשתא שלא נזכר שם? ואם נאמר שנחמיה עלה גם בפעם הראשון [וחזר אח"כ ובא שנית] כמו שנראה ממ"ש (בפסוק ס"ג) ויאמר התרשתא להם, י"ל שהתנדבו שתי פעמים, ובפרט למ"ש בעזרא (סי' ב'), ששם חשב הבאים מבבל ופה חשב הנוספים עליהם מכלל המדינה, י"ל שאח"כ התנדבו שנית ואז התנדב גם התרשתא והעם, והראשים התנדבו עוד הפעם, או שנתוספו ראשי אבות חדשים וזה הנחשב בספר היחוס שמצא נחמיה, או שהנדבה השניה היתה בעת שבא נחמיה בשנת עשרים לארתחששתא והוסיפה במגלה זו, באשר ידע כי הנדבה הראשונה הכתובה כבר בספר עזרא שנכתב לפני ספרו:


 


(עב) "וישבו הכהנים" וכו' "ויגע החדש השביעי," הלשון הזה נמצא גם בסוף מגלת היוחסין אשר בעזרא שם, רק ששם נמשך עליו הספור של בנין המזבח, ופה נמשך עליו הספור של קריאת התורה, ולכן נחלקו הדעות בזה, שי"א שהוא המשך של הדברים שהיו בעליה הראשונה שהיה בימי כורש, ומ"ש בפסוק ה' ואמצא ספר היחס ואמצא כתוב בו נמשך עד סוף קאפיטל (י'), שכ"ז מצא כתוב בספר היחוס, ולפ"ז נאמר שעזרא עלה שתי פעמים, בפעם ראשונה בימי כורש עלה עם זרובבל, וכן נחמיה עלה אז כמ"ש (סי' ח' ט'), ויאמר נחמיה הוא התרשתא, ובסי' (י' ב') ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה, וכמו שנראה מעזרא (ב' ב' ס"ג) שנחמיה הלך עם זרובבל, וכן בנחמיה (סי' י"ב א') חשב עזרא בין העולים עם זרובבל וי"ל שהוא עזרא הסופר, ובזה נכון מ"ש בעזרא (ג' ד') ויעשו את חג הסכות ככתוב ואינו סותר עם הנאמר בספר זה (ח' י"ז). וי"א שמעשה זו היתה בימי נחמיה אחר בנין החומה, ומפני שבסוף מגלת היחוס סיים ויגע החדש השביעי ויאספו העם, וגם עתה היה כן, סיים באותו פסוק להמשיך אליו את אשר היה בימיו, ומ"ש בעזרא ויעשו את חג הסכות היינו בהלל ושמחה ועולות ראיה ושלמי חגיגה וד' מינים, הגם שלא קיימו אז מצות סוכה כראוי, בפרט שעקר כוונת הכתוב שם על קרבנות החג כמ"ש את חג הסכות ככתוב ועולת יום ביום כמספר כמשפט, שדבר מהקרבת המזבח, ולפי סדר הכתובים דעה זו מחוורת יותר: